עם זאת, הודעה רשמית מטעם הנתבעת לגבי אישור ותשלום חלק הנכות הפסיכיאטרי כמו גם נוסח החרגת התובע ביחס לנכות הנובעת מהמסתם האאורטלי – לא הוגשו לתיק בית הדין.
14.כמה מלים על תקנון הקרן ועל "חובת הגילוי"
תקנון הקרן הוא מסמך היסוד של הקרן והוא מהווה מעין "חוקה" שבה נקבעות מדיניות הקרן, סמכותה, זכויות חבריה וחובותיהם (ע"ע 45568-11-13 ל. מ. - מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ, מיום 9.1.2017, וההפניות שם). הנתבעת הגישה את התקנון בנוסחו מספטמבר 2010 והתובע לא חלק על כך ועל כן נתייחס גם אנו לגרסה זו.
שיקול הדעת של הנהלת הקרן בבואה ליישם את התקנון כפוף לביקורת שיפוטית (דב"ע נו/2-6 חנה מרויץ - מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, פד"ע לב 418).
אשר לפירוש תקנון קרן הפנסיה נקבע כי הפרשנות "תיעשה כדי להשיג את המטרה הסוציאלית הנובעת ממהותו של הביטוח הסוציאלי בקרן פנסיה, וכל מקרה של ספק יש לפרשו לטובת המבוטח ושאיריו". יחד עם זאת נקבע כי את תקנון הקרן יש לפרש בשלמותו ועל פי מטרתו - שאינה רק הגנה על המבוטח הבודד אלא על כלל המבוטחים, תוך התחשבות בעקרונות השוויון וההדדיות העומדים בבסיס פעילות קרנות הפנסיה. הנתבעת אינה רשאית ליתן לתובע זכויות מעבר לקבוע בתקנון (ראו ע"ע 28489/06/12 סוהייל אבו נסאר - מנורה מבטחים פנסיה בע"מ, 1.3.2015, להלן – עניין אבו נסאר והאסמכתאות שם).
עוד נקבע בהקשר לפירוש תקנון כי "העדר הגדרה מדויקת של מונח בתקנון, פועל כנגד המנסח. על כן, הנטל על הקרנות להוכיח את משמעות המונח" (ראו למשל ע"ע 394/08 "נתיב" קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ואח' - שלום בוחנה ואח', 25.3.2009).
אשר ל"חובת הגילוי" – הצדדים חלוקים בשאלה האם ניתן להקיש מהפסיקה לעניין חובת הגילוי לפי חוק חוזה הביטוח לענייננו, בהיות הנתבעת קרן פנסיה. בית הדין הארצי עמד על השוני בין רכישת ביטוח פנסיוני בקרנות הפנסיה לבין רכישת ביטוח מקביל בחברת ביטוח, ועל כך שצו חוזה הביטוח (קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק), התשמ"ו-1986 (להלן – צו חוזה הביטוח) החריג את קרנות הפנסיה מתחולת חוק חוזה הביטוח (ראו עניין אבו נסאר, וכן ע"ע 45568-11-13 ל' מ' - מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ, 09/01/2017).
עם זאת יש לומר שלא מצאנו אמירה חד משמעית שלפיה אין מקום לביצוע כל היקש, על אף שהוראות חוק חוזה הביטוח אינן חלות על קרן הפנסיה. בפסיקה מוקדמת יותר דווקא נעשתה השוואה להוראות חוק חוזה הביטוח. כך למשל בפסק דין מפי מותב בראשות כב' השופט איטח בע"ב (אזורי ת"א) 3668/06 יצחק מושקטל - "עתידית אישית" קרן פנסיה מקיפה (4.5.2011, להלן – עניין מושקטל) נתן המותב את דעתו ל"חובת הגילוי" כפי שנקבעה בחוק חוזה הביטוח לעומת המקרה שנדון שם, שנגע לעמית בקרן פנסיה.
המותב בעניין מושקטל הזכיר ראשית את ההלכה שלפיה על הקרן ועל המבוטח חלות חובות גילוי הנובעות מעקרון תום הלב, אך עיקר החובה מוטל על כתפי המבטח - הקרן הנתבעת - כפי שנפסק בעניין רפפורט (ע"ע 1341/01 רפפורט - מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, פד"ע לח 630, להלן – פס"ד רפפורט): "המבטח הוא בעל העצמה, הוא בעל הידע באשר לתנאים העלולים לפגוע במבוטח. המבטח אחראי לכך שהמבוטח ידע באילו נסיבות הוא עלול להיפגע ולהפסיד את תשלומי הביטוח בקרות אירוע ביטוחי. חובת הגילוי המוגברת ביחסי מבטח-מבוטח חלה על שני הצדדים, ובעיקר על המבטח. המבטח יודע את הכללים. הוא יוצר אותם..." (ההדגשה שלנו). עוד נפסק שם כי "ניתן להקיש על אחריותו המוגברת של מבטח לגילוי מוגבר מחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, ה'תשמ"א-1981" (פסק דינה של סגנית הנשיא אלישבע ברק בפס"ד רפפורט).
לעניין ההשוואה בין תקנון קרן הפנסיה ל"חוזה ביטוח" וחובת הגילוי נאמר בעניין מושקטל:
16. בפרשת שאול (ראו הערת השוליים מס' 15 בפסק הדין) עמד בית דין זה על העובדה כי מן הבחינה המהותית תקנון קרן הפנסיה הוא במהותו 'חוזה ביטוח'...חרף היותו של המבוטח מוחזק כמי שיודע קונסטרוקטיבית את תוכן התקנון, מוטלת על המבטח החובה לא רק לגלות את כל הפרטים המהותיים לביטוח, אלא אף לוודא את עירנותו של מבוטח לתנאים המוקדמים ולסייגים של הכיסוי הביטוחי...
17. אך כאמור, גם על החבר יש חובות גילוי כלפי הקרן. המקרה שלפנינו מעורר את שאלת היקף חובת הגילוי המוטלת על מי שמבקש להצטרף לקרן פנסיה ואת שאלת נפקות מחדלו של מצטרף כאמור מלגלות את הדברים להווייתם, ודאי כאשר 'אי הגילוי' הוא פרי טעות שבתום לב. לענין זה הגם שחוק חוזה ביטוח אינו חל על מי שמבקש להצטרף לקרן פנסיה, נראה סביר בנסיבות הענין להיות מודרכים בהוראותיו. סעיף 6 לחוק חוזה ביטוח קובע...
18. אין חולק כי חובת הגילוי חלה על 'ענין מהותי' ואין חולק כי מצב רפואי אשר יש בו כדי להשפיע על קבלת חבר לקרן הפנסיה הוא ענין מהותי. בכל אופן אין בפנינו טענה שאין הדבר כך. לגבי ענין מהותי מחוייב המבוטח במתן תשובה 'מלאה וכנה', כאשר אופן התשובה נבחן גם במבחנים של סבירות. זאת ועוד, על מבוטח מוטלת בנסיבות מסויימות החובה ליזום את גילוי העובדה. אי עמידה בחובת הגילוי הייזום כמוה כהפרת חובות תום הלב. משנקבע כי הופרה חובת הגילוי שמצד מבוטח אז צפה ועולה שאלת התרופות של המבטח במיוחד מקום בו – כמו במקרה שלפנינו, כבר ארע הארוע המזכה. לענין זה ישנה אבחנה בין מבוטח שפעל מתוך כוונת מרמה לבין מי שפעל בתום לב. במקרה הראשון, המבטח לא חייב בתגמולי ביטוח. במקרה השני, המבטח חייב בתגמולי ביטוח מופחתים, אלא אם המבטח ידע או היה צריך לדעת על המצב לאמיתו בעת כריתת החוזה. (ההדגשות שלנו).
