ת"א 20007-02-15 זהבי נ' סי וי. פול מאגרי מידע בע"מ

 עדכון: פסק הדין הנוכחי בוטל בפסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר אישר הסדר פשרה בין הצדדים תוך הותרת החיוב הכספי על כנו. לקריאת פסק הדין לחצו כאן 

לפניי תביעה כספית על סך 44,656 ₪.

מבוא ורקע

1. התובעת מפעילה מעון לפעוטות במושב צרופה בשם 'הגן של אופירה'.

2. הנתבעת פועלת בתחום ההשמה וכוח האדם. הנתבעת יוצרת מאגר נתונים לפי הגדרות עובד של מעסיק פוטנציאלי ומעבירה ללקוח קורות חיים של עובדים פוטנציאליים רלוונטיים.

3. אין מחלוקת כי ביום 19.8.10 מילאה התובעת טופס הרשמה להזמנת שירותי איתור כוח אדם אצל הנתבעת בעלות חודשית של 811 ₪ (כולל מע"מ) והעבירה אותו בדואר אלקטרוני, ביחד עם אישור לחיוב חשבונה.

4. על פי תנאי ההסכם, הנתבעת העבירה לתובעת בהודעות דואר אלקטרוני נתוני עובדים פוטנציאליים לקליטה, על פי פרופיל שמסרה התובעת בעת עריכת ההסכם.

5. תקופת ההסכם נקבעה בסעיף 12 לתנאי ההתקשרות הכלליים המופיעים בטופס ההרשמה:

   "12. השימוש בשירותים המוצעים ע"י החברה, חלקם או כולם, כרוך בתשלום שיקבע על פי שיקול דעתה של החברה ויפורסם על ידה מעת לעת. התשלום מאפשר קבלת נתוני התקשרות מלאים של מועמד בודד ו/או מועמדים רבים במשך חודש ימים מיום ההצטרפות כמנוי. תקופת המנוי מורכבת מפרקי זמן בני חודש ימים כל אחד, כאשר התשלום המינימאלי הינו חודש ימים ו /או קבלת 500 קו"ח, והוא מתחדש בכל סיום של תקופה בת חודש ו / או סיום מכסת קו"ח לתקופה בת חודש נוסף ו / או מכסת קו"ח חדשה. אם החליט המנוי לבטל את המנוי שלו בטרם הסתיימה התקופה בה הוא מנוי, יוכל להמשיך להשתמש בשירות עד לתום התקופה ובסיומה לא יתחדש המנוי שלו. להפסקת ו / או ביטול המנוי יש להודיע בכתב לחברה עד 48 שעות לפני סיום תקופת המנוי."(ההדגשות במקור – אה"ט)

6. החיוב בוצע באמצעות כרטיס אשראי של התובעת מדי חודש בחודשו עד לחודש דצמבר 2015. מדובר ב – 40 חיובים בסך 811 ₪ כל אחד.

7. התובעת טוענת כי החיובים האמורים בוצעו על אף שהחוזה בוטל כחודש לאחר ההתקשרות ומבלי שהנתבעת תספק לה שירותים כלשהם או תעביר לה חשבוניות. על כן, התובעת דורשת השבה של 39 חיובים בוצעו שלא כדין לאחר ביטול ההסכם, סך הכל עסקינן בחיוב כספי של 32,440 ₪ (נומינלי) ובשערוך ליום הגשת התביעה בסך 34,365 ₪. כמו כן דורשת התובעת פיצוי לדוגמה בסך 10,000 ₪ בהתאם לסעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן – החוק) וכן פיצוי בסך 5,000 ₪ בגין עגמת נפש. למרות שהאמור מגיע לסך של 49,365 ₪, סכום התביעה הועמד על סך של 44,365 ₪.

    

   תמצית טענות הצדדים

   התובעת

8. התובעת התקשרה עם הנתבעת לקבלת שירותים לתקופה קצרה של כחודש.

9. כחודש לאחר ההתקשרות עם הנתבעת, מסרה התובעת הודעת ביטול הן בעל פה והן בכתב (אך ההודעה לא נשארה ברשותה). בכך סברה כי ההתקשרות עם הנתבעת נפסקה, שכן התובעת לא קיבלה שירותים או חשבוניות מן הנתבעת.

10. למרות זאת, הנתבעת המשיכה לחייב את התובעת ללא הסכמתה ומבלי שניתנו לה שירותים. מדובר בעשיית עושר ולא במשפט.

11. רק במהלך חודש נובמבר 2013 גילה בעלה של התובעת את החיוב בכרטיס האשראי של התובעת. מיד פנתה התובעת בנסיון לברר מדוע חויב חשבונה.

12. ההסכם בין הצדדים הינו חוזה אחיד שאינו עומד בכללים שנקבעו להסכם מעין זה להגנת הצרכנים.

    הנתבעת

13. בהתאם לקריטריונים שמסרה, התובעת משכה מידע על עשרות ומאות מועמדים. המידע והחשבוניות נשלחו לכתובת הדוא"ל שסיפקה, שעל פי הפסיקה הינה כתובת ראויה למשלוח הודעות.

14. ההסכם בין הצדדים הינו הסכם חודשי המתחדש באופן אוטומטי. אם חפצה הנתבעת לבטלו, היה עליה להודיע על כך בכתב לחברה עד ל-48 שעות לפני סיום תקופה.

15. כל יתר טענותיה של התובעת הינן טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב.

16. לא נסתרה העובדה שנשלחו קורות חיים לפי פירוט שהתובעת דרשה.

17. התובעת הודיעה על ביטול השירות רק ביום 24.12.13. גם אז דובר היה רק על הוראה להפסקת החיוב ולא עלתה שם דרישה להחזר רטרואקטיבי.

18. אין להשיב כספים ששולמו עבור שירות שניתן.

     

    מסכת הראיות

19. מטעם התובעת הוגשו תצהירי התובעת ובעלה, מר זאב זהבי (להלן – זאב).

20. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מנכ"ל הנתבעת, מר מאיר ישי (להלן – מאיר).

     

    דיון והכרעה

    דין התביעה להתקבל בחלקה.

    אין מחלוקת אמיתית בין הצדדים בדבר קיומה של ההתקשרות הראשונית. התובעת הודתה בהזמנת שירותים מהנתבעת וכי קיבלה שירותים אלו לאחר מכן (עמ' 4 לפרוט' בש' 18-1). עיקר המחלוקת ממוקדת בתוקפו של ההסכם, מועד ביטולו וההשלכות הנובעות מכך.

     

    ביטול ההסכם

21. התובעת טוענת כי כבר לאחר תקופה קצרה, כחודש לכל היותר, הודיעה לנתבעת על ביטול ההתקשרות, הן בכתב והן בעל פה (סעיף 3 לתצהירה) וכן ראו בעמ' 4 לפרוט' בש' 24-20:

    "ש.את טוענת בתצהירך ששלחת מכתב בפקס לא צירפת מכתב כזה ?

    ת.הפקס לא קיים, שלחתי פקס לניתוק ההתקשרות. שאני מבקשת לנתק את ההתקשרות לא רוצה פרסום חוזר.

    ש. לא צירפת את המסמך לתצהיר?

    ת.לא. זה היה לפני 4 שנים, לא חשבתי שתהיה תביעה..."

22. מחומר הראיות שהוצג עולה כי דין טענות התובעת במישור זה להידחות מחמת מספר טעמים.

23. הראשון, מאחר שמדובר בתביעה כספית של התובעת, הנטל על התובעת להוכיח רכיבי תביעתה, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" . בנוסף, מדובר בטענה עובדתית המקדמת את טענת התובעת כי ההסכם מול הנתבעת בוטל, ואף מטעם זה הנטל עליה להוכיחה (רע"א 1530/13 אדוארד גדלוב נ' הארגז - מפעל תחבורה בע"מ (פורסם במאגרים, 5.5.13), בס' 9).

