ב"ה
בית דין רבני אזורי נתניה
|
1196151-2
16/12/2020
|
בפני הדיינים:
1. הרב יצחק רפפורט - אב"ד 2. הרב משה חביב 3. הרב אוריאל אליהו
|
- נגד - |
התובעת:
פלונית עו"ד גילי יאסו
|
הנתבע:
פלוני עו"ד דוד פולק
|
פסק דין |
לפני בית הדין תביעת כתובה של האישה, לפני בית הדין הוצגה כתובה בסכום של שלש מאות אלף שקל. על הכתובה חתומים שני עדים וכן חתימה של הבעל.
האישה באמצע שנות השישים לחייה והבעל בסוף שנות השבעים לחייו, הבעל היה נשוי לשתי נשים אחרות ולא התגרש מאשתו השנייה בגט פיטורין.
הצדדים נישאו ביום כט' באדר תשע"ה (15.3.2015), בנישואין פרטיים שלא באישור הרבנות הראשית, האישה הציגה תמונות מהחתונה בה הבעל חותם על הכתובה שהוצגה לבית הדין ומצטלם עם הכתובה.
תחילה הגישה האישה תביעה לקביעת מעמד אישי, ולאחר מכן, הוגשה גם תביעת גירושין וכתובה.
הצדדים חיו יחדיו כשלש שנים עד שנפרדו בחודש אוקטובר 2018, ולאחר כחודשיים התקיים הדיון הראשון בקביעת המעמד האישי.
לדברי הבעל הוא נשא את אשתו השנייה בבלגיה לאחר שהתגיירה, והם עברו לארה"ב וחי עמה כ-30 שנה, ולאחר שהיא חלתה ולא היה יכול לחיות עמה חזר לישראל מבלי שהתגרש ממנה בגט פיטורין, לדבריו הם התגרשו אזרחית, והוא עדיין רשום כנשוי בתעודת הזהות.
הצדדים לא חיו יחדיו בטרם הנישואין, האישה סרבה לחיות חיי אישות ללא נישואין, הבעל ביקש שלא יתחתנו ויחיו ללא נישואין. הצדדים התחתנו באולם בנתניה, לדברי הבעל, אחי האישה, שהוא עורך חופות, דאג למי שיערוך להם את החופה, הוזמנו 150 מוזמנים.
כעדי קידושין הוזמנו שני עדים שהופיעו בבית הדין והכירו את חתימתם והעידו על הקידושין, לפני בית הדין הוצגו תמונות בהם נראה בעל מקדש את האישה וחותם על הכתובה שהוצגה לבית הדין. הסכום הנקוב על הכתובה הוא 300,000 ₪, הבעל הציג עליו, הוא מודה שחתם וגם בו הסכום הנקוב הוא 300,000 ₪.
הבעל מודה שהוא זה שקנה את הטבעת, לבית הדין הוצג סרט בו העדים נשאלים אם יש שווה פרוטה בטבעת.
בית הדין הזמין את שני העדים. העד הראשון מר א' – ידיד משפחת האישה שאינו קרוב משפחה ותושב קיבוץ בארות יצחק – קיבוץ דתי – העד עצמו הוא שומר תורה ומצוות.
העד השני מר י' בעל האולם – אינו חובש כיסוי ראש יום יום. לדבריו הוא שומר שבת, לשאלת במה הוא מתגלח, השיב שהוא מתגלח בתער, מכיוון שהמכונה עשתה לו פצעים והוא יודע שזה לא בסדר. ומעיד על עצמו שהוא משמש פעמים רבות כעד קידושין.
הבעל מתכחש לעצם תוקף הנישואין על אף שהם חיו יחדיו שלוש שנים לאחר החופה, ומצידו אינו רוצה לתת לה גט, ורק מטעם טענות האישה מסכים לתת גט מבלי להודות בשום טענה.
לבעל טענות כנגד האישה שהיא גנבה ממנו כספים וזייפה את החתימה שלו, ושנהגה כלפיו באלימות ואיימה לדקור אותו בסכין. כמו כן, הגישה כנגדו תלונה במשטרה. הבעל לא רוצה לחזור לאישה (הדיון התקיים ביום י"ט טבת ה'תשע"ט, 27.12.2018). לדבריו הוא עזב את הדירה המשותפת בסיום חוזה השכירות שהוקדם ע"י המשכיר, והאישה נשארה והמשיכה להתגורר בדירה השכורה גם בתום חוזה השכירות, והבעל חיוב בגין כך בתשלום של 11,000 ₪.
לדברי האישה, התלונה במשטרה הוגשה לאחר שלדבריה הבעל איים עליה. האישה הגישה לבית המשפט לענייני משפחה תביעה למזונות משקמים. לדבריה, הצדדים קיימו יחסי אישות, אלא שהבעל התחיל להעליל עליה עלילות. לדבריה, החשדנות שלו נובעת מהליך דמנטי. לדבריה הוא עזב אותה באמצע מעבר דירה מוסכם. למרות האמור יש בבעלה צדדים חיוביים, אלא שהוא זקוק להכוונה בנוגע ליחס לאישה, ולדבריה בעבר הציעה ללכת ליעוץ.
בית הדין סידר גט והצדדים התגרשו, כאשר ב"כ הבעל הצהיר שהגט ניתן רק לבקשת האישה.
בכתב התביעה שהוגש לבית הדין ע"י האישה נכתב שהצדדים נישאו ע"י רב קונסרבטיבי, אולם לדברי ב"כ האישה הדברים נכתבו על ידי שותפו למשרד בשוגג. לדברי האישה מסדר הקידושין הובא על ידי אחיה שהוא בעצמו רב שמסדר חופות בתל אביב. בתמונות וגם לדברי העדים הוא היה בעל חזות של רב אורתודוקסי וסידור החופה כפי שהוצג בסרט הצילום נעשה על כל הדרישות ההלכתיות.
הבעל העלה טענות בדבר בטלות הנישואין מאחר ועריכת החופה נעשתה שלא על פי ההנחיות בחוק, ובניגוד לחרם דרבנו גרשום וחרם ירושלים.
דיון והכרעה