כנגד טענת ההשתק אשר נטענה כנגד אקו"ם – נטען, כי עמדתה של אקו"ם לא שונתה ובהסכם הפשרה של 2008 שמר כל צד על "כל טענה שעשויה לעמוד לו". (לפי סעיף 1.7 להסכם).
השאלות שבמחלוקת
17.האם מקום בו העבירו התסריטאים והבמאים את זכויות הקניין שלהם ביצירה לידי המפיקים, לצורך מסחורה אין הם נכנסים לגדר הוראת סעיף 3ד' לפקודת זכות יוצרים, המקנה גמול "הקלטת הריקה"?
במילים אחרות, האם הזכות הנותרת בידי חברי תל"י, הזכות לגביית תמלוגים, אותה הם מעבירים לתל"י, מספיקה לצורך הכרתם כבעלי זכות לקבלת תמלוגי הקלטת הריקה?
18.האם גמול הקלטת הריקה ניתן בגין פגיעה מוכחת בזכות ההקלטה בלבד? האם הוכח כי חברי תל"י סובלים מאבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל טביעה או שעתוק על קלטות, לשם שימוש פרטי וביתי.
19.ככל שתוכר זכאותה של תל"י בשם חבריה לגמול הקלטת הריקה , מהו שיעור הגמול המגיע להם?
מבנה שוק זכויות היוצרים והמבצעים בישראל
20.סעיף 11 לחוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן: "חוק זכויות יוצרים") קובע, כי זכות יוצרים הינה : הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה.
סעיף 33(1) לחוק זכויות יוצרים, קובע את העיקרון לפיו יוצר הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה.
בהמשך לכך, קובע סעיף 33(2) לחוק זכויות יוצרים, כי המפיק הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים בתקליט.
באשר ליצירות קוליות ויצירות אודיו ויזואליות, אלה הן פעמים רבות תוצר של עבודה משותפת של מספר גורמים: יוצרים, מבצעים ומפיקים. כל אחד מהם תורם את חלקו ויצירתו לשם יצירת היצירה המושלמת.
כך נמצא כי ביצירה קולית מעורבים היוצרים - הם המלחינים, משוררים, מעבדים;
המבצעים – הם הנגנים המבצעים, הזמרים המבצעים; המפיקים – מפיקים מוזיקלים.
ביצירה אודיו ויזואלית מעורבים: היוצרים - שהם התסריטאים והבמאים; המבצעים –
השחקנים, רקדנים, זמרים; המפיקים – המפיקים האודיו ויזואלים.
יוצרי היצירות הקוליות מאוגדים ב"אקו"ם".
יוצרי היצירות האודיו ויזואליות מאוגדים בתל"י.
המבצעים מאוגדים ב"עיל"מ".
השחקנים והזמרים מאוגדים ב"אשכולות".
המפיקים הקוליים מאוגדים ב"פדרציה הישראלית לתקליטים ולקלטות בע"מ", או ב"פדרציה למוזיקה ישראלית וים תיכונית".
המפיקים האודיו-ויזואליים מאוגדים ב"איגוד המפיקים לקולנוע וטלויזיה בע"מ".
המסגרת הנורמטיבית
21.ידוע לכלל כי כל אחד יכול בפשטות להקליט ולשכפל בביתו יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, ולעשות בהן שימוש חוזר, שוב ושוב (לשמוע שיר או לצפות בקליפ, לצפות בסרט או סדרה וכדומה). מטעם זה ראה המחוקק צורך לאזן בין הרצון להגן על בעלי זכויות היוצרים לבין אפשרויות האכיפה בפועל של בעלי זכויות היוצרים נגד אנשים פרטיים, העושים שימוש שאינו מסחרי ביצירותיהם (אבל מבלי לקבל את אישור היוצר ובפועל יוצא מכך – מבלי לשלם לו כל תמורה).
כדי לתת מענה לסוגיה זו, חוקק בשנת 1996 חוק הקלטת הריקה. במסגרת החוק, תוקנה פקודת זכות יוצרים, והוסדרה בה סוגיית השימוש הביתי ביצירות מוגנות בזכות יוצרים, לצד הפיצוי אשר אמור להינתן לסקטורים השונים.
בדברי ההסבר להצעת החוק, התייחס המחוקק להתפתחות הטכנולוגית וכן לרצון להגן על זכויות היוצרים העלולות להיפגע בעקבות כך:
"עם התפתחות הטכנולוגיה ומגוון האפשרויות להטבעה, להקלטה, לשכפול, ולשעתוק של יצירות אף באמצעים ביתיים פשוטים, נפגעות זכויותיה של היוצרים והמבצעים.
