תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה תל אביב - יפו
|
20228-02-15
25/01/2016
|
בפני השופטת:
תמר סנונית פורר
|
| - נגד - |
המבקש:
אלמוני
|
המשיבים:
1. היועץ המשפטי לממשלה
2. אלמונית
|
| פסק דין |
- עניינה של הכרעה זו היא בקשת המבקש מיום 9.2.15 כי יינתן צו לביצוע בדיקת רקמות בנוהל חו"ל וכן קביעת אבהותו על הקטינה נשוא תביעה זו.
- הן המבקש והן הקטינה ואימה, המשיבה 2 לבקשה, מתגוררים בשוויץ. המבקש הינו אזרח ישראלי.
- לאחר שניתנו החלטות ביהמ"ש, לפיהן נדרשת תגובת המשיבה 2 לבקשה ולאחר שניתן היתר להמצאה מחוץ לתחום השיפוט לאם והומצא אישור מסירה - המשיבה 2, אם הקטינה, בחרה שלא להגיב לבקשה או לכל החלטה אחרת שיצאה מאת ביהמ"ש.
- ב"כ פמת"א בתגובתה מיום 11.6.15 לא התנגדה למתן צו לביצוע בדיקת רקמות בנוהל חו"ל, מאחר שאין חשש לממזרות וכי מדובר בטובת הקטינה.
- המבקש הגיש לביהמ"ש הודעה עוד באותו ביום בה פירט כי אם הקטינה, המשיבה 2, לא משתפת פעולה עם ההליך כלל וכלל. מטעם זה, ציין המבקש, הסיכויים כי אם הקטינה תגיע לבדיקה עם הקטינה הינם קלושים, והרי יש צורך בנוכחות המשפחה כולה במעמד הבדיקה. לפיכך, ביקש המבקש כי יינתן צו הקובע אבהותו על פי המסמכים הרבים שהגיש בתיק ואשר מהווים מסמכים רשמיים של רשויות מדינת שוויץ והמעידים לטענתו על אבהותו מעבר לכל ספק.
- התיק נקבע לדיון ליום 2.7.15 במסגרתו הגיע המבקש לארץ על מנת להיות נוכח בדיון. במעמד הדיון, שבה וחזרה ב"כ פמת"א על עמידתה על ביצוע הבדיקה, וזאת על אף שהוצגו מסמכים רשמיים שונים מטעם המבקש, המעידים על אבהות המבקש על הקטינה במדינת שוויץ ועל אף שהיה ברור עוד אז כי לא יהיה שיתוף פעולה ככל הנראה של האם.
- בתום הדיון, נקבע כי:
"לאחר שמיעת הצדדים ובחינת כלל המסמכים שבתיק אני מורה כי תבוצע בדיקת רקמות בנוהל חו"ל.
ככל שהאם תתייצב עם הקטינה לביצוע הבדיקה ותסכים תילקח דגימה גם מהאם. ככל שהאם תסרב או לא תופיע לביצוע הבדיקה, הבדיקה תתבצע רק לקטינה ולמבקש.
ככל שהאם לא תתייצב עם הקטינה לבדיקה או תסרב לביצוע בדיקת דם אני מורה כי הבדיקה תתבצע לפי סעיף 28 ו' לחוק מידע גנטי.
צו פורמלי נחתם כעת במקביל וניתן לצדדים במעמד הדיון.
ככל שהמבקש יתקל בקשיים לביצוע החלטה זו יוכל להגיש בקשה מתאימה".
- לאחר מועד הדיון, המבקש פנה לביצוע נטילת דגימה בעצמו וכן המציא למשיב 2 את ההחלטה בדבר מתן הצו. אולם, המשיבה 2, לא התייצבה עם הקטינה לביצוע הבדיקה.
- המבקש ציין בפני ביהמ"ש כי נטל דגימת שיער משיערה של הקטינה וביקש כי הדגימה תשמש לבדיקת הרקמות. בקשה זו נדחתה משום שלא ניתן היה להיווכח במעמד נטילת הדגימה כי מדובר בקטינה נשוא התובענה ממנה נלקחה קווצת השיער.
- לאחר שהוגשו אינספור בקשות מטעם המבקש להכרה באבהותו ללא עריכת בדיקת רקמות, לאור סירובה המתמשך של המשיבה 2 ומאמציו הכבירים להוכיח אבהותו בפני ב"כ בפמת"א ולאור עמידתה הדווקנית של ב"כ פמת"א על ביצוע בדיקת רקמות, נקבע מועד דיון נוסף ליום 26.11.2015 אליו התייצב המבקש בשנית בהגיעו משוויץ.
- ב"כ פמת"א דרשה מאת המבקש מסמכים רשמיים רבים מאומתים כדין, המעידים ומוכיחים אבהותו על הקטינה על פי דין המדינה בה מתגוררת המשפחה והן על פי טענות המבקש.
- המבקש הציג עשרות רבות של מסמכים מאומתים כדין המהווים ראיה חותכת להוכחת טענותיו בדבר אבהותו על הקטינה. שוכנעתי כי המבקש עמד בנטל ההוכחה לאבהותו אף מעבר לכל ספק.
- להלן מקצתם של המסמכים שהובאו על ידי המבקש להוכחת תביעתו:
תעודת לידה שוויצרית של הקטינה,
תעודת רישום המבקש כאב הקטינה ורישום האבהות במרשם האוכלוסין בשוויץ,
אישור היחידה הפיננסית של באזל בדבר העדר חוב מזונות של המבקש לקטינה,
אישור בדבר ניהול תיק המזונות של הקטינה שם,
הסדרי הראיה של המבקש עם הקטינה ופרוטוקול הדיון שקבע זאת,
תעודת חובות וזכויות של האב המבקש בחתימתו וחתימת נציגת הרישום,
הקטינה קרויה על שם אימו של המבקש,
סרטוני וידיאו ותמונות הכוללות את לידת הקטינה כאשר המבקש נוכח ברגעים שונים בחייה של הקטינה.
כל האישורים משוויץ אומתו והוגשו כדין.
- העולה מכל המסמכים הללו כי המבקש הינו אביה של הקטינה בשוויץ. זכויותיו וחובותיו כלפי הקטינה מוכרות והצדדים ניהלו ועדיין מנהלים הליכים משפטיים בשוויץ הנוגעים לקטינה. חזקה על האם כי לו הייתה סבורה כי המבקש אינו אבי הקטינה הייתה מעלה טענה זו קודם כל בפני הרשויות בשוויץ. זאת לא נעשה. המבקש הוכיח הן את רישומו כאב בשוויץ והן את זכויותיו וחובותיו שם כלפי הקטינה.
- ביום 26.11.15 בתום הדיון ניתנה החלטת ביהמ"ש הקובעת:
"1. בתוך 30 יום מהיום, ימציא התובע מסמכים המעידים על ההליכים המשפטיים שנוהלו בשוויץ בעניין הסדרי הראיה והמזונות של הקטינה, כדוגמת פרוטוקול דיון, פסק דין המחייב במזונות, כתב טענות של האם הדורש מזונות וכד'.
- המסמכים יוגשו מתורגמים ויועברו לתגובת פמת"א.
- בשלב הזה, אני משהה את ההחלטה בעניין ביצוע בדיקת הרקמות".
- המבקש הגיש כאמור ביום 26.11.15.
- בתגובה, המבקש נדרש על ידי ב"כ פמת"א כי יוצגו מסמכים מתורגמים ומאומתים כדין.
- המבקש הגיש כאמור ביום 31.12.15 וביום 5.1.16.
- בתגובה, ביום 17.1.16 ציינה ב"כ פמת"א כי באחד מהמסמכים שהוגשו חסרה חותמת אפוסטיל וכן הצביעה על חוסרים נוספים לשיטתה המונעים העתרות להליך. כמו כן ציינה ב"כ פמת"א כי עמדת אם הקטינה למעשה לא נשמעה בהליך.
- ביום 21.1.16 הציג המבקש את אישור האפוסטיל הנדרש על ידי ב"כ פמת"א.
- לאחר שמיעת טענות הצדדים וקיום שני דיונים בפני ובייחוד לאור המצב הנוכחי של התיק, אני סבורה כי בשלו התנאים למתן צו על פי בקשת המבקש ואין מקום לכל שהיות נוספות.
- ראשית יצויין כי אין מקום לקבלת הטענה כי עמדתה של אם הקטינה לא נשמעה. הייתה המצאה כדין לאם. האם בחרה שלא לקחת חלק בהליך זה, והיא זו שויתרה על זכותה לעשות כן. יתרה מכך, אין מקום מבחינה משפטית לקבלת הטענה. מרגע שבוצעה המצאה כדין ובעל דין בוחר שלא לקחת חלק בהליך לא ניתן לטעון כי "קולו לא נשמע" בהליך.
- ההליך החל לפני שנה. המבקש פעל נמרצות וללא לאות להוכחת טענותיו ולרישום האבהות וכן שכנע ביהמ"ש בדבר אבהותו בהצגת מסמכים שונים, בין היתר מסמכים רשמיים ממדינת שוויץ.
- לא רק שהמבקש עמד בכל הדרישות המשתנות שהוצגו על ידי פמת"א אלא שהוסיף מיוזמתו מסמכים נוספים על מנת לשכנע.
- יתרה מכך, יש לקחת בחשבון וליתן משקל נכבד לעובדה לא רק שהמבקש משמש כאביה של הקטינה בפועל בשוויץ כולל תשלום מזונות והסדרי ראיה וזכויותיו וחובותיו שם מוכרות אלא שאם הקטינה לא טענה בהליכים שם כל טענה כנגד אבהותו. התנהלות זו המצטרפת לרישום הרשמי המשפטי בשוויץ (שהוכח על ידי המבקש) מהווים כשלעצמם ראיה חותכת לאבהות הנטענת.
- לא מצאתי כל עילה מדוע יש להמשיך ולדרוש מסמכים מהמבקש ולהעלות עוד ועוד דרישות מצד המשיב. הנטל הנדרש בתביעת אבהות נענה באופן מלא על ידי המבקש ואף הרבה מעבר לכך, וכפי שציינתי בדיון המפורט בפניי היה טוב לו הייתה הסכמה בין הצדדים.
- לאור האמור לעיל ולאחר ששוכנעתי כי המבקש הוכית את תביעתו, ובהתאם לכך אני קובעת להלן:
מוצהר בזאת כי אלמוני הינו אביה של הקטינה ילידת 19.2.2012.
- המבקש ירשום את האבהות בכל גוף או מרשם.
- המזכירות תשלח לצדדים.
- המזכירות תסגור את התיק.
ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, ט"ו שבט תשע"ו, 25 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.