פסק דין
עו"ד אבי שמואלי (להלן: "התובע" או "עו"ד שמואלי"), נתן שירותים משפטיים לחברה מפעלי ישראלי לבידוד בע"מ (להלן: "הנתבעת" או "מפעלי ישראל") אשר מר יובל קצנשטיין הוא אחד ממנהליה ובעלי המניות שלה (להלן: "הנתבע" או "מר קצנשטיין").
פסק הדין עוסק בשני תיקים מאוחדים וההפניות דלעיל הן ל"תובע", ל"נתבעת", ל"נתבע" ו"לנתבעים" הן רק לשם הנוחות בלבד.
המחלוקת בין הצדדים היא, בגין שירותים משפטיים אותם נתן התובע לנתבעים, במסגרת תיק אזרחי 1247/07 בבית המשפט המחוזי בת"א, אשר דן בתביעה של עיזבון המנוח אורי מונסונגו ואלמנתו, כנגד הנתבעים כאן (להלן: "תיק 1247/07" או "תביעת העיזבון והאלמנה"), (התביעה שם מפורטת בנספח ת/2 לתצהירו של התובע).
הרקע לתביעה שם היה מחלת הסרטן ממנה סבל המנוח, אשר לטענת התובעים שם, היתה תוצאת עבודתו אצל הנתבעת כאן.
יש לציין כי, התובע נתן שירותים משפטיים לנתבעת כ- 7 שנים עוד לפני הטיפול בתיק 1247/07 הנ"ל ועל כך אין מחלוקת.
משהסתיימה התביעה בתיק 1247/07 בהסכם פשרה, פנה התובע אל הנתבעת בדרישה לשלם את יתרת שכר טרחתו שכן, עם תחילת טיפולו בתביעה קיבל כבר מקדמה על סך 40,000 ₪. היתרה אשר נותרה לתשלום עפ"י כתב התביעה, אשר הוגש תחילה בסדר דין מקוצר, היא על סך 168,665 ₪.
עילת תביעת התובע היא הפרת הסכם שכר הטרחה אשר נחתם בינו לבין הנתבעים.
הנתבעים הגישו תביעה כנגד התובע, ובה דרישה לבטל את הסכם שכר הטרחה אשר נכרת ביניהם וזאת מחמת הטעיה, וכן להורות על השבה של 73,713 ₪, אשר לדעת הנתבעים גבה מהם התובע שלא כדין.
בנוסף לאותם 40,000 ₪ סבורה הנתבעת, כי על התובע להשיב לה הוצאות אשר הוציאה בגין ניהול התביעה בתיק 1247/07. טענתה העיקרית של הנתבעת כנגד התובע היא כי הוא התרשל בניהול התיק, כי בגלל התרשלותו נמנע ממנה ייצוג ע"י חברת הביטוח אשר היא זו שהיתה אמורה לשאת את כל ההוצאות, כולל הייצוג המשפטי שם. התובע הוא זה אשר היה אמור לטפל ברתימת חברת הביטוח ולא עשה דבר לשם כך. כן טענו הנתבעים כי התובע הציג בפניהם מצג לפיו התביעה מסובכת ומורכבת, וכי הנתבעים עלולים להיות מחויבים בפיצוי של 2,500,000 ₪ לפחות והנתבע אף באופן אישי. התובע ידע או חייב היה לדעת כי מצג זה אינו נכון. הנתבעים טענו כי אלמלא מצג מטעה זה, לא היו חותמים על הסכם שכר הטרחה.
הדיון בשתי התביעות אוחד. מטעם התובע העיד הוא עצמו ואילו מטעם הנתבעים העיד מר יובל קצנשטיין. לאחר שמיעת העדויות הגישו הצדדים סיכומים. לא הוגשו סיכומי תשובה.
