רע"א 8722/16 יונתן מילוא נ' חנה קהת ואח'

           לפני בקשת רשות ערעור המופנית נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 35766-01-16 שניתנה על ידי כבוד הנשיא (בפועל) השופט א' פרקש, סגן הנשיא השופט מ' דרורי והשופט ע' שחם, ביום 10.10.2016.

רקע עובדתי

1. המבקש הוא מרצה ליהדות ולמגדר, ובשנת 2003 העביר הרצאות במסגרת ארגון "ראש יהודי". אישה שנכחה באחת מהרצאותיו (להלן: אלמונית) פנתה אל המבקש באמצעות דוא"ל וכתבה שתשמח לדבר אתו. השניים אכן נפגשו בבית קפה ובמהלך הפגישה שוחח המבקש עם אלמונית על ענייני המין האישיים שלה וכן נידב דוגמאות מחיי המין האישיים שלו. אלמונית פנתה למשיבה 3, עמותת קולך - פורום נשים דתיות (להלן: עמותת קולך), וטענה כי הוטרדה מינית באופן מילולי וכן כי במהלך המפגש המבקש נגע בשרוולה. עמותת קולך פנתה לארגון "ראש יהודי" בתלונה ובמסגרת זאת הוחלט על צעדים משמעתיים מסוימים. כמו כן, אלמונית והמבקש הסכימו, בתיווכה של עמותת קולך, שיתקיים בירור על ידי בודק שימנה הרב יעקב אריאל (להלן: הרב אריאל), הרב הראשי של רמת גן. הרב אריאל הציע - והצדדים הסכימו - כי את הבירור תערוך פרופ' יפה זילברשץ, אז דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן.

2. בעקבות הבירור הוציאה פרופ' זילברשץ תחת ידה מסמך המכונה "החלטה בעניין הרב יוני מילוא" (להלן: החלטת זילברשץ). בהחלטת זילברשץ נכתב כי "הבירור מבחינתי נעשה ביחס למערכת היחסים שבין [אלמונית] לבין יוני בלבד ככל שהדבר נוגע לראש יהודי ולהעסקתו של יוני בראש יהודי ולא ביחס לתלונות נוספות של [אלמונית] על אירועים נוספים ואנשים אחרים המעורבים בפרשה. הגבלת הבירור שלי למערכת היחסים בין יוני לבין [אלמונית] בלבד בהקשר המפורט לעיל נאמרה על ידי לשניהם במפורש ונעשתה על ידם". בהחלטת זילברשץ פורטו עובדות שאין לגביהן מחלוקת, ובין היתר, כי "יוני שוחח בשיחות אישיות עם [אלמונית] וגם עם בחורה נוספת באופן ישיר על ענייני המין האישיים שלהן כשהוא מנדב דוגמאות מחיי המין האישיים שלו". כמו כן, צוין בהחלטת זילברשץ כי התקיימה פגישה בביתו של הרב אריאל, בנוכחות המבקש ופרופ' זילברשץ, בה הובאו לידיעתו של הרב אריאל העובדות המפורטות לעיל, ובמסגרתה "פסק" הרב אריאל מגבלות מסוימות שחלות על מרצים, מורים או כל בעל תפקיד חינוכי בהקשר של נושאים שבינו לבינה. כמו כן, נאמר בהחלטת זילברשץ, שיוטלו על המבקש מגבלות קונקרטיות, ובין היתר הוחלט כי עבודתו ב"ראש יהודי" תושעה לשנתיים החל מיום 1.2.2005. עוד צוין בהחלטת זילברשץ, כי "החלטה זו הובאה לידיעתו של הרב אריאל ולידיעת עו"ד ריקי שפירא מארגון קולך והיא על דעתם".

ההליך בבית משפט השלום

3. בשנת 2013 הגיש המבקש תביעה לפיצוי בגין לשון הרע נגד עמותת קולך, הגב' חנה קהת (המייסדת והמנהלת של עמותת קולך) והגב' איילת וידר כהן (מי ששימשה יו"ר עמותת קולך בתקופה הרלוונטית). עניינה של התביעה במספר פרסומים של המשיבות בעניינו של המבקש:

           (1) כתבה בעיתון "מקור ראשון" שבה התראיינה המשיבה 2 בעניין הסלחנות של החברה לנושא של הטרדות מיניות, ובין היתר ציינה את "העובדה שאדם כמו יוני מילוא מ'ראש יהודי', שוועדת בוררות קבעה שהטריד מינית באופן מילולי, עדיין מופיע בימי עיון כמרצה וכדמות חינוכית" (להלן: הפרסום הראשון). בעניין זה פורסמה התנצלות של מערכת העיתון וצוין כי הפרסום ביחס למבקש היה שגוי;

           (2) פרסום של המשיבה 2 בקבוצת פייסבוק בשם "אני פמיניסטית *דתיה* - וגם לי אין חוש הומור", שם הפנתה המשיבה 2 לקישור לכתבה של הגב' חנה בית הלחמי בעניינו של המבקש. בפרסום זה כתבה המשיבה 2 "למי ששאלה על תקציר האירועים בנוגע ליוני מילוא יש כאן משהו חלקי, לצערנו המחמאות שניתנו לרב אריאל לא מימשו את עצמן, אבל אפשר להבין מכאן משהו על התלונות מן העבר" (להלן: הפרסום השני);

           (3) פרסום באתר של עמותת קולך, המפנה לקישור הכתבה של הגב' בית הלחמי (להלן: הפרסום השלישי);

           (4) תגובה שכתבה המשיבה 1 ברשת האינטרנט, בה נכתב: "יישר כחכן. מאוד חשוב להתרעי [כך במקור] בפניו. בקולך הגיעו אלינו מספר תלונות על יוני מילוא כמטרידן סדרתי" (להלן: הפרסום הרביעי);