15.גדר המחלוקת והוראות התקנון הרלבנטיות
ב"כ התובע עמד בסיכומיו על אי החרגת התובע וציין כי תמוה בעיניו כיצד מעזה קרן פנסיה לדחות תביעת נכות בהסתמך על מסמך שהיא איבדה, ואשר בחלק הקריטי בו ניכר שהיה שינוי. זאת ועוד, אם יש מידע כה מהותי המצוי בטופס הצהרת הבריאות שעליו מבוססת טענת מרמה - לא יתכן שחלק מהעמיתים כלל לא יתבקשו למסור אותו. שהרי, ההצטרפות לקרן הפנסיה לא כרוכה במשא ומתן, ומנגנון הסינון הקבוע בתקנון הוא זה הנוגע לתקופת האכשרה.
מנגד עמדה ב"כ הנתבעת על השבת הכספים שהתובע קיבל על סמך מילוי הצהרת הבריאות השקרית, לשיטתה, וזאת מכוח סעיף 63 לתקנון הנתבעת. עוד ציינה כי מתן אפשרות לתובע לקבל פנסיית נכות על בסיס הצהרה שמולאה שלא כדין, מהווה הלכה למעשה פגיעה ביתר עמיתי הקרן. אשר לטענה בדבר תקופת האכשרה הרי זו אינה רלבנטית, שכן עסקינן בזכות החברה המנהלת להחריג מחלות או מומים מסוימים ואף לא לקבל מועמד לקרן מכוח סעיף 12 לתקנון.
אם כן הוראות התקנון הרלבנטיות בענייננו הן אלה:
סעיף 12(א)(3) לתקנון הקובע:
"החברה המנהלת רשאית באישור הגורמים המוסמכים לקבוע כי אינה מקבלת את המועמד כעמית בקרן ו/או כי הכיסוי הביטוחי לא יחול על מחלות או מומים שלקה בהם לפני מועד הצטרפותו לקרן. המגבלות יובאו לידיעת העמית בעת ההצטרפות." (ההדגשה שלנו)
סעיף 63 לתקנון שכותרתו "שלילת הזכות לפנסיה", הקובע:
"(א) קיבל אדם מהקרן במרמה, או בהטעיה, זכויות או תשלומים כלשהם לרבות תשלומי פנסיות, רשאית החברה המנהלת לשלול או לבטל את הזכות כולה או מקצתה.
(ב) קיבל אדם זכות לפנסיה או חלק ממנה בטעות, רשאית הקרן לבטלה.
(ג) סכום ששולם כאמור בסעיף זה, רשאית הקרן לדרוש החזרתו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומו." (ההדגשה שלנו)
בשלב זה טענותיה המקדמיות של הנתבעת התייתרו (העדר סמכות עניינית; העדר עילה; הגשת תביעה בטרם נתנה הקרן את החלטתה), וב"כ הנתבעת לא עמדה עליהן בסיכומים. מכאן שעלינו להכריע האם בנסיבות העניין החלטת הקרן מכוח סעיף 63 לתקנון היא כדין. במלים אחרות: האם התובע קיבל מהקרן זכויות במרמה או בהטעיה, ועל כן רשאית היא לשלול או לבטל את זכותו במלואה או בחלקה? אם כן, האם רשאית הנתבעת לדרוש החזרת תשלומים ששולמו לתובע.
ואולם את כל אלה לא נוכל לעשות מבלי שנידרש קודם להצהרת הבריאות והשאלות שהיא מעוררת.
16.הצהרת הבריאות
לגרסת הנתבעת על אף שהתובע מילא הצהרת בריאות בשנת 2006 כחלק מהצטרפותו אליה, טופס זה לא היה ברשותה אלא נסרק בתיקו של התובע בביטוח חיים במסגרת כלל ביטוח (שעמה כאמור הגיע התובע להסכם מחוץ לכתלי בית המשפט). לכן עצם קיומה של הצהרת הבריאות התברר לנתבעת רק במסגרת ההליך שלפנינו.
