הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים
1. עניינן של התביעה והתביעה שכנגד – סכסוך שכנים בנוגע לעבודות בניה שבוצעו על ידי הנתבעים 1 – 2 /התובעים שכנגד 1 -2 (להלן – פרל) בבניין שהוא בית משותף , הכולל 5 תת-חלקות, ברחוב רמב"ן 37 בשכונת רחביה בירושלים (להלן – הבניין), ועקב כך נגרמו נזקים לדירתם של התובעים 1 ו- 2 /הנתבעים שכנגד 1 ו – 2 (להלן – פויכטוונגר) , ולדירת בתם , התובעת 3/הנתבעת שכנגד 3 (להלן – נעמי) .
2. פויכטוונגר, ביחד עם נעמי, הינם הבעלים והמחזיקים של 3 יחידות דיור בבניין, (תת-חלקות 1,2,3) , כאשר דירת פויכטוונגר (תת -חלקה 1) מצויה בקומת המרתף, מתחת למפלס הרחוב (להלן – דירת המרתף), ואילו דירתה של נעמי מורכבת משתי דירות מחוברות בקומת הקרקע (תת-חלקות 2,3).
3. על גג הבניין היה בזמנו מחסן (תת -חלקה 5) , אשר לו הוצמד הגג.
בשנת 2005 נרכש המחסן ביחד עם הגג על ידי פרל , והוא הורחב, תוך ניצול אחוזי הבנייה, לדירת פנטהאוז -דופלקס בקומות השנייה והשלישית (להלן – הפנטהאוז).
לטענת פויכטוונגר, הבנייה בוצעה אמנם על ידי פרל, אולם במעורבותו של הנתבע 3/התובע שכנגד 3 (להלן - שארף) , וזאת החל בחודש אפריל 2007.
אין מחלוקת כי הפנטהאוז נמכר על ידי פרל לשארף, וכי שארף רשום כבעליו החל ביום 24.9.09.
4. בין פויכטוונגר לבין פרל נחתם הסכם ביום 17.9.06 בנוגע לבניה (להלן – ההסכם) , וביום 23.4.07 נחתם ביניהם הסכם נוסף בנוגע לשימוש במים ובחשמל.
5. במסגרת ההסכם הוסכם, בין היתר, כי פויכטוונגר יחתמו על כל מסמך שיידרש לשם הגשת בקשות להיתרי בניה על ידי פרל, ויאפשרו לפרל לבצע את הבנייה תוך שימוש סביר ברכוש המשותף.
עוד הוסכם, כי הבנייה של שתי הקומות הנוספות תיעשה בהינף אחד , ובהתאם לחוות דעת של מהנדס מוסמך לעניין חוזק הבניין ויציבותו.
בסעיפים 5 ו- 6 להסכם פורטו עבודות השיפוץ וההתאמה שפרל התחייבו לבצע, על חשבונם, עד למועד סיום הבנייה, לרבות כניסה למעלית, הגדלת קיבולת עומס חיבור החשמל, מדרגות, הרחבת המרפסת בדירה של נעמי , העברת דודי החשמל ודודי המים לגג החדש ועוד, הכול כמפורט בהסכם, ובסעיפים 8 – 10 להסכם נקבעו הסדרים בנוגע לחנייה.
בסעיף 7 להסכם נקבע :
" פרל תהיה אחראית בלעדית לכל נזק או פגיעה שייגרמו לדירת פויכטוונגר, לרכוש המשותף, או לכל צד שלישי בקשר לבנייה, ותשפה את פויכטוונגר על כל נזק או פגיעה ועל כל תביעת צד שלישי כאמור".
6. כתב התביעה המקורי הוגש על ידי פויכטוונגר ביום 26.11.08 , כנגד פרל בלבד, על סכום של 557,813 ₪ , ובו נטען לנזקים כתוצאה מהבנייה, שבוצעה לדעת פויכטוונגר באופן כושל ובלתי מקצועי, תוך הפרות של ההסכם.
בין היתר, נטען לנזקי רטיבות, כשלים בבנייה, הן בנוגע ליציבות הבניין והתהוות סדק קונסטרוקטיבי בדירת המרתף והן בנוגע לליקויי בנייה ואי ביצוע ההתחייבויות שנטלו על עצמם פרל לפי ההסכם, הכול כמפורט בחוות דעת שצורפה על ידי פויכטוונגר של המהנדס יגאל ברגמן (להלן – חוות דעת ברגמן).
במסגרת התביעה המקורית ביקשו פויכטוונגר את אכיפת ההסכם בהתאם לחוות דעת ברגמן, ולחלופין – אכיפת ההסכם בהתאם לחוות דעת של מומחה אשר ימונה מטעם בית המשפט, וכן פיצוי כספי על נזקיהם הנטענים.
7. ביום 22.4.09 ניתנה החלטה על ידי כב' השופט ד. מינץ לפיה פרל יהיו רשאים להגיש חוות דעת מומחה מטעמם , ולאחר מכן ייתן בית המשפט את החלטתו לגבי מינוי מומחה מטעם בית המשפט.
ביום 25.5.09 הוגשה חוות דעת מטעם פרל של המהנדס סילביו הופמן (להלן – חוות דעת הופמן), וביום 10.6.09 מינה כב' השופט מינץ את המהנדס אחי קליין כמומחה מטעם בית המשפט (להלן – המומחה), לצורך מתן חוות דעת אודות השאלות ההנדסיות השנויות במחלוקת בין הצדדים.
ביום 3.2.10, לאחר שהתיק הועבר להמשך דיון בפני מותב זה, הורחב מינויו של המומחה גם לנושא הרטיבות בדירת פויכטוונגר, בעקבות ההצפות אשר אירעו בקומת המרתף בחודש ינואר 2010.
8. חוות הדעת של המומחה הוגשה ביום 16.9.10, לאחר שהמומחה ערך ארבעה ביקורים במקום בתקופה שבין 12.8.09 לבין 7.2.10, ובה צוין כי היו בפני המומחה , בין היתר, חוות הדעת של ברגמן וחוות הדעת של הופמן, לרבות טבלת השוואה מטעם פויכטוונגר והערות מהותיות לחוות הדעת של הופמן (להלן – חוות הדעת הראשונה של המומחה).
המומחה ציין כי חוות דעתו הראשונה מתייחסת לטענות פויכטוונגר לגבי עבודות שלא בוצעו ולחלופין שלא בוצעו כיאות , וקבע כי נזקיהם של פויכטוונגר עומדים על סך של 142,900 ₪ .
במסגרת הסכום האמור כלול גם סך של 62,000 ₪ בנוגע לאיטום המרתף (סעיף 2.1 לחוות הדעת הראשונה), אותו המליץ המומחה לחלק באופן שווה בין פויכטוונגר ובין פרל.
9. ביום 1.11.10 הגישו פויכטוונגר בקשה לקבלת ארכה להגשת כתב תביעה מתוקן מהטעם כי הם שלחו למומחה שאלות הבהרה רבות, וזאת הואיל ולדעתם חוות הדעת אינה עדכנית למצב שהיה קיים בשטח באותה עת , ובדיקותיו של המומחה לא בוצעו בהתאם לכל הוראותיו של בית המשפט.
הבקשה נדחתה בחלטה מיום 2.1.11 , הואיל ובית המשפט שוכנע כי לא מדובר בשאלות הבהרה אלא בשאלות "חקירתיות" במהותן, אשר מקומן במסגרת חקירה נגדית של המומחה על חוות דעתו.
10. ביום 13.2.11 הגישו פויכטוונגר כתב תביעה מתוקן על סכום של 752,842 ₪, הפעם גם נגד הנתבע 3 , שארף, ובו טענו כי ביצוע העבודות התנהל באופן מרושל ואיטי להחריד, דבר שהפך את חייהם ל"גיהנום של ממש" ,וכי גם לאחר השלמת הפנטהאוז פעלו פרל באזלת יד ותוך סחבת בתיקון הליקויים והפגמים שגרמו עבודות הבנייה , ובהשלמת התחייבויותיהם על פי ההסכם.
לטענתם, עקב עבודות הבנייה נתגלתה רטיבות קשה בדירותיהם וכן מפגעים נוספים, כמפורט בהרחבה רבה בכתב התביעה המתוקן.
11. בסעיף 174 לכתב התביעה המתוקן ישנה טבלה ובה ריכוז הנזקים הנטענים.
הטבלה כוללת פירוט הליקויים בדירות, נזקים הנדסיים, ליקויים ברכוש המשותף, וכן אי ביצוע עבודות בהתאם להסכם.