חוק זה בא לפצות את היוצרים והמבצעים על פגיעה זו, ולאפשר הגנה רואיה על זכויותיהם, תוך ראיה של חשיבת תרומתם לתוצא האמנותי"
ראו: דברי הסבר להצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים – קלטות (תיקוני חקיקה), תשנ"ו- 1996, ה"ח 2520, 601 (להלן: "דברי הסבר להצעת חוק הקלטת הריקה").
22.כפי שצוין לעיל, סוגיית "הקלטת הריקה" הוסדרה על ידי המחוקק בשני אופנים:
א.נקבע כי טביעה או שעתוק של יצירה על גבי קלטת לשימוש פרטי וביתי, שלא למטרות מסחריות, אינה מהווה הפרה של זכויות יוצרים (ס' 3ג' לפקודת זכות יוצרים);
ב.הוגדר מנגנון שבאמצעותו הממשלה תפצה את בעלי זכויות היוצרים ואת בעלי זכויות המבצעים שזכויותיהם עלולות להיפגע במסגרת ההקלטות הביתיות (ס' 3ד' לפקודת זכות יוצרים).
23.סעיף 3ד' לפקודת זכות יוצרים מורה, כי הממשלה תפצה את בעלי זכויות היוצרים באמצעות גמול שאותו היא תעביר מדי שנה לחברות התמלוגים (לעיל ולהלן: "גמול הקלטת הריקה"), זו לשונו:
"(א)הממשלה תפצה את בעלי זכויות היוצרים ואת בעלי זכויות המבצעים על אבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל טביעה או שעתוק על קלטות, לשם שימוש פרטי וביתי, לפי סעיף 3ג'.
(ב)הממשלה תעביר לחברות התמלוגים, מדי שנה, סכום בשיעור 5% מהמחיר לצרכן, ללא מס ערך מוסף של סך כל הקלטות שנמכרו בישראל לשימוש פרטי וביתי בשנה שקדמה לשנה הנדונה.
(ג)הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יחולק בחלקים שווים בין שלוש חברות התמלוגים המנויות בסעיף 3ב בפסקאות (1) , (2) ו (3)
(ד)ועדה שתכלול את נציג שר האוצר, נציג שר המשפטים ונציג שר החינוך התרבות והספורט תקבע את הנתונים הדרושים לצורך קביעת הסכום כאמור"
24."חברות תמלוגים" מוגדרות בסעיף 3ב' לפקודת זכות יוצרים כדלהלן:
"חברות התמלוגים' – כל אחד מאלה:
"(1) תאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות היוצרים;
(2) תאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות המבצעים;
(3) תאגיד המייצג את מרבית המפיקים הקוליים ותאגיד המייצג את מרבית המפיקים הויזואליים – במאוחד שאושרו לעניין חוק זה בידי שר החינוך התרבות והספורט;"
25.כאמור, פקודת זכות יוצרים קובעת שלושה סקטורים אשר יפוצו במסגרתה: (1) בעלי זכויות יוצרים; (2) בעלי זכויות מבצעים; (3) מפיקים (קוליים ו-ויזואליים).
בהתאם להודעת שר החינוך, התרבות והספורט משנת 1998, אקו"ם היא התאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות היוצרים (ראו: אישור לפי פקודת זכות יוצרים, י"פ התשנ"ח 3988). לפיכך, אקו"ם היא חברת התמלוגים שאליה מועבר גמול הקלטת הריקה של כלל בעלי זכויות היוצרים בישראל. יודגש, כי גמול הקלטת הריקה מועבר לאקו"ם כתאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות היוצרים, אך גמול הקלטת הריקה נועד לפצות את כלל בעלי זכויות היוצרים.
כך אף הובהר בדברי ההסבר להצעת חוק הקלטת הריקה:
"...מוצע לפצות את בעלי זכויות אלה, בדרך של פיצוי מאת הממשלה לחברת התמלוגים אשר תחלק את התמלוגים לבעלי הזכויות".
אם כן, בכל הנוגע לגמול הקלטת הריקה, אקו"ם היא נאמן על הכספים המתקבלים במסגרתו, והנהנים הם הן בעלי זכויות היוצרים חברי אקו"ם והן בעלי זכויות היוצרים - תסריטאים ובמאים חברי תל"י.
