עת"מ
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
18037-02-13
27/02/2014
|
בפני השופט:
זהבה בוסתן
|
- נגד - |
התובע:
קיבוץ שפיים
|
הנתבע:
1. אלי ברכה 2. רות יוסף 3. ועדת המשנה הנקודתית של הועדה המחוזית מחוז מרכז
|
פסק-דין |
פסק דין
המשיבה 3, ועדת המשנה הנקודתית של הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז (להלן "ועדת המשנה") החליטה ביום 31.12.12 לדחות את תכנית חש/28/31/א (להלן "התכנית המוסבת") אותה יזם קיבוץ שפיים (להלן "הקיבוץ") ואשר נועדה להכשיר בדיעבד עבירות בניה.
דחיית התכנית המוסבת היא הסיבה המידית להגשת העתירה המכוונת גם כנגד שתי החלטות של המשיבה 2, (להלן "יו"ר הוועדה המחוזית" או "הממונה על המחוז"), המתייחסות לתכנית חש/מק/28/31/א' (להלן "התכנית המקומית") שניתנו מכוח סעיף 109 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), מתוקף הסמכות שהואצלה לה על ידי שר הפנים:
האחת, מיום 26.9.11, בה החליטה כי התכנית המקומית טעונה אישורה.
השניה, מיום 31.1.12, בה החליטה לא לאשר את התכנית המקומית.
הסעדים המבוקשים בעתירה הם:
א. להורות למשיב 1 (להלן "יו"ר הוועדה המקומית") לחתום על נוסח פרסום לתכנית המקומית, לשלחו לפרסום ברשומות ולהעבירו לקיבוץ לצורך פרסום בעיתונים.
ב. לקבוע כי התכנית המקומית היא בסמכות הוועדה המקומית וכי הממונה על המחוז אישרה את התכנית המקומית בהתאם לסעיף 109(ב) לחוק.
ג. לקבוע כי החלטת ועדת המשנה שלא לאשר את התכנית המוסבת חורגת ממתחם הסבירות ועל כן בטלה ויש לראות את ההחלטה כהחלטה למתן תוקף לתכנית או למצער להשיבה לוועדת המשנה.
העובדות
1.בשנת 2007 יזם הקיבוץ את תכנית חש/28/31, שהיא תכנית בסמכות הוועדה המחוזית, להרחבת אזור מלונאות קיים (להלן "התכנית המחוזית"). הוועדה המחוזית החליטה להפקיד את התכנית בתנאים. אחד התנאים שנדרשו היה אישור ועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים של המועצה הארצית לתכנון ובניה (להלן "הולנת"ע"), מאחר ועל פי התוכנית נדרש שינוי גבולות בתמ"א 13 מיעוד חקלאי לשטח יישוב כפרי. הולנת"ע החליטה לדחות את התוכנית מאחר וסברה כי יש לתכנן תכנון כולל ליישוב. להלן נוסח החלטת הולנת"ע:
"בפני הוועדה הוצגה התכנית ויחסה לתמ"א 13. הוועדה, לאחר ששמעה את בעלי העניין ולאחר שקיימה דיון בנושא, סבורה כי לתכנית הנוכחית ישנה השפעה אזורית על המרחב ובכלל זה לעניין צרכי המגורים העתידיים של תושבי הקיבוץ והשפעות סביבתיות אחרות. לפיכך, מחליטה הוועדה שלא לאשר התכנית, המאפשרת המשך התפרשות הבינוי, ללא בחינה תכנונית כוללת של הישוב. הוועדה סבורה כי על הוועדה המחוזית לדרוש תכנון כולל לישוב, על בסיס תכנית רחבה, במסגרתו תיקבע פריסת היעודים והשימושים השונים בשטח המיועד לבינוי בישוב".
בהעדר אישור הולנת"ע, לא מולאו תנאי ההפקדה והתכנית למעשה לא הופקדה.
יצוין, הקיבוץ מעלה בעתירתו שלל טענות לגבי התנהלות פסולה לכאורה של הוועדה המחוזית והולנת"ע במהלך הדיונים בהם נידונה הפקדתה של התכנית המחוזית. טענות אלה נטענו בעלמה והחלטות הוועדה המחוזית או הולנת"ע לא נתקפו על ידי הקיבוץ, לפיכך לא היה מקום להעלות טענות שאינן נדרשות להכרעה בעתירה וטוב היה לו לא נטענו.
2.בשנת 2011 הגיש הקיבוץ לאישור הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חוף השרון (להלן "הוועדה המקומית") את תכנית חש/מק/28/31א' (להלן "התכנית המקומית"). בדברי ההסבר לתכנית נרשם:
"התכנית מנסה להסדיר 2 מבנים, אשר בחלקם נמצאים על שני יעודים, בקיבוץ שפיים. בתכנית מקומית זו, ישנה הזזת יעודים בסדר גודל קטן ממקום למקום, 2.5 דונם תיירות הופכים למבני ציבור ומגורים ולהפך. 1.3 דונם מגורים מוזזים אל מתחת לבית מגורים. מטרת הזזת היעודים הינה להתאים בין מבנים קיימים בשטח לבין היעוד המתאים.
1. מבנה מגורים קיים.
2. מבנה מלונאי קיים".
באופן דומה נרשם בתקנון התכנית (סעיף 2.1) כי מטרתה – "התאמת יעודים למצב הקיים בשטח". עקר הוראותיה "איחוד וחלוקה ללא הסכמת הבעלים; החלפת אזורים בין ציבורי לתיירות ולמגורים. כאשר כל שטח נשאר בגודלו המקורי; קביעת הוראות בינוי ללא תוספת זכויות בניה" (סעיף 2.2).
ביום 12.6.11 החליטה הוועדה המקומית להורות על הפקדת התכנית המקומית.