פויכטוונגר טוענים כי פירוט זה נערך הואיל וחוות הדעת הראשונה של המומחה לוקה בחסרים רבים, כי המומחה לא התייחס לליקויים רבים אשר הועלו בכתבי הטענות ובחוות דעת ברגמן, ובמיוחד כי הוא התעלם מהרחבת מינויו לגבי נזקי הרטיבות בחורף 2010.
12. הסעדים המבוקשים במסגרת כתב התביעה המתוקן הם:
א. צו עשה להריסה של השתלטות על חדר המדרגות וצו מניעה לבניית קומה נוספת, והוצאת המזגנים מהרכוש המשותף;
ב. פיצוי בסכום של 300,000 ₪ בשל נזקי הבנייה והפרת ההסכם, וכן צו עשה לתיקון הליקויים בפיקוחו של המומחה;
ג. פיצוי בסכום של 300,000 ₪ בשל עוגמת נפש;
ד. החזר הוצאות בסכום של 112,843 ₪ , בהתאם לפירוט שבסעיף 236 לכתב התביעה המתוקן;
ה. פיצוי בסכום של 40,000 ₪ עבור אובדן אפשרות להשכיר את הדירה ותשלומי ארנונה לחינם;
ו. פיצול סעדים לגבי נזקי רטיבות אשר יתגלו, אם יתגלו, במהלך חורף 2011.
יצוין, כי במסגרת סיכומיהם העמידו פויכטוונגר, שלא כדין, את סכום התביעה המתוקנת על סך של 1,098,669 ₪ במקום סך של 752,842 ₪ שנתבע בכתב התביעה המתוקן, וכבר כעת ייאמר שמדובר בשינוי חזית אסור , ולכן יש להתייחס לסכום המקורי של 752,842 ₪ בלבד.
13. פרל הגישו תביעה שכנגד ביום 2.6.11 על סכום של 476,998 ₪, ובה נטען , בין היתר, כי פויכטוונגר הם אלה שהפרו את ההסכם בכך שהגישו התנגדויות לבנייה ובכך גרמו נזק לפרל.
כמו כן נטען, כי פרל ביצעו שיפורים , הן בדירותיהם של פויכטוונגר והן ברכוש המשותף.
עוד נטען , כי יש לדחות על הסף את התביעה כנגד שארף בשל היעדר יריבות ועילה.
14. ביום 3.12.12 נדחתה בקשת פרל למחיקת התביעה על הסף וכן למחיקת סעיפים מתצהירה של הגב' דינה פויכטוונגר, התובעת 1 /הנתבעת שכנגד 1 , ומאידך התקבלה בקשתם של פרל למחיקת חוות הדעת של המהנדס גיל וייסבלך, אשר הוגשה על ידי פויכטוונגר לאחר שכבר מונה המומחה מטעם בית המשפט (להלן – חוות דעת וייסבלך), ונקבע כי חוות דעת וייסבלך תוצא מן התיק.
15. חקירתו של המומחה אחי קליין על חוות דעתו הראשונה התקיימה ביום 4.7.13, ובסיום החקירה נקבע כי המומחה יערוך ביקור נוסף בנכס לשם בדיקת הסדק הקונסטרוקטיבי הנטען על ידי פויכטוונגר, וכן נושאים נוספים אשר פורטו בהחלטה , ויגיש חוות דעת משלימה (ראה פרוטוקול עמ' 27).
16. הואיל ובינתיים פויכטוונגר החליפו ייצוג והמייצג החדש, עו"ד אילון דיסקין, מוכר לי אישית – ביקשתי לפסול את עצמי , על אף השלב המתקדם שבו היה מצוי ההליך, ולהעביר את התיק להמשך דיון בפני שופט אחר, אולם לאור הודעת פרל מיום 25.2.14 לפיה אין להם התנגדות שהתיק יוסיף להתנהל בפני מותב זה - ניתנה החלטה כמבוקש ביום 2.3.14.
17. ביום 3.3.14 הגיש המומחה בקשה לשחררו מהטיפול בתיק וזאת לאור בקשותיו של ב"כ החדש של פויכטוונגר להשלמות חוות הדעת הראשונה.
