נטאקספרט מערכי תקשוב בע"מ נ' מדינת ישראל

1.בפני תביעה כספית בסכום כולל של למעלה ממיליון ₪, שעניינה בהתקשרות חוזית בין התובעת לנתבעת. הצדדים התקשרו בהסכם במסגרתו העניקה התובעת ייעוץ מקצועי למשרד המשפטים, וזאת בליווי מכרז לרכישת שירותי תקשורת. בתוך כך אחת החברות שהצעתה לא זכתה במכרז הגישה עתירה כנגד החלטת וועדת המכרזים של משרד המשפטים. העתירה נדחתה, אך לצורך ניהול ההליך פנה משרד המשפטים אל התובעת כדי לקבל את התייחסותה לעובדות הרלוונטיות.

2.במסגרת תביעה זו עותרת התובעת לחייב את משרד המשפטים לשלם לה את שסוכם ביניהם מראש עבור הליווי המקצועי של המכרז, בתוספת תשלום עבור העבודה הנוספת שנדרשה התובעת לבצע בעקבות הגשת העתירה כנגד וועדת המכרזים. העבודה הנוספת לטענת התובעת לא נכללה בהסכם בין הצדדים ומחייבת מתן תגמול נוסף.

העובדות הרלבנטיות לתובענה:

3.בשנת 2001 ביקש משרד המשפטים לפרסם מכרז לשם רכישת שירותי תקשורת. לצורך הכנת המכרז פנה משרד המשפטים לקבל ייעוץ חיצוני והתקשר לשם כך עם התובעת, שהיא חברה בעלת ידע, וניסיון רלוונטיים להכנת המכרז ועריכתו.

5.בטרם החלו הצדדים בעבודה המשותפת הגיש מר אילן למדן (להלן: "למדן"), מנכ"ל התובעת, הצעת מחיר מפורטת למשרד המשפטים, בה התייחס לשלבי העבודה השונים ופירט את השירות הכלול בהצעת מחיר זו. לפרטי ההצעה אכנס בשלב מאוחר יותר של הדיון , וכעת אומר, שעל-פי הצעה זו התובעת דרשה תשלום עבור 70 שעות לפי תעריף של 244.5 ₪ לשעה בתוספת מע"מ, וזאת בתמורה לייעוץ ולשירות שתיתן למשרד המשפטים. הצעת המחיר של התובעת התקבלה ואושרה על ידי וועדת הרכישות על-פי הנוהל המקובל במשרד המשפטים. יחד עם זאת, היקף השירות שהתחייבה התובעת לספק שנוי במחלוקת.

6.בטרם ההתקשרות עם התובעת, הוכנה טיוטה של המכרז על-ידי חברת "אגיניקס" (להלן: "אגיניקס") שסיפקה שירותי תקשורת למשרד המשפטים עד לפרסום המכרז. התובעת התבקשה לעבור על טיוטה זו ולחוות את דעתה. לאחר מכן ומטעמים השנויים במחלוקת בין הצדדים, נדרש מהתובעת להכין מכרז חדש לחלוטין. ואמנם בחודש יוני 2001 פורסם המכרז המדובר, כפי שהוכן על-ידי התובעת, ואושר על-ידי הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים, וחברות העוסקות בתחום התקשורת הוזמנו להציע הצעותיהן בהתאם לתנאי המכרז.

7.לקראת תום תקופת המכרז (ב-9.7.01) ובעקבות פניות של חלק מהמציעות בבקשה להקל בתנאי הסף של המכרז, התכנסה וועדת הרכישות ולאחר דיון בסוגיה הוחלט להיענות לבקשה ולהקל בתנאי הסף של המכרז.

8.ארבע חברות הגישו הצעתן במכרז. ההצעות הועברו אל מר למדן לצורך ניתוח שלהן, כחלק מהשירות שהתחייבה התובעת לתת במסגרת ליווי המכרז. מתוך ארבע ההצעות פסל מר למדן את הצעתה של חברת "תמר" על הסף, מכיוון שנקבה בשני תעריפים שונים לשעת ייעוץ. הצעה נוספת נפסלה בשלב השני, ובין שתי ההצעות הנותרות המליץ מר למדן לקבל את הצעתה של חברת "ארטנט".

9.חוות דעתו של למדן הועברה לוועדת הרכישות – היא הגורם המוסמך לקבל את ההחלטה בנוגע להצעה הזוכה. בישיבה שקיימה וועדת הרכישות התברר שבניתוח תוצאות המכרז על-ידי וועדת המשנה שריכזה את הנתונים בטרם הועברו אל מר למדן קרתה תקלה, בשל כך שלא התחשבו בשינוי תנאי הסף של המכרז. כמו כן וועדת הרכישות סברה, שמר למדן שגה כשפסל על הסף את הצעתה הזולה של חברת תמר, ובהתאם נקבע שיש לראות בה הצעה רלוונטית למכרז. הוועדה פנתה אל מר למדן בדרישה שיערוך השלמות לחוות דעתו.

10.נציגי משרד המשפטים על והוועדות השונות הרלוונטיות לעניין נפגשו עם מר למדן כדי ללבן ולהבהיר את חוות דעתו, את השלכותיו וכן להשיב לשאלות שמשרד המשפטים ביקש להמשיך ולברר. בסופו של דבר התבקש מר למדן לחוות דעתו פעם נוספת בקשר להצעתה של חברת "תמר" שהייתה הצעה זולה במיוחד. ואמנם מר למדן מסר חוות דעת נוספת שהתבססה על מיצוע שני התעריפים שהציעה חברה תמר (ולא על התעריף הנמוך מבין השניים). משום כך ביצעה וועדת המשנה לוועדת המכרזים ניתוח נוסף של ההצעה על סמך התעריף הזול יותר.

11.בסופו של דבר ביום 22.10.01 הכריזה וועדת המכרזים על זכייתה של חברת "תמר" במכרז.

12.חברת "ארטנט" – שעל זכייתה המליץ מר למדן – ביקשה לפסול את זכייתה של חברת "תמר" ולהכריז עליה כזוכה, אך בקשתה נדחתה על-ידי וועדת המכרזים. על החלטה זו של וועדת המכרזים הגישה חברת "ארטנט" עתירה מנהלית ביום 27.11.01 (עת"מ 372/01, להלן: "העתירה"). ביום 20.12.01, קרי בתוך פחות מחודש ממועד הגשת העתירה, ניתן פסק דין בעתירה וזו נדחתה. בית המשפט קבע שהחלטת וועדת המכרזים היא סבירה ונכונה ונשקלה כראוי בהתאם להוראות הדין ותנאי המכרז.

13.אין מחלוקת שלצורך הכנת תשובת משרד המשפטים לעתירה פנו הגורמים הרלבנטיים למר מר למדן וביקשו את תגובתו, ככל שהיא נוגעות לפעולותיו. הדברים גם קיבלו ביטוי מפורש במכתב תודה ששלחה הפרקליטה שטיפלה בעתירה, עו"ד מיכל ברדשטיין, שכתבה אל מר למדן ביום 9.12.01 (עוד לפני שניתן פסק הדין בעתירה אך לאחר שהסתיימו ההליכים בה). במכתב זה ציינה הפרקליטה כי היא מודה לו על שעמד לרשותה בימים הארוכים שלפני הדיון בעתירה. כמו-כן הביעה הפרקליטה אמפתיה לקשיים אליהם נקלע מר למדן כתוצאה מהטחת טענות נגדו במסגרת הטיפול בעתירה, טענות שהתבררו כלא נכונות במהלך הדיון בעתירה.

14.ביום 31.1.02, כשלושה חודשים לאחר שהסתיים המכרז וכחודש לאחר שניתן פסק הדין בעתירה הגישה התובעת שני חשבונות למשרד המשפטים: חשבון אחד לתשלום עבור 70 השעות עליהן סוכם מראש; חשבון נוסף ובו דרישת תשלום עבור 207 שעות עבודה נוספות ו-150 שעות ייעוץ משפטי שקיבלה התובעת – לטענת התובעת היא נדרשה להשקיע את השעות הללו ולשאת בייעוץ משפטי, בעקבות העתירה המנהלית.

15.משרד המשפטים סירב לדרישת התובעת לתשלום הנוסף. אשר לתשלום המוסכם, תחילה עוררה המדינה מחלוקת עובדתית בנקודה זו וטענה שיתכן ששילמה לתובעת כבר בעבר אך בשל השנים הרבות שחלפו מאז במהלכן הוחלפה מערכת המחשוב במשרד המשפטים לא ניתן לאתר את האסמכתא לכך ולהוכיח זאת היום.

16.ראוי לציין שכעת אין עוד מחלוקת בנקודה זו והמדינה שילמה לתובעת ביום ,10.9.15 שנים לאחר שההליכים בתיק זה החלו את התמורה בסך 37,787.04 ₪ בגין 70 השעות המוסכמות בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין. הסכום בתחילה הופקד בקופת בית המשפט ועל פי החלטתי הועבר לידי התובעת.

17. ביום 11.3.08 (כ-6.5 שנים לאחר שהסתיים המכרז וכ-6 שנים לאחר שנשלחה דרישת התשלום למשרד המשפטים) הגישה התובעת תביעה על-סך כ-167,000 ₪ ובה דרישה לתשלום עבור 70 השעות המוסכמות + תשלום עבור 207 שעות שהושקעו בעתירה המנהלית ו-150 שעות ייעוץ משפטי שלקחה התובעת לצורך ליווי העתירה המנהלית.