ת"א 10582-08-15 קרני ואח' נ' קיבוץ רמת השופט,מ.א. 570001743

1.התובעים הם היורשים של מי שהיו חברי קיבוץ רמת השופט (להלן: "הקיבוץ") במועד קבלת ההחלטה על שיוך הדירות בקיבוץ לחברי הקיבוץ ואשר בינתיים הלכו לעולמם. בכתב התביעה עתרו התובעים למתן הסעדים שלהלן:

א.צו עשה המחייב את הקיבוץ להשלים לאלתר את הליך שיוך הדירות ולבצע כל פעולה הדרושה לשם כך באופן מידי, לרבות הפניית החברים והיורשים לרשות מקרקעי ישראל לשם חתימה על חוזי חכירה.

ב.צו המצהיר כי כל אחד מהיורשים זכאי לקבל את דמי השכירות ו/או דמי השימוש אשר גבה הקיבוץ ו/או יכול היה לגבות בגין השכרת הדירה ו/או מתן הרשאה לשימוש בדירה המיועדת לשיוך ו/או ששויכה לחבר הנפטר שירשו, ממועד הפטירה ועד לשיוך בפועל.

ג.צו שיורה לקיבוץ לשלם לתובעים, החל מעתה והלאה, דמי השכירות ו/או דמי שימוש ראויים בגין השימוש ו/או השכרת הדירה המיועדת לשיוך ו/או ששויכה לחבר הנפטר שירשו ו/או בגין אי מסירת השימוש בדירה כאמור לתובעים.

בנוסף לסעדים הנ"ל כללו התובעים בתביעתם סעד של מתן חשבונות, שאינו רלבנטי לענייננו.

2.הקיבוץ הגיש בקשה למחיקת הסעדים ב ו- ג מכתב התביעה. הוא טען, כי מדובר בסעדים כספיים במסווה של סעד כספי ועל כן, היה על התובעים לכמת את הסעד ולשלם אגרה בהתאם לשווי הסעד הנתבע. לטענתו, מאחר שהתובעים יכולים להגיש תביעה למתן סעדים אופרטיביים ומוגדרים, אין מקום להגשת תביעה לסעד הצהרתי. במקרה זה, כך נטען, על התובעים להגיש תביעה כספית לבית משפט השלום, ככל שהסעד הכספי לא יעלה על 2.5 מיליון ₪. לתמיכה בטענות אלה הפנה הקיבוץ למספר הלכות בעניין זה.

3.התובעים טענו מנגד, כי הסעד המבוקש בסעיף ג לעיל (סעיף 24.3 לכתב התביעה) מתייחס לתקופת העתיד. מאחר שלא ניתן לדעת כמה זמן יימשך הליך השיוך, הרי לא ניתן לאמוד בשלב זה של הדיון את שווי הסעד המבוקש ומכאן סמכותו של בית משפט זה לדון בתובענה. באשר לסעד המבוקש בסעיף ב' לעיל (סעיף 24.2 לכתב התביעה), חלקו צופה פני העבר וחלקי צופה פני העתיד. התובעים מאשרים, כי אילו הייתה מוגשת על ידם תביעה נפרדת בגין תקופת העבר, היא הייתה מוגשת לבית משפט השלום שכן סכומה לא היה עבר את גבול סמכותו של בית משפט השלום. ברם, מאחר שמדובר בנושא אחד ומאחר שהתביעה לגבי תקופת העבר ולגבי תקופת העתיד מבוססת על אותה מסכת עובדתית, אין כל טעם לפצל את הדיון ולהגיש תביעה לבית משפט השלום לגבי תקופת העבר ותביעה לעניין תקופת העתיד לבית משפט זה.

4.דין הבקשה להתקבל באופן חלקי.

5.באשר לסעד בסעיף 1 ב' לעיל, אין ספק כי התביעה בגין תקופת העבר התגבשה ועל כן, יכולים התובעים להגיש תביעה כספית מוגדרת לבית משפט השלום ולקבל סעד כספי מוגדר שניתן לביצוע כבר עכשיו. על כן, אינני רואה סיבה להגשת תביעה לסעד הצהרתי לגבי תקופת העבר מקום שממילא יהא על התובעים להגיש תביעה כספית בגדרה יהא עליהם להוכיח את שיעור דמי השכירות או השימוש המגיעים להם. על כן, הנני מורה על מחיקת הסעד המבוקש בסעיף 24.2 ככל שהוא מתייחס לתקופת העבר.

באשר לתקופת העתיד, אין ספק כי זכותם של התובעים לקבל סעד אופרטיבי המחייב את הקיבוץ לשלם להם את דמי השכירות בגין תקופת העתיד טרם התגבשה. בנסיבות אלה, אין בסיס לטענת הקיבוץ, כי באפשרות התובעים להגיש תביעה לסעד כספי מוגדר ועל כן, בצדק הגישו התובעים תביעה למתן סעד הצהרתי בדבר זכאותם לקבל דמי שכירות או דמי שימוש ראויים בעתיד. מאחר שלא ניתן לדעת היום כמה זמן יימשך הליך השיוך, הרי לא ניתן לאמוד את שווי הסעד המבוקש בכסף ומכאן שהסמכות לדון בסעד זה נתונה לבית משפט זה.