המומחה הגיש בקשות נוספות בעניין זה בתקופה שבין 16.3.14 ו – 9.9.14, אולם בקשותיו נדחו לאחר שהתברר כי המומחה לא פעל לפי ההחלטה מיום 4.7.13 ולא הגיש חוות דעת משלימה כפי שנתבקש.
המומחה הגיש את חוות הדעת המשלימה ביום 1.1.15, ובה התייחס, בין היתר , לנושאים שפורטו בהחלטה מיום 4.7.13.
המומחה נחקר על חוות הדעת המשלימה ביום 29.6.15.
18. לאחר סיום ההוכחות, הגישו פרל , ביום 18.8.15, בקשה להוספת ראיה – אישור מטעם הפניקס חברה לביטוח בע"מ כי פויכטוונגר קיבלו מחברת הביטוח , במהלך חודש יולי 2011 , סכום של 117,498 ₪ בשל נזקים דומים לאלה שנתבעים על ידם במסגרת ההליך שלפנינו , מבלי שגילו בזמן אמת עובדה זו לבית המשפט.
הבקשה להוספת הראיה התקבלה בהחלטה מיום 12.10.15 , לאחר שפויכטוונגר הודו כי אכן קיבלו את הסכום מחברת הביטוח , ואף ביקשו לקזזו מסכום התביעה , ולאחר שבית המשפט השתכנע כי מדובר בראיה מהותית אשר לא גולתה.
יצוין, כי בסיכומיהם מתייחסים פרל , משום מה , לסכום של 135,000 ₪ ולא לסכום של 117,498 ₪, דבר המהווה הרחבת חזית אסורה, ולפיכך נתייחס להלן לסכום של 117,498 ₪ בלבד.
דיון והכרעה
אשר לתביעת פויכטוונגר נגד שארף, הנתבע/התובע שכנגד 3
19. אכן שארף, הנתבע /התובע שכנגד 3 , לא חתם על הסכם כלשהו עם פויכטוונגר לגבי בניית הפנטהאוז , לא לקח על עצמו התחייבות כלשהי של פרל כלפי פויכטוונגר בהתאם להסכם ביניהם, וגם לא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו , ופויכטוונגר לא ביקשו לזמנו לעדות כעד מטעמם.
כמו כן, כפי שנאמר לעיל, שארף רשום כבעלים של הפנטהאוז מחודש ספטמבר 2009.
גם אם נקבל את טענתם של פרל כי הפנטהאוז נמכר לשארף במועד מוקדם יותר, בסוף שנת 2007 (ראה פרוטוקול עמ' 42 שורה 29) – הרי שפויכטוונגר עצמם מודים , בסעיף 7 לכתב התביעה המתוקן, כי לא ניתן לדעת האם שארף "נטל אחריות למחדלי הבנייה כמפורט בתביעה זו", וכי כתב התביעה המתוקן הוגש כנגד שארף "למען הזהירות בלבד".
עם זאת, לאור טענת פויכטוונגר בסעיף 5 לסיכומי התשובה מטעמם, שלא נסתרה, כי לבקשתו של שארף צורף חלק מחדר המדרגות, המהווה רכוש משותף, לקומת דירת הפנטהאוז , ובכך נחסמה הגישה של פויכטוונגר לגג – לא ראיתי מקום לסילוק התביעה נגד שארף על הסף, והבקשה בעניין זה נדחית.
אשר לתביעת פויכטוונגר נגד פרל, הנתבעים /התובעים שכנגד 1 ו – 2
20. בנוסף לאמור בפסקה 12 לעיל לגבי סכום התביעה המתוקנת - כבר כעת ייאמר, כי בסיכומיהם זנחו פויכטוונגר חלק מן הסעדים המבוקשים על ידם .
הכוונה לצו עשה ולצו מניעה (סעיף 241 (א) לכתב התביעה המתוקן ופסקה 12 (א) לעיל), ולהוצאות בסכום של 112,843 ₪ עבור חוות דעת הנדסיות, ייעוץ ורכישות ( סעיף 241 (ד) לכתב התביעה המתוקן ופסקה 12 (ד) לעיל) .
על פי הפסיקה, בעל דין שאינו מעלה בסיכומיו טענה מסוימת – נחשב כמי שזנח אותה (ראה למשל ע.א. 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ. סולל בונה פ"ד מ"ז (1) 311.
לפיכך, אין מקום לדון בסעדים האמורים , ודינם דחייה על הסף.
21. נותרו אם כן הסעדים המבוקשים בשל הנזקים עקב הבנייה בסכום של 300,000 ₪ ופיצוי נוסף לגבי עניינים שלטענת פויכטוונגר לא קיבלו ביטוי ו/או קיבלו ביטוי חלקי בחוות הדעת של המומחה, כמפורט בסעיף 241 (ב) ו – (ו) לכתב התביעה המתוקן, פיצוי בשל עגמת נפש בסכום של 300,000 ₪, כמפורט בסעיף 241 (ג) לכתב התביעה המתוקן, וכן פיצוי בסכום של 40,000 ₪ בשל אובדן האפשרות להשכיר את הדירה, כמפורט בסעיף 241 (ה) לכתב התביעה המתוקן.
אשר לנזקים עקב הבנייה
22. ראשית , ראיתי לקבל את עמדת פרל כי יש לדחות את טענות פויכטוונגר , המפורטות בסעיפים 1 – 24 לסיכומיהם, אשר מתייחסות לחוות הדעת של המומחים מטעמם, המהנדסים ברגמן וויסבלך , ודעתי זו לא השתנתה גם לאחר עיון בטענות פויכטוונגר בעניין זה בסעיף 6 לסיכומי התשובה מטעמם.
23. על פי תקנה 130 (ג)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן – תקסד"א) , אם מונה מומחה מטעם בית המשפט - יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט כאילו לא נתקבלו כראיה.
במילים אחרות, הואיל וחוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים מובאות בפני המומחה מטעם בית המשפט עובר למתן חוות דעתו, הרי שהן למעשה "נבלעות " בתוך חוות הדעת של המומחה , והיא חוות הדעת היחידה שעומדת לבחינת בית המשפט.
במקרה שלפנינו , אין מחלוקת כי חוות דעת ברגמן עמדה לנגד עיני המומחה מטעם בית המשפט בעת מתן חוות הדעת הראשונה , והמומחה נחקר ארוכות על חוות דעתו זו.
כמו כן נחקר המומחה גם על חוות דעתו המשלימה , ובמסגרת החקירות האמורות ולאחר מכן בסיכומים ניתן היה להעלות את כל הנושאים אשר , לטענת פויכטוונגר, לא מצאו ביטוי בשתי חוות הדעת של המומחה.
לפיכך, לא היה מקום כלל לשוב ולטעון טענות לגבי חוות דעת ברגמן בסיכומים מטעם פויכטוונגר.
24. חמורה עוד יותר היא ההסתמכות במסגרת סיכומי פויכטוונגר וכן בסיכומי התשובה מטעמם על חוות דעת וייסבלך (ראה סעיפים 13 - 24 לסיכומים וכן סעיף 6 לסיכומי התשובה).
חוות דעת וייסבלך הוצאה מן התיק בהחלטה מיום 3.12.12 (ראה פסקה 14 לעיל), וזאת לאור הוראות תקנה 130(ג)(1) לתקסד"א , הקובעת כי לא יוגשו חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין לאחר שמונה מומחה מטעם בית המשפט .
ההסתמכות בסיכומי פויכטוונגר על חוות דעת וייסבלך היא , אם כן , בניגוד לדין ובניגוד להחלטה מפורשת של בית המשפט, ונראה כי כל המוסיף בעניין זה – גורע.
25. אשר לחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, באופן כללי - המומחה הוא למעשה "זרועו הארוכה " של בית המשפט בנושאים מקצועיים שבתחום מומחיותו של המומחה , ועל פי הפסיקה, לא בנקל יטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה , בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן .
26. במקרה שלפנינו חוות הדעת הראשונה של המומחה היא מפורטת ומנומקת , וחוות הדעת המשלימה הוגשה זמן רב לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן.
כאמור, המומחה נחקר ארוכות על שתי חוות הדעת ( ראה פרוטוקול עמ' 12 עד 27 לגבי חוות הדעת הראשונה , וכן עמ' 44 עד 52 לגבי חוות הדעת המשלימה).
בחוות הדעת הראשונה אמד המומחה את נזקיהם של פויכטוונגר בסכום של 142,900 ₪ לפני
מע"מ, כאשר את עלויות האיטום של דירת המרתף , בסך של 62,000 ₪ , המליץ (בסעיף 2.1 לחוות
הדעת ) לחלק שווה בשווה בין הצדדים.
