ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
2043-01-16
26/01/2017
|
בפני השופט הבכיר:
יעקב וגנר
|
- נגד - |
תובעים:
שמעון ראם
|
נתבעים:
1. איי. אס. סי. אינטרנשיונל סקיוריטי קונסלטנטס אחזקות 2. דני ישכרוב 3. משה לן
|
החלטה |
רקע ועובדות;
1. לפני בקשה לסילוק על הסף וזאת עקב העדר היעדר יריבות וחוסר עילת תביעה כנגד המבקשים.
עניינה של תביעה זו בחוזה התקשרות, לתפקיד של מנהל עסקי בקניה, של התובע והנתבעים. הצדדים ניהלו מו"מ באשר לחוזה ההתקשרות ביניהם, לרבות באשר לתמורה החודשית המגיעה לתובע, המשיב, בעבור שירותיו. ביום 29.6.14 חתמו הצדדים על הסכם ההתקשרות לשלוש שנים אשר יתחילו ביום 14.7.14 (להלן: "ההסכם").
2. בהתאם לחוזה בין הצדדים יצא התובע לניירובי, קניה, ביום 14.7.14, והשאיר בארץ את אשתו ההרה וילדיו הקטנים. התובע התחיל לעבוד עבור הנתבעים אולם מכתב התביעה עולה כי הם לא עמדו בהתחייבויותיהם כלפיו וכן כי לא שולמה לו מלוא התמורה.
לאור האמור, הגיש התובע את תביעתו זו.
טענות המבקשים
3. נתבעים מס' 2 ו - 3 (להלן: "המבקשים") סבורים כי יש לדחות את התביעה כנגדם על הסף וזאת עקב העדר יריבות והעדר עילה. לטענתם המשיב תובע בתביעתו זו כספים המגיעים לו לטענתו מנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") בגין שירותים שסיפק לה לפי ההסכם, למתן שירותי ניהול וייעוץ במסגרת פעילות שהנתבעת קיימה בתקופת ההסכם בקנייה.
לטענת המבקשים מכתב התביעה עולה בבירור כי אין עילת תביעה אישית כנגד מי מהמבקשים. בכתב התביעה אין משהו שמסביר על יסוד מה המשיב סבור כי קמה לו זכות לקבל מהמבקשים באופן אישי את הכספים אשר מגיעים לו לטענתו עקב ההסכם שלו עם הנתבעת. גם אם יעלה בידי המשיב להוכיח את האמור בכתב תביעתו, אין בכך כדי לבסס עילה כנגד המבקשים אישית. לפיכך המבקשים סבורים כי תביעה זו הוגשה נגדם באופן אישי על מנת להלך אימים עליהם כנושאי משרה ובעלי תפקידים בנתבעת.
הנתבעים התייחסו לטענות המשיב בתגובתם לתשובת המשיב לבקשה וטוענים כי תשובתו הייתה מבוססת רובה ככולה על טענות, עובדות ועילות חדשות שאינן מופיעות בכתב התביעה. לא ניתן לתקן את כתב התביעה באמצעות תשובה לבקשה לסילוק על הסף וללא נטילת רשות מבית המשפט. לפיכך, ככל שישנן טענות שכאלה הן מהוות הרחבת חזית אסורה.
4. זאת ועוד, המבקשים התייחסו גם לתשובת המשיב לגופה וטענו כי גם אם היה ממש בטענות והעילות החדשות שהמשיב העלה בתשובתו, הן סותרות את תורת האישיות המשפטית הנפרדת שיש לתאגיד. מאחר והתביעה במהותה נוגעת להסכם שנחתם בין המשיב לנתבעת, וההסכם הזה הוא המסמך המכונן שעליו התביעה נסמכת, בטענה שהופר, כל הפעולות שהמשיב מייחס למבקשים בוצעו במסגרת מעמדם ותפקידם כבעלי המניות והמנהלים של הנתבעת והם אינם מקימות לו עילה לתבוע אותם באופן אישי בשל המחדלים שהוא מייחס בתביעה לנתבעת בקיום ההסכם עמו. הטלת אחריות אישית על נושאי משרה ובעלי תפקידים בתאגיד אפשרית רק במקרים נדירים ויוצאי דופן אשר המקרה שלפנינו אינו אחד מהם.
לאור האמור נטען כי יש לדחות את התביעה כנגדם על הסף וזאת עקב העדר יריבות והעדר עילה.