החברה המבקשת, שהינה חברה ממשלתית, הגישה לבית המשפט השלום באשדוד תביעה נגד המשיב, לסילוק ידו מבניין המשרדים שלה באשדוד, למתן צו מניעה קבוע אשר יורה לו "להימנע באופן קבוע מלמכור את מוצריו הנ"ל בתחומי בניין המשרדים" וכן לצו מניעה קבוע שיאסור עליו "להיכנס לבנייני המשרדים הנ"ל". כל אלה ביחס לענייני הרוכלות ומכירת המזון שעסק בהם המשיב לטענתה בשטחיה הנ"ל – ללא רשות ובהסגת גבול.
המשיב הגיש כתב הגנה וההליך נקבע לדיון מקדמי במעמד הצדדים.
משלא התייצב המשיב לדיון, ניתן ביום 12/5/13 פסק דין בהיעדר (מפי כב' השופט עמית כהן), במסגרתו הורה בית המשפט קמא על סילוק ידו של המשיב מבנייני המבקשת, ניתן צו מניעה האוסר על המשיב מכירת מוצריו בבניין, תוך סייג כי לאחר 10/11/13 הוא יהיה רשאי לבקש ביטול איסור זה "אם יהיה שינוי בנסיבות". כמו כן ניתן צו מניעה האוסר על המשיב להיכנס אל תחומי המשרדים עד ליום 10/11/13 (להלן – פסק הדין).
המבקשת לא ערערה על פסק הדין או על תיחום הסעדים שנקבעו בו.
ביום 23/5/13 הגיש המשיב לבית המשפט קמא בקשה לביטול פסק הדין, בטענה שלא ידע על מועד הדיון שנקבע. לאחר קבלת הבהרות מטעם המשיב ואת תגובת המבקשת לבקשת הביטול, דחה בית המשפט קמא (בהחלטתו מיום 2/7/13) את הבקשה מן הטעם שההזמנה לדיון נמסרה למשיב כדין, וכי בקשת הביטול אינה מעלה טענת הגנה המצדיקה את ביטול פסק הדין.
בהתאם לאמור בפסק הדין, הגיש המשיב לבית המשפט קמא (ביום 15/9/14) בקשה לאפשר לו לשוב ולמכור את מוצריו בתחומי המבקשת לאחר שתקופת הרחקתו הסתיימה.
לאחר קבלת הבהרות נוספות מהמשיב ותגובות המבקשת, נעתר בית המשפט קמא חלקית לבקשה וקבע (בהחלטתו מיום 5/11/14) כי:
"אינני סבור שנכון למנוע מהמבקש למכור מוצרים לצמיתות, במיוחד נוכח הצהרתו שהוא מוכר את מוצריו רק למזמינים ממנו טלפונית. נוכח האמור, המבקש יהיה רשאי לספק מוצרים אשר יוזמנו ממנו טלפונית... היה והמבקש יטריד את עובדי הבניין, רשאית המשיבה להגיש תובענה חוזרת לצו מניעה. יובהר כי אין מדובר בביטול פסק הדין, זאת נוכח הוראות סעיף 2 לפסק הדין המתירות למבקש להגיש בקשה כפי שהגיש".
נגד החלטה זו מוגשת בקשת הרשות לערער שבפני.
לטענת המבקשת, החלטת בית המשפט קמא כמוה כהחלטה המורה על ביטול פסק הדין (מיום 12/5/13).
המבקשת מפנה להחלטות קודמות שניתנו בבקשת המשיב על ידי בית המשפט קמא לאפשר לו לשוב ולמכור את מוצריו בתחומה – בהן קבע בית המשפט קמא כי ניתן פסק דין והתיק נסגר. ובכל זאת, טוענת המבקשת, נעתר בית המשפט קמא בסופו של יום לבקשת המשיב וביטל את האיסור שהוטל עליו למכור את מוצריו בתחומיה.