רע"א 53558-06-16 טבריס ואח' נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ

 הרקע לבקשה וטענות הצדדים:

לפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטות בימ"ש השלום בחיפה (כב' השופטת מירב קלמפנר נבון) בת.א. 43082-04-14 מיום 14.6.16 ומיום 24.5.16, לפיהן נדחתה בקשת המבקשים להגשת ראיה נוספת, מסמך שסומן כנספח ג' לבקשה למתן רשות ערעור.

מדובר בתביעה שהוגשה על ידי המבקשים בשל סירובה של המשיבה, חברת ביטוח, לכסות את ניתוח ההשתלה שעבר המבקש, במסגרתו הושתלה בגופו כליה שתרמה לו אמו, המבקשת, זאת בטענה שמצבו הרפואי הצריך השתלה לפני הצטרפותו לפוליסה וכי הפוליסה אינה מכסה את ניתוח ההשתלה. מדובר בפוליסה שהמבקשת ובני משפחתה צורפו אליה כאשר כל העובדים במקום עבודתה של המבקשת צורפו לאותה פוליסה (ביטוח בריאות וסיעוד קבוצתי של עובדי בטר פלייס ובני משפחותיהם). כחלק מטענות המבקשים נטען כי לאור העובדה שמדובר בביטוח קבוצתי מולא טופס הצטרפות ללא הצהרת בריאות. עם זאת, חברת הביטוח הוסיפה בפוליסה החרגה של מצב רפואי קודם בתקופה של שנה מתחילת תקופת הביטוח. טענותיהם של המבקשים הן, בתמצית, כי ניתוח ההשתלה בוצע לאחר למעלה משנה ממועד תחילת תקופת הביטוח וכי על המשיבה לכסות את הוצאות ההשתלה. המשיבה טוענת לעניין זה כי המצב הרפואי של המבקש, שהצריך את ניתוח ההשתלה, היה קיים עוד לפני מועד תחילת הביטוח וכי הליך ההשתלה, הכולל הכנת המושתל ומתן תרופות המונעות את דחיית האיבר המושתל, החל לכל הפחות 4 ימים לפני ביצוע ניתוח ההשתלה. בין הצדדים קיימת מחלוקת גם באשר למועד כניסת המבקשים לביטוח ובאשר לשאלה האם מקרה הביטוח התרחש לפני כניסת המבקש לביטוח או בתוך שנה ממועד כניסת המבקש לביטוח. אין מחלוקת כי המבקש היה חולה בכליותיו עוד מלידתו.

במסגרת הגשת ראיות הצדדים, הוגש מטעם המשיבה תצהיר של מנהלת מחלקת תביעות בריאות אצל המשיבה, הגב' נאוה מנדלסון, המתייחס להוראות הפוליסה ולטיפול המשיבה בתביעת המבקשים. כן הוגש תצהיר מנהל מחלקת תפעול קולקטיבים אצל המשיבה, מר דב תומר, המתייחס למועד הצטרפות המבקשים לביטוח בפוליסה. המשיבה סבורה כי אין ספק כי גם אם תתקבל טענת המבקשים לכך כי מועד כניסתם לביטוח היה ביום 1.7.11, אזי עדיין מקרה הביטוח התרחש לפני כניסת המבקשים לביטוח או לחילופין בתוך השנה הראשונה לכניסתם לפוליסה. המשיבה הודיעה טרם דיון ההוכחות כי לשם חסכון בזמן שיפוטי הינה מוותרת על טענתה בדבר מועד כניסת המבקשים לביטוח ומסכימה לצורך הדיון כי המועד ייקבע כיום 1.7.11, כפי טענת התביעה. לכן ויתרה המשיבה על עדותו ותצהירו של מר דב תומר. לטענת המבקשים, המשיבה החליטה לוותר על עדותו ותצהירו של מר דב תומר, מנהל מחלקת תפעול קולקטיבים אצל המשיבה, בחוסר תום לב ובשל טקטיקה של המשיבה בניהול התיק.

כאשר ביקש ב"כ המבקשים להציג מסמך של המשיבה, שצורף לבקשת רשות הערעור וסומן ג', שעניינו טופס הצטרפות לביטוח בריאות וסיעוד קבוצתי של עובדי בטר פלייס ובני משפחותיהם – טופס הצטרפות ללא הצהרת בריאות – התנגד ב"כ המשיבה להצגת המסמך באמצעות מנהלת מחלקת התביעות של המשיבה מהנימוק שאין מדובר במסמך שהעדה ערכה. בימ"ש קמא קיבל התנגדות זו וסירב לאפשר את הצגת המסמך (החלטה מיום 24.5.16). המבקשים ביקשו מבימ"ש קמא לקבל את המסמך כמוצג, אך בימ"ש קמא דחה את הבקשה ביום 14.6.16.