    התובעת מציגה כראיה במישור זה את עדותה בלבד. יש להזכיר כי מדובר בעדות יחידה של בעל דין שיש להתייחס אליה בזהירות מובנית (סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 ורע"א 3567/13 ‏ע- מ- ס- ת -ניהול והשקעות בע"מ נ' עטרה סחר רכב בע"מ (פורסם בנבו, 11.7.13), בפסקה ח').

    התובעת טוענת במפורש כי פנתה בכתב לביטול ההתקשרות, אך לא צירפה פניה זו באופן המחליש את משקלה הראייתי של עדות התובעת (ע"א 9656/05 נפתלי שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ (פורסם בנבו, 27.07.2008), בס' 27-26).

24. השני, מחומר הראיות עולה כי התובעת מנהלת את עסקה בצורה לא מסודרת ולכן נדרשה לעזרת זאב, כפי העולה מעדותו לעניין זה (עמ' 6 לפרוט' ש' 24 עד עמ' 7 ש' 4)–

    "ש.היא מציינת בתצהירה שאתה עוזר לה לאחר החתונה בנהול הגן?

    ת. רואה החשבון שלה אמר לי שהיא עסוקה בהרבה דברים והוא ביקש שאקח את זה על עצמי

    ...

    ש. לא המלצת לה את הפקסים הללו לשמור שהיא שולחת?

    ת.כנראה שלא, היא לא שמרה, יש לה הרבה דברים על הראש"

    שיטת התנהלות שכזו מחלישה את נחרצות טענת התובעת ביחס לביטול העסקה, קל וחומר שעה שטענה זו אינה נתמכת בכל ראיה מלבד עדותה במסגרת הליך זה.

25. השלישי, נעוץ בנוסח פנייתה בכתב של התובעת מיום 24.12.13. מדובר במכתב אשר אין בו תמיהה על העובדה שהשירות עדיין ניתן, אין כל אזכור לטענה בדבר ביטול השירות כחודש לאחר כריתת ההסכם וכל שרשום בפניה זו הוא פרטיה האישיים של התובעת והודעה על כי הינה "מבקשת לבטל את ההתקשרות שלי אתכם". צורת התנסחות זו תמוהה לאור עמדת התובעת בתביעה זו.

26. הרביעי, נעוץ בעובדה שהוכח כי התובעת פנתה לנתבעת, בטעות, במטרה ליצור קשר עם עובדת פוטנציאלית בשם נועם שאת פרטיה קיבלה התובעת באמצעות מאגר הנתונים של הנתבעת (ראו נספח ד' לתצהיר הנתבעת). כלומר, הוכח כי ביום 4.9.11 הוציאה התובעת פניה לעובדת זו, פניה אשר במקום להישלח לעובדת נשלחה לכתובת הדואר האלקטרוני של הנתבעת אשר זיהתה את הטעות ולכאורה סייעה לתובעת בתיקונה. התנהלות זו אינה מתיישבת עם טענת התובעת לפיה ביטלה את ההתקשרות כחודש לאחר עריכתה. ניסיונות התובעת להסביר התנהלות זו כשלו, לשון המעטה.

27. התובעת התייחסה בסעיף 4 לתצהירה לעובדה שבספטמבר 2011 "נוצר שוב קשר" עם הנתבעת ששלחה קורות חיים לא רלוונטיים וטענה כי שוב התקשרה להפסקת קבלת שירות מהנתבעת. בחקירתה הודתה התובעת כי ניסתה ליצור קשר עם מחפשת העבודה אשר הופיעה בהודעה, אולם בטעות פנתה לנתבעת ולא למועמדת ישירות. בחקירתה התובעת מתארת את המקרה הזה כמקרה יחידני שאירע "בפתאומיות" (ראו בעמ' 4 לפרוט' ש' 26 עד עמ' 5 ש' 11):

    "ש.בחודש ספטמבר 2011 את שולחת מייל במענה לאימייל שהגיע עם קורות חיים?

    ת.היה מייל אחד שמצוין שם אמנם היא חיה בחיפה אבל היא מכירה את האזור כי היא עבדה באזור זיכרון חוף הכרמל פניתי אליה והיא לא חזרה אלי, ניסיתי לכתוב לה.

    ש. את מאשרת לי שמייל מספטמבר 2001 הוא במענה לקורות חיים שנשלחו אלייך?

    ת.נכון 

    ...

    ש. תאשרי לי בהתאם למייל מספטמבר 2011 קיבלת את המייל מהנתבעת צורף לו קורות חיים של אחת בשם נועם וזה מגיע מהנתבעת?

    ת.כן. הנתבעת פנתה אלי והתקשרה אלי כי אני במאגר שלהם כוח אדם, פנתה אלי אם אני רוצה לפרסם וזה תמיד בתחילת שנה אם תשים לב, פתחתי את המייל שלי, יחידי מעשרות מיילים זה מייל יחידי שאני פתחתי.

    ש.אחת נועם שרצית לענות רק אותו פתחת?

    ת.כן, רק אותו פתחתי ורק אליו עניתי ואז הם פנו אלי בטלפון אם אני רוצה להמשיך לפרסם. אני לא ידעתי שזה סוג של מנוי, אני רגילה לפרסם בעתון אחת לחודש ונגמר הסיפור או 3 שבועות והם אמרו לי אנו נציין בדיוק באיזה אזור את נמצאת. אתם כותבים חיפה והצפון חדרה ודרום ואין זכרון והמושבים, במקרה פתחתי וראיתי את המייל של נועם וזה היה עניין של יאוש. לא האמנתי שזה מנוי."

    התובעת למעשה מאשרת כי פתחה את קורות החיים של העובדת נועם בלבד, כי מדובר היה במייל יחידי מתוך עשרות מיילים שקיבלה וכי לכאורה הסכימה להמשך השירות תוך תיקון אזור מגורי דורשי העבודה אשר מופנים אליה.

28. מעבר לשיקולים דלעיל, יש להזכיר את עמדת הנתבעת בהתייחס לטענות התובעת בסעיף 3 לתצהירה, לפיהן פנתה לביטול ההסכם מספר פעמים בעל פה.

    הנתבעת טוענת כי על פי התיעוד המצוי ברשותה, התובעת נעזרה בשירות הטלפוני שלה אך לא הודיעה על הפסקת השירות. ראו את עדות מאיר בעמ' 8 לפרוט' בש' 26-18:

    "ש.אתה אומר שהיא לא פנתה טלפונית איך אתה יודע שהיא לא פנתה לנציגה?

    ת.לא אמרתי שהיא לא פנתה טלפונית, פניות היו בגין שירות ולא בגין הפסקת שירות. אני יודע שיש לי נציגים אני לא יושב בטלפון ומשוחח ואני משתדל שיהיה תעוד, ואם נשלח אסמכתא כתובה זה מצורף לחשבון הלקוח, אנו צריכים להתמודד עם לקוחות ששכחו 4 שנים עם לקוחה שהיתה או לא היתה 

    ש. אתה אומר שיש תעוד של שיחות טלפוניות שהיא התקשרה וביקשה לחדש?

    ת.לא לחדש, לא ביקשה להפסיק.

    ש.אתה יכול להציג תעוד כזה?

    ת.כרגע לא. זה לא בפני."

    ובעמ' 11 לפרוט' בש' 27-21:

    "ש.כשהתובעת ביקשה עובדים ממקום מסויים ואמרה שהיא לא מתמחה באינטרנט, היא בקשה מהטלפנית מאזור מסויים חוף הכרמל עתה יכול להגיד שהיא לא ביקשה?

    ת.אני יכול להגיד שהיא בקשה. היא קיבלה מענה. וקיבלה הדרכה מנציגת שירות כמו שהיא העידה כאן, אחרי כל הרשמה שנעשית, מח' שירות מח' טכנית יוצרת קשר עם הלקוח ומדריכה אותו לגבי המערכת.

