1.התובעת, די.בי.אס. שרותי לווין (1988) בע"מ (להלן – התובעת), הפועלת תחת הסימן המסחרי "yes", והעוסקת בהספקת שירותי טלוויזיה באמצעות לווין, על פי רישיון שניתן לה ממשרד התקשורת, הגישה כנגד הנתבעים, אחמד ועמאר חמודה (להלן – הנתבעים) תביעה, אשר עילותיה מתחום הקניין הרוחני והנזיקין.
2.בתביעה עתרה התובעת (במסגרת כתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 1.9.14) למספר סעדים:
א.סעד של צו מניעה קבוע נגד הנתבעים, אשר יורה להם להימנע מלהפיץ/לשווק/למכור באופן פיראטי את שידורי הטלוויזיה של התובעת, וכן יורה להם להימנע משימוש בסימני המסחר הרשומים שלה, לרבות בפעילות שיווקית ופרסומית ובמצגים כלפי צדדים שלישיים. עוד נתבקש צו המניעה כנגד עשיית שימוש בציוד של התובעת ו/או בציוד המסופק על ידיה ללקוחותיה, שלא לצרכים פרטיים ולהורות על הפסקה לאלתר של כל שימוש כאמור.
ב.צו עשה המורה לנתבעים ו/או לכונס הנכסים שמונה בתיק זה, במסגרת בקשה לסעדים זמניים, להשמיד את כל הציוד שסייע בידי הנתבעים בהפרת זכויותיה של התובעת כמפורט בכתב התביעה, למעט ציוד או אריזת ציוד הנושאים לוגו של yes, אשר ביחס אליו הגיעו הצדדים להסכמה דיונית במסגרת דיון מיום 4.11.13.
ג.צו עשה המורה לנתבעים להסיר מדף הפייסבוק ומכל פרסום של העסק "לוויני עכו" את סימני המסחר הרשומים של התובעת.
ד.סעד של מתן חשבונות על הכנסות הנתבעים מהפעילות הפיראטית שפורטה בכתב התביעה, מהכנסות הנתבעים ממכירת הציוד שעליו סימני המסחר של התובעת, רשימת לקוחות, דוחות לרשויות המס, פנקסי קבלות וחשבוניות לתקופה של שבע שנים שקדמו להגשת התביעה וכל מסמך אחר הקשור לפעילות המפרה של הנתבעים.
ה.פיצוי ללא הוכחת נזק מכוח סעיף 56(א) לחוק זכות יוצרים בסך של 700,000 ₪ ופיצוי בסך 100,000 ₪ בגין הפרת סימני המסחר הרשומים של התובעת (הסכום נקבעו לצרכי אגרה ומשיקולי גביה) וכן פיצויים עונשים בגובה כפל הפיצוי בגין הפרת סימני המסחר של התובעת.
ו.לחילופין, פיצוי בסך של 1,900,000 ₪ בגין עשיית עושר ולא במשפט של הנתבעים על חשבונה של התובעת, כאשר גם ביחס לסכום זה נטען כי הוא נקבע לצרכי אגרה ומשיקולי יכולת גביה.
3.במקביל להגשת התביעה, הוגשה על ידי התובעת בקשה למתן סעדים זמניים, במסגרתה התבקש צו מניעה זמני האוסר על הנתבעים את הפצת או מכירת השידורים והתכנים הטלוויזיוניים של התובעת, את השימוש בסימני המסחר הרשומים של התובעת ואת עשיית השימוש בציוד של התובעת. כמו כן, נתבקש צו למינוי תופסי וכונסי נכסים זמניים, לצורך תפיסת הציוד בעסקם של הנתבעים המשמש להפרת זכויות התובעת, לרבות חומר מחשב או אמצעי החסנה וכן תפיסה של מסמכים בעסקם של הנתבעים, המלמדים על הפעילות המפרה של הנתבעים.
4.סעדים זמניים כאמור ניתנו ביום 6.10.13 על ידי כב' השופט זרנקין, כאשר בעקבות זאת בוצע אמנם חיפוש בעסקם של הנתבעים ביום 8.10.13 ונתפסו ציוד וחומרים רבים במחשב העסק, והוגש דו"ח על כך לבית המשפט על ידי כונס הנכסים.
בסופו של דבר, בדיון במעמד הצדדים בבקשה לסעדים הזמניים הסכימו הנתבעים להותרת הצווים הזמניים עד לסיום הדיון בתובענה.
5.בינתיים, משהחלו ההליכים המקדמיים בתובענה דנן בפני מותב זה, ניתנו צווים לגילוי ועיון במסמכים ולמתן תשובות לשאלון.