בהחלטה מיום 14.6.16 קבע בימ"ש קמא כי המבקשים ביקשו להגיש את המסמך, אשר צורף לאחד מכתבי בי-הדין של המשיבה, שלא באמצעות עורכו, לתיק ביהמ"ש. נקבע כי העדה שבאמצעותה ביקשו המבקשים להגיש את המסמך אינה עורכת המסמך ומשכך נדחתה בקשתם להגשת המסמך לתיק. על כן, נקבע כי מדובר במסמך שהגשתו תחייב העדת מי אשר ערך את הטופס וחקירתו הנגדית בידי הצד שכנגד, זאת כאשר התובענה נמצאת בשלב שלאחר סיום שמיעת הראיות וכבר ניתן צו להגשת סיכומי הצדדים. עוד צוין בהחלטה כי מאחר שהמשיבה (הנתבעת שם) ויתרה על הטענה בדבר מועד הכניסה של התובעים (המבקשים כאן) לביטוח ברובד הבסיסי לפוליסה ומאחר שהמבקשים לא נתנו שום טעם נוסף מדוע המסמך בעל חשיבות להכרעה בתובענה, מעבר לטענה בדבר מועד הכניסה לפוליסה, אין מדובר בראיה בעלת חשיבות מכרעת לצורך הכרעה בתובענה. בימ"ש קמא ציין כי המבקשים ידעו על הראיה כבר בעת הגשת כתבי הטענות ועוד קודם לכן, כי הראיה הייתה בהישג ידם ומחדלם שלהם בלבד הוא זה שמנע הבאתה בשלב מוקדם יותר. צוין כי אין הסבר בבקשה מדוע לא הובאה הראיה קודם לכן והמבקשים אינם טורחים לפרט מדוע לא עשו כן קודם לכן כאשר ניתן היה לעשות זאת בשקידה סבירה ועניין זה פועל לחובתם. על כן, נדחתה בקשת המבקשים בשל עיתויה לאחר הבאת ראיות הצדדים וטרם הגשת הסיכומים, בשל העובדה כי הראיה אינה מעלה ואינה מורידה לצורך הכרעה בתובענה וכן בשל העובדה כי הראיה הייתה כל העת בידי המבקשים אך הללו בחרו שלא להביאה קודם לכן במועד שנקצב לכך וזאת ללא הסבר מניח את הדעת.

המבקשים טוענים כי אותו מסמך שהמשיבה התנגדה להצגתו צורף על ידי המשיבה לתצהירו של אותו עובד בכיר, מר דב תומר, אשר, כאמור, המשיבה ויתרה על עדותו ותצהירו. לטענת המבקשים דרך התנהלותה של המשיבה לכל אורך התיק הינה בחוסר תום לב והמשיבה חוסמת את ניסיונותיהם של המבקשים לברר מי הוסיף הערות על גבי אותו מסמך (ככל הנראה מר שלומי כהן ששמו מופיע על המסמך ולטענת המבקשים הינו עובד של המשיבה). המבקשים טוענים כי מדובר במסמך חשוב ומהותי במסגרת ראיות המבקשים המגבה את טענתם לפיה הצהרת בריאות לא הייתה רלוונטית למשיבה בעת ההצטרפות של העובדים וכי המשיבה הסתפקה באותו חריג המופיע במכתב הדחייה (חריג השנה). כן טוענים המבקשים כי עולה מאותו מסמך שהמשיבה מסתירה הקלטה אותה בחרה שלא להציג.

לטענת המבקשים, כאשר מדובר בתאגיד או גוף גדול כמו המשיבה ומשאין ספק שמדובר במסמך של המשיבה ואשר צורף לתיק על ידי המשיבה עצמה, הרי שאין מוטלת על המבקשים החובה לבצע חקירה מי מבין עובדי המשיבה או מי מטעמה היה צד לאותו מסמך. נטען כי העדה מטעם המשיבה התחמקה ממתן תשובה בעדותה לשאלה מיהו אותו אדם ששמו רשום על גבי נספח ג'. כן נטען כי גם שקידה סבירה וראויה של המבקשים לא הייתה עוזרת למבקשים בחשיפתו של אותו עובד ששמו מופיע על הנספח ולהצגת המסמך באמצעות עדותו. נטען כי אין מדובר במסמך מפתיע אלא במסמך של המשיבה עצמה ולא ברורה ההבחנה בין מסמך זה למסמכים שהוגשו באמצעות אותה עדה מספר דקות קודם לכן ואשר אף הם לא נערכו על ידה. נטען כי לא ברור הצורך בחקירה על אותו מסמך שעה שמדובר במסמך סטנדרטי ואחיד מבית היוצר של המשיבה עצמה וכל שהתבקש בימ"ש קמא במהלך הדיון הוא להפוך מסמך שהוצג והוגש על ידי המשיבה כחלק מכתב הגנתה למסמך שיסומן כחלק מראיות המבקשים. המבקשים טוענים כי לאור מחדליה של המשיבה בהתנהלותה הדיונית לא היה מקום להחמיר דווקא עם המבקשים ויש להורות על ביטול ההחלטה וסימון נספח ג' כמוצג המבקשים או לחילופין להתיר את העדת עורך המסמך (שנמצא בידיעת המשיבה) ובאמצעותו להגיש את המסמך.

