ב"ה
בית דין רבני אזורי תל אביב - יפו
|
1277045-3
26/07/2021
|
בפני הדיינים:
1. הרב צבי בן יעקב - אב"ד 2. הרב יצחק הדאיה 3. הרב משה בצרי
|
- נגד - |
התובע:
פלוני עו"ד מקסים ליפקין וטו"ר נפתלי לוי
|
הנתבעת:
פלונית עו"ד לורי גייזלר
|
החלטה |
הצדדים נישאו זה לזה אזרחית בתאריך כ"ה בשבט תש"פ (20.2.20), ולהם אין ילדים משותפים.
בתאריך ה' באב תש"פ (26.7.20) פנתה האישה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לישוב סכסוך. באותו מועד פנה גם האיש בבקשה דומה לבית הדין.
בתאריך ד' בתמוז תשפ"א (14.6.21) התגרשו הצדדים כדמו"י לחומרא.
בתאריך א' בחשון תשפ"א (19.10.20) תבע האיש גירושין, וכרך לתביעתו את עניני הרכוש. לאחר דו"ד משפטי בעניין מועד סיום הליך ישוב סכסוך, הכריכה והסמכות, החלטת בי"ד דנן, החלטת בית הדין הרבני הגדול והחלטת בית המשפט לענייני משפחה, תבעה אף האישה את עניני הרכוש בבית הדין (בתאריך י"ג בטבת תשפ"א (28.12.20)).
בבית המשפט לענייני משפחה נדון ונפסק עניין מזונות אישה משקמים (זמניים. כאשר על החלטת בית המשפט לענייני משפחה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי).
נותר להכרעה בבית הדין עניין הרכוש. על כך התקיימו דיונים בבי"ד דנן, וכן הוגשו סיכומים ותגובות לסיכומים.
העניין שבמחלוקת
אין מחלוקת בין הצדדים כי על תקופת הנישואין האזרחית חל עליהם חוק יחסי ממון, ועליהם לחלק את המשאבים שנצברו בתקופת הנישואין בהתאם לחוק.
מחלוקתם הגדולה של הצדדים מתייחסת לתקופת היכרותם של הצדדים, מיוני 2014 ועד לפברואר 2020. האם היו אלה "יחסי חברות" כפי שטוען הבעל או שמא הצדדים היו "ידועים בציבור".
הצדדים הכירו ביוני 2014, ובמהלך תקופת היכרותם החליטו כשלוש פעמים לנסות ולמסד את חייהם במסגרת נישואין, אך בכל פעם חזרו בהם, אם האיש ואם האישה. פעם היה זה בעקבות ויכוח על הסכם ממון, שגרר בעקבותיו הפלה (ראה פרוטוקול מיום כ"ח בשבט תשפ"א (10.2.21) שורה 158 ולהלן), או ויכוח על מקומן של בנות האיש מנישואיו הקודמים, בטקס החתונה, (ראה פרוטוקול הדיון מיום כ"ח בשבט תשפ"א (10.2.21) שורה 367 ולהלן) או בבית שיגורו הצדדים לאחר הנישואין. בשנת 2015 הייתה האישה בהיריון מהאיש, והיריון זה הסתיים בהפלה (ראה פרוטוקול הנ"ל שורה 149 ולהלן). לבסוף בפעם הרביעית עלתה בידם, כך שבפברואר 2020 נישאו הצדדים אזרחית בקפריסין.
האישה טוענת שהחל מחודש יוני 2014, עת הכירו הצדדים, הם נחשבו כ"ידועים בציבור", וחלה עליהם הלכת השיתוף. מנגד טוען האיש, כי השניים קיימו יחסי חברות, בילו יחד, אך לא חיו תחת קורת גג אחת, לא ניהלו משק בית משותף – "חבר וחברה" לכל דבר ועניין. מאידך, טוענת האישה למגורים משותפים בבית האיש.
טיעוני הצדדים יובאו בהרחבה בהמשך.
שתי הוכחות המוטלים לפתחה של האישה
על מנת להוכיח שיש לה זכות בנכס זה או אחר הרשום על שמו של הבעל והיא זכתה באותה זכות בתקופה שבמחלוקת, על האישה לעבור שתי משוכות. האחת היא להוכיח שבתקופה הנ"ל, מיוני 2014 ועד לנישואין, אכן היו הצדדים "ידועים בציבור", ואף אחר שעברה את המשוכה הראשונה – עליה להוכיח שיתוף ספציפי בנכס מסוים.
הגדרת "ידועים בציבור"
מה הקריטריונים להיכנס תחת הכותרת של "ידועים בציבור"?
במשפט אחד נאמר – ידועים בציבור הינם בני זוג המתנהלים לאורך כל הגזרה כזוג נשוי, אך ללא נשואים פורמאליים, דתיים או אזרחיים.
המבחן הבסיסי להגדרת ידועים בציבור הוא ניהול חיי משפחה וניהול משק בית משותף. מקור ההגדרה נלקח מסע' 55 לחוק הירושה התשכ"ה 1965, ולפיו: "איש או אישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה ...". חוק הירושה מגדיר את הידועים בצבור ככאלה החיים חיי משפחה ומנהלים משק בית משותף.