ק"ג 10492-10-13

1.התובעים הגישו תביעה כנגד בנק הפועלים והנתבעת 1 וביקשו מביה"ד כי יורה לנתבעת 1 לשחרר את הכספים שנצברו בקופתה על שם העמית המנוח הוכנברג יצחק ז"ל, (להלן: "העמית המנוח"), בקופת הגמל גדיש, כפי שנקראה בעבר תחת ניהול בנק הפועלים והמכונה היום קופת הגמל "פסגות גדיש" והמנוהלת ע"י הנתבעת 1 החל מחודש 3/08.

התובעים טענו כי הם ילדיה ויורשיה החוקיים של הגב' לאה הוכנברג רט ז"ל, אחותו של העמית המנוח, (להלן: "המנוחה רט"), שנרשמה במקור בעת פתיחת הקופה כאחד משלושת המותבים שמינה העמית המנוח בשנת 1982.

לכן טענו התובעים כי הם זכאים לכספי הקופה ולשחרורה לטובתם והחלטת הנתבעת שלא לשחרר להם את הכספים מיום 21.4.09.

אמנם התשובה ניתנה ע"י בנק הפועלים, שכן הפניה נעשתה מלכתחילה אל בנק הפועלים אשר באותה עת הייתה חלק מניהול פסגות גדיש בכל הקשור לשחרור כספים, אך בתשובה נכתב באופן מפורט כי המוטבת שנקבעה ע"י העמית המנוח נפטרה לפניו וכי בחשבון מונו גם שני מותבים נוספים ולכן לפי תקנות הקופה אם מותב נפטר הכספים מגיעים ליתר המותבים ואם כל המותבים נפטרו הכספים מגיעים ליורשי העמית.

לכן התבקשו התובעים להמציא פרטים על יורשי מותבים ויורשי משפחה.

2.בדיון המוקדם שהתקיים בפני כב' הרשמת אירית הרמל כתוארה אז, ולאור כתבי הטענות שהוגשו ע"י הנתבעים, וטענות הצדדים בפניה אודיע ב"כ התובעים לאחר הדיון כי הוא מוחק את בנק הפועלים מהתיק וכי התביעה תימשך כנגד הנתבעת 1 אשר מנהלת את קופת פסגות גדיש החל משנת 08' בה מצויים כספי העמית המנוח.

התיק נקבע להוכחות בפני כאשר הרשמת הרמל קבעה כי בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף תידון בפני מותב שידון בתיק ההוכחות.

3.התובעים הגישו תצהירים, אך בין לבין הוגשה בקשת יורשי העמית המנוח להצטרף להליך זה בשל היותם בעלי עניין בתיק ולטענתם הינם זכאים לכספי הקופה. בעקבות הבקשה ולמרות התנגדות התובעים צורפו יורשות העמית המנוח כנתבעות לתיק, נדחתה טענת התובעים כי יש להעביר את התיק לבימ"ש לענייני משפחה מאחר ואין מדובר בבחינת מעמד של יורשים עפ"י דין שכן אלו נקבעו בצו הירושה, אלא השאלה העומדת בתיק היא האם התובעים זכאים לקבל את כספי העמית המנוח מהנתבעת ובשים לב לכתב ההגנה של הנתבעת וכן עצם העובדה כי לעמית המנוח יש יורשים עפ"י דין, צורפו הנתבעות.

בדיון ההוכחות לא ניתן היה לקיים חקירות, אך לאחר בירור שנעשה עם הצדדים ובשים לב לכך כי הייתה תלויה ועומדת בקשה של הנתבעת 1 לדחיית התביעה כנגדה על הסף, וכן כי ב"כ התובעים ביקש שוב לשקול לצרף את בנק הפועלים ולתקן את כתב התביעה וכן בשים לב לעמדת ב"כ הנתבעות היורשות, הוחלט כי הצדדים יגישו תשובות לבקשות שיוגשו ובהתאם תינתן החלטה וכן ביה"ד החליט במסגרת ההחלטה האם יש מקום לנהל דיון הוכחות.

4.בהחלטה שניתנה ביום 12.4.15 קבעתי כי אין מקום לצרף את בנק הפועלים כנתבע שכן אין בצירופו כדי להביא לפתרון המחלוקת בין התובעים לבין הנתבעות. הנימוקים להכרעתי זו היו כי תקנון הקרן הוא הקובע כיצד יש לפעול בכספי העמית המנוח לאחר פטירתו ובנק הפועלים לא נדרש כנתבע לתת טיעונים משפטיים לעניין זה.

שאלת משלוח מכתב בדבר שינוי התקנון בשנת 05' ע"י בנק הפועלים, אין בו צורך לשם ההכרעה וככל שיסברו התובעים כי נגרם להם נזק כלשהו, יכולים לפנות בעניין זה תביעה נזיקית אבל לא בבית דין זה.

מעבר לכך, מאחר וב"כ התובעים נתן את הסכמתו למחיקת הבנק, והוא לא העלה כל שינוי עובדתי המצדיק את צירוף הבנק, אזי הבקשה לצירוף נדחתה.

באשר לבקשה של הנתבעת 1 לסלק את התביעה כנגדה על הסף, נדחתה בקשה זו מאחר והנתבעת מחזיקה את הכסף בנאמנות, נחוצה בכל הקשור לטענות המשפטיות שעל ביה"ד לעסוק בהם בעניין שחרור הכספים, ולכן הבקשה נדחתה.

עוד נקבע באותה החלטה כי לאור העובדות העולות מכתבי הטענות והתצהירים, על פניו אין מחלוקות עובדתיות בשאלות העומדות להכרעה, שכן אין מחלוקת בנוגע לפטירת העמית המבוטח, מועד פטירת אחותו ואחיו (נרשמו כמותבים בשנת 1982), ואף אין מחלוקת בנוגע לעובדה כי העמית המבוטח לא שינה את שמות המבוטחים לאחר שנפטרו.

נדחו טענותיהם הכלליות של התובעים כי העמית המנוח בשלב כלשהו הבטיח למי מיורשי המותבים כי הם יהיו זכאים לכספים.