כפי שצוין לעיל, אין עוד מחלוקת משפטית אודות היותם של במאים ותסריטאים בעלי זכויות יוצרים ביצירה האודיו-ויזואלית.
26.השאלה הראשונה העומדת להכרעה הינה - האם נוכח ההסכם עליו חותמים התסריטאים והבמאים, בעלי זכויות היוצרים, אל מול המפיקים מועבר קניינם הרוחני של הראשונים ביצירה במובן זה שנשללת זכותם לתבוע גמול הקלטת הריקה לפי סעיף 3ד' לפקודת זכות יוצרים?
כאמור, טוענת אקו"ם כי על מנת להוכיח כי חבריה של תל"י זכאים לקבל חלק מגמול הקלטת הריקה, על תל"י לעמוד בשני תנאים מצטברים, בהתאם להוראת סעיף 3ד': הראשון, על תל"י להוכיח כי היא וחבריה בעלי זכויות יוצרים, השני, כי על תל"י להראות כי לה ולחבריה נגרם "אובדן הכנסה ופגיעה בזכויות".
לטענת אקו"ם, מקום שמעבירים התסריטאים והבמאים, חברי תל"י, זכויות ביצירותיהם לידי המפיקים, אין הם עוד בעלי זכויות קניין ביצירות, כי אם המפיקים, ועל כן אינם עומדים בתנאי המוקדם הנדרש לטענתה, לשם קבלת גמול הקלטת הריקה, מאחר ואינם עוד בעלי זכויות יוצרים ביצירה. מקום שלדידה תנאי לקבלת גמול הקלטת הריקה בקבוצת היוצרים הוא כי היוצר מחזיק בזכות הקניינית של היצירה הרי מקום שהעבירו זכות קניינית זו למפיקים אין לראותם כזכאים ליהנות מגמול זה. לחילופין, נטען כי ככל שקמה לחברי תל"י זכות לקבלת הגמול עליהם למצות הליכים אל מול קבוצת המפיקים.
27.סעיף 33(1) לחוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007, קובע את העיקרון לפיו:
"היוצר של יצירה הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה".
בפסק הדין המאשר, התייחס בית הדין לזכות היוצרים של התסריטאי והבמאי ביצירות תסריט והבימוי, המהוות חלק מהיצירה האודיו ויזואלית, וקבע את הדברים הבאים:
"מאחורי כל יצירה אור-קולית, שורה של עוסקים במלאכה, הזכאים לתגמול עבור תרומתם להעמדת היצירה המוגמרת. עניינה של הבקשה דנן בתגמוליהם של תסריטאים ובמאים, בגין שימוש בזכות היוצרים שלהם בתסריט ובבימוי, זכות המתגלגלת, כאמור, אל היצירה האור-קולית המוגמרת".
ואכן, אין חולק כי התסריטאים והבמאים מתקשרים בהסכם עם המפיק האודיו ויזואלי, שהינה פרקטיקה הכרחית בכל הנוגע למסחור היצירה האודיו ויזואלית לגופי שידור שונים.
ואולם, יש להבחין בין הזכות למסחור היצירה לבין זכות היוצר לקבל תמלוגים בעבור השימוש ביצירתו.
בעוד שהבמאים והתסריטאים העבירו את זכות היוצרים שלהם למפיקים כדי להקל על מלאכת מסחור היצירה המוגמרת, שמרו הם בידיהם את הזכות לקבל תמלוגים בעבור השימוש ביצירה. זכות אותה מממשת תל"י עבורם.
28.זו גם היתה עמדת הממונה על הגבלים עסקיים עוד בטרם תיקון מס' 3 לחוק הקולנוע. לצד זאת, המליץ הממונה על אישורה של פעילות תל"י ביחס למתן רישיונות שמיכה למשתמשים שאינם גופי שידור (ראה סעיף 11 לפסק הדין המאשר).
מכל מקום, מדברי ההסבר לתיקון מס' 3 לחוק הקולנוע, הביע המחוקק דעתו בצורה מפורשת בנדון, באלו המילים:
"בענף הקולנוע, תסריטאים ובמאים מקבלים שכר בעד עבודתם, ונוסף על כך יש להם זכות יוצרים ביצירה שהיו שותפים ליצירתה... בענף זה ובענפי יצירה אחרים, התאגדו יוצרים בגוף שפועל עבורם לשם ניהול משותף של זכויותיהם, ובכלל זה מתן רישיון לשימוש בזכות היוצרים שלהם, קביעת דמי הרישיון וגבייתם.
... לענין היוצרים בתחום הקולנוע, הביע הממונה על ההגבלים העסקיים את דעתו, שלפי דיני ההגבלים העסקיים, אין לאשר ניהול משא ומתן משותף עם משתמשים בתחום השידור. ואולם, הממונה על ההגבלים העסקיים לא ראה מניעה לאשר ניהול משא ומתן משותף עם משתמשים מסוגים אחרים, או לאשר לתאגיד האמור, לתעד שימוש ביצירות, לאכוף את זכויות היוצרים ביצירות ולגבות במשותף דמי רישיון, נוכח היעילות הכלכלית שיש בפעולה המשותפת, ובכפוף, לתנאים שיבטיחו העדר פגיעה בתחרות, בתחום או ביוצרים ובמשתמשים.
בשל המאפיינים המיוחדים של ענף הקולנוע והיותן של יצירות אודיו ויזואליות, יצירות מורכבות שיש להם כמה יוצרים במשותף, ולנוכח הרצון לעודד יצירה קולנועית ישראל, מוצע לאפשר בכל זאת ליוצרים ולבעלי זכויות יוצרים ישראלים בענף זה, לנהל משא ומתן להתרת השימוש ביצירותיהם ולקביעת דמי השימוש באמצעות תאגיד לניהול משותף של זכויות יוצרים...
באופן זה יוכלו יוצרים בתחום הקולנוע להתאגד לשם ניהול משותף של זכויותיהם, באופן דומה ליוצרים בתחומים אחרים".
העובדה שהתסריטאים והמפיקים מעבירים זכויות יוצרים שלהם ביצירה האודיו- ויזואלית לידי המפיקים, מצומצמת אך ורק לשם שיווק ומסחור של היצירה ואין בה כדי לוותר על זכות היצירה של היוצרים ביצירה, לצורך גביית תמלוגים.
29.דברים אלו עולים מפסק הדין המאשר של בית הדין להגבלים עסקיים, בו התייחס בית הדין לזכות היוצרים של התסריטאים והבמאים וקבע, כי סעיף שמירת הזכויות הקבוע בהסכם שבין היוצר לבין המפיק, מאפשר ליוצר לגבות תמלוגים מהמשתמש באופן ישיר ולא דרך המפיק, מכח זכות היוצרים הנשמרת בידיו כיוצר ביצירה האודיו ויזואלית.
כך אומר בית הדין להגבלים עסקיים בנדון:
"4. המנגנון אשר על פיו פועלים חברי תל"י, על מנת לאפשר להם לגבות תמלוגים, בגין השימוש בזכויותיהם על דרך שימוש ביצירה האור-קולית המוגמרת, הינו הכללת סעיף 'שמירת זכויות' (המכונה סעיף תל"י) בהסכמי ההפקה.
מדובר בסעיף שתכליתו לאפשר ליוצר, על אף חלקם של המפיק וגוף השידור ביצירה, לגבות תמלוגים מן המשתמש, במישרין, ולא באמצעות המפיק או גוף השידור, וכל זאת מכח זכות היוצרים של היוצר, כפי שהתגלגלה אל היצירה המוגמרת".
רוצה לומר, כי על אף קיומו של נוהג מקובל ולפיו התסריטאים והבמאים, היוצרים ביצירה האודיו ויזואלית, מעבירים זכויותיהם ביצירה לידי המפיק, או גוף השידור, שומרים הם בידיהם את הזכות לגביית תמלוגים מן המשתמשים, מכוח זכות היוצרים המקורית שלהם ביצירה.
ניתן לומר כי לזכות היוצרים היבט קנייני וכספי, כאשר הרכיב הקנייני מועבר לצורך שיווק ומסחור היצירה, לידי המפיקים, ולצד זאת מותירים בידיהם היוצרים הרלבנטיים את הרכיב הכספי שהוא שמירת הזכות לגבות תמלוגים מן המשתמש במישרין, ולא באמצעות המפיק.
סעיף 3 ד' לפקודת זכות יוצרים, הינו סעיף תמלוגים המסדיר הזכות לקבלת תמלוגים בגין הקלטת הריקה.
המחוקק חילק את הזכאות לתמלוגים בין 3 קבוצות. מקום שמעמדם של חברי תל"י הינו מעמד של יוצרים ביצירה הקולנועית, יש לראותם כמי שנכנסים הם לגדר קבוצת "בעלי זכות היוצרים", לצורך קבלת תמלוגים, זכות אותה כאמור שמרו בידיהם.
רוצה לומר, כי באין חולק כי התסריטאים והבמאים שמרו בידיהם את הזכות לגבות תמלוגים בגין זכות היוצרים שלהם ביצירה, יש לראותם כמי שעונים על הגדרת הוראת החוק לעניין זכאותם לקבלת הגמול.
משקבעתי כי היוצרים, חברי תל"י, מחזיקים בידיהם את הזכות לגביית תמלוגים, ובהינתן הסכם העברת הזכויות שבין חברי תל"י, התסריטאים והבמאים, לבין תל"י, מועברות הזכויות של חברי תל"י לתל"י והיא זו שנכנסת בנעליהם, לצורך גביית תמלוגים עבור חבריה.
לעניין זה, נקבע במפורש בסעיף 2.2 להסכם הנ"ל כי לתל"י הזכות לגבות את חלקו של היוצר בגמול הקלטת הריקה – בזו הלשון:
" היוצר מעביר בזאת לתל"י למשך תקופת הסכם זה את הזכות לגבות את חלק היוצר בגמול היוצרים, מכל רשות ממשלתית ו/או תאגיד ו/או גוף אחר"
מכאן, ניתן להסיק כי תל"י פועלת כנאמן עבור חבריה, לגביית תמלוגים בגין זכויות יוצרים של חבריה, לרבות זכויות בקלטת הריקה.
30.טענת אקו"ם, כי אם לחברי תל"י קמה זכות לתמלוגים מגמול הקלטת הריקה, הרי שזה צריך להיות משולם להם מחלקם של המפיקים האודיו ויזואלים ולא מחלקם של המוכרים, דינה להדחות.
גמול הקלטת הריקה קבע מפורשות בסעיף 3ד' לפקודת זכות יוצרים, כי הוא ישולם לשלושה סקטורים נפרדים, חברי תל"י נמנים על סקטור בעלי זכויות היוצרים, ועל כן זכותם לדרוש את חלקם ממשבצת בעלי זכויות היוצרים, נוכח מעמדם כיוצרים ביצירה.
אקו"ם משמשת כגוף המייצג את כל בעלי זכויות היוצרים, אליה משולמים כספי התמלוגים ממדינת ישראל, והיא זו שצריכה לשלם לתל"י את החלק הראוי המגיע לה עבור חבריה.
ככל שנכון היה לקבל את עמדת אקו"ם לפיה ככל שקמה לחברי תל"י הזכות לגמול הקלטת הריקה עליהם לתבוע אותה מהמפיקים, אליהם העבירו את זכות היוצרים שלהם, אזי יאמר כי קמה חובה על אקו"ם להעביר את חלקם של היוצרים, חברי תל"י, בתגמולי הקלטת הריקה לידי המפיקים, המיצגים לעניין זה את היוצרים – הבמאים והתסריטאים, ואלה יעבירו הגמול לידי תל"י.
כאמור, לעיל, אין בקונסטרוקציה מסובכת זו כל הצדקה בנסיבות העניין מקום ששמרו חברי תל"י בידיהם את הזכות לגבות תמלוגים בגין יצירותיהם.
31.השאלה האחרונה העומדת לדיון הינה האם גמול הקלטת הריקה ניתן בגין פגיעה בזכות ההקלטה בלבד? וכי תל"י לא הוכיחה כי חבריה סובלים מאבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל טביעה או שעתוק של קלטות, לשם שימוש פרטי וביתי.
המחוקק בקביעת ההוראה בדבר הזכות לתמלוגים בגין הקלטת הריקה, קבע מפורשות כי קבוצת בעלי זכויות היוצרים יקבלו פיצוי על דרך של גמול הקלטת הריקה. גמול זה נקבע כפיצוי על אובדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל טביעה או שעתוק של קלטות לשם שימוש פרטי וביתי, מבלי שהוא תוחם הפיצוי בגין פגיעה בזכות ההקלטה בלבד.
עיון בדברי ההסבר לתיקון לפקודה, מלמד כי הפיצוי ניתן על הפגיעה בגין שימושים ביתיים בזכויות היוצרים, וכך נאמר:
"זה מכבר הוכרו זכויותיהם של יוצרים ומבצעים כתורמים לערכה הרוחני והחומרי של יצירה ספרותית או אומנותית.
עם התפתחות הטכנולוגיה ומגוון האפשרויות להטבעה, להקלטה, לשיכפול, ולשיעתוק של יצירות, אף באמצעים ביתיים פשוטים, נפגעות זכויותיהם של היוצרים והמבצעים.
