צרנואוסוב נ' צביק

החלטה

1.לפני בקשה לעיכוב ביצע פסק דין. המשיב, התובע, הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיק, אשר אין חולק כי נחתם על ידי המבקש, הנתבע. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיק, ההתנגדות הועברה לדיון נשמעו ראיות וביום 4.2.10, ניתן פסק דין הדוחה את הגנתו.

בסיפא של פסק הדין הורתי-

"נוכח כל האמור לעיל, הנני מורה על המשך הליכי ההוצאה לפועל בתיק הוצאה לפועל שמספרו 08-03894-08-4.

כמו כן הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 500 ₪ הוצאות משפט וכן 1,000 ₪ בתוספת מע"מ הוצאות שכ"ט עורך דין."

2.הנתבע, המשיב, הגיש ערעור על פסק דין זה. כמו כן הגיש ביום 11.3.10 לבית משפט זה בקשה לעיכוב ביצעו פסק הדין. בבקשתו פרט כי מיד לאחר מתן פסק הדין המשיכו הליכי הגבייה בהוצאה לפועל. למבקש טענות הגנה טובות וסיכוייו בערעור הינם למעלה מטובים. עוד טוען הוא כי אילו לא יעוכב פסק הדין עלול להיגרם לו נזק כלכלי כבד משקל לאור העובדה כי מדובר בסכום נכבד. אין מדובר בנושה שהוא גוף מגופי המדינה שאין חשש ממשי מגביית הסכום חזרה במידה ופסק הדין יהפך. המשיב, התובע התעכב חמש שנים עד אשר פתח בהליכי ההוצאה לפועל, לפיכך לא יגרם לו כל נזק אם יעוכב פסק הדין עד להכרעה בערעור.

3.המשיב, התובע, הגיש תגובתו לבקשה בה התנגד לעיכוב הביצוע המבוקש. בטיעוניו הוא מפרט כי הבקשה לעיכוב ביצעו לא נתמכה בתצהיר ודי בכך על מנת לדחותה. המבקש טוען טענות כלליות ללא כל נימוק ממשי. עוד מפנה המשיב להלכה הפסוקה בעניין על פיה הנטיה הינה שלא לעכב הליכים. סיכויי המבקש לזכות בערעור קלושים נכוח ההכרעה שהכריע בית המשפט בגרסאות עובדתיות. עוד מציין המשיב כי המבקש לא הצביע על נימקו יוחד מדוע לא ניתן יהא להשיב את המצב לקדמותו, אילו יזכה בערעור.

4.דומה בעיני כי כאשר נדרש השופט אשר נתן את פסק הדין לדון בבקשה לעיכוב ביצוע, מן הסתם ההכרעה תתרכז במכלול השיקולים הרלוונטיים אך לא בשאלת סיכויי הערעור. לא השופט אשר נתן את פסק הדין יכול להעריך את סיכויי הערעור. שיקול זה מקומו חשוב בבוא ערכאת הערעור, במידת הצורך, לדון בשאלת עיכוב הביצוע. לפיכך, לא אדון בשאלה זו.

5.הפסיקה חזרה והדגישה כי ככלל בית המשפט לא יעכב ביצעו פסק דין כספי, שכן, לא נשללת אפשרות החזרת המצב לקדמותו. אולם, במקרים מתאימים וחריגים הכירה הפסיקה בצורך לעכב ביצועו של פסק דין כספי, מקום שצפוי להתעורר קושי ממשי בהשבת הסכומים בהם חויב בעל הדין בערכאה הראשונה.

6.אכן אל צורף תצהיר לבקשת המבקש ואין בידיו להצביע על נימוקים מפורטים. יחד עם זאת שמעתי את התובע בפני בבית המשפט והתרשמתי מעדותו. התרשמות זו פרוטה על ידי בפסק הדין . כפי שצוין בפסק הדין, גם גרסתו של התובע לא עוררה אמון רב. העסקה הכספית לה הוא טוען לא נרשמה בשום מקום. אופן ניהול הכספים על ידו לא ברור. נכוח האמור לעיל אוכל להכריע בשאלת הסיכון האם ניתן יהא להשיב את המצב לקדמותו, גם ללא תצהירו של המקש. אולם, באשר ליכולתו הכלכלית של המבקש לא צורף כל תצהיר והנני מתעלמת מכל טענה לעניין זה. עוד לא אתעלם מן התקופה הלא מבוטלת אשר חלפה עד לפתיחת ההליכים בתיק זה.

7.נוכח כל האמור לעיל הנני קובעת כי ביצעו של פסק הדין יעוכב מן היום בו יפקיד הנתבע סך של 40,000 ₪ בקופת בית המשפט. המדובר בסכום השיק, נשוא ההלכיים.

ניתנה היום, י' סיון תש"ע, 23 מאי 2010, בהעדר הצדדים.