ב"כ התובע הדגיש בדיון ההוכחות שחרף בקשותיו הנתבעת לא צירפה תצהיר המפרט מה אירע לטופס המקורי. לטענתו העותק שהוגש לא תואם למקור, ובנקודה הקריטית יש סימן מחיקה. עוד טען ב"כ התובע כי מי שמילא את זה – הנתבע 3 – לא הוזמן להעיד. על כן ביקש שהעותק לא ישמש ראיה בהליך.
במענה לבקשה זו החליט בית הדין כדלקמן:
"המסמך צורף לתצהיר של העד מטעם הנתבעת (לא במקור) ומהווה חלק מהראיות שבתיק.
ב"כ התובע רשאי לחקור את המצהיר מטעם הנתבעת לגבי המסמך וכל התייחסות כולל לעניין המשקל הראייתי והקבילות, תהיה בסיכומים.
בית הדין יתייחס בפסק הדין."
לאחר שבחנו את הצהרת הבריאות מצאנו שההעתק שהוגש אכן מעורר תהייה. נסביר.
בסעיף ח' לטופס ההצטרפות התבקש העמית המצטרף לסמן "V בטור המתאים אם אתה סובל/ת או סבלת בעבר באחת מן המחלות המפורטות להלן" (ההדגשה שלנו). בטור של "סוג המחלה" מופיע במספר 1 "מחלות לב" ולצדו מסומן X בעמודת התשובה "לא". כלומר, התובע (או סוכן הביטוח, שלדברי התובע הוא שמילא בפועל את הטופס) סימנו את התשובה "לא" בשאלה הרלבנטית. ואולם מהעתק הטופס ברור שבעמודה זו נערך איזשהו שינוי או תיקון. מאחר שמדובר בהעתק ולא בטופס המקורי - לא ניתן לעמוד על טיבו של השינוי: אם מדובר במחיקה בטיפקס, סימון מוטעה, קשקוש תועה או כל סימן אחר שלא נגרם במכוון.
התובע נחקר בחקירה ראשית ושטח את גרסתו לעניין:
ש.ספר לבית הדין על מה היה בפגישה עם הסוכן בנוגע להצהרת הבריאות והשאלה שהוא שאל?
ת.נפגשנו במסעדה בראול ולנברג. הוא שאל אם יש מחלות לב. הוא מילא השאלון. אמרתי שיש לי רשרוש בלב כי זה מה שידעתי אז באותה תקופה הוא שאל מה המשמעות ואמרתי שבגלל זה הייתי ג'ובניק והיה לי פרופיל 45. הוא שאל אם אני הולך לבדיקות תקופתיות ואמרתי לו שלא. וזה היה נכון אז. הוא החליט שזו לא מחלת לב או שכן ומחק. לא יודע. דיברתי אתו וסמכתי עליו. זו ערימה של דפים שעוברים עליהם לפני שחותמים. אני הייתי מאוד תמים וחשבתי שסוכן הבטוח הוא שלי ולא ידעתי שהוא סוכן של הנתבעת.
(ע' 15, ש' 17-24 לפרוטוקול הדיון)
דבריו של התובע בחקירתו מתיישבים עם טענותיו בכתב התביעה שלפיהן הוא סיפר לסוכן הביטוח בעת מילוי טפסי ההצטרפות כי "הוא סובל מבעיית רשרוש בלב מילדות שבגינה שימש בתפקיד לא קרבי בצבא" וכי אינו סובל מבעיה תפקודית ואינו מצוי במעקב. התובע ציין כי עד קרות המקרה המזכה היה בכושר עבודה מלא ותפקד כאדם בריא (ראו סעיפים 20-21 לכתב התביעה).
אם כן, התובע הציג גרסה עקבית שעליה נחקר. סימן המחיקה הברור לעין אשר בהצהרת הבריאות תומך בגרסתו.
הנתבעת טענה שהטופס המקורי לא היה בידה, וכי ההתנהלות נעשית באמצעות טפסים סרוקים. מנגד הצביע ב"כ התובע, ובצדק, על כך שעל גבי העתק הטופס יש חותמת "דואר נכנס" מיום 19.2.2006. מכאן שהטופס המקורי היה כנראה בהישג ידן של מי מהנתבעות. עם זאת יש לומר שהתביעה הוגשה לאחר למעלה מ-7 שנים ממועד קבלת אותו "דואר נכנס" ולכן לא נייחס לעובדה זו משמעות יתירה.
סוכן הביטוח לא הוזמן להעיד – לא מטעם התובע ולא מטעם הנתבעת. התובע נדרש לעניין בחקירתו הנגדית והשיב כך:
ש.מה הוחלט בתביעה נגד סוכן הבטוח שהוא התרשל?
ת.חברת הבטוח לקחה אחריות על מעשיו של הסוכן.
ש.אז למה הוא לא הובא לפה?
ת. בא כוחי מנהל את התביעה הזאת ולא אני וזה הייעוץ המשפטי שקיבלתי.
(עמ' 17 לפרוטוקול ש' 17-20)
בסיכומיהם (שהיו בעל פה) "האשימו" הצדדים האחד את השני על אי העדת הנתבע 3 – סוכן הביטוח שעמו נחתם כאמור הסכם מחוץ לכותלי בית המשפט.
ב"כ התובע ציין בסיכומיו שהטענה כי התובע היה צריך לזמן את סוכן הביטוח – שאותו תבע בבית המשפט – להעיד מטעמו היא מגוחכת, ותהה: "איך הוא (התובע) יכול לבקש מהסוכן אותו הוא תבע בגין רשלנות מקצועית לבוא ולהגיד שמה שהוא טוען נגדו נכון ושהוא טעה והתרשל" (עמ' 22 לפרוטוקול ש' 21-23). לפיכך מי שהיה צריך להעיד את סוכן הביטוח הוא הנתבעת.
ואילו ב"כ הנתבעת השיבה בסיכומיה כי סוכן הביטוח אינו "שלוח" שלה על פי חוק, ומשעה שהתובע לא מכחיש את חתימתו על הצהרת הבריאות מן הראוי שהיה מעיד את הסוכן בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" (עמ' 23 לפרוטוקול ש' 29-32 ועמ' 24 ש' 12-15).
כל אחד מהצדדים מציג, אפוא, נימוקים לאי הזמנת סוכן הביטוח להעיד מטעמו, ומכאן עולה השאלה מה נפקות אי העדת סוכן הביטוח בנסיבות העניין.
17.אי העדת סוכן הביטוח
הנתבעת נסמכת על טופס ההצטרפות שהגישה לתיק. בראש הטופס נכתב באותיות קידוש לבנה: "כלל ביטוח" וכן "כלל פנסיה". בצד שמאל לראש הטופס מפורטים שמו של סוכן הביטוח – הנתבע 3 – מספרו ומספר ההצעה. בסיום הטופס, בסעיף י' שעניינו "הצהרת הסוכן" נכתב:
"אני החתום מטה, סוכן הביטוח, המתווך בין המועמד לבעלות על הפוליסה והמועמד/ים לביטוח לבין המבטח, מצהיר בזה כי שאלתי את המועמד/ים לביטוח ואת המועמד לבעלות על הפוליסה את כל השאלות המופיעות בהצעה זו, והתשובות הן כפי שנמסרו לי אישית, וכי המסמך נחתם בפניי." (ההדגשות שלנו)
לצד האמור ישנה חתימת הסוכן מיום 16.2.2006 (נספח א' לתצהיר מר גיסר).
בסעיף 33 לחוק חוזה הביטוח, שכותרתו "שליחות לענין החוזה" נקבע:
(א) לענין המשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולענין כריתת החוזה, יראו את סוכן הביטוח כשלוחו של המבטח, זולת אם פעל כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב.
(ב) לענין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח, יראו את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של ענין מהותי כידיעת המבטח.
על פי ההגדרה בסעיף 32 לחוק חוזה ביטוח: "סוכן ביטוח" - מי שעוסק בתיווך ביטוחים בין מבוטחים לבין מבטחים.
ב"כ הנתבעת טענה בסיכומיה כי לפי צו חוזה הביטוח (לעיל) הוראות חוק חוזה הביטוח לא יחולו על חוזי ביטוח שמתקשרת בהם קופת גמל לקצבה כמבטח. ואולם חרף האמור לא ניתן להתעלם מהעובדה שסוכן הביטוח הוא שצירף את התובע לקרן הפנסיה והחתים אותו על גבי טופס שמתייחס הן ל"כלל ביטוח" ו"כלל פנסיה"; שכותרתו "בקשת הצטרפות לקרן הפנסיה"; ואשר סיומו ב"הצהרת הסוכן" (לעיל) שלפיה הוא המתווך, וכי התשובות שבטופס הן כפי שנמסרו לו אישית.
גם אם נדקדק ונאמר שסוכן הביטוח אינו "שלוח" של "כלל פנסיה" על פי חוק, אלא שלוח "רק" של "כלל ביטוח" (למרות שהטופס נושא, כאמור, את שם שתיהן) – מדובר לדעתנו בהפרדה מלאכותית. מכל מקום, אם הנתבעת מבקשת להסתמך על טופס ההצטרפות – והרי כל הגנתה מושתתת עליו – יש לבחון אותו במלואו, כולל הצהרת הסוכן שבו.
לא זו אף זו, גם אם נקבל את טענת הנתבעת שלפיה על התובע היה להעיד את סוכן הביטוח בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה", קרי, נטל השכנוע מוטל עליו – אנו סבורות כי הוא השכיל להעביר אל הנתבעת את נטל הבאת הראיה, כפי שנפסק:
אי העדת עד רלבנטי אינה בהכרח מערערת את גרסת בעל הדין. אם מדובר בעד שעדותו חשובה לשני הצדדים, אולם אם בעל הדין שעליו נטל השכנוע הצליח, מבלי להעיד את העד הרלבנטי, להביא ראיות מספיקות אחרות על מנת להעביר את נטל הבאת הראיות אל הצד השני, עשויה אי העדת העד לפעול לרעת בעל הדין השני שעליו נטל הבאת הראיות, על אף שאינו נושא בנטל השכנוע."
(ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ, 5.10.2006)
במקרה זה ברור שמדובר בעד רלבנטי לשני הצדדים – לנתבעת לא פחות מהתובע, ולדעתנו אף יותר – מאחר שבלעדיו לא ניתן לסתור את אמירת התובע בעניין מילוי הצהרת הבריאות.
במלים אחרות: בעוד שהתובע הציג גרסה עקבית; שנתמכה בטופס עצמו שברור שחל בו שינוי בסעיף הקריטי; והציג נימוק הגיוני שלפיו לא זימן את סוכן הביטוח להעיד לטובתו משום שתבע אותו בבית המשפט והגיע עמו להסדר – הנה הנתבעת, לעומתו, לא הפריכה את גרסתו ולמעשה לא הציגה גרסה כלל. כך התייחס עד הנתבעת לגרסת התובע שלפיה הסביר לסוכן הביטוח את מצבו:
ש.קראת את כתב התביעה?
ת.לא קראתי. עברתי על זה. לא זוכר במדויק. זה היה לפני הרבה זמן.
ש.בכתב התביעה נכתב שהתביעה נדחתה בגלל טענה שהוא לא גילה את מצבו הנכון בזמן ההצטרפות וגם מה שאמר קודם בזה שהסוכן בחר לרשום מה שרשם גם זה רשום בתביעה. את זה אתה זוכר שראית?
ת.לא.
(עמ' 20 לפרוטוקול ש' 14-19)
בנסיבות אלה אנו סבורות שאי העדת סוכן הביטוח שוקל לחובת הנתבעת.
18.האם הפר התובע את חובת הגילוי או פעל בהטעיה?
האם הפר התובע את חובת הגילוי? האם קיבל התובע מהקרן במרמה או בהטעיה זכויות או תשלומים כלשהם לרבות תשלומי פנסיות? לטעמנו התשובה לשאלות אלה היא שלילית מכמה טעמים.
הסעיף הרלוונטי בהצהרת הבריאות של התובע מתייחס ל"מחלות לב". זהו ניסוח לקוני, כשהתשובה הנדרשת בהצהרה היא סימון טור בטבלה של "כן או "לא". האדם הסביר שנולד עם רשרוש בלב/אוושה כשאין מחלוקת שבמועד ההצטרפות לא סבל מבעיות תפקודיות על רקע זה, בהחלט יכול להשיב כי אינו סובל ממחלת לב, ותשובה כזו תהיה סבירה. כאמור, הלכה היא כי העדר הגדרה מדויקת פועל כנגד המנסח.
לפיכך אם טעה התובע (ולדעתנו זו אינה "טעות") הרי שמדובר בטעות שהקרן צריכה לשאת באחריות עליה במצב המתואר. ממילא במקום שיש ספק, עליו לפעול לטובת העמית המבוטח בקרן הפנסיה.
לצד האמור נוסיף להלן עוד מספר טעמים שהביאו אותנו למסקנתנו:
ראשית, התובע הציג גרסה ברורה ועקבית שעליה נחקר בדיון. לפי גרסתו הוא מסר מידע מלא לסוכן הביטוח. מצאנו את עדותו אמינה.
שנית, הנתבעת לא הציגה כל גרסה נגדית בנקודה הקריטית בעניין המידע שנמסר לסוכן הביטוח, על אף שהטענה הועלתה כבר בכתב התביעה.
שלישית, מצאנו שהנתבעת היא שהייתה צריכה לזמן את סוכן הביטוח לעדות מטעמה, אך בחרה שלא לעשות כן והדבר נשקל לחובתה.
רביעית, העובדה שבטופס ההצהרה ישנו סימן מחיקה/ תיקון תומכת בגרסת התובע.
חמישית, הנתבעת לא הגישה לתיק חוות דעת של רופא המומחה בתחום שלפיו אכן היו מחריגים את התובע עקב מצבו או לא מקבלים אותו לקרן הפנסיה. כלומר, לא שוכנענו ש"קרן פנסיה סבירה" לא הייתה מקבלת את התובע לשורותיה לוּ ידעה שיש לו את אותו רשרוש או מום בלב (ונדגיש שהבחינה היא נכון למועד הצטרפות התובע שאז לא סבל מכל בעיה תפקודית). הלכה היא כי במקרה שנטענת הטעייה באי-גילוין של עובדות, חייב הצד הטועה להוכיח כי לו ידע את הדבר שלא התגלה לו, לא היה מתקשר באותו חוזה (ע"א 280/87 רן קופלמן נ' דניאל בינקין ואח', פד"י מג (2) 753). נדגיש שמדובר בקרן פנסיה שההצטרפות אליה אינה מחויבת הליך חיתום, ולא חתימה על הצהרת בריאות.
משזו דעתנו אנו קובעות כי:
-
אין הצדקה לביטול ההחלטה על זכאות התובע לפנסיית נכות מהנתבעת עקב מרמה או הטעיה. על כן אין התובע חייב להשיב לה סכומי כסף שקיבל מכוח החלטות הקרן כפי שפורט בהליך.
-
החלטת הנתבעת להחריג את הנכות שממנה סובל התובע מבוטלת – ונזכיר שהחלטה רשמית בנושא, לרבות נוסח החרגה מדויק על נימוקיו לא הוגשה לתיק בית הדין.
-
על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים להם הוא זכאי בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית של הקרן מיום 12.3.2015 (ראו סעיף 13 י"א לפסק הדין).
19.לסיכום
התביעה מתקבלת. הנתבעת תפעל בנפש חפצה בהתאם לסעיף 18 לפסק דין זה.
על הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.
20.לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.
ניתן היום, כ"ו אלול תשע"ז, (17 ספטמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|
|
|
|
גב' דבורה פינקלשטיין אבני, נציגת עובדים
|
|
עידית איצקוביץ, שופטת
אב"ד
|
|
גב' צביה דגני,
נציגת מעסיקים
|