ר' נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

1.בפניי בקשת חייבת להכריזה פושטת רגל.

הכונ"ר והמנהל המיוחד אינם מתנגדים לבקשת החייבת, כמפורט בדוח המסכם מטעמם.

2.ביום 31/5/16 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת על פי בקשתה, בגין חובות מוצהרים בסך של 431,054 ₪ ל-17 נושים, כאשר מושת עליה תשלום חודשי בסך 200 ₪.

3.עד מועד הגשת הדוח המסכם הוגשה נגד החייבת תביעת חוב אחת שנבדקה ואושר סך של 5,000 ₪, בדין רגיל.

4.המבחן העיקרי להכרזתו של חייב כפושט רגל, ע"פ הפקודה והכללים שהתפתחו בפסיקה, הוא אם החייב נהג בתום לב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, בעמ' 173; כן ראה ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נגד כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) עמ' 749 בעמ' 756).וראו גם ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי תק-על 2003 (3) 1913 (2009).

המנהל המיוחד מציין בדו"ח המסכם מטעמו כי לא נסתרה גרסת החייבת ביחס לנסיבות ההסתבכות הכלכלית של החייבת, ואין כל טענה כי הסתבכותה נגועה בחוסר תום לב. ההפך הוא הנכון קיימת המלצה להכריזה כפושטת רגל .

מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכונ"ר והמנהל המיוחד ובהעדר התנגדות מטעם נושי החייבת אשר לא התייצבו לישיבת בית המשפט שנוהלה בעניינה של החייבת, אני מקבל את הבקשה ומכריז כי החייבת פושטת רגל.

נסיבות החייבת בין תוכנית פירעון להפטר לאלתר;

5.החייבת ילידת 1956, גרושה החל משנת 1989.

6.החייבת מתגוררת עם בתה ביישוב חריש.החייבת סובלת ממחלות רבות- מפאת צנעת הפרט, אין מקום לציינם במסגרת פסק הדין.החייבת נטולת כושר עבודה ומתקיימת מקצבת נכות כללית על סך 2,700 ₪, וקיצבת שירותים מיוחדים 3,076 ₪ ובסך הכל 5,869 ₪ כעולה מאישור זכאות לקציבאות מאת המוסד לביטוח לאומי.

7.החייבת אינה מקבלת כיום קיצבאות נוספות. לא מצאתי תימוכין לנטען בסעיף 13 לדו"ח המסכם מטעם המנהל המיוחד , לפיה קיצבת השירותים המיוחדים עומדת על סך 5,046 ₪ ו/או שהחייבת מקבלת גמלת ניידות בסך 2,364 ₪ . הכנסות החייבת כעולה מדו"חות החייבת האחרונים , לרבות המסכים שצורפו להם או הוצגו במהלך הדיון עולה תמונה חד משמעית שהכנסות החייבת לחודש בסך 5,869 ₪ בלבד.

8.החייבת במצב רפואי קשה, מרותקת לכסא גלגלים ומשלמת למטפלת סכומים רבים. הוצאותיה במצב דברים אלו הם מעבר להכנסותיה, אלמלא עזרת בני המשפחה בסך 1800 ₪ ואי נשיאה בדמי שכירות - כעולה מהדו"חות האחרונים, הכנסות החייבת אינם מכסים מלוא ההצאות לרבות הוצאות רפואיות.

9.על אף החוב המוצהר בסך 431,054 ₪ , כאמור, הוגשה תביעת חוב אחת בלבד בסך 5,000 ₪.

10.המנהל המיוחד בדו"ח שהוגש על דעת הכו"נר הגיע לכלל מסקנה כי יש לשלם במקרה זה, דיבדינד בשיעור 100 ₪ בתוספת הוצאות ההליך. אי לכך דרש לצורך מתן הפטר תשלום נוסף לקופה בסך 14,000 ₪.

11.בין יתר נימוקיו ציין המנהל המיוחד שהחייבת ויתרה על זכויותיה בדירת המגורים לטובת גרושה וזאת על פי תצהיר מיום 14/4/15, טרם הגשת הבקשה לפשיטת הרגל והגרוש מכר את הדירה . המנהל המיוחד מעלה תהיות אודות עיתוי הויתור על הדירה בשים לב למועד הגירושין.

12.המנהל המיוחד לאחר חקירה לא מצא נכסים בבעלות החייבת ואין חולק כי היא נטולת כושר השתכרות. הדירה שויתרה עליה לטובת גרושה, אינה בבחינת הברחת נכס לפני כניסתה להליך פשיטת רגל. שמעתי את החייבת ועיינתי במסכים, ואני סבור כי ויתורה הוא ויתור מתבקש. החייבת בחקירתה בפני תיארה את הגרוש כאלים ונשטה את הבית והתגרשה כבר בשנת 1989.

13.עדותה לא נסתרה , צויינה בתצהיר מטעמה וחזרה עליה בפני ונתמכה בגרסת הגרוש בתצהיר שצורף לדו"ח המסכם ולפיו:

"הנני מצהיר כי לא שילמתי לגרושתי סכום כלשהוא בגין חלקה דלעיל וזאת מאחר והיא נטשה את הבית ואני שילמתי עבורה את כל התשלומים ואת כל המשכנתא שרבצה עליו, יוצא איפוא כי גב' ר.ס לא שילמה דבר עבור דירה זו."

גרסה זו הולמת את גרסת החייבת שאין לה זכויות בדירה וכי הגרוש נשא בנטל בתשלומי המשכנתא גם עבור חלקה של החייבת החל משנת 1989. במשך 28 שנים, הגרוש משלם את מלוא המשכנתא לדירה, במקום החייבת, וכי בנסיבות אלו, מועד הויתור אינו רלבנטי, שכן הדירה היא בבעלות הגרוש והויתור הוא סביר בנסבות העניין ואינו הברחת נכסים.

14. החייבת נחקרה בפני, ולאחר חקירתה, גרסתה הותירה רושם מהימן, ואני מאמין לגרסתה שנתמכת בידי תצהיר הגרוש הן לענניין "נטישת הבית" והן לעניין אי תשלום המשכנתה.

15.משכך ניתן לקבוע כי אין כל נכסים לחייבת והתמהיות, אם היו, הרי נוכח חקירתה והמסכים, אין להם מקום.

16.במהלך הדיון ב"כ הכו"נר שינה את דעתו והסכים שנסיבות העניין מלמדות שיש צורך לתת הפטר לאלתר. המנהל המיוחד נותר איתן בעמדתו.

17.סע' 18ה' לפקודה קובע:

"(א)בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:

(1)...

(2)...ב

(3)לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מייד לאחר הכרזת החייב כפושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר, מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים, ובלבד שחלפו לפחות שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66,67,69 ו-226 . "

מוסד ההפטר לאלתר מטרתו לחזק את אינטרס החייב לפתוח דף חדש בחייו (ראו בר"ע 2282/03 גרינברג נ. כונס הנכסים הרשמי , פ"ד נח(2) 810, 814). המבחן העיקרי למתן הפטר לאלתר הניתן רק כאשר "אין בניהול הליכי פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים"

18.מושג זה של "העדר תועלת לנושים" נבחן לאור הטעמים הכלליים בגינם יש להיעתר לבקשת הפטר. טעמים אלו כוללים שיקולים של נסיבות אישיות של החייב, של עמדת הנושים, היקף החובות המדובר וכמות הנושים וכן עיקרון תום הלב בו נדרש החייב לעמוד במסגרת ההליך.במקרים בהם אין לחייב נכסים ונטול כושר השתכרות בהווה ובעתיד, אלה הם המקרים בהם ניתן להכתיר את ניהול ההליך שאין בו כדי להביא תועלת לנושים.

19.ב"כ החייבת עתרה בפני למתן הפטר לאלתר, ב"כ הכונ"ר הצטרף לבקשה ואילו המנהל המיוחד נותר בעחמדתו שיש לאמץ תוכנית הפירעון המפורטת בדו"ח המסכם מטעמו.

20.לאחר שעיינתי בבקשה, בדו"ח המסכם, עמדות הצדדים, העדר התנגדות הנושים, הגעתי למסקנה לפיה אין בניהול הליכי פשיטת רגל כדי להביא תועלת לנושים . מסקנתי זו מבוססת על העובדה כי נוכח גילה של החייבת, מגבלותיה הרפואיות, העדר כושר עבודה בהווה ובעתיד ,התקיימותה מקיצבת נכות כללית וקיצבת שירותים מיוחדים, העדר כל נסכים לחייבת מביאיני לכלל מסקנה, כי לא תצמח כל תועלת לנושים. אין לחייבת נכסים, נטולת כושר השתכרות כלל ועיקר והקיצבאות שמקבלת אין בהם לתת מענה הולם לצרכיה הרפואיים והעזרה שהיא צריכה בגין מגבלותיה.

21.זאת ועוד , התהיות שעלו ביחס למועד העברת הבעלות בדירה, אין בהן ממש. החייבת שלא שילמה למשך 28 שנים תשלומי המשכנתא ולא נטלה כל חלק בהן, ממילא במאזן ההתשחבנות עם בן זוגה, לא היו נותרים בידיה כספים ממכירת הדירה, ובשים לב לאלימות שננקטה על ידו ונטישת דירת המגורים על ידה , מלמדים כי גרסתה זו היא גרסה נכונה וסבירה ולא נועד להבריח את הנכס כלל ועיקר.

22.ומשלא הובאו ראיות לכך שהחייבת נהגה בחוסר תום לב, או במטרה לנצל את הליכי פשיטת הרגל, או שנתקיימה עובדה מן העובדות המפורטות בסעיף 63 לפקודה, ובהתאם להסכמת הכונ"ר , הריני מורה על הפטרה של החייבת לאלתר, על פי סעיף 18ה(א)(3) לפקודה, מכל חוב בר תביעה.

החייבת הודיעה לכל הנושים לפי אישור המסירה . קבלת נושה את צו הכינוס דיה בנסיבות העניין.

23.מורה על ביטול כל ההגבלות שבצו הכינוס.

24.מהכספים שנצברו בקופת הפש"ר ישולמו שכ"ט המנהל המיוחד והוצאותיו וכן שכר השגחת הכנ"ר בהתאם לתקנות ולהנחיות הכנ"ר בדבר שכר טרחה מינימאלי.

25.המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ג חשוון תשע"ח, 12 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.