ר.א. נ' א.א.

המבקשת הגישה בקשה להמציא התראת פשיטת רגל למשיב, על יסוד פסק דין שניתן בהליכים בין הצדדים לפיו חויב המשיב לשלם מבקשת דמי מזונות ילדיהם הקטינים.

המשיב הגיש התנגדות לבקשה במסגרתה ציין כי הוא עוסק בעריכת דין, כאשר מעבר לתיק ההוצל"פ נשוא פסק המזונות אין לו חובות אחרים הנדונים בהליכי הוצל"פ.

לטענת המשיב, המבקשת מנהלת נגדו תיק הוצל"פ והסמכות היחידה לאכיפת פסק הדין היא במסגרת ההוצאה לפועל. לעמדת המשיב, על המבקשת לאכוף את פסק הדין בהליכי ההוצאה לפועל ואין מקום לנקיטה בהליך פשיטת רגל.

המשיב טען בהתנגדותו לחוסר תום לב מצד המבקשת בהגשת הבקשה. לטענתו, מדובר בחלק ממסע נקמה אשר המבקשת מנהלת נגדו על רקע הפרידה בין בני הזוג. עוד טוען המשיב, כי הוא עמד בכל הפרמטרים של הסכם הגירושין, אשר קיבל תוקף של פסק דין, מלבד עמידה בתשלום דמי המזונות הגבוהים, כאשר הוא עושה מאמצים עילאיים על מנת לעמוד בהסכם ובתשלומי המזונות.

עוד טוען המשיב, כי המבקשת עצמה לא קיימה הוראות שונות בהסכם המזונות, כגון בהתחייבות להחזיר אופנוע או התחייבות שלא לנקוט נגדו בהליכי עיקול. המבקשת המתינה לפיגור הראשון בתשלום המזונות ופתחה נגד המשיב תיק הוצל"פ במסגרתו ביקשה את כל העיקולים האפשריים דבר שהביא את המשיב לכדי קושי קיומי והעדר יכולת לנהל חיים נורמטיביים.

המשיב טוען, כי אם ינוהל נגדו הליך פשיטת רגל, הוא לא יוכל לעסוק בעריכת דין דבר שיפגע בפרנסתו ויעלה כדי פגיעה בחופש העיסוק.

בתשובת המבקשת לתגובת המשיב נטען, כי היא נאלצה לפתוח בהליכי הוצל"פ, לרבות בהטלת עיקולים, עקב אי תשלום דמי המזונות על ידי המשיב. חרף ההליכים שננקטו, לא הצליחה לגבות את חובו של המשיב. בכלל זאת, המשיב מעביר את כתובת מגוריו לעתים קרובות דבר שהכביד על אפקטיביות ההליכים.

לעניין העדר סמכות למתן התראת פשיטת רגל שעה שננקטו הליכי הוצל"פ טוענת המבקשת כי אין כל מניעה משפטית מנקיטה בהליכי פשיטת רגל נגד המשיב. המבקשת טוענת, כי המשיב הכריז שאין ביכולתו לעמוד בתשלומים לפי פסק הדין וכאמור יצר חוב פיגורים משמעותי בתשלומי דמי המזונות. לעניין החשש לפגיעה בעיסוקו של המשיב כעורך דין, מפנה המבקשת להוראה לפיה חברותו של עורך הדין בלשכת עורכי הדין תפקע בעת שהוכרז כפושט רגל, כך שהמשיב יכול להמשיך בעיסוקו כל עוד לא הוכרז.

בדיון שנערך בבקשה במעמד הצדדים ביום 16.12.19, הציגו הצדדים את טיעונים וכן נעשה ניסיון לגיבוש הסכמות בין הצדדים. בתום הדיון הודיעו הצדדים על מתווה אשר במידה והחייב יעמוד בו, תחזור בה המבקשת מבקשתה בתיק זה. לפי המתווה המוסכם, החייב יעמוד בתשלומי דמי המזונות השוטפים וכן יוסיף סך של 10,000 ₪ עד ליום 1.3.20 וכן סך של 45,000 ₪ בתוך 6 חודשים. בכפוף לתשלומים מצד המשיב, התחייבה המבקשת לבטל את המגבלות שהוטלו בתיק ההוצל"פ. כן נקבע, כי במידה והמשיב לא יעמוד בתנאי ההסדר, תהיה המבקשת רשאית לחדש המגבלות בתיק ההוצל"פ והדיון בהליך זה יחודש לצורך מתן החלטה.

ביום 6.3.20 הודיעה המבקשת כי המשיב לא עמד בתנאי ההסכם, בכך שלא הפקיד עד ליום 1.3.20 את הסך של 10,000 ₪. המשיב אף פעל לביטול המגבלות בתיק ההוצל"פ וזאת למרות שכאמור הוא עצמו לא עמד בתנאי ההסכם ולא התקיימו התנאים לביטול המגבלות.

