שוורץ נ' משטרת ישראל/ תחנת נתניה

החלטה

1.בפניי בקשה לביטול צו מנהלי לסגירת בית העסק "קרייזי נט" הממוקם ברח' קראוזה 1 בנתניה, שהנו משחקיה המכילה משחקי וידאו הפועלים על אסימונים (להלן: "בית העסק"). הבקשה הוגשה מטעמו של מר איתי שוורץ, בעל בית העסק.

העובדות הצריכות לעניין

2.צו הסגירה שבנדון הוצא ביום 14/1/14 ע"י מפקד תחנת משטרת נתניה וזאת לפי סעיף 78 לפקודת המשטרה ( נוסח חדש ). בהתאם לצו, ייסגר העסק לאלתר ויופסק העיסוק בו לתקופה של 30 ימים.

3.ממסמך השימוע עולה כי הסיבות ששמשו כבסיס להחלטת הסגירה של בית העסק הן פעילות העסק ללא רישיון ותיק פ"א 21366/14 מיום 13/1/14, שעניינו החזקת מקום להימורים ומשחקים אסורים בניגוד לסעיף 229 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

4.צו הסגירה הוצא לאחר שקוים למבקש שימוע.

5.במהלך דיון שהתקיים בפני ביום 22/1/14, שמעתי את טיעוני הצדדים וכן הוגש לעיוני תיק פ"א 21366/14.

6.המבקש מכחיש כי ניהל משחקים אסורים בעסקו וטוען כי העסק קיים מזה כחמש עשרה שנה ומעולם לא ארע בו אירוע פלילי. עוד ציין המבקש כי בעבר היה לו רישיון עסק וכעת הוא עתיד להוציא רישיון חדש נוכח הרחבת המקום. לשיטת המבקש, המקרה דנן אינו עולה בקנה אחד עם אף אחת מן החלופות המנויות בסעיף 78 לפקודת המשטרה והמשך פעילות העסק אינו צפוי לגרום להפרעה לשלום הציבור.

7.לשיטת המשיבה, קיים בסיס עובדתי מספק להוצאת הצו שבנדון, נוכח עדויות הקטינים ודוחות הפעולה. ב"כ המשיבה הדגישה בטיעוניה כי מן החומר עולה שהתקיימו במקום משחקי הימורים מספר פעמים וגרסה כי קיימת חומרה יתרה וסכנה לשלום הציבור כתוצאה ממצב בו קטינים מהמרים בעסקו של המבקש. בהקשר זה הוסיפה המשיבה, כי תופעת ההימורים ע"י קטינים פשתה לאחרונה בנתניה והמשטרה עושה מאמצים ניכרים בכדי לבלמה. עוד טענה ב"כ המשיבה, כי מדובר בהליך של ביקורת מנהלית על שקול דעת קצין המשטרה ובית המשפט אינו שם עצמו במקום הרשות. לבסוף, גרסה המשיבה כי היה בבית העסק ביקור פיקוח והתראה כיומיים לפני האירוע הרלוונטי, ברם לא הוצג בעניין זה תיעוד כתוב.

דיון והכרעה

8.ס' 78(א) לפקודת המשטרה (נוסח חדש), התשל"א – 1971 קובע כדלקמן:

"היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט או קצין משטרה בכיר להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רישיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רישיון לפתיחתם או לניהולם של אלה – שיסגור את החצרים לזמן שנותן הצו יראה לנכון".

בקורת שיפוטית אודות צו שהוצא מכוח הסעיף דנן כרוכה בבדיקה דו שלבית;

ראשית, יש לבחון האם קיימות ראיות מנהליות מספיקות לקיומן של התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום או שיש יסוד סביר לחשש בדבר קיומן של אלה.

שנית, ככל שישנה תשתית עובדתית הולמת כנדרש בסעיף, יש לבחון כלום הופעלה הסמכות המנהלית בצורה סבירה, מידתית ובהתאם לכללים של צדק טבעי.

9.בהפעלת שקול הדעת, על בעל הסמכות לאזן בין חרות הפרט ( חופש העיסוק ) לבין אינטרס הכלל בשמירה על שלום הציבור. ניתן לומר כי איזון כאמור יתקיים ככל שסגירת העסק הכרחית כדי למנוע הפרעה ממשית וחמורה לשלום הציבור ואין ניתן לנקוט באמצעים אחרים שפגיעתם בחופש העיסוק פחותה.

10.במקרה דנן, אין חולק כי לא התקיימו בבית העסק התקהלות בלתי חוקית או התפרעות, כך שהבסיס הנטען להוצאת צו הסגירה הנו קיומה של הפרעה לשלום הציבור או חשש לקיומה של הפרעה כאמור.

הוכחת הפרעה לשלום הציבור

11. את הביטוי "הפרעת השלום" בסעיף 78 לפקודת המשטרה, יש לפרש על רקע התכלית החקיקתית העומדת בבסיס הוראת החיקוק. הרף ההוכחתי הנדרש אמור לשקף את האיזון המתחייב בין הזכויות והאינטרסים המתנגשים הכרוכים בהפעלת הסמכות שבנדון.

12.ס' 78 לפקודת המשטרה מצוי בפרק הששי לפקודה, שעניינו: התקהלויות, אסיפות ותהלוכות, ותחת סימן א' שכותרתו: "התקהלויות בלתי חוקיות והפרעת השלום". לצד הוראת סעיף 78 ניתן למצוא בסימן א' הוראות המקנות סמכויות מיוחדות לשוטרים , שעניינן מעצר, תפישת חפצים וכדומה, ואשר נועדו ליתן בידי השוטרים כלים לתגובה מהירה ומיידית במקרים של התקהלויות בלתי חוקיות ושל הפרעה לשלום הציבור. לטעמי, המסגרת הנורמטיבית בתוכה נטוע סעיף 78 לפקודת המשטרה, מלמדת כי מטרת הסעיף הנה להקנות למשטרה אמצעים לתגובה מהירה והולמת במקרים בהם קיימת הפרעה קונקרטית וקרובה לשלום הציבור, בדרך של התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או כל הפרעה מוחשית אחרת לשלום הציבור.