רפפורט נ' אורני ואח'

החלטה

מונחת לפניי בקשה להפקדת ערובה לפי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים סבורה אני כי דין הבקשה להתקבל, כפי שיפורט להלן.

תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מורה כדלהלן: "519.(א) בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע."

אכן, הכלל בערכאה הראשונה הינו שאין להפקיד עירבון להבטחת הוצאות הנתבע. עם זאת, כאשר התובע הינו תושב חוץ יטה בד"כ ביהמ"ש לחייבו בהפקדת ערובה: "בית המשפט עושה שימוש בסמכותו זו בעיקר כאשר התובע הוא תושב-חוץ או כאשר התובע אינו מציין את מענו בתביעתו... במסגרת האיזון בין השיקולים השונים, כאשר תובע מתגורר בחוץ-לארץ ואין בידיו נכסים בארץ שמהם ניתן להיפרע או שאין הוא ממציא את מענו העדכני כנדרש על פי התקנות, הנטייה היא בדרך כלל לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות." (אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית 750 - 751). במסגרת התקנה, יש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין הצורך להגן, במקרים מסוימים, על זכות הנתבע כי לא ייצא בחיסרון כיס אם תדחה התובענה וכן צמצום אפשרות הגשת תביעות סרק.

מעיון בכתב התביעה עולה שהמשיבה הינה תושבת חוץ (סעיף 10) בעלת דרכון צרפתי (סעיף 4). המשיבה לא הצביעה, הן בכתב התביעה והן בתגובה לבקשה, על נכס כלשהו השייך לה וממנו ניתן יהיה להיפרע אם תחויב במהלך ההליך בתשלום הוצאות. ויובהר, הנטל להוכחת נכסים רובץ על התובעת/המשיבה ראו תא (חי') 1126/06 יבגני ספיבק נ' ולנטינה (ויקה) מלניקוב (פורסם בנבו, 19.08.2007): "שלא כטענת המשיב, הנטל להוכיח שיש לו נכסים בארץ, אינו מוטל על המבקשים-הנתבעים אלא עליו, מן הטעם הפשוט, שהמידע נמצא בידיעתו האישית, והוא יכול בנקל לפרט אילו נכסים יש לו בארץ. משלא הוגש תצהיר על ידי המשיב לעניין זה, די בכך כדי לקבל את הטענה העובדתית שאין לו נכסים בארץ."

ביחס לטענות העולות מתגובת המשיבה אציין כי אין בטענה שהמשיבה "עושה צעדים כדי לממש עלייה" כדי להעלות או להוריד שכן, כרגע מעמדה הינו כאמור תושבת חוץ אשר אינה מתגוררת בישראל; אין כל רלוונטיות בטענה שהמבקשים, שהינם הנתבעים בתביעה זו, עתידים לעבור ללונדון. תקנה 519(א) מתייחסת להפקדת ערובה להבטחת הוצאות ע"י תובע בלבד, כיוזם ההליך, ולא נתבע; אין די בטענת המשיבה כי הפקידה בידי המבקשים סכום העולה על הסך 1.8 מיליון ₪ במסגרת עסקת המכר מושא התביעה. לא הובאה כל אסמכתא (כגון דפי חשבון בנק) שיכולה להעיד שסכום זה עדיין נמצא ברשות התובעת וימצא אצלה עד סיום ההליך; לגבי סיכויי התביעה הרי שתיק זה נמצא בשלב מקדמי ביותר. טרם התקיים דיון בו. ולא ניתן בשלב זה, לפני בירור הראיות לקבוע את סיכוייו.

בשל הנימוקים שפורטו לעיל, הנני קובעת כי המשיבה תפקיד ערבות בנקאית או פיקדון במזומן בסך 25,000₪ בקופת ביהמ"ש להבטחת הוצאות המבקשים בתוך 30 ימים מהיום כתנאי להמשך ההליכים. אני מזכירה שהתיק קבוע לישיבת קד"מ ליום 31.3.2014.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ד, 11 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.