בחוות הדעת המשלימה הוסיף המומחה עלויות נוספות בסך של 11,000 ₪ (תיבת דואר, מערכת
אינטרקום, מערכת סולרית, תא חלחול מערבי).
בסך הכול אם כן מדובר, על פי שתי חוות הדעת של המומחה, בסכום כולל של 153,900 ₪, לפני
מע"מ.
27. המומחה עמד היטב בחקירות הנגדיות הארוכות , ותמך במסגרתן בממצאים שפורטו בשתי חוות הדעת מטעמו, ולכן לא ראיתי סיבה שלא לאמץ את מסקנותיו של המומחה.
28. על אף האמור , ראיתי לדחות את המלצת המומחה לחלוקה שווה בין הצדדים של עלויות האיטום בסכום של 62,000 ₪.
המלצת המומחה התבססה על כך שעוד לפני ביצוע עבודות הבנייה על ידי פרל הייתה רטיבות בבניין אשר לא תוקנה בצורה יסודית על ידי פויכטוונגר , אלא שלדעת המומחה היה זה בדרך של תיקון חלקי בלבד, ולכן גם אם עבודות הבנייה שבוצעו על ידי פרל גרמו לשינוי במצב האיטום של הבניין – לא ניתן, לדעת המומחה, להתעלם מחלקם של פויכטוונגר בכך.
הואיל ובחקירתו הנגדית אמר המומחה כי הוא אינו יכול לשלול את הטענה כי אם פרל לא היו מבצעים את עבודות הבנייה האיטום שהיה קיים "היה יכול להחזיק עוד 10 שנים" (פרוטוקול עמ' 17 שורות 1 – 3) - ראיתי לקבל את עמדת פויכטוונגר בעניין זה , ולחייב את פרל במלוא עלות התיקון בסכום של 62,000 ₪, כפי שקבע המומחה, מבלי לחלק את הסכום בין הצדדים.
29. לא ראיתי גם לקבל את טענת פרל לפיה יש להפחית את העלות המתייחסת לניקוז החצר הדרומית ( סעיף 2.3 לחוות דעת המומחה הראשונה ) , בסכום של 12,000 ₪ , וזאת לאור האמור בחוות דעתו המשלימה של המומחה (סעיף 2.8).
כך גם לגבי טענת פרל לגבי מיכלי הסולר (סעיף 2.12 לחוות הדעת הראשונה ), שיפועי הריצוף (סעיף 2.26 לחוות הדעת הראשונה וסעיף 2.6 לחוות הדעת המשלימה), וכן סעיף 2.28 לחוות הדעת הראשונה, המתייחס לדירתה של נעמי.
כל הטענות של פרל בעניינים אלה - דינן להידחות.
30. על אף האמור, ראיתי להפחית מהסכום הכולל שקבע המומחה בשתי חוות הדעת גם יחד (153,900 ₪) מספר עלויות , כפי שיפורט להלן:
א. סעיף 2.11 - משטחי בלוני הגז (סכום של 3,000 ₪) - יש להפחית סכום זה הואיל ובחוות הדעת המשלימה (סעיף 2.6) קובע המומחה כי הנושא טופל .
ב. סעיף 2.14 – גינה דרומית (סכום של 3,500 ₪) – יש להפחית סכום זה הואיל ופויכטוונגר לא הוכיחו כי הייתה קיימת גינה ובה עצי פרי לפני ביצוע העבודות, והמומחה אף אמר בחקירתו כי אם צריך לשתול גינה של עצי פרי - "יכול להיות שמה שקבע ברגמן גם לא מספיק" (פרוטוקול עמ'12 שורות 29 – 32) .
ג. סעיף 2.34 – קיר כלפי רחוב רמב"ן ( סכום של 500 ₪) – יש להפחית סכום זה הואיל והדבר בוצע, וכך גם לגבי סעיף 2.38 - השלמת גדר עם שער ( סכום של 3,500 ₪) .
בסך הכול יש להפחית , אם כן, סכום כולל סכום של 10,500 ₪, מהסכום הכולל שקבע המומחה בשתי חוות הדעת מטעמו.
31. לאור האמור , יש להעמיד את הסכום המתייחס לנזקיהם של פויכטוונגר עקב הבנייה על סך של 143,400 ₪.
32. מהסכום האמור יש לקזז את הסכום של 117,498 ₪ שקיבלו פויכטוונגר מחברת הביטוח, מבלי שגילו את קבלתו בעת הגשת כתב התביעה המתוקן , וזאת לאחר שבא כוחם החדש , בהגינותו, ביקש במסגרת התגובה לבקשת פרל להוספת ראיה , לקזז סכום זה.
יצוין, כי לא שוכנעתי מהטענות של פויכטוונגר בסעיף 7 לסיכומי התשובה מטעמם, הסותרות למעשה את האמור בתגובת פויכטוונגר לבקשה להוספת ראיה, לפיהן הסכום שקיבלו מחברת הביטוח מהווה פיצוי לנזקיהם כתוצאה מפגיעות בקירות דירתם, שדרשו תיקוני טייח וסיוד, פגיעות בריהוט, בשטיחים, בספרים ובשאר חפצי הבית, וכי הקיזוז צריך להתייחס לפגיעה בקירות בלבד ולא לפגיעה בחפצים , שאינה חלק מן התביעה.
העובדה כי פויכטוונגר העלימו בחוסר תום לב את קבלת הפיצוי מחברת הביטוח היא חמורה דיה על מנת שלא לקבל את טענותיהם בעניין זה.
33. לאור האמור , מסתכמים נזקיהם של פויכטוונגר עקב הבנייה בסכום של 25,902 ₪ בלבד, המהווה את ההפרש שבין הסך של 143,400 ₪ לבין הסך של 117,498 ₪ , ומכאן שמלכתחילה הוגשה תביעה מנופחת ללא כל פרופורציה.
אשר לפיצוי בשל עגמת נפש
34. כאמור , דורשים פויכטוונגר ונעמי סכום משמעותי של 300,000 ₪ בשל ראש נזק זה, דהיינו סך של 100,000 ₪ עבור כל אחד מהם.
הואיל ואין מחלוקת כי פויכטוונגר עצמם לא התגוררו כלל בדירה בעת ביצוע עבודות הבניה והדירה הייתה מושכרת במשך שנים רבות – הרי שלמעשה יש להתייחס, אם בכלל , רק לעגמת נפש הנטענת על ידי נעמי, ואילו לגבי פויכטוונגר, אשר לא חוו על בשרם את עבודות הבנייה , מדובר רק באובדן דמי שכירות שכן את הפיצוי בשל החפצים בדירה קיבלו כבר מחברת הביטוח.
לאור סכום הנזק עקב הבנייה כפי שנקבע לעיל (25,902 ₪), הנמוך עשרות מונים מסכום התביעה, לאור הסתרה בזמן אמת של העובדה כי התקבל על ידי פויכטוונגר סכום משמעותי מחברת הביטוח וגילויו רק לאחר שהדבר נודע לפרל, וכן לאור העובדה כי עצם עגמת הנפש הנטענת לא הוכחה והסכום של 300,000 ₪ נטען למעשה בעלמא , ללא כל ראיה לגביו – ראיתי לדחות רכיב זה של התביעה.
35. בהקשר זה יצוין, כי לא שוכנעתי מהסבריה של נעמי בחקירתה הנגדית לגבי אי גילוי העובדה שהתקבלו סכומים מחברת הביטוח (פרוטוקול עמ' 30 שורות 27 - 30 ועמ' 31 שורות 1 -3).
כפי שנאמר לעיל, יש לראות בחומרה התנהלות זו, הגובלת בניסיון להטעות את בית המשפט.
מפאת כבודה של נעמי לא ארחיב בעניין הסבריה, שהם בגדר היתממות , וזאת בלשון המעטה, ונראה כי גם כאן , כל המוסיף – גורע.
אשר לפיצוי בשל אובדן האפשרות להשכיר את דירת המרתף
36. פויכטוונגר טוענים , בסעיף 11 לסיכומיהם, כי לאור הרטיבות בדירה כפי שפורטה בחוות דעת ברגמן , נטשו השוכרים אשר התגוררו בדירת המרתף את המושכר ונגרם להם נזק בסכום של 40,000 ₪ בשל אובדן שכירות ו/או תשלומי חינם של ארנונה בשל דירה ריקה.
יצוין, כי פויכטוונגר לא הביאו כל ראיה בעניין זה.