    ש. במערכת אצלך כתוב מי מהנציגים דיבר עם התובעת?

    ת.כן, שלומית ג'ני וסיוון"

29. אמנם, שני הצדדים מסתמכים אך ורק על עדות בעל פה, כך שלכאורה אין עדיפות לצד כלשהו על משנהו. אולם, בהינתן הדין המשית את נטל השכנוע על התובעת, ובנוסף לשיקולים הנוספים המובילים לדחיית טענות התובעת במישור זה, לא הוכח כי התובעת ביקשה לבטל את ההסכם חודש לאחר כריתתו.

30. טרם נחתום את הדיון בפרק זה, יש להיזקק לדיון קצר בסוגיית ההקלטות אליה הקדישו שני הצדדים תשומת לב מרובה, ייתכן כי מרובה מדי.

    במהלך הדיון בתיק, הגישה התובעת בקשה לגילוי מסמכים בה עתרה כי הנתבעת תעביר לה הקלטות של פניותיה להפסקת קבלת שירותים. בקשה זו התקבלה בהחלטה מיום 22.10.15 ,אגב דחיית טענות הנתבעת וחיובה בתשלום הוצאות לתובעת. בעקבות כך, הנתבעת טענה כי ביצעה בדיקה אך לא מצאה הקלטות של השיחות האמורות. לכן, בדיון מיום 10.11.15 ניתן צו להמצאת ההקלטות לחברת יורוקום, אשר מבצעת את הקלטת השיחות עבור הנתבעת. ביצוע הצו הוטל על ב"כ התובעת.

    על פי הודעת ב"כ התובעת, הצו נשלח לחברת יורוקום תקשורת דיגיטאלית בע"מ אשר לא הגיבה, וב"כ הנתבעת לא הגיבה לפניותיו ולא סייעה לו לאתר את המען הנכון למשלוח הצו.

    התובעת מנסה להיבנות מהיעדרן של ההקלטות, אולם אין בכך בכדי לחזק את עמדתה, הן נוכח מכלול השיקולים הנוספים שפורטו לעיל והן נוכח העובדה שביצוע הצו הושת לפתחו של ב"כ התובעת ולא הוכח כי נעשו מלוא הפעולות בשקידה ראויה לביצועו.

     

    נוכח מכלול הטעמים לעיל, דין טענת התובעת לפיה ההסכם בוטל על ידה חודש לאחר כריתתו, להידחות. התייחסות מפורטת בנוגע לתוקף ההסכם ולמועד ביטולו תובא בהמשך הדיון.

     

    חוק הגנת הצרכן – מסגרת נורמטיבית

31. מהותו של ההסכם בין הצדדים ותנאיו הוגדרו בטופס ההרשמה אותו מילאה התובעת ביום 19.8.10.

    סעיף 12 לתנאי ההתקשרות הכלליים מגדיר את תקופת ההתקשרות כפי שהובא לעיל.

    על פי הוראה זו, תקופת ההסכם הראשונית הינה מיום 19.8.10 ועד ליום 18.9.10. לאחר מכן, ההסכם מתחדש לתקופה נוספת של חודש, באופן אוטומטי, אלא אם התובעת תמסור הודעת ביטול בהתאם למנגנון הנקוב שם.

32. מאחר שמדובר בעסקה למתן שירותים, כאשר בהסכם ההתקשרות מצוינת תקופת ההסכם (חודש ימים), הרי שמדובר ב-"עסקה לתקופה קצובה", בהתאם לחלופה הראשונה להגדרה של מושג זה בסעיף 13א(א) לחוק הגנת הצרכן תשמ"א – 1981 (להלן- החוק).

