שניורה ואח' נ' משרד הפנים

החלטה

זוהי בקשה לתיקון עתירה מנהלית שהגישו העותרים.

העובדות:

1.העותר מס' 1, מר מוראד שניורה (להלן: "העותר"), יליד 1982, מתגורר במחנה הפליטים קלנדיה הסמוך לרמאללה, והיה בעבר תושב קבע בישראל.

2.העותר נשוי לעותרת מס' 2, גב' עאליה עלילי (להלן: "העותרת"), ולבני הזוג ילד משותף (העותרת בהריון ונושאת את ילדם השני של בני הזוג).

3.ביום 26.5.98 פנה העותר ללשכת המשיבה במזרח ירושלים וביקש להנפיק לו תעודת זהות.

ביום 4.6.98 סורבה בקשתו, מכתב סירוב נשלח לעותר ואמו ובו נכתב, בין היתר, כדלקמן:

"1. הריני להודיעך כי מהנתונים שבידינו עולה כי תוקף רשיון ישיבת

הקבע שלך בישראל פקע וכי חדלת מלהיות תושב.

2. הנתונים שבידינו מראים כי:

העברת את מרכז חייך אל מחוץ לישראל לתקופה העולה על שבע

שנים..." (נספח א' לתגובה).

4.ביום 26.1.00 פנה העותר באמצעות עורך דינו דאז, עו"ד עבד אל כרים אזברגה, כדי להנפיק לו תעודת זהות (נספח ב' לתגובה).

5.ביום 27.5.00 נכח העותר בלשכת המשיבה, שם נמסר לו כי החלטת המשיבה בעינה עומדת.

בתרשומת המשיבה צויין, בין היתר, כדלקמן: "27.5.00 הנ"ל חזר ללשכה ואומר אין לו את כל מה שנדרש ממנו אין שינוי" (נספח ג' לתגובה).

6.ביום 9.9.01 פנתה האגודה לזכויות האזרח למשיבה על מנת לסייע לעותר בהנפקת תעודת זהות (נספח ד' לתגובה).

7.ביום 3.10.11 פנו העותרים למשיבה לצורך שינוי מעמדם עקב נישואיהם.

במעמד זה, כך לטענת העותר, נמסר לו כי תעודת הזהות שהוא מחזיק היא מזויפת והיא נלקחה ממנו על ידי המשיבה.

8.ביום 6.10.11 פנה ב"כ העותרים למשיבה בבקשה להשיב את תעודת הזהות שנלקחה מהעותר.

ביום 26.10.11 השיבה המשיבה לב"כ העותרים כי מבדיקה שנערכה על ידם לא נופקה לעותר תעודת זהות כלל וכי תעודת הזהות בה החזיק העותר איננה מעידה על זהותו באופן חד משמעי (נספח ו' לתגובה).