37. בסעיפים 9 ו – 11 לסיכומי התשובה מטעמם טוענים פויכטוונגר , כי גם אם לא הוכחה השכרת הדירה – הרי שמגיע להם שכר ראוי בשל אי שימוש בדירה המסתכם בסכום זהה לדמי השכירות.
38. לא ראיתי לקבל טענות אלה.
הואיל ופויכטוונגר לא הביאו כל ראיה לגבי סכום הנזק הנטען בשל רכיב זה , ולמעשה "זרקו" סכום בעלמא, וגם לא הוכיחו כי עשו מאמץ כלשהו להקטנת הנזק בנוגע להשכרת הדירה , ולו גם בדמי שכירות נמוכים מאלה שקיבלו מאת הדיירים אשר נטשו את דירת המרתף – דינו של ראש נזק זה להידחות .
סיכום ביניים לגבי סכום התביעה
39. בהתעלם מהסכום שנדרש במסגרת הסיכומים מטעם פויכטוונגר , כפי שנאמר לעיל - הרי מתוך הסכום המקורי של 752,842 ₪ , אשר נדרש במסגרת התביעה המתוקנת , ראיתי להעמיד את סכום התביעה על סך של 25,902 ₪ בלבד.
אשר לתביעה שכנגד
40. טענתם העיקרית של פרל במסגרת התביעה שכנגד היא , כי פויכטוונגר הפרו את ההסכם הפרה יסודית בכך שהביעו התנגדות לגבי תב"ע שהוגשה על ידי פרל , ולכן טוענים פרל כי הם זכאים להשבה של מלוא השיפורים וההשבחות שבוצעו על ידם לטובת פויכטוונגר, הן בדירותיהם והן ברכוש המשותף.
בחקירתה מיום 19.5.13 , אשר לא נסתרה , אישרה גב' דינה פויכטוונגר כי ביום שבו נחתם ההסכם נשלח מכתב לוועדה המקומית לתכנון ובנייה (נספח ג' לתצהיר עדות ראשית מטעמה), על ידי עו"ד ד"ר אליאש, אשר הוא זה שאישר את חתימותיהם של פויכטוונגר על התקנון המוסכם, ואשר בו הוא הודיע על הסרת ההתנגדות של פויכטוונגר (פרוטוקול עמ' 8 שורות 30 – 32).
בנסיבות אלה, אין מקום לטענתם העיקרית של פרל בדבר הפרת ההסכם בעניין ההתנגדויות.
41. כמו כן, ראיתי לקבל את טענות פויכטוונגר בסעיף 10 לסיכומי התשובה מטעמם כי דרישותיהם של פרל במסגרת התביעה שכנגד אינן מבוססות ואינן נתמכות בראיות, וכי הן אף מתייחסות לשיפורים והשבחות שהיה עליהם לבצע על פי ההסכם ואל להם לבקש כיום החזר על מה שהיה עליהם לבצע, על חשבונם.
42. לפיכך, דין התביעה שכנגד, אשר ממילא מתעורר הרושם כי הוגשה אך ורק על מנת להתגונן בפני התביעה העיקרית של פויכטוונגר – להידחות.
סוף דבר
43. לאור כל האמור לעיל – אני קובעת כדלקמן:
א. אשר לתביעה שכנגד - התביעה שכנגד נדחית במלואה .
ב. אשר לתביעה –
1. התביעה נגד הנתבע /התובע שכנגד 3 , שארף נותרה על כנה , ובקשת פרל לסילוקה על הסף - נדחית.
2. התביעה נגד הנתבעים/התובעים שכנגד , פרל ושארף, מתקבלת באופן חלקי בלבד.
פרל ושארף , ביחד ולחוד, ישלמו לפויכטוונגר, תוך 30 ימים , סכום של 25,902 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת כתב התביעה המתוקן (13.2.11) ועד לתשלום המלא בפועל.
3. לאור חוות הדעת המשלימה של המומחה בנושא הרטיבות - הבקשה לפיצול סעדים לגבי נזקי רטיבות בחורף 2011 , נדחית.
44. אשר להוצאות - הואיל והתביעה שכנגד נדחתה במלואה , והואיל וגם התביעה עצמה התקבלה רק באופן חלקי ביותר , אין צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ו' אדר א' תשע"ו, 15 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.