33. סעיף 13א(ג)(1) לחוק קובע כך –

    "(ג)(1)לתנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בין הצדדים תימשך לאחר מועד סיום העסקה או ההתחייבות, לא יהיה תוקף, ויראו כאילו נקבע בחוזה שהוא בטל באותו מועד;"

    סעיף 13א(ג)(2) מאפשר לעוסק להציע ללקוח להאריך את תקופת ההסכם, כאשר הצעה באה בין 60 יום ל-30 יום לפני סיום התקופה המקורית.

    התוספת בסעיף 13א(ג)(2) מראה כי סעיף 13א(ג) לוקח בחשבון חוזים לתקופה ארוכה יותר מחודש אחד.

    נראה שהבחירה לקבוע את תקופת ההסכם לחודש אחד, נועדה להתגבר על חובת יידוע הלקוח בדבר חידוש בהתאם לסעיף 13א(ג)(2). חיזוק לסברה זו נמצא בעדותו של מאיר אשר הודה כי בעבר הנתבעת הנהיגה תקופה של 3 חודשים (עמ' 12 לפרוט' בש' 23-13), באופן שהטיל עליה חובת הודעה על חידוש הסכם.

34. התקופה הנקובה בהסכם, של חודש בלבד, הופכת את חובת יידוע הלקוח בהתאם לסעיף 13א(ג)(2) לבלתי רלוונטית. לאור ניסוחו הבלתי מסויג של סעיף 13א(ג)(1), הוראת חידוש ההסכם הקבועה בסעיף 12 להסכם בין הצדדים מנוגדת להסדר הקבוע בדין ולכן היא בטלה. משכך, אין להניח חידוש אוטומטי של ההסכם בין הצדדים.

35. כאן המקום להעיר כי לטענת התובעת, הנתבעת לא שלחה אליה חשבוניות. בתצהירו, מאיר לא מתייחס לעניין זה. בחקירתו אמר כך (עמ' 12 לפרוט' בש' 12-11) –

    "ש.למה את החשבוניות מס לא שלחתם לתובעת בדואר?

    ת.אנו לא שולחים בדואר. אנו שולחים באמצעות חתימה דיגיטלית במייל."

    הנתבעת לא הראתה כי אכן שלחה חשבוניות לתובעת, כפי שניסתה להראות לגבי מתן שירותים לתובעת. יש להזכיר כי סעיף 13ב לחוק מחייב את הנתבעת לשלוח ללקוחותיה חשבוניות או פירוט תשלומים, אחת ל-6 חודשים לפחות וכן פירוט שנתי. הנתבעת לא הראתה כי עמדה בחובה זו.

     

    תוקף ההתקשרות בין הצדדים

36. לאור ביטול התניה החוזית אשר מחדשת את ההתקשרות מדי חודש בחודשו, ההתקשרות בין הצדדים הסתיימה ביום 18.9.10. משכך, לכאורה כל חיוב שבוצע לאחר מכן, בוצע ללא הרשאה.

37. הנתבעת טוענת כי היא סיפקה לתובעת שירותים במשך כל התקופה ומנסה להיבנות מנספח ב' לתצהירה, שם מופיעה רשימת הודעות של מבקשי עבודה אשר לטענת הנתבעת "נמשכו" על ידי התובעת (סעיף 10 לתצהיר מטעם הנתבעת). מאיר הסביר עניין זה בחקירתו (עמ' 9 לפרוט' בש' 26 – עמ' 10 בש' 14):

    "ש.סעיף 10 לתצהירך אתה אומר שהתובעת משכה מאות קורות חיים עד להודעה שלה בדצמבר 2013, אני חוץ מפעם אחת שראיתי שהיא לקחה לא צירפת כלום בתצהיר שלך, צירפת קורות חיים אחד?

    ת.זה התפקיד שלה לפתוח. "משכה התובעת" נספח ב' מראה את שטח ניהול שלה באתר, כשכתוב קורות חיים קנויים אז בעצם פה זה השטח המעביד בחר מתוך מאות קורות חיים, לוחצים על שורה פותחים קורות חיים. קורות חיים קנויים זה מה שהיא משכה מהמאגר שלנו. יש כמו מנוע חיפוש היא מגדירה את עצמה צפון, את כל הזמן עובדת עם מנוע החפוש מגיעים מועמדים את צריכה לקנות אותם.

    ש. כדי לקבל את קורות החיים הקנויים האלה משטח העבודה, היא היתה צריכה להכנס לשטח כללי למשוך ולקבל?

    ת.זה נזרק לה הפוטנציאל והיא צריכה להחליט, זה אחרי סינון שלה לפי הגדרות. היא שולחת לה מועמדים והיא צריכה לבחור מה היא צריכה

    ש.מה זה איתור קורות חיים אוטומטי?

    ת.זה הסוכן החכם, את מגדירה מה את מחפשת הוא שולח התאמה לפי הדרישות שלך ואז הלקוח צריך לבצע את סינון האנושי שלו והוא צריך להחליט מי מהמועמדים הוא רוצה להתקדם קדימה

    ש. אומרת לך התובעת אנחנו הדיוט בתחום האינטרנט, היא אומר קניתי יודעת שזה מתחדש אך לאורך זמן לא קיבלתי שום דבר לא פתחתי אם אני מקבלת לצורך העניין, איך אתה יודע שהיא קיבלה ומשכה?

    ת.לפי התאריכים, לפי ההתנהגות שלה, גם מייל שהיא צרפה בספטמבר 2011 שנה אחרי היא מתכתבת לגבי קורות חיים, מה זה אומר בראש שלה שיש לה מנוי או לא. אנחנו מוקד ויש לנו נציגים אנו לא מנהלים כאן סוכן אישי"

    לאור הסבריו של מאיר, עולה כי לא מדובר על פריטים "שנמשכו" על ידי התובעת, אלא על פריטים "שנשלחו" על ידי הנתבעת לחשבונה האלקטרוני של התובעת אצל הנתבעת. על אף ניסיונותיו של מאיר להסביר את מנגנון העבודה, אזי מן המסמך שצורף לא ניתן לדעת אם התובעת אכן קיבלה או 'משכה' את קורות החיים שבמחלוקת. ראו לעניין זה גם את הקביעה בת"ק (עכו) 21922-07-14‏ ‏רוזן נ' סי וי פול מאגרי מידע בע"מ (פורסם במאגרים, 11.5.15) בס' 7:

    "לעומתו, נספח ו' המתעד, לטענת הנתבעת, משיכת קו"ח על ידי הלקוח, אינו מובן ולא ברור כיצד ניתן לדעת על פיו כי אכן התובעת משכה קו"ח מאתר הנתבעת. במקרה זה אני קובעת כי מסמך זה אינו מספק לצורף ביסוס הטענה כי אכן הועברו מסמכי קורות חיים ע"י הנתבעת אל התובעת."

38. מבלי לגרוע מהאמור לעיל, הוכח כי בחודש ספטמבר 2011 השתמשה התובעת בשירותים שסיפקה לה הנתבעת ואף קיימה קשר טלפוני עם נציגיה.

    כאמור, יש לדחות את טענת התובעת לפיה מדובר על מקרה יחידני בו קיבלה שירות מן הנתבעת. עוד הובהר בחקירת התובעת, כי בשיחה הטלפונית עם נציג הנתבעת לא ביקשה לבטל את ההתקשרות, אלא למקד אותה.

    בהתנהלות זו של התובעת יש בכדי לאשר בדיעבד את ההתקשרות עד לאותו מועד ואף לחודש שלאחר מכן.

39. כלומר, הוכח כי בין התובעת לבין הנתבעת היה קשר חוזי תקף עד לחודש אוקטובר 2011.

    מאחר שתניית החידוש האוטומטי בטלה, ומאחר שלא הוכח חידושה לאחר מכן, ההתקשרות בין הצדדים פקעה למעשה במועד זה. אף אם נקבל את טענת הנתבעת לפיה הוסיפה ושלחה במהלך כל התקופה לאחר מכן פרטים של מבקשי עבודה לכתובת הדואר האלקטרוני של התובעת, טענה בעייתית לכשעצמה כמבואר לעיל, אזי אין בכך כדי לתת תוקף להסכם שפקע, בהיעדר כל ראיה אחרת בדבר הסכמת התובעת לחדשו.

     

    תוצאות פקיעתו של ההסכם בין הצדדים

40. הנתבעת חייבה את התובעת החל מחודש נובמבר 2011 ועד לחודש דצמבר 2013 מבלי שתהיה לה הרשאה לעשות כן. כלומר היא קיבלה את הכספים הללו "שלא על פי זכות שבדין".

41. על כן, יש להורות על השבת הסכומים הללו מכוח סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979 (להלן – חוק עשיית עושר). מדובר על תקופה של 25 חודשים. בהתחשב בתשלום חודשי בסך 811 ₪, מדובר בסך נומינלי של 20,275 ₪ .

42. הנתבעת מסתמכת על פסק הדין בת"ק (ת"א) 27965-10-15 יהושוע מרלה נ' מתן ייעוץ משכנתאות בע"מ (פורסם במאגרים, 8.6.16) בטענה כי אין להשיב סכומים שכבר שולמו בגין שירות. אולם זוהי אינה ההכרעה העולה מפסק הדין. שם בוטל הסכם לשירות מתמשך עקב אי-עמידת העוסק בחובת ציון דרך ביטול העסקה. בית המשפט שם ביטל חלק מן החיוב על פי ההסכם אולם קבע כי הוכח שהסכום ששולם ניתן עבור שירות שכבר ניתן.

    באופן דומה, גם בענייננו נקבע כי התובעת חייבת לשלם עבור שירות שהוכח כי ניתן בהתאם להתחייבות תקפה (התשלומים עד אוקטובר 2011). אולם לא הוכח כי קיימת הסכמה של התובעת לקבלת שירות מן הנתבעת והתחייבות לתשלום עבור שירות זה, ביתר התקופה. ולכן לא היה מקום לחייב את התובעת בגין יתר התקופה.

43. שקלתי אם יש בהמשך מתן שירותים לתובעת, לכאורה, ובהתנהלותה של התובעת בכדי להצדיק מתן פטור מהשבה בהתאם לסעיף 2 לחוק עשיית עושר. החלטתי שלא לעשות כן מכמה סיבות –

    ראשית, מאחר שהנתבעת הפרה הוראות של חוק הגנת הצרכן, אשר נועדו להגן על לקוחות כמו התובעת, אין מקום להורות על פטור מהשבה על מנת שלא לרוקן מתוכן את הוראות חוק הגנת הצרכן.

    שנית, מהסבריו של מאיר עולה כי גם אם הנתבעת המשיכה לכאורה לספק שירותים לתובעת במהלך כל התקופה, נתון אשר לא הוכח כנדרש, אזי השירותים שניתנו אינם יוצרים עלויות נוספות לתובעת ולכן היא לא סבלה מחסרון כיס בגינם ולא שינתה מצבה לרעה.

    לבסוף, הנתבעת לא העלתה טענה זו. אמנם יש אזכור לטענה בשלב כתבי הטענות אולם טענה זו נזנחה בסיכומי הטענות.

     

    סוף דבר

     

    הנתבעת תשלם לתובעת סך של 20,275 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.12.13 ועד עתה.

    בנוסף, תישא הנתבעת בתשלום אגרת המשפט בה נשאה התובעת וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 4000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. מעבר לכך, יישא כל צד בהוצאותיו.

     

    נתתי דעתי לדרישת התובעת לפסיקת פיצויים לדוגמא, אולם בשים לב להתנהלות התובעת, אשר במחדליה או במעשיה תרמה באופן מהותי לחיובים שבוצעו ללא הרשאה, אין מקום לפסוק לתובעת פיצויים לדוגמה בהתאם לסעיף 31א לחוק. 

     

    הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום, שלאחר מועד זה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

     

     

     

    ניתן היום, י"ט חשוון תשע"ז, 20 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.