6.הנתבעים לא צייתו כדבעי לצו לגילוי מסמכים ולמתן תשובות לשאלון, ולאחר מספר ארכות והזדמנויות שניתנו לנתבעים למלא אחר הצווים האמורים, ומשהוגשו, פעמיים, על ידי התובעת, בקשות למחיקת כתב ההגנה של הנתבעים מחמת הפרה של צווי הגילוי והעיון במסמכים ומתן התשובות לשאלון – ניתנה על ידי ביום 27.12.14 החלטה בה הוריתי על הפעלת הסנקציה הקבועה בתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קרי: על מחיקת כתב ההגנה של הנתבעים.
7.לא למותר לציין בעניין זה, כי כתב ההגנה מטעם הנתבעים לא כלל גרסה כלשהי מצידם, אלא רק הכחשה גורפת של כל טענות התובעת בכתב התביעה.
8.בהחלטתי האמורה מיום 27.12.14 הוריתי לתובע להביא ראיות להוכחת תביעתה, טרם שיינתן פסק דין.
9.התובעת הגישה ראיותיה ביום 15.1.15, במסגרתם הובאו תצהירים של מר איציק אליקים, סמנכ"ל הנדסה וחבר הנהלת התובעת; תצהיר של מר גנדי גורביץ, חוקר פרטי; תצהיר של מר לביא לקר, מנהל מחלקת פיתוח מפענחים ו- EPG בתובעת.
10.לאחר שעיינתי בתצהירים שהוגשו על ידי התובעת, על נספחיהם, אני מוצאת כי יש מקום לקבל את התביעה. מהתצהירים שהוגשו על ידי התובעת עולה כי זכויותיה הקנייניות של התובעת אכן הופרו ברגל גסה על ידי הנתבעים.
מן הראיות שבפני עולה כי הנתבעים פרצו את מערכת הקידוד וההצפנה של שידורי הטלוויזיה בלווין של התובעת, ויצרו עסק פיראטי, המשווק ומוכר ללקוחות הנתבעים את האפשרות לצפות בשידורי הטלוויזיה של התובעת באופן פיראטי, בלא תשלום לתובעת בגין השירות, תוך תשלום מוזל לנתבעים בגין השירות הפיראטי, אשר גרפוהו לכיסם על גבה וחשבונה של התובעת.
עוד עולה מן הראיות כי הופרו זכויות היוצרים של התובעת במארז השידורים, בלקט הערוצים ובתכנים המשודרים. כמו כן, הופרו זכויות התובעת בסימני המסחר הרשומים על שמה, ואשר הנתבעים עשו בהם שימוש בלתי מורשה ושלא כדין.
11.לפיכך, משהוכחה תביעת התובעת כנגד הנתבעים, אני קובעת כי התובעת זכאית לסעדים הבאים:
א.צווי המניעה הזמניים שניתנו כנגד הנתבעים, על פי החלטת בית המשפט מיום 4.11.13 – יהפכו לצווי מניעה קבועים.
ב.ניתן בזאת צו המורה לנתבעים להשמיד כל ציוד אשר שימש או סייע בידם להפיץ ו/או למכור את השידורים או התכנים הטלוויזיוניים של התובעת וכל ציוד ששימש או סייע בידי הנתבעים בפיצת מערכת הקידוד וההצפנה של התובעת.
בנסיבות הודעתו של כונס הנכסים מיום 28.5.14, לפיה לא נותרו בידיו כל מסמכים או ציוד שנתפסו במסגרת ביצוע צו החיפוש והתפיסה – הרי שאין כל צורך במתן סעד כאמור כלפי כונס הנכסים.
ג.ניתן בזאת צו המורה לנתבעים להסיר מדף הפייסבוק של בית העסק לוויני עכו ומכל פרסום של עסק זה או של הנתבעים את סימני המסחר הרשומים של התובעת.
ד.לאחר ששקלתי את עתירותיה החלופיות של התובעת לסעדים כספיים – בין אם לפיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק, לפי חוק זכות יוצרים ובין אם לפיצוי כספי, לאחר מתן חשבונות על ידי הנתבעים, אני מוצאת לנכון לפסוק לתובעת, בנסיבות התובענה דנן, את הפיצוי הסטטוטורי לו עתרה התובעת.
לפיכך, הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת פיצוי סטטוטורי בגין הפרת זכויות היוצרים של התובעת, כאמור לעיל, בסך של 700,000 ₪.
ה.הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת פיצוי בגין הפרת סימני המסחר הרשומים על שם התובעת, כאמור לעיל, בסך של 100,000 ₪
בנוסף, יישאו הנתבעים בהוצאות התובעת בסך 10,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 40,000 ₪.
כל הסכומים הנ"ל יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.
המזכירות תשלח לבאי כוח הצדדים את העתק פסק הדין בדואר רשום.
ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ה, 12 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.
