קבהא נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.בפנינו תביעתו של מר עזת קבהא (להלן: "התובע") במסגרתה מבקש הוא לערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי מיום 20.1.11 לפיה, נשללה זכאותו של התובע לקבלת גמלת הבטחת הכנסה מחודש 9/09 וזאת בנימוק שבעקבות חקירה שנערכה לתובע נמצא שבשימושו רכב מסוג מיצובישי מספר רישוי 1439120.

2.במסגרת דיון מוקדם שנערך ביום 20.2.12, סוכם כי המחלוקת בתיק הינה, עצם שימוש התובע ברכב מסוג מיצובישי מספר רישוי 1439120 (להלן: "הרכב") בגין חודש 9/09 עד לחודש 9/10.

3.אין מחלוקת בין הצדדים, כי:

א.הרכב היה בבעלות הבן של התובע מר עלאא קבהא (להלן: "עלאא" או "בנו של התובע") עד לחודש 9/09.

ב.בחודש 9/09 הועברה הבעלות על הרכב למר עמאר קבהא, אחינו של התובע (להלן: "עמאר").

4.הגרסה העובדתית לה טוען התובע הינה כדלהלן:

א.הרכב שהיה שייך עד לחודש 9/09 לבן עלאא הועבר לאחיין עמאר וזאת בגין החזר הלוואה שנתן עמאר למשפחתו של עלאא על מנת לממן עלותו של עו"ד שייצג את אחיו של עלאא בתיקים פליליים נגדו.

ב.הרכב אכן עמד לעיתים על יד ביתו של התובע וזאת מאחר ועמאר שגר באום אל קוטוף היה מגיע בבוקר לביתו של עלאא, מניח את הרכב ונוסע יחד עם עלאא ועובד נוסף בשם זיידאן המתגורר גם הוא בברטעה. עלאא, עמאר וזיידאן היו נוסעים יחד ברכב שהיה אצל זיידאן מטעם העבודה - חברת נטע עופר.

ג.לטענת התובע ורעייתו הם השתמשו ברכב מספר פעמים בודדות (שלוש, ארבע פעמים) בכל התקופה הרלוונטית וזאת רק לצורך בדיקות רפואיות של האישה.

ד.ביטוח הרכב נשאר לאחר מכירת הרכב על שם רעייתו של התובע תקופה מסוימת ולאחר מספר חודשים נערך ביטוח הרכב על שם עביר אחותו של עלאא בתו של התובע וגם שולם על ידה. לטענת התובע ורעייתו הם המשיכו לשאת בעלות הביטוח מאחר והחוב לעמאר היה גבוה בהרבה מעלות הרכב (הלוואה שניתנה מעמאר הינה בסך 25,000 ₪ ועלות הרכב אותה תקופה היה בסך 6,000 ₪).

5.במסגרת ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 26.12.13, נשמעה עדותם של התובע, רעייתו וחוקר המוסד לביטוח לאומי – מר גלעד צעירי (להלן: "מר צעירי" או "חוקר המוסד לביטוח לאומי").

6.לאחר שעיינו בכל כתבי הטענות, במסמכים שהוגשו על ידי הצדדים, בפרוטוקולי הדיונים שנערכו בתיק ובסיכומי הצדדים, הגענו לכלל מסקנה, כי אנו מקבלים ומאמינים לגרסת התובע ולכן דין הערעור להתקבל, זאת מהטעמים הבאים:

א.ראשית נבהיר, הנתבע לא הצליח להוכיח שהתובע השתמש ברכב שימוש קבוע בתקופה הרלוונטית לתביעה, מעבר לאותם פעמים בודדות בהם הודה התובע.

ב.הנתבע טען בפנינו, כי התובע הודה בפני חוקר המוסד לביטוח לאומי כי עשה שימוש ברכב וזאת במסגרת ההודעה שניתנה ביום 18.10.10 (צורפה כנספח לכתב ההגנה).

אכן, מעיון בהודעה לחוקר מיום 18.10.10, עולה כי נרשם שהתובע אמר

שהוא נוהג ברכב פעם או פעמיים בשבוע וזאת לצורך בדיקות של רעייתו או לביקור אמו החולה או לביקור בנו (לא הבן עלאא) בבית הסוהר. במסגרת עדותו בבית הדין, השיב התובע כאשר נשאל אודות תשובותיו לחוקר ביום 18.10.10, כי:

" ש. אני מפנה לעמוד 1 שורה 23, כמה פעמים בשבוע אתה נוהג ברכב

הזה, ענית שאתה נוהג פעם פעמיים בשבוע ברכב הזה האם זה

נכון שזו התשובה?