רת"ק
בית המשפט המחוזי חיפה
|
58173-12-13
21/01/2014
|
בפני השופט:
חננאל שרעבי
|
- נגד - |
התובע:
1. אילדיקו רושה 2. ויקטור רושה
|
הנתבע:
1. אריה חיים וורצל 2. שלי וורצל
|
|
החלטה
1.בפניי בקשה להארכת מועד להגשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בקריות, שניתן ביום 20.3.13, בהעדר הופעה מטעם הצדדים.
2.בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 30.12.13, באיחור של כ-9 חודשים.
3.טוענים המבקשים בבקשתם כי מעולם לא קיבלו הזמנה לדיון שכן שכתובתם הרשומה בתיק בית המשפט היא רח' סילבר 12 נהריה, אך היא לא היתה עדכנית שכן הם עברו לרחוב חנה סנש 10/8 בנהריה, זמן מה לפני הדיון.
יחד עם זאת, נודע להם על הדיון יום לפני קיומו בעקבות שיחת טלפון מעובדת סוציאלית שידעה עליו.
דא עקא שהם איחרו לדיון, וניתן פסק דין בהעדר.
4.היות והם זוג עולים חדשים שעלו לארץ מהונגריה בחודש ספטמבר 2011, הם אינם דוברי השפה העברית ואינם מורגלים בהליכי המשפט. לכן, גם לא ידעו שהם זכאים לפנות ללשכה לסיוע משפטי, וכך נודע להם רק בחודש ספטמבר 2013, באמצעות עו"ד שטיפל למענם בהגשת כתב הגנה ובבקשות נלוות.
5.לכן בקשת רשות הערעור והבקשה הנדונה להארכת מועד הוגשו ביום 30.12.13 לאחר קבלת תשובה חיובית מלשכת הסיוע המשפטי.
6.סיכויי הערעור טובים.
7.המשיבים התנגדו לבקשה וציינו כדלקמן:
א.השופט המתין כחצי שעה לבואם של המבקשים טרם נתן את פסה"ד בהעדר.
היינו – האיחור שלהם לדיון היה ניכר.
ב.נימוקם של המבקשים כי לא ידעו שניתן לפנות לסיוע המשפטי אינו בגדר "טעם מיוחד" שכן הם היו מלווים מתחילת הדרך על ידי עו"ד שאף עזר להם בהגשת כתב הגנה.
ג.סיכויי הערעור אינם טובים.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמאטיבית:
8.תקנה 16 (א) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 קובעת כי המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות הוא 15 ימים מיום מתן פסק הדין.
ככל שחלף המועד להגשת רשות הערעור על פסק הדין, על המבקש להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערעור ולפרט "טעם מיוחד" כמתחייב על פי תקנה 528 לתקנות.
תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי מאזנת בין שתי מגמות:
מחד גיסא, הכלל הינו כי על בעל דין לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין בו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור.