קביעת הוצאות לאחר קבלת המלצת בית המשפט למשוך את הערעור

1.         יפה עשה המערער משקיבל את המלצת בית המשפט לחזור בו מערעורו.

2.         עם זאת חלוקים הצדדים בשאלת ההוצאות.

המשיבות טוענות, בין השאר, כי עוד בבית משפט קמא המליץ בית המשפט בפני המערער לחזור בו מתביעתו שם, כך גם השופטת שטופמן במסגרת קדם הערעור.

בנוסף, המערער אף לא שילם את ההוצאות שנפסקו לחובתו בבית משפט קמא. המערער בחר לשהות בארה"ב ומשם לנהל הליכים משפטיים משך שנים ומבלי שטרח להתייצב בבית המשפט. עוד נטען כי מלכתחילה לא היה כל סיכוי לא לתביעה  ולא לערעור, ואילו המשיבות נצרכו להתייצב הן לדיון בקדם הערעור, הן בערעור והן להגיש עיקרי טיעון ומוצגים, באופן שהעיתוי בו בחר המערער לחזור בו מערעורו, לא חסך מאומה מהמשיבות אלא רק מבית המשפט שלא נצרך לכתיבת פסק דין מנומק.

מנגד, טוען המערער כי לא הוצע למערער לחזור בו מערעורו במסגרת קדם הערעור וכי נהוג הוא שלא לפסוק הוצאות בערעור אם מערער חוזר בו מערעורו, וזאת במגמה לעודד הסכמים בין הצדדים וייעול ההליך המשפטי. לחילופין, עותר הוא לפסיקת הוצאות סמליות.

3.         צודק המערער אודות המגמה של בתי המשפט לעודד הסדרים בין הצדדים וכן לייעל את ההליך המשפטי ולמנוע הליכים משפטיים מיותרים - לרבות באמצעות אי פסיקת הוצאות או פסיקתן בשיעור נמוך יחסית.

אולם, על בית המשפט להתחשב גם באינטרס של הצד שכנגד, לרבות אשר נצרך הוא לו במסגרת ההליך המשפטי.

לכן, מעת שמדובר בבקשת מערער לחזור בו מערעורו, במסגרת קדם הערעור או בתכוף לאחריו ובאופן שהמשיב אינו נצרך אלא להופעה אחת, יכול ואכן אי פסיקת הוצאות יהיה תואם הן למגמה האמורה והן לאינטרס המשיב שאינו זקוק לפעולות נוספות במסגרת הערעור, תוך שקונה הוא את הסיכון הכרוך בהליך המשפטי.

עם זאת יש להוסיף, כי יכול ובמקרים ספציפיים יפסוק בית המשפט הוצאות אף במקרים שכאלו, אך זאת במקרים החריגים.

שונים הדברים, מעת שהמשיב נאלץ להגיש עיקרי טיעון ותיקי מוצגים מטעמו, להכין את הנצרך לדיון ולהתייצב ולטעון לגופם של דברים. אם לאחר כל זאת, ממליץ בית המשפט בפני המערער לחזור בו מערעורו, האיזון האמור מופר ואין הצדקה כי המשיב לא יקבל מאומה.

עם זאת, ואכן במסגרת המגמה האמורה, האיזון יימצא בפסיקת הוצאות אולם, לא באותו שעור שאלו היו נפסקות במסגרת פסק דין מנומק.

4.         המקרה דנן, נופל לחלופה האחרונה ועל כן זכאיות המשיבות לפסיקת הוצאות לרבות בהתחשב בנטען על ידי המשיבות אודות אי תשלום ההוצאות שנפסקו בערכאה קמא.

עם זאת נתחשב בפסיקת ההוצאות בעמדתו דהיום של המערער ועל כן שיעור ההוצאות יהיה נמוך, משמעותית, מההוצאות שהיו נפסקות לחובת המערער אם אכן היה נצרך בית המשפט לכתיבת פסק דין מנומק.

עוד יש להוסיף, כי לא בכדי מצאנו לנכון לציין בפני המערער אודות ההשלכות שיכול ויהיו, אם אכן יידרש בית המשפט לגופם של דברים.

5.         לאור כל האמור הערעור נדחה.

אנו מחייבים את המערער לשלם לכל אחת מהמשיבות שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

המזכירות תעביר מחצית מהפקדון לכל אחת מהמשיבות באמצעות ב"כ וזאת ע"ח האמור.

6.         המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,  ט"ז תמוז תש"ע,  28 יוני 2010 .