ת"א 10881-09-16 Viacom International Inc. נ' פיוז פאשן בע"מ ואח'

בתביעה שלפני תבעה התובעת כדלהלן:

• לצוות על הנתבעים לחדול ולהימנע, עתה ובעתיד, מכל יבוא, יצור, השכרה, שיווק, הפצה, פרסום או הצעה למכירה, במישרין או בעקיפין, בעצמם ו/או באמצעות אחרים, לרבות באתר האינטרנט שלהם, של מוצרים מכל סוג שהוא המפרים את זכויות היוצרים של התובעת ו/או הנושאים את סימני המסחר של התובעת, לרבות דמויות "בוב ספוג מכנס מרובע", "דורה" ו/או כל דמויות ו/או סימנים אחרים הדומים להם עד כדי הטעיה ו/או של מוצרים הנחזים כקשורים למוצרי התובעת באופן כלשהו ו/או בעלי חוזי דומה עד כדי הטעיה למוצרי התובעת, ומכל יבוא, יצור, השכרה שיווק, הפצה או הצעה למכירה של המוצרים המזויפים שצילומיהם מצורפים כנספח "ד";

   

• לצוות על הנתבעים למסור בתצהיר את הפרטים המלאים של היצרן ו/או הספק ממנו רכשו את המוצרים המזויפים, ושל כל גורם אחר שהיה מעורב בייצור, יבוא, השכרה, שיווק ו/או הפצת המוצרים המזויפים, ולצרף לתצהיר את כל מסמכי היבוא ו/או הרכישה של המוצרים המזויפים;

• לצוות על הנתבעים ליתן לתובעת דו"ח מלא המפרט את כל המוצרים המזויפים או כל מוצר המפר את זכויות התובעת כאמור בס"ק א' אשר הזמינו, השכירו ומכרו, לרבות מועד ביצוע ההזמנה, סוג וכמות המוצרים שהזמינו, מחירי הרכישה של כל פריט, מועד האספקה, כמות וסוג המוצרים המזויפים שהשכירו ו/או מכרו (תוך חלוקה לכל פריט ופריט), מחירי ההשכרה ו/או המכירה וזהות השוכרים/הרוכשים (ככל שאינם צרכן יחיד). הדו"ח יאומת בתצהיר של הנתבעת 2 ויאושר על ידי רואה חשבון מטעם הנתבעים. לתצהיר יצורפו כל המסמכים עליהם הוא מתבסס;

   

• להורות לנתבעים לשלם לתובעת את הפיצויים הסטטוטוריים המקסימאליים בהתאם לאמור בסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999, ובהתאם לאמור בסעיף 56 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח – 2007, בגין כל הפרה של זכויות התובעת. לצרכי אגרה העמידה התובעת את סכום התביעה על סך 200,000 ₪.

   

  בדיון מיום 1.2.2017 הסכימו הנתבעים שיינתן צו מניעה קבוע כמבוקש בסעיף א שלעיל, ובאותו מעמד ניתן צו מניעה קבוע כאמור.

   

  כן הסכימו הצדדים כי התובענה תוכרע לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, לאחר שכל אחד מהצדדים יגיש סיכומים. הגשת הסיכומים כאמור הושלמה ביום 19.2.2017.

   

   

   

  דיון

   

  1. הצדדים ויתרו על ניהול הוכחות כאשר הנטל על התובעת להוכיח את ההפרות הנטענות ביחס לכל אחד מהנתבעים. עוד על התובעת להוכיח שנגרם לה נזק מההפרות הנטענות, משום שבפסיקת פיצוי סטטוטורי לפי סעיף 56 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007, על בית המשפט להתחשב "בנזק הממשי שנגרם לתובע". אמנם בסעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999, הקובע אף הוא פיצוי סטטוטורי, אין דרישה להוכחת נזק, אולם גם כאן מדובר בעניין שבשיקול דעת בית המשפט וככלל בפסיקת הפיצוי ולצד הצורך בהרתעה יש ליתן את הדעת לנזק שנגרם לתובע ולנסיבות העניין.

      

  2. בתביעתה מפרטת התובעת את זכויותיה הנטענות בדמויות "בוב ספוג" ו"דורה" ואת סימני המסחר שנרשמו בבעלותה, וביחס לפעילות הנתבעים הנטענת להיות מפרה את זכויותיה, טענה התובעת (שם, סעיף 8):

      

     "הנתבעים 1 – 3 ("הנתבעים") מפעילים אתר אינטרנט בכתובת www.funli.org.il. באתר מוצגות להשכרה ולמכירה בובות ענק המעוצבות כדמויות המפורסמות של התובעת ומתקנים מתנפחים הנושאים את הדמויות וסימני מסחר של התובעת. בין היתר, מוצגות באתר הנתבעים בובות ענק של "בוב ספוג" ושל "דורה" המיועדות להשכרה או מכירה למארגני מסיבות. כך, באתר הנתבעים מוצגת תמונה של השמות של "בוב ספוג" תחת סימן המסחר המילולי של התובעת "בוב ספוג"; וכן תמונה של הדמות "דורה" תחת הסימן המילולי של התובעת "דורה". בכך, מפרים הנתבעים את זכויות התובעת הן בדמויות של "בוב ספוג" ושל "דורה" עצמן מכוח סימני המסחר וזכויות יוצרים, והן את זכויות התובעת בסימני המסחר המילוליים עבור "בוב ספוג" ו – "דורה". צילומי מסך מאתר הנתבעים מצ"ב, נספח "ד".

      

  3. בכתב ההגנה מטעם נתבעים 1 ו – 2, נטען כי נתבעת 1 אינה פעילה והוכחש כל קשר לאתר האינטרנט הנזכר בכתב התביעה.

      

  4. נתבע 3 הגיש כתב הגנה, ובו הודה כי הוא מפעיל את אתר אינטרנט www.funli.org.il (להלן: "האתר"). כן, אישר נתבע 3 שאינו פועל במסגרת האתר בשם נתבעים 1 ו – 2. באשר לטענות התובעת, טוען נתבע 3 (שם, סעיף 12):

      

     "הנאמר בסעיף 8 מוכחש ברובו, איננו מתעסקים במכירה של בובות ענק ובאתר לא רשום שאנו מוכרים בובות אלא מציעים בובות להשכרה בלבד, והמוצרים המוצגים באתר להשכרה או למכירה הינם מקוריים, ואלה העובדות:

     מעולם לא מכרנו בובות ענק.

     בפועל מעולם לא מכרנו מתנפחים של דורה ובוב ספוג.

     בפועל מעולם לא השכרתי תחפושת של בוב ספוג.

     האתר נפתח לפני כשנתיים לאחר שקרסתי כלכלית וסגרתי עסקים שהו לי והייתי בהליך של גירושים ובחיפוש אחר עיסוק חדש להתפרנס ממנו פגשתי את השכן שלי מר איציק סבג ת.ז ... מרחוב ... שוחחנו והוא סיפר לי כי יש לו במחסן מספר בובות ומתנפחים ואז עלה הרעיון של שיתוף פעולה בינינו שאני אפרסם את הציוד שיש לו ואתחלק אתו ברווחים כל פעם שאשכיר וכך פתחתי את האתר. בפועל כל העניין לא צלח לא היה לזה ביקוש והאתר כמעט שנשכח וההתעסקות אתו הייתה מזערית ובפועל עיקר פרנסתי הינה בהובלות ואת בובת דורה השכרנו פעמיים שלושה לכל היותר למרות שהבובה נמצאת אצלו שנים ניתן להבחין שהיא חדשה עדיין ונעשה בה שימוש מועט ביותר. התביעה באה לי כהפתעה מוחלטת וכשקיבלתי אותה פניתי למר איציק סבג לברר את העניין והוא אמר שהבובות הן מקוריות ואין לי מה לדאוג. למען הסר ספק מיד כשקיבלתי את התביעה הסרתי את המוצרים מהאתר עד לבירור העניין בבית משפט".

      

  5. מהאמור לעיל ובהמשך כתב ההגנה של נתבע 3, עולה כי מלבד הפרסום של דמויות "בוב ספוג" ו"דורה" באתר, השכיר נתבע 3 בובת "דורה".

      

     יצוין כי בדיון מיום 1.2.2017 טען בא כח התובעת: "אם ההליך ילך לכיוון של הליך מלא, יש תצהירים של מפעיל מסיבות ששכרו בהיקפים גדולים תחפושות. אנחנו הפעלנו חוקר". אלא שכאמור הצדדים ויתרו על הבאת ראיות וחקירות, ועל כן, אין לייחס לאמירה זו של ב"כ התובעת משקל כלשהו.

      

     הנתבעים לא כפרו בזכויות התובעת, ומכאן שיש באמור בכתב ההגנה של נתבע 3 משום הודאה בהפרת זכות היוצרים של התובעת בדמויות "בוב ספוג" ו – "דורה" ובסימני מסחר שבבעלות התובעת (נספח א לכתב התביעה).

      

  6. בתביעתה לא פירטה התובעת את הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהפעלת האתר ופעילות הנתבעים, ולא הוצגו בפני ראיות שיש בהן כדי להצביע על נזק שנגרם לתובעת.

      

     מכתב ההגנה של נתבע 3 עולה כי ההכנסה שהייתה לנתבע 3 מהשכרת התחפושת הייתה זניחה ועמדה על סך של 200 עד 300 ₪.

      

  7. לטענת התובעת, בהעדר נסיבות מיוחדות על בית המשפט לפסוק פיצוי סטטוטורי מקסימלי. לביסוס טענתה זו מצביעה התובעת על פסקי דין בהם חויבו הנתבעים בפיצוי ללא הוכחת נזק (סעיפים 14 – 17 לסיכומים). אלא שכפי שניתן לראות מפסקי הדין עליהם מצביעה התובעת, למרות שסכום הפיצוי המקסימלי לכל הפרה נקבע בחוק, סכום הפיצוי שנפסק בפסקי הדין הנזכרים בסיכומי התובעת אינו אחיד והוא נע מ 600,000 ₪ עד 50,000 ₪. ללמדך, שבפסיקת הפיצוי יש להתחשב בנסיבותיו של כל מקרה לגופו.

      

     כך לדוגמא, בת"א 13336-05-12 Aktiebolaget SKF נ' אשר שינוע בע"מ ואח' (פורסם בתקדין) הנזכר בסיכומי התובעת, קבע בית המשפט כי "תופעת הזיוף נמצאה ב – 295 פריטים שונים בעסקם של הנתבעים והיקף המוצרים המזויפים עמד על – 5,037 לעומת אך כ – 200 פריטים שנמצאו מקוריים... כ – 66% מהפריטים שנרכשו באופן אקראי, בעסקם של הנתבעים ב – 2 הזדמנויות שונות, נתגלו כמזויפים". במקרה זה פסק בית המשפט על דרך הפשרה, פיצויים ללא הוכחת נזק בסך 250,000 ₪.

      

     מבלי להביע דעתי באשר לגובה הפיצוי שנפסק בת"א 13336-05-12, ברור הוא שהמעשים בהם מודה נתבע 3 אף אם אין להפחית מחומרתם אינם מגיעים בהיקפם למעשי הנתבעים בת"א 13336-05-12.

      

      

     סוף דבר

      

     בהתחשב בכל אלה ובהתחשב בנכונות הנתבעים למתן צו מניעה קבוע כמבוקש בסעיף א שלעיל, ומשהצדדים הסכימו על מתן פסק דין בדרך של פשרה אני מוצא לנכון להורות כדלהלן:

      

     • התביעה נגד נתבעת 2 נדחית.

     • צו המניעה הקבוע נגד נתבעת 1 ונתבע 3 כאמור בסעיף 18א' לכתב התביעה, יעמוד בתוקפו.

     • נתבע 3 ישלם לתובעת פיצוי בסך 15,000 ₪. בהתחשב במצבו הכלכלי הנטען של הנתבע 3 התשלום יכול שיעשה ב 5 תשלומים חודשים שווים ורצופים כאשר הראשון שבהם יהא ביום 15.3.17. להבטחת תשלומים אילו יפקיד הנתבע בידי ב"כ התובעת תוך 10 ימים המחאות דחויות. לא שולם הסכום האמור כולו או חלקו, יעמוד הפיצוי על פי פסק דין זה על סך 30,000 ₪ כאשר לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

        

       בהתחשב בנסיבות העניין ונכונות הצדדים לחסוך בהליכי משפט, כל צד יישא בהוצאותיו.

        

       מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לצדדים

       ניתן היום, כ"ד שבט תשע"ז, 20 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.