עיקרי עדות וטענות התובע:
התובע העיד על עצמו כי במשך 7 שנים העניק שירותים משפטיים לנתבעת כ"ריטיינר" כאשר עפ"י ההסכם ביניהם, תיקים מיוחדים היו אמורים לצאת מהסכם המסגרת, ובגינם היה מקבל שכ"ט באופן ספציפי.
כאשר התקבלה התביעה בתיק 1247/07, והנתבעים פנו אליו, העריך כי מדובר בתביעה מורכבת וקשה. תחילה סבר כי אכן מן הראוי שחברת ביטוח היא זו שתטפל בתביעה, שכן היה ברור לו כי הנתבעת מבוטחת. לימים התברר כי לא נמצאה פוליסת ביטוח לתקופה בה עבד המנוח אצל הנתבעת, ועל כן הטיפול המשפטי וייצוג הנתבעים בתביעה זו עבר אליו.
התובע העיד, כי בינו לבין הנתבעים נחתם הסכם שכר טרחה אשר עיקרו הוא כי חישוב שכר הטרחה יהיה מ"החיסכון" בין הסכום הרצפה אשר נתבע, דהיינו 2,500,000 ₪, לבין הסכום שיתקבל בפסק דין, אם יתקבל, או בהסכם פשרה. האחוזים מסכום זה יהיו 6%. התובע קיבל 40,000 ₪ כמקדמה על חשבון שכר הטרחה.
התובע העיד כי טרח רבות בייצוג הנתבעים על הצד הטוב ביותר, טיפול אשר כלל העסקת משרדי חקירות, ניהול התיק בבית המשפט, ישיבות לא מעטות ובסופו של דבר, בזכות כישוריו המשפטיים "ותרגיל מבריק" לטענתו, הצליח להביא את התובעים שם להסכים לקבל 5,000 ₪ מעבר לתגמולים אשר קיבלו מהמוסד לביטוח לאומי, אי לכך החישוב הוא 6% מסכום של 2,495,000 ₪.
התובע הדף את טענותיהם של הנתבעים כביכול, הסתיר מהם כי מדובר כלל בתביעה פשוטה לחלוטין, וכי ממילא עיזבון המנוח ואלמנתו זכאים לקבל פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי, ולכן לא היתה סכנה כספית ממשית, לא לנתבעת ולא לנתבע.
התובע טען כי יידע את הנתבעים כל העת, הן בע"פ והן בכתב, על התקדמות המהלכים בבית המשפט המחוזי בת"א, וקיבל את הסמכתם לחתום על הסכם הפשרה. יש לדחות את טענותיהם כי התרשל בתפקידו, כי הציג בפניהם מצג שווא וכי אלמלא כן לא היו מסכימים לחתום על הסכם שכר הטרחה.
התובע טען כי מר קצנשטיין הוא איש עסקים מנוסה, היו לו כבר לא מעט משפטים, יש לו ידע בניסוח חוזים ואין לשעות לטענתו כי הסכם שכר הטרחה הוא עמום, לא ברור, וכי לא ידע על מה הוא חותם. יתר על כן, הנתבעים הודו במסגרת בקשתם לרשות להתגונן, שכן תביעה זו הוגשה בסדר דין מקוצר, כי הם הסכימו לנוסחה של שכר הטרחה. אלמלא היו מסכימים לא היה התובע לוקח על עצמו לנהל את ההגנה, או לייצגם כנתבעים במסגרת "תביעת העיזבון והאלמנה".
התובע הדגיש כי למרות שבמהלך תקופת ניהול התביעה בתיק 1247/07, הותר הקשר בינו לבין הנתבעים, והם פנו לעו"ד אחר לקבלת שירותים משפטיים, הרי הם בחרו בו לנהל את התביעה בתיק 1247/07 וכי ימשיך לטפל ולייצגם, והם חזרו ואישרו את הסכם שכר הטרחה, כפי שהוכח לבית המשפט (ת/8-ת/11 – נספחים לתצהיר עדות ראשית מטעמו).