המשיבה טוענת כי דין הבקשה להידחות על הסף לאור היותה נסמכת על טענות עובדתיות מבלי שהוגש תצהיר תומך כנדרש על פי הדין. כן נטען כי בעל דין צריך להגיש את ראיותיו ב"חבילה אחת" ורק מקום בו הוא מצביע על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל ייענה ביהמ"ש לבקשתו להגיש ראיות נוספות אף לאחר שלב ההוכחות. באשר לטענת המבקשים כי המשיבה מסתירה הקלטה טוענת המשיבה כי המבקשים אינם מפרטים את חשיבות ההקלטה הנטענת, כי ההקלטה אינה רלוונטית למחלוקת וכי המשיבה הצהירה כי ההקלטה אינה קיימת. באשר לטענת המבקשים כי המסמך חשוב ומהותי לשם הוכחה כי המשיבה לא ראתה חשיבות בהצהרת הבריאות טוענת המשיבה כי כפי שעולה מתצהירה של הגב' מנדלסון, המשיבה אינה טוענת לקיומה של הצהרת בריאות. לפיכך, נטען, אין כל מחלוקת באשר להעדר הצהרת בריאות. כן נטען כי אין מחלוקת על מועד תחילת הביטוח ביום 1.7.11. לפיכך נטען כי המסמך אינו יכול לתרום תרומה כלשהי לבירור המחלוקת העובדתית וגילוי האמת. עוד נטען כי המסמך שמבקשים המבקשים להגיש הינו מסמך שנחתם על ידי המבקשת עצמה ואינו מסמך שערכו הגב' מנדלסון או מר תומר ולמרות זאת בחרו המבקשים שלא להגישו באמצעות המבקשת ולא צירפו את המסמך לתצהירים מטעמם. נטען כי שלב הראיות תם זה מכבר, הראיה הייתה ידועה ומוכרת למבקשים עוד עם הגשת כתב התביעה והם ידעו ויכלו להעריך את חשיבותה הנטענת אך בחרו ביודעין שלא לצרף את המסמך לראיותיהם ושלא להזמין את עורכו כדי שייחקר בביהמ"ש.

המבקשים טוענים בתשובה לתגובת המשיבה כי הבקשה למתן רשות ערעור מוגשת על פי תקנה 403(א) לתקסד"א ולכן אין חובה בהגשת תצהיר במיוחד כשהחומר עליו סומכת בקשה זו הוגש כולו לתיק ביהמ"ש. לגופו של עניין נטען כי בניגוד לטענת המשיבה לא היה ברור כי המבקש זקוק או יזדקק בהקדם להשתלת כליה. נטען כי המסמך שמבוקש להגישו הינו הכרחי מכיוון ששעה שמוצגת בפני מבוטח הצעה לביטוח ללא הצהרת בריאות עם חריג אחד בלבד של שנת הכשרה, תפקידו של בימ"ש לדון במשמעות עובדה זו במסגרת פסק דינו, אך מצג זה לא יכול להיות חלק מהראיות בתיק ללא המסמך הנדון. כך גם לא יוכל בימ"ש קמא להתייחס בפסק דינו להסתרתו של אותו שלומי כהן שכתב ידו הוא זה המעיד על אותה הקלטה ש"נעלמה", זאת ללא המסמך הרלוונטי. נטען כי המשיבה אינה מדייקת באשר לסיבה שגרמה לה לחזור בה מהתאריך לתחילת מועד הביטוח ואינה מסבירה מדוע הסכימה להגשת מסמכים אחרים שלא באמצעות עורכיהם ואילו למסמך זה היא מתנגדת. כן טוענים המבקשים כי אין זו הצגה נכונה של העובדות שעה שהמשיבה טוענת שמבוקש להציג מסמך לאחר תום שלב הראיות, שכן בשלב הראיות, אגב הצגת מסמכים דומים של המשיבה התבקש בימ"ש קמא לסמן גם מסמך זה של המשיבה, אותו היא בעצמה הגישה לתיק, אך התנגדות ב"כ המשיבה אפשרה לבימ"ש קמא ללא כל נימוק לדחות את הבקשה. נטען כי אם אכן המסמך אינו יכול לתרום תרומה כלשהי לבירור המחלוקת העובדתית ולגילוי האמת הרי שמורה טענה זו לב"כ המשיבה לשלב הסיכומים. המבקשים טוענים כי מדובר במסמך שהוא מהותי לטענותיהם ומאבק המשיבה באי צירופו רק מחזק טיעון זה. נטען כי צורת ניהול ההליך על ידי המשיבה בבימ"ש קמא גם לא אפשרה למבקשים להגיש את המסמך בדרך אחרת או קודם לכן, משגם היום ובשלב זה של ההליך כלל לא ברור מיהו אותו שלומי כהן שביצע את ההקלטה המוסתרת. נטען כי חזקה על מי שמסתיר את המקליט ואת אותה הקלטה שיש בה דברים שיכולים היו להזיק לו. נטען כי יש לאפשר למבקשים להתייחס בטענותיהם למסמך הספציפי אגב ביטול החלטת בימ"ש קמא בעניין זה ובמקרה זה לא תפגענה זכויות המשיבה לטעון כל טענה נגד המסמך.

דיון והכרעה בבקשה: