רע"א 14079-04-16 מידר בניה (1984) בע"מ נ' כהן ואח'

בקשת רשות ערעור על החלטת ביהמ"ש השלום בבאר שבע (כב' הרשמת הבכירה, ליאורה ויינשטיין) מיום 7.3.16 ולפיה הורה על ביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשת בהעדר הגנה ובתנאים. הבקשה עניינה בתנאים שנקבעו לביטול פסק הדין.

אקדים את שיפורט להלן, לאחר עיון בבקשה, ובתשובת המשיבים, על נספחיהן, החלטתי לדון בבקשה כבערעור, כאילו ניתנה הרשות לכך ולקבל את הערעור, כפי שיפורט להלן.

1.המשיבים הגישו כנגד המבקשת תביעה שעניינה ליקויי בנייה בדירה שרכשו מהמבקשת. סכום התביעה הועמד ע"ס 197,931 ₪ מהם 50,000 ₪ בשל עוגמת נפש. ביום 12.1.16 ניתן פסק דין לטובת המשיבים, בהעדר הגשת כתב הגנה וזאת לאחר שהתביעה הומצאה בדרך של הדבקה על דלת משרדי החברה בכתובת הרשומה ברשם החברות. המבקשת הגישה בקשה לביטול פסק דין, הוגשה תגובה והתקיים דיון בעקבותיו ניתנה החלטה ביום 7.3.16 ולפיה בוטל פסק הדין שניתן וזאת בכפוף לתנאים של הפקדת ערובות כספיות והותרת כספים בנאמנות בידי ב"כ המבקשת, תוך חיובה בהוצאות.

2.במסגרת החלטת ביהמ"ש קמא, פורטה המחלוקת באשר להמצאת התביעה למשרדה הרשום של החברה. גרסת המבקשת, הייתה שהמשיבים ידעו על כי המשרדים סגורים וכי היה עליהם להמציא התביעה לידי באי כוחה או מי ממנהליה. לשיטת המשיבים המבקשת המשיכה להשתמש בכתובת הרשומה בתביעה אחרת שהגישה וכי המבקשת פעילה וידעה על טענותיהם.

במסגרת החלטתו פירט ביהמ"ש קמא פירט כלשונו: "משתמע מדברי התובעים כי הם אינם מתנגדים לביטול פסק הדין כמו שחוששים שמא לא יוכלו להפרע את סכומו אם יחזור ויוטל בסוף ההליך. הם חוששים שברגע שיוסרו העיקולים וכספה ישולם לה, תעלם הנתבעת מהמפה – ומבקשים שבית המשפט לא יתן לכך יד".

ביהמ"ש קמא קבע תנאים כספיים של הפקדת מלוא סכום התביעה לפי ערכי הוצל"פ בהפחתת רכיב עוגמת הנפש, כלומר: הפקדת 100,000 ₪ בקופת ביהמ"ש ובנוסף קבע שיוותרו 113,833 ₪ בנאמנות בידי ב"כ המבקשת, (וסה"כ 213,833 ₪, שחושב לפי הסכום המעודכן בתיק ההוצל"פ שנפתח בשל פסה"ד שבוטל, שם היתרה עמדה על 263,833 ₪ תוך שנוכה הסכום שנתבע בשל עוגמת נפש, בסך 50,000 ₪). כן נפסקו לחובת המבקשת הוצאות בסך של 10,000 ₪ ומע"מ.

3.בבקשה טוענת המבקשת כי נקבעו תנאים לא פרופורציונליים כתנאי לביטול פסק הדין בהעדר הגנה, כי היה מקום לכל היותר להורות על הפקדת סכום כספי בזיקה להוצאות המשפט, ושאין להענישה על שבשל עניין טכני ניתן ולאחר מכן בוטל פסק הדין.

4.המשיבים בתגובתם טוענים כי אין מקום להתערב בהחלטה שתבטיח את מימוש פסק הדין ולאור החשש מסיכול הביצוע אם תתקבל התביעה תוך הפנייה לשורה ארוכה של נימוקים מדוע לחשש הכבד שלהם לחוסר האפשרות לביצוע פסק הדין בתום ההליכים וככול שיינתן, יש אחיזה של ממש באינדיקציות ברורות.