פסק דין
הצדדים ועיקרי הטענות
התובע הגיש תביעה לתשלום סך של 17,229 ₪, בטענה כי הנתבעת התקינה בביתו חלונות באופן רשלני, המחייב החלפתם.
מכתב התביעה עולה כי התובע הזמין מאת הנתבעת חלונות, ושילם תמורתם סך של 14,000 ₪ מתוך 17,500 ₪. לאחר שהותקנו החלונות, התגלו בהם פגמים. בין היתר הסתבר כי החלונות הותקנו במידות שאינן נכונות, הפרופילים שרוטים, חלק מהחלונות אינם ניתנים להוצאה על מנת לנקות אותם מעת לעת, חלון בחדר האמבטיה חסר, חודרים מים מבעד לחלונות, ונכנסת רוח. למרות שבוצעו על ידי הנתבעת תיקונים, נותרו החלונות פגומים.
התובע צירף לכתב התביעה הצעת מחיר, לפיה ניתן להחליף את חלונות הסלון, ואת חלון חדר הילדים, במחיר של 7,888 ₪, וכן חוות דעת מומחה, מר אבי שטרן, אשר העיד והצביע על ליקויים בחלונות ובהתקנתם.
הנתבעת מכחישה את טענות התובע מכל וכל, וטוענת כי הליקויים תוקנו על ידה. הנתבעת עתרה לסלק את התביעה על הסף, בטענה כי הוגשה על ידה תביעה לתשלום יתרת חובו של התובע. התנגדותו של התובע נדחתה, ומכאן, לטענת הנתבעת, יש לדחות את התביעה.
התובע טען כי סבר שטענותיו יידונו במסגרת התביעה, אשר הוגשה על ידו.
בדיון שהתקיים ביום 11.6.12 הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור, אך הנתבעת חזרה בה מההסכמה.
בתמונות, אשר צורפו לכתב התביעה, נראים ליקויים בחלונות, ובין היתר, סימנים של חומר הדבקה על החלון, הידית אינה מחוברת היטב למסגרת החלון, שריטות על מסגרות החלון, ועוד.
בדיון, שהתקיים ביום 4.12.13 דחיתי את טענת הנתבעת לפיה יש סלק את התביעה על הסף, שכן עיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום 24.1.12 בפני כב' הרשם גבאי, העלה כי הוסכם בין הצדדים כי התנגדות התובע תידחה, מבלי להודות בטענה כלשהי, תוך שהצדדים הסכימו להיפגש בניסיון להגיע להסדר מחוץ לכלי בית המשפט. מהאמור בפרוטוקול עולה כי המחלוקת לא הוכרעה, וכי לתובע נותרו טענות כנגד הנתבעת.
במהלך הדיון העיד מר אבי שטרן, אשר חוות דעתו צורפה לתיק בית המשפט. העד הראה כי קיימים בחלונות ליקויים אסתטיים וליקויים באיטום. עוד טען המומחה כי התקנה לקויה של החלונות, מונעת אפשרות לנקות את החלונות. משקלם הכבד של החלונות מקשה על הוצאתם מהמסילה, לצורך ניקוי. המומחה אמד את עלות החלפת החלונות בסך של 22,000 ₪.
הדיון נדחה לבקשת נציג הנתבעת, שכן היה באבל. הנתבעת ביקשה להגיש חוות דעת מומחה מטעמה, אך לא עשתה כן.
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את הצדדים ואת העד המומחה, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובתמונות שהוצגו לעיוני, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל.
אין מחלוקת כי הנתבעת התקינה בביתו של התובע חלונות, וכי הוא שילם 14,000 ₪ מתוך 17,500 ₪ אותם היה עליו לשלם.
מעדותו של המומחה עולה כי התגלו פגמים אסתטיים בחלונות, איטום לקוי, והתקנה, אשר אינה מאפשרת ניקוי החלונות.
הליקויים נראים הן בתמונות שצורפו מלכתחילה על ידי התובע, והן בתמונות, שצורפו לחוות דעתו של המומחה.
הנתבעת נמנעה, מסיבות השמורות אתה, מהגשת חוות דעת מומחה מטעמה.
עדותו של התובע מהימנה עלי, ונתמכת כאמור בתמונות ובעדותו של המומחה מטעמו. שוכנעתי כי התובע פנה לא אחת לנתבעת על מנת שזו תתקן את הטעון תיקון.
התובע עותר לחייב את הנתבעת בסך של 10,000 ₪, פיצוי עבור חלונות הסלון וחדר הילדים אותם יש לטענתו להחליף, 3,000 ₪, פיצוי בגין התקנה לקויה של החלונות האחרים, 1,329 ₪ בגין אבדן ימי עבודה וסך של 2,000 ש"ח, בגין עגמת הנפש. התובע תיקן את התביעה, ועתר לתשלום סך של 900 ₪ נוספים, אותם שילם לבדיקה מטעם חברת "בדק בית". התובע שילם למר שטרן סך של 1,500 ₪, לצורך הכנת חוות הדעת, וכן סך של 750 ₪, בהתאם להחלטתי, עבור עדותו בבית המשפט.