רע"א 6897/14 רדיו קול ברמה בע"מ נ' קולך - פורום נשים דתיות

השופט י' דנציגר:

          האם מדיניותה של תחנת רדיו לפיה לא תושמענה נשים בשידוריה מקימה עילה להגשת תובענה ייצוגית? ובאילו תנאים יהיה רשאי "ארגון" להגיש תובענה כאמור? אלה השאלות המרכזיות שלפנינו.

פתח דבר

1. בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל בקשה לאישור תובענה ייצוגית אותה הגישה עמותת "קולך - פורום נשים דתיות" (להלן: קולך) נגד תחנת הרדיו "קול ברמה בע"מ" (להלן: תחנת הרדיו או התחנה), בטענה כי מדיניות מוצהרת בה נקטה תחנת הרדיו לפיה לא תושמענה נשים בשידוריה היא בבחינת הפליה אסורה לעניין חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000 (להלן: חוק איסור הפליה). בית המשפט דחה טענות שונות שהעלתה תחנת הרדיו בדבר מידת ההתאמה של התובענה להתברר כתובענה ייצוגית. כך למשל, נדחתה טענת תחנת הרדיו כי יש לדחות את בקשת האישור מכיוון שהיא לא הוגשה בידי תובעת בעלת עילת תביעה אישית. בנוסף, נדחתה הטענה כי לא קיימת עילה להגשת התובענה היות שחוק איסור הפליה אינו חל בנסיבות המקרה. נקבע, כי המדיניות בה נקטה תחנת הרדיו מהווה הפליה מגדרית בוטה לעניין חוק איסור הפליה, ולכן קיימת עילה לבירור התובענה כייצוגית. עוד נקבע, כי התובענה מעוררת שאלות משותפות לכלל חברות הקבוצה; כי היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת; כי קיימת אפשרות סבירה שהיא תוכרע לטובת חברות הקבוצה; וכי סביר להניח שהיא תיוצג ותנוהל בדרך הראויה. כלפי החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנא.

העובדות הצריכות לעניין

2. תחנת הרדיו "קול ברמה" פועלת החל משנת 2009 מכוח זיכיון לשידורי רדיו שהונפק לה על ידי "הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו" (להלן: הרשות השניה). הזיכיון הונפק לתחנה בעקבות זכייתה במכרז שפרסמה מועצת הרשות השניה להענקת זיכיון לתחנת רדיו ייעודית לציבור "תורני-מסורתי-ספרדי". כעולה מהחומר שהונח לפנינו, תחנת הרדיו היא בעלת השפעה ניכרת בשוק התקשורת, והיא כיום תחנת הרדיו האזורית החמישית בגודלה במדינת ישראל. אין מחלוקת כי מאז הקמתה בשנת 2009 ועד לשלהי שנת 2011 נקטה תחנת הרדיו במדיניות מוצהרת לפיה לא תושמענה נשים בשידוריה השונים. בנוסף, אין מחלוקת כי בעקבות הנחיות רגולטוריות שונות שינתה תחנת הרדיו ממנהגה, והחל מחודש נובמבר 2011 היא החלה להשמיע נשים בשידוריה.

3. התמורה שחלה במדיניות תחנת הרדיו בשלהי שנת 2011 הייתה תולדה של הליכי אסדרה ופיקוח בהם נקטה הרשות השניה, במסגרתם הוצאו לתחנת הרדיו הנחיות שונות. הרשות השניה החלה לנקוט בהליכים לאחר שהגיעו לפתחה תלונות נגד תחנת הרדיו, אשר בירורן העלה כי מדיניותה מבוססת על הנחיות שקבעה "ועדת הרבנים", היא הוועדה "ההלכתית" של התחנה, גוף הממלא בה תפקיד מכוח תנאי הזיכיון. מטרת ההליכים הייתה לקבוע כללים בדבר השמעת נשים בשידורי התחנה, ככל האפשר תוך קיום דיאלוג עם תחנת הרדיו. על רקע זה נקבעו הנחיות שונות, שהורו בין היתר כי התחנה תאפשר לנשים הנושאות תפקיד ציבורי לעלות לשידור, וכן תקדיש בלוח שידוריה "תכנית שבועית" המיועדת לקהל המאזינות. הנחיות אלה עלו לראשונה על הכתב במכתב ששלחה הרשות השניה לתחנה ביום 10.10.2011, כדלקמן:

"1. אירוע חדשותי או אקטואלי שיש בו העברת מסר לציבור בישראל, ישודר בשידור חי וללא עריכה. תוקף ההנחיה - מיידי.

2. כאשר נדרשת התייחסות של בעלת תפקיד ציבורי לנושא מסוים, מסיבות עיתונאיות או אתיות, או כאשר נושאת תפקיד ציבורי מבקשת ביוזמתה לתת את התייחסותה לנושא מסוים, התחנה תאפשר לנושאת התפקיד כאמור או לבא כוחה לעלות לשידור ולהשמיע את דבריהם, תוקף ההנחיה - מיידי.