רחמים אלגלי נ' אליהו אלגאלי ואח'

פסק דין

השאלה העומדת לדיון היא האם יש להיעתר לבקשת המבקש וליתן פסק דין הצהרתי לפיו הגרור הרכין מ.ר. 1913215 שייך למבקש, ואין למשיב 1 כל בעלות או נגיעה בו.

כללי:

בעלי הדין:

המבקש הינו אחיו של המשיב 1.

המשיב 1 חייב כספים למשיבים 2 עד 6, והם פתחו כנגדו בהליכי הוצל"פ.

בקשת המבקש:

המבקש והמשיב 1 רכשו בשנת 1998 את גרור רכין חדש, שמספר הרישוי שלו הוא 1913215 (להלן-"הנגרר"). הנגרר נרשם במשרד הרישוי על שם המבקש והמשיב 1 כבעלים ראשונים.

המשיב 1 ומר יצחק נירי ניהלו חברה בשם ש.י.א.ן תובלה בע"מ (להלן-"חב' שיאן"). בעלי המניות בחב' שיאן היו אשתו של המשיב 1, אשר החזיקה 75% ממניות החברה, ומר נירי, אשר החזיק 25% ממניות החברה. מר נירי והמשיב 1 חתמו על ערבות אישית לפרעון חובות חב' שיאן כלפי המשיבה 2.

משצברה חב' שיאן חובות כלפי המשיבה 2, פתחה המשיבה 2 תיק הוצל"פ שמספרו 0167621067 כנגד חב' שיאן, המשיב 1 ומר נירי. במסגרת הליכי ההוצל"פ הוטל עיקול על חלקו של המשיב 1בנגרר. ביום 13.3.07 נתפס הנגרר ע"י הוצל"פ והועבר למחסני ההוצל"פ. רק ביום 30.5.07 הגיש המבקש תלונה למשטרה על גניבת הנגרר, כאשר במשטרה טען שראה את הנגרר לאחרונה ביום 29.5.07 שעה 19:00.

ביום 5.12.07 הגיש המבקש את בקשתו זו בה טען כדלקמן:

הנגרר היה שייך במשותף למבקש ולמשיב 1, כאשר הם היו שותפים בעסק של עבודות עפר;

השותפות חוסלה כ-7 שנים לפני הגשת הבקשה;

במסגרת פירוק השותפות קיבל כל שותף לעצמו ולבעלותו חלק מרכוש השותפות;

הנגרר הועבר מהשותפות לבעלות ורשות המבקש, ושימש אותו בחברה שהקים בשם "ר.א. שגיא בע"מ (להלן-"חב' שגיא");

הרישום במשרד הרישוי אודות הבעלות בנגרר נשארה על שם המבקש והמשיב;

המבקש השקיע כספים באחזקת ותיקון הנגרר.

המשיבה 2 התנגדה לבקשה. להתנגדותה היא צירפה את תצהירו של מר נירי, אשר הצהיר כי המשיב 1 נהג בנגרר מנהג בעלים, רוקן את חב' שיאן מנכסיה והבריח את נכסיה.

יתר המשיבים לא הגישו את תשובתם להמרצת הפתיחה.

העדויות והסיכומים: