ת"א 11526-08-12 סולימאן ואח' נ' "עמידר"

זוהי תביעה לפיצוי בסך 300,000 ₪ בגין הפרת חוזה.

העובדות וההליכים

התובעים היו דיירים מוגנים בדירה בבניין בן חמש קומות, המכיל עשר יחידות דיור, בחיפה, הידוע כגוש 10811 חלקה 44 תת חלקה 4 (להלן: "הדירה"), שבבעלות רשות הפיתוח.

ביום 13.4.97 חתמו התובעים על טופס "הצהרה על מכירת/רכישת זכות במקרקעין" ביחס לדירה (להלן: "טופס רכישת הזכויות"). הטופס אושר על ידי הנתבעת (להלן גם: "עמידר"), והוגש לרשויות המס. ביום 22.6.97 קיבלו התובעים מרשויות המס אישור לרישום בפנקסי המקרקעין.

ביום 29.3.01 נחתם הסכם מכר בין רשות הפיתוח על ידי מינהל מקרקעי ישראל באמצעות הנתבעת, לבין התובעים, למכירת הדירה לתובעים (להלן: "ההסכם").

במשך שנים לא נרשמה הדירה על שם התובעים בלשכת רישום המקרקעין.

ביום 7.8.12 הגישו התובעים תביעה לאכיפת הסכם ולפיצויים לבית המשפט המחוזי בחיפה. בתביעתם עתרו התובעים שבית המשפט יחייב את הנתבעת להשלים את רישום הבניין כבית משותף ולרשום את הדירה על שמם, ולחייבה לפצותם בגין נזקיהם עקב אי רישום הדירה על שמם במשך שנים.

ביום 20.5.13 התקיים דיון בתביעה בבית המשפט המחוזי. בעיצומו של אותו דיון ניתן פסק דין שבו הורה בית המשפט, בהסכמת הצדדים, "שהנתבעת תרשום את זכויות הבעלות של התובעים בדירה מס' 4 בשד' הציונות 30 חיפה בלשכת רישום המקרקעין וזאת בתוך 6 חודשים מהיום (ההדגשה במקור)". עוד קבע בית המשפט המחוזי כי התביעה הכספית מועברת לבית משפט זה, אשר ישקול גם את ההוצאות שנגרמו לתובעים במסגרתה. זוהי התביעה שבפניי.

בחלוף כעשרה חודשים ממתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא נרשמה הדירה על שם התובעים. התובעים הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט לאכוף על הנתבעת לבצע את פסק הדין (להלן: "בקשת הבזיון"). הבקשה הוגשה נגד הנתבעת, נגד מנהל מרחב בנתבעת ונגד המנכ"ל. בהחלטתו מיום 23.3.14 קבע בית המשפט כי על המשיבים להשלים את ביצוע פסק הדין תוך שישה חודשים, אחרת ישלמו קנס בסך 10,000 ₪ לחודש עד לביצועו.