פסק דין
פתח דבר
בפניי תביעה כספית שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות, במסגרתה ביקש מר משה קדוש (להלן:"התובע"), לחייב את גב' רויטל סרור (להלן:"הנתבעת"), בתשלום הסך של 29,900 ₪, בגין דמי שכירות ונזקים שנגרמו לדירותיו.
טענות התובע
התובע הינו הבעלים של בית מגורים הכולל שתי קומות והנמצא בעיר קצרין. בחודש 03/2010 נחתם בין התובע לנתבעת הסכם שכירות להשכרת קומת הקרקע (להלן:"דירה א"), לתקופה מיום 01.04.10 עד 31.03.11, בדמי שכירות חודשיים ע"ס של 1,800 ₪ (להלן:"ההסכם הראשון").
ביום 10.05.10 נחתם בין התובע לנתבעת הסכם שכירות להשכרת הדירה בקומה השנייה (להלן:"דירה ב"), לתקופה מיום 10.05.10 עד 10.05.11 תמורת דמי שכירות חודשיים בסך של 1,300 ₪ (להלן:"ההסכם השני"), כאשר בדירה זו יגורו אחותה של הנתבעת ועובד בעסק שבבעלותם. במהלך תקופת השכירות נפרעו השיקים שניתנו על ידי התובעת בגין דמי השכירות עבור שתי הדירות.
הוסיף התובע וטען כי במעמד כניסת הנתבעת לדירה א', הייתה מסביב לבית גינה מטופחת, עם גדר עץ, ריצוף ועציצים. לקראת סיום החוזה של דירה א' וכשהגיע התובע לדירה זו גילה כי הינה במצב גרוע, כאשר הקירות מלוכלכים, מלאי גרפיטי, חורים שנקדחו, מדבקות על התקרה. הוסיף התובע וטען כי החצר הרוס, הגדר קרועה ממקומה, הריצוף נעקר, וכל העציצים נעלמו.
עוד טען התובע כי, הנתבעת זרקה ללא רשותו, חלקי אופני מרוץ נדירים משנות החמישים השייכים לאביו, ואשר הוחזקו בחצר הבית, במקום שלא הפריע לדיירם.
כמו כן, לטענת התובע, דירה ב' פונתה ביום 13.05.11 כשהיא במצב גרוע ביותר, מלוכלכת עם כתובות גרפיטי על הקירות בנוסף להשחתת מקרר משרדי קטן שהיה במקום.
על אף שבהתאם להסכמי השכירות לפיהם שתי הדירות מיועדות למגורים בלבד, הנתבעת השכירה קומה ב' כצימר ו/או כמגורי סטודנטים, ולא לאחותה כפי שסוכם עמה בע"פ, תוך הפרה להסכם השכירות ומבלי שקיבלה רשות לכך מהתובע, כאשר דמי השכירות היו בסך של 2,300 ₪ לחודש.
התובע הביא הצעות מחיר לתיקון הנזקים בסך של 8,500 ₪, כאשר הנתבעת לא ביצעה תיקונים אלו על אף שנדרשה לעשות כן. עקב אי יכולתו לשלם את הסך הנ"ל, נאלץ התובע לקחת חופש מהעבודה, ולבצע בעצמו שיפוץ וצביעת שתי הדירות.
התובע מבקש לחייב את הנתבעת לפצותו בגין השיפוץ של הדירות, לרבות בגין רכישת חומרים, ועבור נסיעות ממקום מגוריו בקיבוץ בית זרע עד לקצרין, וכן השבתת ימי העבודה, בנוסף לתשלום דמי שכירות המשנה לדירה השנייה, תשלום בגין מחיר המקרר, שכ"ט עו"ד בגין ייעוץ, הפסד דמי השכרת הדירות לשלושה חודשים בגין שיפוצם, נוסף לעוגמת נפש, הכל בסך של 29,900 ₪.
טענות הנתבעת
הנתבעת אישרה כי שכרה מהתובע בחודש 03/10 את דירה א'. לטענתה, הדירה לא הייתה צבועה, עם בעיות ברשת החשמל, חורים בקירות ורשתות קרועות, הן של החלונות והן של דלת הכניסה, כאשר תיקון וצביעה של הדירה נעשה על ידה.
עוד טענה הנתבעת כי, עבודות חשמל שבוצעו מטעמו של התובע בזמן שהותם בדירה, הם שגרמו לחורים הקיימים בקירות, אשר לא תוקנו מאז.
עוד טענה הנתבעת כי, מצב הגינה והחצר של הבית היה גרוע ביותר, עם לכלוך וגרוטאות, כאשר במעמד חתימת החוזה אישר לה הנתבע לסדר את הגינה ולזרוק הכל, פרט לזוג אופניים ושני גרילים מפח, אותם ביקש לקחת בעצמו. באותה שיחה סיפר התובע כי הדייר הקודם שפינה את הדירה, החזיק בכלב שהשחית את הגינה וגירד את דלתות הדירה מבפנים.
לעניין דירה ב' טענה הנתבעת כי, זו הושכרה מגרושתו של התובע, הבעלים של הדירה מכוח הסכם הגירושין בינה לבין התובע, וכי לפקודתה ניתנו כל השיקים בגין השכירות.
דירה ב' שימשה למשפחת התובע כצימר ויחידת נופש, והאחרון אף הציע כי יפנה לנתבעת דיירים פוטנציאליים, היות ויש בבעלותו אתר לצימרים. בשל כך השכירה הנתבעת את דירה ב' כצימר למשפחת רוט שהופנתה אליה על ידי התובע. עוד טענה הנתבעת כי, בהמשך השכירה דירה זו לסטודנטים על בסיס תשלום חודשי.
עת עזיבת המושכר ביקש התובע, מעבר לצביעה של הנכס מחדש, כי הנתבעת תשפץ דירה ב', בנוסף לשיפוץ וסידור הגינה.
הנתבעת ציינה כי במשך שהותה בדירות, שילמה את החשבונות השוטפים, תחזקה את הדירות באופן שוטף, ולא גרמה בהן כל נזק. אי לכך, מבקשת הנתבעת לדחות את התביעה.