המשיב בתגובה טען, כי הוא משלם את דמי המזונות החודשיים השוטפים. עוד טען המשיב כי המבקשת היתה צריכה לבטל את המגבלות והעיקולים שהוטלו לפי בקשתה, ואלו מנעו ממנו את האפשרות לכסות את חובו.

בהחלטה מיום 16.3.20 נקבע, כי החייב לא קיים את התנאים שהוסכמו בדיון שנערך במעמד הצדדים. לפיכך, ההסכמות בין הצדדים לא יצאו אל הפועל ויש להכריע בבקשה. בהתאם למוסכם, ניתנה לצדדים אפשרות להשלמת טיעון. המבקשת הגישה השלמת טיעון קצרה במסגרתה הפנתה לפעולות בתיק ההוצל"פ המוכיחות כי המשיב אינו עומד בתשלומים בהם חויב ובכלל זאת לא עמד בתנאי המתווה המוסכם שגובש בדיון בתיק זה. המשיב לא הגיש השלמת טיעון נוספת.

בקשת המבקשת הוגשה לפי סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל).

התראת פשיטת רגל מאפשרת לנושה אשר השיג פסק דין חלוט לפיו על החייב לשלם לו סכום כסף, לדרוש מהחייב לשלם לו הסכום האמור, להבטיח את החוב, או להתפשר עליו להנחת דעת הנושה או ביהמ"ש. חייב שלא מילא אחר הדרישות הקבועות בהתראה, ולא עלה בידו לשכנע את בית המשפט כי יש לו תביעה שכנגד, דרישה או תביעה לקיזוז בסכום שאיננו פחות מהסכום אותו הוא חייב ושלא ניתן היה לעוררן במסגרת התובענה בה נפסק החוב – עושה מעשה פשיטת רגל, אשר מבסס הליכי פשיטת רגל נגדו לפי פקודת פשיטת הרגל. פסק הדין עליו מייסדת עצמה ההתראה חייב להיות חלוט (ראה: רע"א 9962/03 ‏ רו"ח יצחק שיפר נ' רו"ח אבי בורשטיין (מיום ‏23.8.2012).

במקרה זה, אין מחלוקת בדבר תוקפו של פסק המזונות וכי מדובר בפסק דין חלוט.

לצורך מתן התראת פשיטת רגל, אין צורך בהוכחת הפרת פסק הדין. בחינת שאלת קיומו של פסק הדין שמורה לשלב הבא, בו מוגשת הבקשה למתן צו כינוס ואזי נבחנת עמידת החייב בקיום פסק הדין לגביו ניתנה לו התראת פשיטת הרגל. מכל מקום, המבקשת הוכיחה באופן ברור את אי קיומו של פסק הדין על ידי המשיב, שעה שהפנתה להליכי ההוצל"פ בהם נקטה, אשר לא הביאו לאכיפת פסק הדין וגביית חוב המזונות.

טענתו המרכזית של המשיב נוגעת להתאמת הליכי פשיטת רגל לנסיבות בהן פועלת המבקשת נגדו בהליכי הוצל"פ. המבקש הציג טענתו כטענה לחוסר סמכות ואולם מובן כי לבית המשפט הסמכות לדון בבקשה גם שעה שמתנהלים הליכי ההוצל"פ. השאלה אינה שאלה של סמכות אלא שאלה בדבר התאמת הליכי פשיטת רגל לנסיבות ובכלל זאת גם שאלת תום הלב של המבקשת בהגשת הבקשה.

היחס בין הליכי הוצל"פ ובין הליכי פשיטת רגל נדונה בהחלטת בית המשפט העליון ברע"א 8131/17 מזרחי נ' הכשרה חברה לביטוח בע"מ (מיום 14.11.17). כבוד השופט ד' מינץ מפרט בהחלטתו את השוני בין הליכי גביה באמצעות לשכת ההוצל"פ ובין הליכי פשיטת רגל. בבסיס כל אחד מההליכים עומדות מספר תכליות שונות. כך נקבע, כי לא קיימת חובה למצות הליכי הוצאה לפועל טרם כניסה להליכי פשיטת רגל. גם אין מניעה מנקיטת הליכי פשיטת רגל נגד חייב גם כאשר הליכי גבייה באמצעות הליכי הוצל"פ יניבו אף הם תוצאות. שני ההליכים אינם סותרים זה את זה, אלא עומדים זה לצד זה.

במקרה זה, המבקשת הוכיחה כי נקטה נגד המשיב בהליכי הוצל"פ החל משנת 2017 ומאז הלך גובה החוב וגדל, מבלי שהיה בהליכים האמורים כדי להביא לגביית החוב. במצב דברים זה, ככל שהמבקשת סבורה כי נקיטה בהליכי חדלות פירעון נגד החייב יכולה להועיל לה, הרי שאין מקום למנוע זאת ממנה, ואין בנסיבות המקרה כדי ללמד על חוסר תום לב מצד המבקשת בהגשת הבקשה.

