החלטה
שכ"ט העד בסך של 250 ₪ ישולם מהפיקדון שהופקד על ידי התובע. יתרת הפיקדון תועבר לידי התובע.
ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תש"ע, 06/07/2010 במעמד הנוכחים.
אילן דפדי, שופט
פסק דין
לפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקי תאונת דרכים.
התובע טוען, כי נסע בכביש בעל חמישה נתיבים, בנתיב השלישי, המאפשר נסיעה ישר או שמאלה. הנתבעת 1 נסעה בנתיב השני מימין, המאפשר נסיעה ישר בלבד. התובע הגיע לצומת כאשר ברמזור דלק האור הירוק. הוא חצה את הצומת בנסיעה ישר, כאשר לפתע הוא נפגע בצדו הימני מרכב הנתבעות, שפנה שמאלה בניגוד להוראה, המאפשרת נסיעה ישר בלבד. לאור זאת, נגרם לו נזק, ומכאן התביעה.
בכתב ההגנה טענו הנתבעות, כי הנתבעת 1 עמדה בנתיב השני מימין, המאפשר נסיעה ישר או שמאלה. כאשר התחלף האור ברמזור לירוק, היא החלה בנסיעה ופנתה שמאלה. רכב התובע, שהיה בנתיב המיועד לפנייה שמאלה בלבד, המשיך בנסיעה ישר, פגע ברכב הנתבעות וגרם לו לנזקים. יחד עם כתב ההגנה הגישה הנתבעת 1 כתב תביעה שכנגד נגד התובע.
בדיון הראשון שהתקיים לפניי שמעתי את התובע ואת הנתבעת. במהלך הדיון התברר, כי יש הבדלים בגרסאות לגבי מספר הנתיבים הקיימים בכביש. מתברר, כי כאשר הנתבעת טענה, כי מדובר בכביש בעל ארבעה נתיבים, היא לא מנתה נתיב אחד המאפשר פנייה ימינה. נתיב זה נוצר בעקבות התפצלות בנתיבים, כ-100 מ' לפני הרמזור.
במהלך הדיון חזר כל אחד מהצדדים פחות או יותר על גרסתו. שמעתי בדיון גם את עדותו של מר שי ימין, שנסע עם התובע ברכבו וישב במושב האחורי בצד ימין, מאחורי הנוסע שליד הנהג. העד אישר את גרסתו של התובע, שעל פיה התובע נסע בנתיב המאפשר נסיעה ישר או שמאלה, וכי הנתבעת 1 נסעה בנתיב המאפשר נסיעה ישר בלבד.
בהחלטתי שניתנה בסוף הדיון הוריתי על קיום דיון נוסף לצורך שמיעת עדים שהיו עם התובע ברכבו. בנוסף, מאחר שנציג הנתבעת 2 הסתמך על ההודעות של הנהגים והעדים במשטרה, הוריתי לו להגיש עותק מתיק המשטרה לתיק ביהמ"ש – וכך הוא עשה.
בדיון הנוסף, שהתקיים היום, שמעתי את עדותו של מר אליאור אלמודעי, שישב ליד התובע. גם הוא העיד, כי התובע נסע בנתיב השלישי מימין, המאפשר נסיעה ישר או שמאלה, וכי הנתבעת 1 נסעה בנתיב שמימינו, המאפשר נסיעה ישר בלבד.
נציג הנתבעת 2 הפנה בסיכומיו לסתירות לכאורה בין העדויות שמסרו העדים השונים מטעם התובע לבין הודעותיהם במשטרה. הוא אף טען, כי בניגוד להנחיית ביהמ"ש, שעל פיה אסור לתובע או למי מטעמו לתדרך את העד, זה תודרך על ידי השמאי מטעם התובע. העד הכחיש זאת וטען, כי השיחה התייחסה בעיקרה לתמונות הנזק ברכב הנפגע.
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים ואת העדויות, החלטתי לקבל את התביעה ולדחות את התביעה שכנגד.
אני מעדיף את גרסת התובע על פני זו של הנתבעות. גרסת התובע נתמכה בעדויותיהם של שני עדים שהיו מהימנות עליי. אציין, כי עדויותיהם במשטרה היו דומות לאלה שמסרו היום. אין בעובדה שהמשטרה החליטה שלא להגיש כתב אישום במקרה זה כדי ללמד דבר לעניין ההליך האזרחי. יש שוני בין הליך אזרחי להליך פלילי בכל הנוגע לנטלי הראייה. בהליך הפלילי, די בהטלת ספק סביר בראיות התביעה כדי לזכות נאשם. לא כך בהליך האזרחי, שבו ביהמ"ש בוחן גרסאות ומעדיף אחת על פני רעותה.
שוכנעתי גם, כי לא הייתה לשיחה בין השמאי לבין העד מטעמו של התובע השפעה על תוכן העדות, שכן זו הייתה עקבית עם ההודעה שמסר העד במשטרה בסמוך להתרחשות התאונה. לא מצאתי גם מקום לייחס משקל כלשהו לסתירות בין העדויות השונות לבין מה שנמסר במשטרה, שעליהן התייחס נציג הנתבעת 2. העדים יישבו סתירות אלה בעדויותיהם בפניי.
סוף דבר, התביעה מתקבלת והתביעה שכנגד נדחית.
הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע את נזקיו המוכחים בהתאם לחוו"ד השמאי, קרי: סך של 8,403 ₪. סכום זה כולל בתוכו את שכ"ט השמאי. הסכום ישולם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום הגשת כתב התביעה ועד התשלום בפועל. בנוסף, ישלמו הנתבעות, ביחד ולחוד, לתובע הוצאות משפט בסך של 1,400 ₪. סכום זה כולל את שכ"ט העדים מטעם התובע. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.
ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.
ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תש"ע, 06/07/2010 במעמד הנוכחים.
אילן דפדי, שופט