זהו סיפורם של כ-135 עובדים סינים אשר נתנו את שכר עבודתם בידי 12 נציגים, ראשי קבוצות, לצורך המרתו והעברתו לסין- למשפחותיהם.
הנציגים, כך נטען, הפקידו את הכספים במשרד להחלפת כספים, בשתי פעימות. הראשונה, ב31/12/11, והאחרת, כשבוע לאחר מכן.
יום לאחר ההפקדה המאוחרת ערכה משטרת ישראל פשיטה על משרד הצ'יינגינג. היה זה במסגרת חקירה נרחבת וממושכת, אשר עסקה בחשדות להלבנת הון וניהול בנק מחתרתי שאותו משרד, כך על פי החשד, היה חלק ממנו.
בעת הפשיטה נתפסו הכספים שהיו בכספת המשרד, כמו גם כספים נוספים בבית הנתבע 4, מנהל המשרד, ובמקומות אחרים.
הסינים ביקשו כספם חזרה. הגם שעל פי הנטען על ידם, הובטח להם כי כספם יושב להם, בדיעבד נאלצו לנקוט בהליך של החזרת תפוס, בו הוכרה זכותם בכספים שנתפסו בכספת. בעקבות זאת הושבו לתובעים 1-9 כ2.7 מיליון ש״ח.
בתביעה זו שלפני עותרים יתר הנציגים להשבת יתרת הכספים. בנוסף, נתבעים ע״י כל הנציגים פיצויים בגין הנזק הממוני והבלתי ממוני שנגרם להם. התביעה הוגשה כנגד המדינה וכנגד משרדי הציינג'ינג ומנהלם.
זוהי תמצית הסיפור.
וביתר הרחבה:
1. התובעים הינם 13 ראשי קבוצות של כ-140 עובדים זרים, שארץ מוצאם סין, אשר הגיעו לארץ לעבוד, להתפרנס ולתמוך במשפחותיהם.
באופן שגרתי הפקידו התובעים , כנציגי הקבוצות, את כספי העובדים, אצל הנתבעות 2,3 נותנות שירותי מטבע- לצורך המרה והעברה לארץ מוצאם. נתבע 4, משה זזה ממיסטבלוב ( להלן "זזה"), הינו בעל המניות ומנהלה של נתבעת 2. בעת הרלבנטית פעל בית העסק של הנתבעת 2 ברישיון, בXX.
2. על פי הנטען בתביעה, ביום 31.12.11 הפקידו התובעים 10 ו-13 אצל הנתבעות 2,3 סכום של 557,000 ₪ וקיבלו קבלות (פתקים) בגין הפקדה זו. לטענתם, סיכמו עם זזה כי ימתין עם העברת כספי ההמרה לסין, כיון שבימים הקרובים אמורה הייתה להתבצע הפקדה נוספת של עובדים אחרים. ביום 7.1.12 אספו התובעים 1-9 מיתר העובדים הסיניים את כספם המיועד למשלוח למשפחותיהם, והפקידו אצל נתבעת 2 סכום נוסף של 3,067,946 ₪. גם בגין כספים אלו קיבלו קבלות דומות.
3. ביום 8.1.12, למחרת, פשטה המשטרה על בית העסק של הצ'יינגינג בגין חשדות למעשים פליליים של זזה ואחרים וחשד לניהול בנק להלבנת כספים. במסגרת פשיטה זו נתפסו הכספים והמסמכים שהיו בבית העסק, וזזה אף נעצר בחשד לביצוע עבירות פליליות בתחום של הלבנת הון והשמטת הכנסות. התובעים טוענים כי כספם לא הועבר לסין, חלקו נתפס בכספת המשרד והאחר מצוי ו/או נתפס אצל זזה בביתו ובחשבונות הבנק שלו.
4. משנתפסו הכספים ע"י המדינה, וניסיונותיהם של התובעים לקבל חזרה את כספם נכשלו, הגישו התובעים, במסגרת ההליך הפלילי, בקשה להחזרת תפוס. עפ"י החלטת כב' השופט יקואל, הוחזר לתובעים הנ"ל סכום של 2,767,946 ₪, אשר לגביהם השתכנע השופט (מתוך הצילומים שהוצגו בפניו), כי היו מצויים בכספת. בתביעה זו, עותרים התובעים להשבת היתרה, כמו גם את פירות הסכום שהוחזר באיחור, כ-65 יום מיום מתן החלטתו. בנוסף, נתבעים פיצויים בגין אובדן ימי עבודה, שכר טרחת עורך דין בהליך הקודם, עוגמת נפש ופיצויים עונשיים בסכום של 200,000 ₪
|