המשיב טוען, כי יהיה בהליכים נגדו כדי לפגוע בעיסוקו, בהיותו עורך דין. הליכי פשיטת רגל הם בעלי משמעות מרחיקת לכת לגבי חייב בכלל ועורך דין בפרט. על כן, כאשר קיים ספק של ממש בדבר מצבת חובותיו האמיתיים של החייב, אין מקום להתיר הליכי פשיטת רגל (ראה: פש"ר (מחוזי תל-אביב) 28936-04-18 ששון נ' ברזילי, מיום 26.11.18). אולם, במקרה זה לא קיים כל ספק בדבר קיומו של חוב מזונות בסכום גבוה, כמשתקף מתדפיס התנועות בתיק ההוצל"פ.

כאן המקום לעמוד על כך שהבקשה הוגשה לפי פקודת פשיטת הרגל, אולם בינתיים נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן – חוק חדלות פירעון).

מכיוון שהליך הבקשה למתן התראת פשיטת רגל הינו הליך נפרד מהליך הבקשה למתן צו כינוס והכרזת החייב כפושט רגל (ראה, לדוגמא: חדל"פ (שלום – באר שבע) 33176-12-19 אברג'ל נ' ממונה על חדלות פירעון - מחוז באר שבע והדרום, מיום 17.3.20) אזי בהמשך, ככל שהמבקשת תנקוט בהליכים נגד החייב, יהיה עליה לפעול בהתאם לחוק חדלות פירעון. כך יוצא, כי השלב הנוכחי, מתן התראת פשיטת הרגל, נדון על בסיס פקודת פשיטת הרגל ואילו השלב הבא יידון לפי חוק חדלות פירעון (היינו, בקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 109 לחוק חדלות פירעון).

אין חולק, כי מתן התראת פשיטת הרגל אינה פוגעת ביכולתו של המשיב להמשיך ולעסוק בעריכת דין וממילא, את שאלת הפגיעה בעיסוקו יהיה מקום לבחון בבוא העת, במידה והמשיב לא יקיים אחר ההתראה שניתנה לו והמבקשת תמצא לנכון לפתוח נגדו בבקשה לצו לפתיחת הליכים.

הערה נוספת נוגעת ליחס שבין מתן התראת פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל ובין הוכחת חדלות פירעון לפי בקשת נושה לפי סעיף 110 לחוק חדלות פירעון. לפי סעיף 5(6) לפקודת פשיטת הרגל, אי קיום ההתראה מהווה מעשה פשיטת רגל, אשר מבסס נקיטה בהליכי פשיטת הרגל ובפרט מתן צו הכינוס. בחוק חדלות פירעון לא קיים הליך למתן התראה כדוגמת התראת פשיטת רגל. לפיכך, במסגרת החזקות המנויות בסעיף 110 לחוק חדלות פירעון, לא קיימת חזקה בדבר אי קיום התראת פשיטת רגל.

בחינת התנאים למתן התראת פשיטת רגל ומשמעות אי קיום ההתראה, אל מול החזקות השונות המנויות בסעיף 110(א) לחוק חדלות פירעון מלמדת, כי בסכומים הגבוהים מהסך הנקוב בסעיף 110(א)(1), (2) ו-(3) (כפי המדובר במקרה שלפנינו, כאשר תיק ההוצל"פ הגיע לסך של למעלה מ- 100,000 ₪) התנאים לקיום חזקות חדלות הפירעון מצויים ברף נמוך יותר מהתנאים למתן התראת פשיטת רגל ואי קיומה כבסיס להוכחת מעשה פשיטת רגל. כך למשל, לפי סעיף 110(א)(3) נלמדת חזקת חדלות הפירעון מהעדר קיום פסק הדין בסכום שנקבע בתום פרק זמן של 30 יום. מכאן, שאי קיום התראת פשיטת רגל תהווה הוכחה, בבחינת קל וחומר, לחדלות פירעון לצרכי בקשת נושה למתן צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון. כך או כך, אפילו לא היתה נוקטת המבקשת בהליך של מתן התראת פשיטת רגל, ממילא עומדת לה האפשרות להגשת בקשת נושה לצו לפתיחת הליכים נגד המשיב בהסתמך על סעיף 110(א)(2) או (3) לחוק חדלות פירעון.

נוכח המפורט לעיל, התנגדות המשיב למתן התראת פשיטת הרגל, נדחית.

המשיב יישא בתשלום שכ"ט עו"ד והוצאות משפט של המבקשת בתיק זה בסך של 5,850 ₪.

ניתנה היום, כ"ט אייר תש"פ, 23 מאי 2020, 22:15 בהעדר הצדדים.