קדוש נ' בנק הפועלים

פסק דין

1.התובעת עותרת למתן פסק דין הצהרתי, לפיו חוזה הלוואה עליו חתמה, כביכול [לטענתה], עם הנתבע [להלן: "הבנק"], בטל ומבוטל וכי כפועל יוצא מכך, כל הליך, לרבות בתיק הוצל"פ שנפתח מכח ההלוואה, דינו בטלות.

2.על פי כתב התביעה – התובעת ובעלה המנוח [להלן: "המנוח"] רכשו דירת מגורים וקיבלו שתי משכנתאות. האחת ב-1982 והשניה ב-1995. נטען כי תשלומי שתיהן הסתיימו.

התובעת טוענת כי למיטב זכרונה, בשנת 1999 ולאחר שהתברר לה כי המנוח היה מזייף את חתימתה על גבי פנקסי המחאות בחשבון משותף בבנק המזרחי המאוחד, פנתה לסניף בנק המזרחי וביקשה להסיר את שמה מהחשבון המשותף וכך אכן קרה והיא פתחה חשבון יחד עם בתה בבנק אוצר החייל, ומאותה עת ואילך ניהלה בו את ענייניה הכספיים.

נטען כי בשל מצבו הבריאותי של המנוח, נוצר פיגור בתשלומי המשכנתא השניה, בגינו פתח הבנק בשנת 2003 תיק הוצל"פ, אשר ביום פתיחתו, 01.09.2003, עמד החוב במשכנתא השניה לרבות הפיגורים, על סך 56,750 ש"ח, ואילו תיק ההוצל"פ נפתח על סך 178,955 ש"ח.

המנוח הלך לעולמו בתאריך 22.04.2006.

התובעת טוענת כי לאחר הפטירה העבירה ליחידת הביטוח בבנק את תעודת הביטוח המקורית לצורך הפעלת פוליסת ביטוח החיים ולמרות ההודעה האמורה, המשיכה לקבל שוברים לתשלום המשכנתא. היא פנתה לברר מדוע נדרש המשך תשלום, ולטענתה, בנקודת זמן זו, התברר לה לתדהמתה כי התשלומים אותם נדרשה להמשיך ולשלם, הינם בגין הלוואה נוספת, שלישית, על סך 100,000 ש"ח אותה לקח המנוח ביום 11.06.2001.

להלוואה נוספת זו מיום 11.06.2001 יקרא להלן: "ההלוואה", והיא אשר במחלוקת בין הצדדים בתיק זה.

התובעת טוענת כי מהמסמכים אותם קיבלה מהבנק, לאחר שהחלה לברר את פשר העניין, עולה כביכול כי היא חתמה ביום 11.06.2001 על המסמכים בצוותא עם המנוח, כמו גם משכנה יחד עימו את כל הזכויות בדירה, ובגין ההלוואה לא הוקמה כבטוחה פוליסת ביטוח על שם מי מהם.

עוד טוענת התובעת בכתב התביעה כי ההמחאה על סך 100,000 ש"ח אשר הונפקה על ידי הבנק ביום 11.06.2001 נמסרה לידי המנוח אשר הפקידה בחשבון הבנק שלו.

בכתב התביעה נטען כי ההמחאה הופקדה לחשבון בנק של המנוח, בתצהיר עדותה הראשית טענה התובעת (בסעיף 4.21.1) כי מהמסמכים שהועברו מבנק המזרחי בהליכים המקדמיים עולה כי ביום 11.6.2001 נפתח חשבון משותף לתובעת ולמנוח בבנק המזרחי, מבלי שהתובעת הגיעה לבנק במזרחי, ותוך זיוף חתימתה גם על גבי מסמכי בנק המזרחי.

להבטחת ההלוואה נרשם משכון ברשם המשכונות ביום 15.05.2001. (תאריך המוקדם לתאריך ההלוואה).

התובעת טוענת כי מעולם לא חתמה על הסכם ההלוואה ולא קיבלה את כספי ההלוואה ולפיכך אינה חבה בכספים אלו ומבקשת ביטול כל הליך שנפתח בגין כך.

לטענת התובעת, היא לא היתה ביום 11.06.2001 בסניף הבנק ואף לא חתמה בפני מי מטעם הבנק על המסמכים האמורים.

גרסת התובעת הינה כי גם בבנק המזרחי זוייפה חתימתה בו ביום, על גבי מסמכי פתיחת החשבון, דהיינו טענתה היא לזיוף חתימתה בשני בנקים בו ביום.

התובעת פנתה לגרפולוג וקיבלה חוות דעת, לפיה קיימת סבירות ריאלית מאוד שהחתימות על שלושה מסמכים של הבנק אינן חתימותיה המקוריות. שלושה מסמכים אלו הם צילומים של: התחייבות לרישום משכנתא מיום 11.05.2001, חתימה על חוזה הלוואה מיום 11.06.2001 ועמוד אחרון להמשך חוזה הלוואה. חוות הדעת מתייחסת אך ורק להלוואה ולמסמכים המפורטים לעיל, ואינה מתייחסת לזיוף הנוסף הנטען בבנק המזרחי.

התובעת טוענת כי ככל הנראה נפלה קורבן לשיתוף פעולה של הבנק עם המנוח וככל הנראה, נזקק לכספים וביקש לקבלם על דרך הלוואה מובטחת במשכון ולא יכול היה לקבלם ללא חתימת התובעת ורשלנות חמורה של הבנק והפרת חובת תום הלב כלפיה, הובילו לתוצאה, לפיה סך של 100,000 ש"ח הועבר לידי המנוח ללא ידיעתה.

התובעת טוענת כי יש להורות על בטלות הסכם ההלוואה, גם לאור אי הנפקת פוליסת ביטוח חיים.

3.הבנק טוען כי תיק ההוצל"פ נפתח בגין פיגור בשתי הלוואות (ההלוואה נשוא המשכנתא השניה וההלוואה נשוא כתב התביעה), כי התובעת הודיעה על פטירת בעלה המנוח לאחר שנדרשה בשיחת טלפון על ידי פקיד הבנק לחתום על מסמכי פריסת חוב, כי התובעת חתמה על הסכם ההלוואה מיום 11.06.2001, וכי כאשר טענה התובעת טלפונית כי לא חתמה על מסמכי ההלוואה וחתימתה זויפה, היא נדרשה לפנות למשטרה להגשת תלונה, אשר לא הוגשה.

הבנק טוען כי לא שיתף פעולה עם המנוח באופן אליו רומזת התובעת, כי התובעת ועזבון המנוח חייבים לבנק את יתרת חוב ההלוואה מכח היות המנוח והתובעת חתומים על הסכם ההלוואה ואף מכח חזקת השיתוף החלה גם על שיתוף בחובות.