רע"צ
בית משפט השלום ירושלים
|
50085-03-19
22/10/2019
|
בפני השופט:
גד ארנברג
|
- נגד - |
המבקש:
אמיר טבעון עו"ד אורן וינברג
|
המשיב:
משה מליק עו"ד דודי בן תורה
|
פסק דין |
הצדדים הסכימו שיינתן פסק דין ללא צורך בדיון ועל סמך כתבי הטענות והטיעונים הנוספים בכתב.
השאלה העולה בערעור זה, על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ יעל ממן, היא: האם כב' הרשמת פעלה כדין כאשר שלחה שאלת הבהרה לבית דין צדק שנתן, כבורר, פסק דין בסכסוך שבין הצדדים.
בין הצדדים התנהל דיון בבית דין צדק לאחר שהצדדים חתמו על שטר בוררות. בסיום ההליך בבית הדין ניתן פסק דין שאושר על ידי בית המשפט המחוזי אשר קיבל בקשה לאישור פסק הדין כפסק בורר ודחה את הבקשה לביטולו.
המשיב ביקש לבצע את פסק הדין ולפיכך פתח תיק בלשכת ההוצל"פ.
המבקש הגיש בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ שכן לטענתו פסק הבורר לא קבע סכום שעליו לשלמו.
כב' הרשמת הגיע למסקנה שפסק הבורר אינו ברור באשר לסכום החיוב בו ולפיכך קבעה בהחלטתה כך"
עתה יש לברר סכום החוב אשר אושר במסגרת פסק הבורר ונדמה כי יש לפנות לבית דין צדק בשאלת הבהרה.
בנסיבות אלה, הריני פונה לבית דין צדק שע"י כולל בית אוהבי תורה הקריות החרדיות בבית שמש, במסגרת תיק 1096 מליק טבעון, אשר יבהיר מהו סכום החוב הפסוק בכללותו (ההדגשה במקור ג.א.) לרבות התייחסות לסכומי המחאות משאין הדברים ברורים.
המזכירות תפנה שאלת הבהרה כאמור, לבית דין צדק כמפורט לעיל."
על החלטה זו הוגש הערעור כאשר המערער טוען שאין לשלוח שאלת הבהרה לבורר, שמסיים את תפקידו בשעה שנתן את פסק הבורר ובוודאי לאחר שפסק הבורר אושר. המשיב טוען כי אין פגם בהחלטת כב' הרשמת שפעלה כדין להבהיר פסק דין שאינו ברור.
אמנם בהחלטת כב' הרשמת לא צויין מכח מה ניתנה ההוראה לשלוח את שאלת ההבהרה, אך נראה כי כוונת כב' הרשמת היתה לעשות שימוש בסמכות הנתונה לרשם ההוצל"פ לשלוח שאלת הבהרה לגבי פסק דין שאינו ברור, סמכות שנקבעה בסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז -1967 הקובע כך:
"היה הרשם סבור שפסק-הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה....".
עיינתי בטענות הצדדים, שכאמור הסכימו שיינתן פסק דין ללא צורך בדיון ובאתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור.
כאשר מוגשת ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק בורר שאושר על ידי בית המשפט, מה שמבוצע על ידי הלשכה הוא פסק הדין של בית המשפט שאישר את פסק הבורר. לפיכך אם וככל שישנה אי בהירות בפסק הדין רשאי רשם ההוצל"פ לשלוח שאל הבהרה ואולם היא אמורה להיות מופנית לבית המשפט שאישר את פסק הבוררות ולא לבורר שנתן את פסק הבוררות. בורר מסיים את תפקידו עם מתן פסק הבוררות ולאחר שנתן אותו פוקעת סמכותו של הבורר ופרט לאפשרות לתקן את הפסק או להשלימו אין בידו סמכות להוסיף, לפרש או לתקן בו דבר (אוטולנגי "בוררות- דין ונוהל" מהדורה שלישית 228). אם כך הדברים לאחר מתן פסק הבורר, על אחת כמה וכמה לאחר שזה אושר על ידי בית המשפט שכן משלב זה ואילך הסמכות יוצאת לגמרי מהבורר ועוברת לבית המשפט.
לעניין פסק בורר שאינו ברור נכתב כך בספרו של בר אופיר "הוצאה לפועל הליכים והלכות" :
"חוק ההוצאה לפועל אינו כולל מנגנון להבהרתו של פסק בורר על ידי הבורר עצמו, ונקודת המוצא היא כי לאחר אישור הפסק, הסמכות לגביו יוצאת לגמרי מהבורר ועוברת לבית המשפט...... . הרשם אינו רשאי להפנות אל הבורר בקשה להבהרה."
התוצאה היא אפוא שאם כב' הרשמת סברה שהפסק אינו ברור היתה היא רשאית לשלוח שאלת לבית המשפט שאישר את פסק הבורר אך לא לבורר עצמו.
לפיכך, הערעור מתקבל והחלטת כב' הרשמת לשלוח שאלת הבהרה לבורר עצמו נדחית.
המשיב ישא בהוצאות המבקש ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪.
ניתן היום, כ"ג תשרי תש"פ, 22 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.
