רע"א
בית המשפט העליון
|
7490-14
28/12/2014
|
בפני השופטים:
1. א' רובינשטיין 2. י' עמית 3. צ' זילברטל
|
- נגד - |
המבקשת:
שירותי בריאות כללית עו"ד ש' אהרונסון
|
המשיבים:
1. פלונית 2. פלוני 3. פלונית 4. מדינת ישראל
עו"ד מ' קין עו"ד מ' וינברגן-לייזרוביץ'
|
פסק דין |
השופט צ' זילברטל:
1. לפניי בקשת רשות ערעור נוספת שעניינה תחולת ההלכה והוראת המעבר אשר נקבעו בפסק הדין בע"א 1326/07 המר נ' עמית(28.5.2012), (להלן: עניין המר).
2. כזכור, בפסק הדין בעניין המר נשללה עילת התביעה של "חיים בעוולה", אשר הייתה יכולה להיות קיימת לאדם אשר נולד עם מוגבלות גופנית כלפי גורמי רפואה במצב בו אילולא התרשלות אותם הגורמים הייתה עשויה לידתו להימנע, ונפסק כי יש להכיר רק בתביעות נזיקיות של הוריו, בעילת "הולדה בעוולה". בכך, שונתה ההלכה שנקבעה בע"א 518/82 זייצוב נ' כץ, פ"ד מ(2) 85 (1986). עודנקבע בעניין המר, כהוראת מעבר, שתוצאת פסק הדין לא תוחל על תיקים תלויים ועומדים בגדרם הוגשה תביעת ילוד אך לא הוגשה תביעת הורים, כך שתביעת הילוד במקרים אלו תמשיך להתברר (להלן: הוראת המעבר). זאת, תוך שנאמר, כי יתכנו מצבים ומקרים נוספים לגביהם תידרש הסדרה קונקרטית של תחולת ההלכה שנקבעה, והם יידונו מעת לעת, ככל שאותם מצבים יגיעו לכלל הליכים משפטיים.
3. מאז נקבעה ההלכה בעניין המר באו לפתחו של בית משפט זה שני סוגי מקרים עיקריים אשר עוררו שאלות ביחס לתחולת אותה הלכה. ביחס לשניהם נקבע מנגנון של החרגה מתחולת ההלכה, הדומה לזה שנקבע בהוראת המעבר, תוך יישום המדיניות שהוראת המעבר נועדה להגשים. סוג המקרים האחד, הידוע גם בכינוי "המקרים המעורבים", עוסק במצב שבו טרם מתן פסק הדין בעניין המר הוגשה תובענה שכללה תביעת ילוד יחד עם תביעת הורים אשר התיישנה. ביחס לסוג מקרים זה נקבע, כי לא תישמע תביעת ההורים, ותמשיך להתברר תביעת הילוד, בדומה למנגנון אשר נקבע בהוראת המעבר (רע"א 9444/12 זאבי נ' פלוני (28.4.2013), (להלן: עניין זאבי)). סוג המקרים השני עוסק במצב בו תביעות הילוד וההורים הוגשו לאחר מתן פסק הדין בעניין המר, אך תביעת ההורים התיישנה טרם מתן פסק הדין בעניין המר. גם ביחס לסוג מקרים זה נפסק כי תתברר תביעת הילוד, בדומה להוראת המעבר, אם כי נקצב להגשת תביעות ילוד פרק זמן של שנה אחת ממועד פרסום פסיקה זו, דהיינו שנה מיום 28.8.2014 (רע"א 4512/13 בית החולים אגודת הסהר האדום (אל הלאל) נ' פלוני(28.8.2014), (להלן: עניין הסהר האדום)).
4. עתה הגיע להכרעתנו סוג מקרים נוסף הדורש עיון והסדרה. מדובר במצב בו תביעות הילוד וההורים הוגשו לאחר מתן פסק הדין בעניין המר, אך תביעת ההורים התיישנה בסמוך לאחר מתן פסק הדין בעניין המר. במובחן מעניין הסהר האדום, בו תביעת ההורים התיישנה טרם מתן פסק הדין בעניין המר, הרי שבמצב הנידון הייתה להורים שהות מסוימת להגיש את תביעתם עם היוודע ההלכה שנקבעה בענייןהמר.
עובדות המקרה שלפנינו
5. ביום 29.5.2014 הגישה המשיבה 1, יחד עם הוריה (המשיבים 3-2), תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו נגד שירותי בריאות כללית (להלן: המבקשת). בתביעה נטען, כי במהלך הריונה של המשיבה 3, התרשלו הגורמים הרפואיים שטיפלו בה, בכך שלא ביצעו מספר בדיקות חיוניות. כתוצאה מכך, ביום 15.12.2005 נולדה המשיבה 1 כשהיא לוקה בתסמונת Leber Disease, עם עיוורון מולד בשתי עיניה. המבקשת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף בה טענה כי לא עומדת למשיבה 1 עילת תביעה של "חיים בעוולה" נוכח ההלכה שנקבעה בעניין המר, וכי בנוסף, תביעת הוריה בעילת "הולדה בעוולה" התיישנה. בעניין זה הוסבר, כי תביעת ההורים התיישנה ביום 15.12.2012, קרי, שבע שנים ממועד לידתה של המשיבה 1, ולמעלה מחצי שנה לאחר שניתן פסק הדין בעניין המר. בנסיבות אלה, גרסה המבקשת, כי למשיבים 3-2 היה די זמן להגיש את תביעתם בעילת "הולדה בעוולה", ומשכך יש לדחות את שתי התביעות על הסף. עוד טרם הוכרעה הבקשה, ניתן פסק הדין בעניין הסהר האדום. בהתבסס על האמור בעניין הסהר האדום, קבע בית המשפט המחוזי כי המשיבים 3-2 יימחקו מהתביעה ותיוותר על-כנה תביעת המשיבה 1 בלבד (ת"א 56689-05-14, החלטת כב' השופטת ד' גנות מיום 30.9.2014). כלפי החלטה זו מופנית הבקשה דנא.
טענות הצדדים