ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
33035-02-10
13/10/2010
|
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
- נגד - |
התובע:
אבי שמש
|
הנתבע:
1. לאה ירמיצקי 2. עודד אליעזר ירמיצקי 3. ט.ר.י.ב.י.ט ניהול פרוייקטים בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
בפניי תביעה כספית בסך 320,000 ₪ נגד שלושה נתבעים, נתבעים 1-2 היו בתקופה הרלוונטית נשואים זל"ז ונתבעת 3 (להלן: "החברה"), הינה חברה בבעלות נתבע 2 , (להלן: הנתבע").
ביום 7.9.10 ניתן פסק דין נגד הנתבע בהעדר כתב הגנה.
תמצית טענות התובע
עניינה של התביעה דנן, הינו תצהיר עליו חתמה נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") ביום 15.9.09 ובו הצהירה כי קיבלה מהתובע הלוואה בסך של 320,000 ₪, התחייבה להשיב את סכום ההלוואה עד ליום 15.1109 ולא השיבה אותה. התביעה דנן הינה על סכום זה בלבד. (להלן: "ההלוואה").
(בפסק דיני זה המסמך מיום 15.9.09 להלן: "התצהיר / המסמך").
בנוסף להלוואה, הנתבע לווה בעבר מהתובע סך של 500,000 ₪, הלוואה, אשר אינה נשוא תביעה זו, והצהיר על כך בתצהירו מיום 2.9.08. הנתבע התחייב להשיב אותה עד ליום 15.12.08 אך לא עמד בהתחייבותו.
ביום 31.12.08 חתם הנתבע עם התובע על הסכם הלוואה מוארך לגבי אותה הלוואה, אותה התחייב להשיב עד ליום 30.3.09, אך לא עמד בהתחייבותו.
התובע טוען כי נתבעים 1-2 נשואים ומקיימים משק בית משותף, תחת קורת גג אחת ברחוב הסחלב 8 בנתניה ועושים יחדיו למען רווחתה הכלכלית של המשפחה. לטענתו, גם החוב נשוא תביעה זו, נוצר כחלק מהמאמץ המשותף של התא המשפחתי ולשיקום החברה. בתצהירו פרט התובע, כי כך התנהלו חייהם המשותפים של הנתבעים, לפחות עד ליום 15.9.09, המועד בו חתמה הנתבעת על התצהיר.
לכן, לטענת התובע, כבני זוג ושותפים לחיים, עם חשבון משותף, בית משותף ומטרה משותפת, על נתבעים 1-2 ביחד ולחוד להשיב את ההלוואה.
לטענת התובע, גם נתבעת 3 חייבת את כספי ההלוואה, שכיוון שבלעדיהם לא הייתה ממשיכה להתקיים.
תמצית טענות ההגנה של הנתבעת
הנתבעת מעולם לא קיבלה הלוואה מהתובע והתובע החתים אותה על התצהיר, אשר אינו מאומת, תוך ניצול מצוקתה הנפשית של הנתבעת. יתרה מכך, טוענת הנתבעת, כי יש חשש לקנוניה בין התובע לנתבע, אשר החתימו את הנתבעת על התצהיר המופרך.
טוענת הנתבעת, כי ביום 15.0.09 כאשר עדיין הייתה נשואה לנתבע, הוא ביקש ממנה להגיע עמו לרמת גן לשם חתימה על מסמך. במהלך הנסיעה אמר לה בעלה, כי עליה לחתום על "עניין פעוט ולתקופה מוגבלת" אשר אין לו קשר עם השוק האפור. בהמשך הנסיעה נלחץ בעלה עקב שאלותיה הרבות סביב נושא החתימה, איים להתאבד ואיבד את עשתונותיו, מה שהביא אותה לבניין משרדים ברמת גן לפגישה עם אדם לא מוכר במצב גופני ונפשי רעוע.
לטענתה, אותו אדם לא מוכר מסר לה לקרוא מסמך שהיה מוכן, הסביר לה שמדובר ב"דבר טכני" והיא חתמה על המסמך מבלי לקרוא אותו ומבלי להבינו. (ס' 33 לכתב ההגנה). בניגוד לטענתה זו, העידה בחקירתה כי קראה את התצהיר בפגישה במשרדו של רונן מנשה, במשרדו חתמה על התצהיר. (ע' 21 שורות 25-26 לפרוטוקול).
לטענת הנתבעת, היא חתמה על התצהיר מתוך הלחץ שהופעל עליה על ידי אותו אדם לא מוכר ועל ידי בעלה, אשר איים להתאבד במקרה ולא תחתום על המסמך. יתרה מכך, חתימתה על התצהיר אינה מאומתת כדין.
הנתבעת טוענת, כי כלל אינה מכירה את התובע ופגשה בו רק כאשר הגיע לביתה לחפש את הנתבע.
דיון
המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה, האם הנתבעת חייבת להשיב לתובע את סכום ההלוואה.
התובע צרף לכתב התביעה את המסמכים הבאים: