ראובן נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

האם מחלת האסתמה של מבנאי בתעשייה האווירית נגרמה בשל האבק, חלקיקי האלומיניום והריחות שהיה שואף ונושם במהלך שעות עבודתו – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

ביום 6.2.13 הגיעו הצדדים להסכמה באשר לתשתית העובדתית שתועבר למומחה רפואי שימונה על ידי ביה"ד:

התובע עבד בתעשייה האווירית מיולי 1975 ועד דצמבר 2010 בתפקיד מבנאי, גמרור מיכלי דלק במטוסים, בתפקידו זה נדרש לבצע ליטוש וחתוך פחי אלומיניום.

התובע עבד שישה ימי עבודה. שעות העבודה הם יום מלא ובזמני עומס וגם בשעות נוספות.

התובע היה חשוף בעבודתו לאבק אלומיניום ולממיסים כימיים בכמויות קטנות יותר.

העבודה היתה בהאנגר גדול עם מספר רב של עובדים (כ- 10 עובדים מתוכם עבדו בחיתוך וליטוש אלומיניום) התובע היה חשוף גם לאבק שהוא תוצאה של עבודתם של עובדים אחרים.

התובע השתמש במסכות בד חד פעמיות ללא מסנן ובכפפות דקות שבסיום כל יום השליך אותם.

ביום 21.2.13 מונה על ידי ביה"ד ד"ר שבתאי ורסנו, מומחה למחלות ריאה, על מנת שיחווה דעתו בעניינו של התובע.

ואלה השאלות שהועברו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

1)מהי מחלת התובע?

"על פי תיקו הרפואי סובל מנזלת-סינוסיטיס כרונית ופוליפוזיס אפית על רקע אלרגי. בשל מחלתו זו אף נותח באפו מספר פעמים בעבר. הוכחה במקרה זה אלרגיה לנשאפים כגון קרדית אבק בית וקרדית אבק קמח וכמו כן נמצאה רמה גבוהה של TOTAL GE=247 UNITS ואאוזינופיליה קלה בבדיקת דם אחת, שתומכים באבחנה זו. סביר כי לתובע בנוסף גם מחלת אסתמה. למרות שבתפקודי ריאה רבים שביצע לא הודגמה אף פעם הפרעה חסימתית הרי שתגר מטאכולין היה חיובי (PC20=3 mg /ml) וגם תגר אדנוזין היה חיובי. מבחנים אלו מעידים על תגובתיות-יתר של הסימפונות כפי שניתן למצוא באסתמה. אף כי מבחני תגר עלולים להיות חיוביים באנשים עם נזלת אלרגית גם ללא אסתמה קלינית, הרי שבמקרה הנידון בצרוף קליניקה של אירועי שיעול וקוצר נשימה סביר שהתובע אכן סובל מאסתמה. לגבי קיומה של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית שהוזכרה בתיקו הרפואי הרי בחומר שהומצא לי אין לכך הוכחה. פענוח רשמי של CT חזה מתאריך 2010 20.5 הדגים התרחבות קלה עם עיבוי דופן הסימפונות ועיבוי קל של מחיצות לובולריות ועכירות "זכוכית מאט" בבסיס ריאה שמאלית שהרנטגנולוג נטה ליחס לתנוחת הצילום. על פי הפענוח הזה לא הודגמה מחלת ריאות אינטרסטיציאלית מפושטת או ברורה. אין בתפקודי ריאה עדות למחלת ריאות רסטריקטיבית כמו שרואים במחלת ריאות אינטרסטיציאלית כרונית) מכוון שקיימים תפקודים רבים שבחלקם קיבולות הריאה תקינות לחלוטין ואחרים בהם הקיבולות קטנות במידה קלה ואין נטייה קבועה בממצאים אלו (כלומר ניתן למצוא קיבולות מעט ירודות ולאחר מכן קיבולות תקינות וחוזר חלילה), מהלך שאיננו מתאים למחלה אינטרסטיציאלית כרונית. מאידך בתפקודי הריאה קיים ממצא שחוזר על עצמו בבדיקות נשנות והוא ירידה בכושר הדיפוזיה בדרגת חומרה בינונית. כושר דיפוזייה ירוד עלול להיגרם בשל עישון סיגריות ממושך (בתלות במספר שנות העישון ומספר הסיגריות ליום) או בנוכחות קיבולות ריאה תקינות - לרמז על מחלה בכלי הדם הריאתיים, כולל יתר לחץ דם ריאתי. לא מצאתי בתיקו הרפואי תיעוד של עישון או אי-עישון וגם לא תוצאות בדיקה של אקו-לב לביסוס או לשלילת אפשרות של יתר לחץ דם ריאתי. בתובע נמצאה גם הפרעת דום נשימה חסימתי בשינה שתוארה כבינונית בחומרתה. הפרעה כזו יכולה, בין סיבות אחרות, לגרום גם היא ליתר לחץ דם ריאתי וירידה בכושר הדיפוזיה בעקר אם אינה מטופלת."

2)האם יש קשר סיבתי (גרימה או החמרה) בין מחלתו לבין עבודתו או האירוע, כמתואר בעובדות?

"חשיפה תעסוקתית לאבק אלומיניום עלולה לגרום למחלת ריאות אינטרסטיציאלית מסוג פנוימוקוניוזיס (מחלות ריאה הנגרמות משאיפת אבק מינרלי). במקרה הנידון, כפי שציינתי למעלה, אין הוכחה ברורה למחלת ריאות אינטרסטיציאלית או לממצאים אחרים ב CT המעלים חשד למחלה כזו אך מאידך ישנה ירידה בכושר הדיפוזיה שגם לה לא נמצאה סיבה ודאית. על סמך החומר הרפואי שהוצג בפני אינני יכול לקבוע כי קיים קשר תעסוקתי בין חשיפה לאבק שיוף אלומיניום לבין הממצא של ירידה בכושר הדיפוזיה הריאתית. נראה לי כי רצוי היה לבצע בדיקת CT חזה נוסף (עברו 3 שנים מזה האחרון) בחתכים דקים (HRCT) בכדי לברר האם מדובר באפשרות כזו. לגבי אסתמה וקשר תעסוקתי לאבק שיוף אלומיניום הרי שעבודה בהתכת/ייצור אלומיניום קשורה לעלייה בסיכון להתפתחות אסתמה. במקרה הנידון תוארה חשיפה רק לאבק שיוף אלומיניום (ולריכוזים קטנים של ממיסים אורגניים) ולא פורט בסעיף העובדות האם היו חומרים נוספים שהיו קשורים בפעולת השיוף ובאיזה מכשור/חומרים בוצע השיוף. לפיכך, על סמך תאור העובדות איני יכול למצוא עדות גרימה למחלת האסתמה של התובע מה עוד שנמצאה אצלו הוכחה לרקע אישי אלרגי. מאידך, חשיפה לאבק מכל סוג, בכלל זה גם אלומיניום, עלולה להחמיר מחלת אסתמה קיימת וסביר שגם להחמיר נזלת כרונית ולו רק בגלל הגירוי החלקיקי הבלתי ספציפי. לפיכך תתכן החמרה זמנית של מחלת האסתמה והנזלת הכרונית של התובע בתקופת עבודתו, ללא עדות לנזק צמית לאסתמה באשר תפקודי הריאה אינם מדגימים הפרעה חסימתית. אין קשר בין הדום הנשימתי החסימתי בשינה לבין עבודתו."

3) האם השפעת עבודתו על מחלתו פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים (אם קיימים כאלה) אצל התובע?

"מבחינת האסתמה החשיפה התעסוקתית לאבק שיוף אלומיניום יכלה להשתוות להשפעת גורמים אישיים על תלונותיו הנשימתיות בעת תקופת העבודה בלבד, כלומר באופן זמני. לגבי אפשרות של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית והסבר לירידה בכושר הדיפוזיה ציינתי למעלה כי אין בידי נתונים על הרגלי העישון, אם בכלל (מספר שנות עישון ומספר סיגריות ממוצע ליום), אין פרוט לגבי חומרים נוספים שהיו, אם היו, כרוכים בפעולת השיוף וגם אין בידי HRCT חזה עדכני המבהיר את הממצאים הלא ברורים/לא חד משמעיים שתוארו ב- CT משנת 2010."

4)מיקרוטראומה - האם ניתן לראות בכל פעולה ופעולה שביצע התובע כמפורט בעובדות משום פגיעה שהיא שכשלעצמה לא גרמה למחלת התובע אולם בהצטרפות כל הפגיעות יחד נגרמה מחלתו ?

"חשיפתו לא גרמה למחלת האסתמה אך כן יכלה להחמיר זמנית, בתקופת עבודתו, את הסימפטומים של מחלתו במנגנון של מיקרוטראומה. לגבי אפשרות של מחלת ריאות אינטרסטיציאלית והירידה בכושר הדיפוזיה לא ניתן לענות לשאלה זו ללא הנתונים החסרים שצוינו בתשובה לשאלה 3."

הנתבע ביקש להפנות שאלות הבהרה וביה"ד נעתר לבקשה.

ואלה שאלות ההבהרה שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו: