קדמן ואח' נ' אלחסיד ואח'

פסק דין

בפני תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים שאירעה ביום 11.1.12 ברח' המעגל, בשכונת בית הכרם, בירושלים.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של רכב מסוג מרצדס מ.ר. 4739520 (להלן: "רכב התובע").

הנתבע היה במועדים הרלבנטיים הבעלים של רכב מ.ר. 4836528 (להלן: "רכב הנתבע").

המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת עצם התרחשות התאונה: גרסת התובע הינה כי כאשר רכבו עמד בחניה, נסע הנתבע לאחור ופגע ברכבו בדלת השמאלית אחורית. לטענתו, לאחר הפגיעה סירב הנתבע למסור לו את פרטיו וכן להכיר באחריותו, ועזב את המקום.

הנתבע טוען כי מדובר בתביעת סרק, שכן התובע לא הוכיח כי הוא זה אשר גרם נזק לרכבו. עוד טוען הנתבע כי חוות דעת השמאי הינה מיום 2.4.12, היינו כשלושה חודשים לאחר אירוע התאונה וכי הנתבע לא צילם את רכבו סמוך לאירוע. הנתבע הגיש תביעה שכנגד במסגרתה הוא תובע פיצוי עבור ההוצאות ועגמת הנפש שנגרמה לו בגין הגשת תביעה קנטרנית וחסרת יסוד, לטענתו, על ידי התובע.

דיון והכרעה

העידו בפני התובע והנתבע.

התובע העיד כי כאשר ישב ברכבו בחניה ברח' המעגל בשכונת בית הכרם בירושלים, נסע רכב הנתבע לאחור ופגע בו בדלת השמאלית אחורית של רכבו. לאחר הפגיעה, פנה התובע אל הנתבע, אך זה סירב להכיר באחריותו לאירוע וטען כי לא גרם נזק לרכבו וכי התובע יכול לצבוע את רכבו. משנשאל התובע מדוע לקח את רכבו לבדיקה על ידי שמאי רק בחלוף שלושה חודשים לאחר התרחשות התאונה, הבהיר כי הוא אב חד הורי, העובד בשתי עבודות לפרנסתו וכי לא מצא את הזמן לטפל בעניין וכן כי מדובר בנזק פעוט אשר לא הפריע לו לעשות שימוש ברכבו.

הנתבע לעומתו העיד כי אינו מכיר את התובע וכי הוא רואה אותו בבית המשפט זו הפעם הראשונה. עוד העיד הנתבע, כי הוא מעולם אינו נוסע ברח' המעגל בו אירעה התאונה. בנוסף, טען הנתבע, כי עדותו של התובע היתה מלאת סתירות וכי התובע לא צילם את רכבו לאחר התאונה ואף לקח את רכבו לבדיקת שמאי רק בחלוף שלושה חודשים מיום התאונה. לטענתו, התביעה הוגשה ברשלנות תוך שהיא מלאה סתירות ואי דיוקים וכי יש לחייב את התובע בפיצויים בגין הגשת התביעה.

עדותו של התובע היתה אמינה עלי והתרשמתי כי הוא דובר אמת. כך, עדותו היתה עקבית וקוהרנטית ולא נמצאו בה סתירות ואי דיוקים. התובע אף הבהיר כי בשל סירובו של הנתבע למסור את פרטיו, פנה למשטרת התנועה כשבידו מס' רכב הנתבע, אותו עלה בידיו לרשום.

שונה היתה התרשמותי מעדותו של הנתבע, אשר היתה בלתי אמינה עלי. הנתבע הכחיש כי ראה את התובע אי פעם ועוד טען כי מעולם אינו נוסע ברחוב בו אירעה התאונה. ואולם, בהתאם לאופן התרשמותי מעדותו והתנהלות הדברים בדיון, איני מאמינה לנתבע כי לא ראה את התובע מעולם וכי לא היה מעורב בהתרחשות התאונה. כך גם הצהרתו הגורפת של הנתבע כי מעולם אינו נוסע ברח' המעגל, מעוררת תמיהה לנוכח העובדה כי הנתבע מתגורר לא הרחק מהמקום בו אירעה התאונה. הנתבע בחר להקדיש חלק ניכר מטיעוניו לרשלנות התובע בניסוח כתב התביעה, לעובדה שהתובע בחר שלא להדפיס את כתב תביעתו ו"לסתירות מדומות" שנתגלו בטענות התובע. ואולם, בגרסת התובע לא נתגלו סתירות כלשהן והנתבע בחר להיתלות בדברים שוליים ובלתי קשורים לאירוע התאונה.

בנסיבות אלה, בהן עדותו של התובע היתה אמינה עלי באופן מובהק בהשוואה לעדותו של הנתבע, אשר התרשמותי ממהימנותו היתה שלילית, אני מבכרת את גרסת התובע על פני גרסת הנתבע וקובעת כי התאונה אכן התרחשה באופן בו תיאר אותה התובע וכי רכב הנתבע היה מעורב בהתרחשותה.

אשר לעובדה כי התובע מסר את רכבו לבדיקת שמאי רק בחלוף 3 חודשים מיום האירוע, הרי שבנסיבות העניין ולנוכח הסברו של התובע כי סבר תחילה כי יוכל ליישב את העניין עם הנתבע וכן לנוכח העובדה כי בהיותו אב חד הורי לא מצא זמן לפנות למוסך, זאת כאשר מדובר בנזק קל בלבד, הכולל עיוות בלבד בדלת האחורית, הרי שאין בחלוף הזמן כדי להביא לניתוק הקשר הסיבתי בין הנזק הנטען לתאונה.

לאור האמור, אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע את סכום הנזק כפי שהעריך השמאי בחוות דעתו בסך של 840 ₪ וכן את שכר טרחת השמאי בסך של 400 ₪. בסה"כ ישלם הנתבע לתובע סך של 1,240 ₪. כן יישא הנתבע בהוצאות התובע בסכום של 500 ₪. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

לאור האמור, אני דוחה את התביעה שכנגד.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין.

ניתן היום, ט' אדר תשע"ג, 19 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.