שלום ציון נ' רו"ח עליזה שרון ואח'

השופטת א' חיות:

           ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת ב' טאובר) מיום 16.3.2016 במסגרת פר"ק 40673-08-15 בו דחה בית המשפט קמא את בקשתו של המערער להשבת סכום השיק הבנקאי, שצורף להצעתו של המערער לרכישת 'חיון מחשבים בע"מ' (להלן: החברה) ושבע חברות נוספות (להלן ביחד: קבוצת חיון).

רקע עובדתי ופסק דינו של בית המשפט המחוזי

1. תחילתו של ההליך בפר"ק 40673-08-15 בבקשת החברה העוסקת בשיווק, הפצה, רכישה, ומכירה של ציוד מחשבים וטלפונים סלולאריים חכמים, להקפאת הליכים פרטניים המנוהלים כנגד החברות בקבוצת חיון. בתאריך 24.8.2015 ניתן על ידי כב' השופטע' זרנקין צו להקפאת הליכים וכן מונו נאמנים (הם המשיבים בהליך זה, להלן: הנאמנים), להם ניתנו הוראות בדבר גיבוש תכנית הבראה והצעה להסדר נושים בתוך 50 ימים. בהתאם להחלטה זו פרסמו הנאמנים הזמנה להציע הצעות למכירת פעילות קבוצת חיון או מניותיה למרבה במחיר. בתאריך 10.09.2015 הוגשה הצעת המערער על סך 2,000,000 ש"ח במסגרתה פורטו תנאים מסחריים לרכישת קבוצת חיון אליה צורפה המחאה בנקאית בסך 200,000 ש"ח (10% מגובה ההצעה - להלן: הערבות). פרט להצעה זו הוגשה הצעה אחת נוספת. בתאריך 17.9.2015 התקיים דיון בפני השופט ע' זרנקין בו נכחו שני המציעים ולאחר שבית המשפט פירט את בסיס מתווה המכר שהוצג על ידי הנאמנים (להלן: מתווה המכר או המתווה) התקיימה התמחרות. במסגרת ההתמחרות זכתה הצעתו הגבוהה של המערער שעמדה באותו שלב על סך של 2,800,000 ש"ח ונקבע כי על בסיס מתווה המכר יגבשו הצדדים הסכם מפורט שיוגש לאישור בית המשפט עד ליום 21.9.2015. כמו כן הורה בית המשפט באותו שלב על השבת הערבות שהופקדה מטעם המציע הנוסף, ואת הערבות שהגיש המערער הפקידו הנאמנים בחשבון נאמנות כארבעה ימים לאחר הדיון.

2. בבוקר ה- 21.9.2015 שלחו הנאמנים אל ב"כ המערער טיוטת הסכם מפורטת וביקשו לקבל את הערותיו. מנקודה זו ואילך החל משא ומתן והוחלפו בין הצדדים טיוטות עד לדיון שהתקיים ביום 24.9.2015 בפני השופטת ב' טאובר, בו נידונו חילוקי הדעות שעלו ביניהם. גם באותו שלב לא הצליחו הצדדים להגיע להסכם מפורט כפי שקבע בית המשפט בהחלטתו הקודמת ועל כן, נקבע דיון נוסף ליום 27.9.2015 אשר יתמקד בהסכם המכר המפורט ובהסכמות שיושגו. לאחר הדיון מיום 24.9.2015 הוחלפו בין הצדדים טיוטות של הסכמים ומכתבים נוספים אך מאמצים אלו אף הם לא נשאו פרי והצדדים הגיעו לדיון שנקבע ליום 27.9.2015 ללא הסכם מפורט.

3. כבר בפתח אותו הדיון ציינו הנאמנים כי חלק מטענותיו של המערער מהווים חזרה מהעקרונות שקבע בית המשפט במסגרת מתווה המכר (פרוטוקול הדיון מיום 27.9.2015, בעמ' 64-63). עוד הוסיפו הנאמנים כי ההסכם המוצג לבית המשפט מבטא את עיקרי מתווה המכר והמערער הוא שמבקש לשנותו תוך נסיגה מהצעתו. המערער מצדו סירב לחתום על הסכם המכר המפורט עד שלא יושלמו כל פרטיו ונספחיו בהסכמה על ידי הצדדים. בית המשפט הקצה לצדדים גם זו הפעם זמן נוסף ללבן את הסוגיות שבמחלוקת ונקבע מועד נדחה לדיון המשך לקראתו המשיכו הצדדים לקיים מגעים ביניהם אך לא הגיעו לנוסח מוסכם. יש לציין כי במסגרת דיון זה קבע בית המשפט לבקשת הנאמנים כי הם רשאים לקיים מגעים עם משקיעים אחרים במטרה לסיים במהרה את ההליכים שבפניו. בדיון השלישי שהתקיים בתאריך 7.10.2015, טענו המשיבים כי המערער מנהל משא ומתן בחוסר תום לב וכי מטרתו היא ליצור מראית עין של משא ומתן במטרה לבסס הגנה כנגד טענות עתידיות בסוגיית פירעון הערבות והאחריות לנזקי החברה (פרוטוקול הדיון מיום 7.10.2015, בעמ' 92-91). נוכח המצב שנוצר הורה בית המשפט כי הצדדים ישובו ויתייצבו לדיון למחרת היום (8.10.2015) לאחר שיעשו ניסיון נוסף להגיע להבנות. בפתח הדיון שהתקיים למחרת היום, הודיעו הנאמנים על הסכמתם לחתום על הטיוטה האחרונה שהועברה לידיהם על ידי באי כוחו של המערער, אך המערער טען כי היא אינה כוללת את כל הנספחים הנדרשים וכי הוא אינו שלם עם אותה הטיוטה ועל כן הוא מבקש לשוב ולבחון אותה. לאחר הדברים האלה ומשלא הושגה הסכמה בין הצדדים, הוגשה לבית המשפט קמא ביום 9.10.2015 בקשה מטעם הנאמנים לאכיפת ההסכם שלטענתם נקשר בינם ובין המערער במועד ההתמחרות.

4. בהחלטתו מיום 15.10.2015 קבע בית המשפט קמא כי מבלי לקבוע מסמרות בדבר מעמדו המשפטי המחייב של מתווה המכר, נדרשות השלמות על מנת שזה יקרום עור וגידים ויהווה הסכם מכר מפורט הניתן לאכיפה. עוד קבע בית המשפט כי סעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1993 (להלן: חוק החוזים), הקובע מנגנון להשלמת פרטים לפי חוק ונוהג, איננו המנגנון המתאים בנסיבות המקרה ומשכך נותרת השאלה האם יש לאכוף על המערער את המתווה שפרטיו האופרטיביים אינם שלמים. בית המשפט קבע כי מכיוון שמדובר בהסכם מתמשך, הכולל התחייבויות מורכבות ושלובות ללא מנגנוני הפעלה מפורטים, אין זה ראוי להורות על אכיפה אשר אף תחייב מעורבות גבוהה של בית המשפט בהליך הפיקוח (עמ' 9 להחלטתו של בית המשפט קמא מיום 15.10.2015). בקשת הנאמנים לאכיפת ההסכם אשר נקשר לטענתם עם המערער, נדחתה אפוא.

5. ביום 6.1.2016 הגיש המערער לבית המשפט קמא בקשה להחזרת הערבות בתוספת פירותיה, וזאת בעקבות כישלון המגעים בינו לבין הנאמנים והחלטת בית המשפט המפורטת לעיל לפיה ההסכם בין הצדדים, גם אם נקשר כזה, אינו בר אכיפה. המערער טען בהקשר זה כי הערבות ניתנה במסגרת הצעתו הראשונית שלא הבשילה ואינה ניתנת לחילוט משבמסגרת ההתמחרות ניתנה על ידו הצעה חדשה. עוד טען המערער כי מאחר ובינתיים אושרה הצעתו של מציע אחר, איבד המערער את מעמדו כמציע. בדחותו את הבקשה קבע בית המשפט כי למרות הצהרותיו החוזרות ונשנות של המערער כי הוא מוכן לקיים את מתווה המכר במלואו, בפועל הועלו על ידי באי כוחו דרישות חדשות שלא הופיעו בפרטי הצעתו המקורית או בהחלטת בית המשפט. בית המשפט הוסיף וקבע כי גם כאשר נשלחה לנאמנים בבוקר יום 8.10.2015 טיוטת הסכם סופית על ידי באי כוח המערער, שכללה את מלוא דרישותיו, סירב הלה לחתום עליה. עוד קבע בית המשפט קמא כי בהזמנת הנאמנים להציע הצעות ואף בטופס הצעת הרכש נקבע כי הערבות תשמש להבטחת מלוא התחייבויות המציע וכי הנאמנים יהיו רשאים לחלט את הערבות ככל שלפי דעתם לא עמד המציע בתנאי הצעתו. לגישת בית המשפט קמא, משזכה המבקש בהתמחרות והצעתו החדשה אושרה על פי המתווה והתנאים שהוכתבו לפרוטוקול, אין משמעות להצעתו הראשונית והערבות שהפקיד נועדה להבטיח את הצעתו החדשה. בית המשפט הדגיש בהקשר זה כי המשיב ובאי כוחו, אשר נכחו בהתמחרות לא ביקשו לסייג את תוקפה כנטען על ידי המערער עתה, ואף לא כאשר ערבותו של המציע הנוסף הושבה לידיו.

           בכל הקשור לאופן ניהול המשא ומתן, קבע בית המשפט כי יש צדק רב בטענות הנאמנים לפיהן ניהל המערער את המשא ומתן בחוסר תום לב ומתוך רצון וכוונה להשתחרר ממחויבויותיו. הצהרותיו השונות בדיונים התבררו בדיעבד, כך נקבע, כריקות מתוכן וזאת בהינתן התנאים שהועלו על ידו אשר חרגו מהמתווה וכן בהינתן סירובו לחתום על טיוטת ההסכם שהועברה על ידי באי הכוח שלו עצמו. התנהגות זו מלמדת, לפי קביעת בית המשפט קמא, כי המציע חזר בו למעשה מהצעתו וכי הצהרותיו לא נועדו אלא על מנת ליצור תשתית ראייתית להשתחררות מההצעה בטענות המסירות מעליו, לכאורה, את האחריות לאי-הצלחת המשא ומתן. משכך אין המערער יכול להלין על אי-חתימת הסכם מפורט ולסמוך על כך את בקשתו להשבת הערבות שכן בנסיבות אלו, קמה לנאמנים הזכות לחלטה. עוד קבע בית המשפט כי פניית הנאמנים למציע חלופי על מנת לנהל משא ומתן, אין בה כדי לשנות ממסקנה זו בציינו כי מדובר בפניה לגיטימית אשר נעשתה במקביל למאמציהם של הנאמנים להגיע להבנות עם המערער ובעוד הוא מתמיד בהעלאת תנאים וטענות ובהערמת קשיים. בית המשפט הוסיף והתייחס להחלטתו מיום 15.10.2015 והבהיר כי קביעתו הצטמצמה לסוגיית האכיפה בלבד וזאת מבלי לקבוע האם נכרת חוזה מחייב בין הצדדים וכי אין בהחלטה זו כדי לשלול את הקביעה כי המבקש חזר בו מהצעתו ומעקרונות מתווה המכר.