חוק זה בא לפצות את היוצרים והמבצעים על פגיעה זו, ולאפשר הגנה ראויה על זכויותיהם, תוך ראיה של חשיבות תרומתם לתוצר האומנותי".
אין זאת, כי אם ביקש המחוקק ליתן גמול בגין הפגיעה הנגרמת ליוצרים, למבצעים ולמפיקים, כתוצאה מאותו שימוש פרטי וביתי ביצירות המועתקות, מהטעם הפשוט שבעוד שניתן לגבות גמול בגין שימושים ציבוריים פומביים, אין בידי חברות התמלוגים או היוצרים יכולת מעשית להסדיר ו/או לגבות תמורה בעבור שימושים פרטיים וביתיים.
בגין שימוש זה, הגורם לאובדן הכנסה שלא ניתן לכמתו, נקבע גמול כולל בדמות "חוק הקלטת הריקה", מבלי שהוא מטיל חובה על היוצרים להוכיח קיומה של פגיעה בזכות ההקלטה.
ניתן להסיק כי השימושים בהקלטות הביתיות נוגעים בהכנסותיהם של היוצרים ביותר מבחינה אחת, ואינם משפיעים רק על הכנסותיהם מקניית קלטות וידיאו או דיסקים. שימושים אלה פוגעים גם בהכנסות היוצרים הנוגעים ממכירת כרטיסים לקולנוע, אטרקטיביות שידורם בגופי השידור השונים, משכירת קלטות ודיסקים מחנויות השכרה או מרכישתם באתרי מכירה שונים, ממכירת כרטיסים להצגות ולהופעות ועוד.
32.לאור כל האמור לעיל, ניתן לומר כי אובדן ההכנסה עליו מורה סעיף 3ד' לפקודת זכות יוצרים, אינו נגזר אך ורק מן הפגיעה הישירה בזכות ההקלטה בלבד, כי אם פגיעה כוללת מעצם אפשרות שעתוק היצירה ושימושה בהקלטות הביתיות.
לפיכך זכאית תל"י לקבל חלק מגמול הקלטת הריקה, עבור חבריה, כאשר החלוקה הפנימית בין חבריה תיעשה על פי שיקול דעתה של תל"י ובהתאם לקריטריונים מוסכמים או קבועים בין החברים, כשם שעושה זאת אקו"ם.
33.שיעור החלוקה
אין חולק כי בין הצדדים גובשה הסכמה לפיה לתקופה שבין השנים 1997 – עד 2012 כולל, תקבל תל"י, ככל שתוכיח מעמדה לקבלת גמול הקלטת הריקה, בשיעור של 1/3 מסך הכספים שמקבלת אקו"ם מידי המדינה.
לפיכך זכאית תל"י לסכום בשיעור זה אותו מחזיקה אקו"ם בנאמנות, על פי מצוות המחוקק.
אשר לתקופה שמשנת 2013 ואילך, טוענת תל"י כי זכאית היא למחצית משיעור התמלוגים המשולמים לאקו"ם וזאת בהינתן גודל קבוצת היוצרים אותה היא מייצגת, ובהינתן נוהל חלוקה דומה הקיים בקבוצת המפיקים והמבצעים. שם, לטענת תל"י מתבצעת חלוקת כספים שוויונית בין חברות התמלוגים המשויכות לאותו סקטור.
בעניין זה סבורה אני, כי חלקה של תל"י בגמול הקלטת הריקה, צריך להיגזר מגודל הקבוצה אותה היא מייצגת, כבעלי זכויות ביצירה האודיו ויזואלית.
בהעדר סקר שוק ו/או נתונים סטטיסטים בנדון, אין לי אלא לקבוע כי שיעור חלקה של תל"י יוותר בתואם להסכמה שגובשה בעבר בן הצדדים, דהיינו בשיעור של 1/3 מסך התגמולים שמקבלת אקו"ם מידי המדינה.
34.סוף דבר
התביעה מתקבלת.
תל"י זכאית לקבל מאקו"ם, עבור ובשם חבריה, את חלקה בתמלוגי הקלטת הריקה, בשיעור של 1/3 מתוך כספי התמלוגים שמקבלת אקו"ם וזאת בגין התקופה שהחלה משנת 1997 ועד היום.
אקו"ם תוסיף ותישא בהוצאות תל"י בשיעור של 30,000 ₪.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ"ז שבט תשע"ח, 12 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.
