ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1795-08
29/12/2014
|
בפני דיין:
יונה אטדגי
|
| - נגד - |
התובע:
בנק דיסקונט
|
הנתבעים:
1. יצחק דיין
2. יורם טויטו
3. א.י.ה פרסום חוצות 1992 בע"מ
4. א.י. פרסום חוצות בע"מ
5. א.ב. גני חוף בע"מ (ניתן פסק דין)
6. פיתוח המדבר בע"מ (ניתן פסק דין)
|
| פסק דין |
1.התובע תבע את הנתבעים ביום 21.7.08, בגין ערבותם לחובותיה של חברת אילונית פרוייקטים תיירותיים בע"מ כלפיו.
על פי הנטען בכתב התביעה חובם של החייבת והנתבעים עמד סמוך להגשתו על סך של 476,673,252 ₪, אך "משיקולי אגרה" העמיד התובע את סכום התביעה על סך של 25,000,000 ₪ בלבד.
2.התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר.
הנתבעות 5 ו-6 לא הגישו בקשת רשות להתגונן, וניתן נגדן פסק דין על מלוא סכום התביעה.
הנתבעים 1-4 (להלן – הנתבעים) הגישו בקשת רשות להתגונן, במסגרתה הועלו טענות רבות, בכללן טענת התיישנות.
כב' הרשם (כתוארו אז) חגי ברנר דחה בהחלטתו מיום 9.6.11 את כל טענות הנתבעים ונתן להם רשות להתגונן "בטענה אחת ויחידה בלבד, היא הטענה לפיה התביעה התיישנה".
הנתבעים לא הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו.
3.לאחר דיון והגשת סיכומים, ניתן על ידי ביום 22.10.13 פסק דין, ולפיו התקבלה טענת ההתיישנות של הנתבעים והתביעה נדחתה.
התובע ערער על פסק הדין, ע"א 8397/13, וביום 15.12.14 נתן בית המשפט העליון פסק דין. בפסק דינו קיבל כב' בית המשפט העליון את הערעור, קבע כי בנסיבות העניין לא חלה התיישנות, והורה כי "התביעה תתברר כסדרה".
התיק הוחזר לבית משפט זה.
4.כאמור לעיל, הרשות להתגונן מפני התביעה ניתנה בטענת ההתיישנות בלבד.
משנדחתה טענה זו בפסק דינו של בית המשפט העליון, לא נותרה עוד טענת התגוננות לדון בה, ולכן יש לתת פסק דין על פי התביעה.
5.לפיכך אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את סכום התביעה, 25,000,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 21.7.08, ועד ליום התשלום בפועל.
כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הסכום ששולם עבור אגרת בית המשפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ששולמה ועד יום התשלום בפועל.
כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 590,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל.