משלוחה אינטראקטיב בע"מ נ' קוינטנר ואח'

1. התביעה דנן על סך 330,078.85 ₪ הוגשה ע"י התובעת - חברת אינטרנט המספקת שירותי הזמנה אונליין ממסעדות, ושירותים נלווים לתחום המסעדנות, נגד הנתבעים שהינם מסעדה והבעלים שלה. התביעה הוגשה לפיצוי, בגין מה שלטענת התובעת הינם הפרת שלושה הסכמי התקשרות ופגיעה בזכויות יוצרים.

תמצית טענות התובעת

2. התובעת מחזיקה במחלקת פיתוח תוכנה ויש לה אתר בשם "משלוחה", המשמש כלי אונלין להזמנות אוכל ממסעדות. האתר מפעיל מערכת המאפשרת לגולשים להזמין אוכל ממסעדות באמצעות האתר ואתרים נוספים, וההזמנה מודפסת ישירות במטבח המסעדה מושא רצון הגולש. ההזמנה מבוצעת מן המסעדות אשר גובות תשלום מהגולש, מבצעות את המשלוח, ומשלמות עמלה לתובעת.

נתבעת 3 הינה חברה פרטית בבעלות משותפת של נתבעים 1-2 אשר פועלת כמסעדה איטלקית ברחוב הנציב 5 בתל-אביב. (להלן: "המסעדה "). בבעלות נתבעים -2- 1- חברה נוספת "ביג מאמא נאג'רה בע"מ" שהינה בהליכי פירוק .

3. לטענת התובעת, עד לאחרונה, נתבעת 3 הייתה לקוחה שלה, אחד השיקים שמסרה לתובעת חולל והיא נמנעה מתשלום שכר לתובעת. בנוסף, הנתבעת העתיקה מהתובעת קנין רוחני לאחר סיום ההתקשרות. בין התובעת לנתבעת 3 נחתם ביום 1.10.07 הסכם פרסום באתר התובעת (להלן : "הסכם הפרסום" ) ונתבעת 3 חתמה על הוראת קבע בבנק הפועלים לצורך תשלום התמורה החודשית לתובעת. ביום 20.8.2010 חתמה נתבעת 3 על הסכם נוסף להרחבת שירותיה מהתובעת- הסכם לפיתוח ותחזוקה של מערכת ביצוע הזמנות און ליין. בהסכם זה התחייבה התובעת לספק שירותי עיצוב והקמת אתר אינטרנט, מערכת הזמנות און ליין, התאמת האתר למנועי חיפוש וניהול קמפיין PPC מתקדם בגוגל, בהתאם לתקציב שייקבע. בתמורה התחייבה הנתבעת לשלם מדי חודש רק על תחזוקה חודשית הכוללת תמיכה טכנולוגית באתר ובמערכת ביצוע הזמנות, (להלן "הסכם הפיתוח") ביום 10.6.2012 עדכנו הצדדים את התעריף בהסכם הפיתוח, במסגרת העדכון הוזילה התובעת את התעריף החודשי ששלמה נתבעת 3 מתוך רצון לשמר את נתבעת 3 כלקוחה.

4. טוענת התובעת, שנתבעת 3 לא מילאה את התחייבותה בהסכמים ולא שילמה את חובה המצטבר בסך 30,078.85 ₪. למרות דרישות התובעת, נתבעת 3 דחתה את התשלומים כדי "להרוויח זמן", ובמקביל העלתה לאוויר אתר אחר, במקום זה של התובעת. לטענת התובעת, נתבעת 3 עשתה זאת, כדי שאם תוריד התובעת את האתר בשל אי התשלום, הנתבעים יוכלו להעלות אתר חדש, עם חברה מתחרה.

לטענת התובעת, עד ליום הגשת התביעה חובה של נתבעת 3 הינו 30,078.85 ₪ ושיק שמסרה נתבעת 3 חולל. נתבע 1 הוליך שולל במזיד את מנהלת הכספים בתובעת 1, עת התחייב, כי יבצע תשלום בתמורה להחלפת השיק שחולל וכן שיקים שמועד פירעונם היה לאוקטובר 2014 ומשאלו נמסרו לו, בשל מצגיו, הוא ניתק מגע עם התובעת וסירב לשלם את החוב.

5. לטענת התובעת, נתבעים 1-2 חבים אישית כדירקטורים ונושאי משרה, וכמי שהציגו מצגים כוזבים בפני התובעת, וביצעו הונאה. נתבעים 1-2 נתנו לא פעם התחייבות אישית לתשלום החובות לתובעת והבטיחו, כי החוב ישולם בהקדם ע"י הנתבעת. הבטחות אלו נתנו ע"י הנתבעים אישית הגם שהם ידעו שחברת ביג מאמא נאג'רה בע"מ שבבעלותם, נמצאת בקריסה כלכלית. בהתנהלותם הרשלנית העמידו גם את הנתבעת 3 בסיכון משפטי, והחליטו שלא לשלם לתובעת את התשלום המגיע לה עפ"י ההסכמים. הנתבעים גם העתיקו קנין רוחני של התובעת והעלו כ- 60 תמונות מועתקות לאתר החדש, התמונות המועתקות הופיעו כ 120- פעמים באתר החדש שעלה לאוויר שתי דקות לאחר שהורידה התובעת את האתר של הנתבעת 3, עקב אי תשלום חובות הנתבעים.

6. טוענת התובעת שנתבע 1 פעל בעורמה ובכזב, יצר מצג שהוא יחתום על כתב ערבות אישית, אם התובעת תחליף את השיקים שנמסרו לה בשיקים אחרים. למרות שהעביר את צילום תעודת הזהות שלו לצורך כך, הוא לא הסכים לחתום על כתב הערבות בנוכחות עו"ד ובעצם, לא התכוון לעשות זאת. לאחר שנמסרו לו השיקים שבחזקת התובעת, נעלם הנתבע 1, לא העביר כל תשלום ולא חתם על כתב ערבות אישית. לטענתה, נתבע 1 לקח במרמה את השיקים מהתובעת, מה שמהווה עבירה פלילית של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז 1977. לאור זאת הודיע התובעת לנתבעים שביום 28.9.14 האתר יורד מהרשת. האתר הורד בשעה 16:00, ובשעה 16:02 העלו הנתבעים אתר חדש עם קנין רוחני שהעתיקו מהתובעת, מה שמוכיח לטענתה, שהנתבעים לא התכוונו לשלם ורק "משכו זמן" עד אשר יסיימו את בניית האתר החדש ע"י חברה מתחרה לתובעת. נתבעת 3 הפרה את זכויות היוצרים של התובעת בעשרות תמונות.

7. בהסכם נוסף בין הצדדים מיום 14.1.08 . שנחתם בין הצדדים, ייפתה התובעת את כוחם של הנתבעים לעשות שימוש בתמונות שצילמה וסבסדה ככלי מדיית פרסום ויחסי ציבור, שבאמצעותם יקודמו עסקי הנתבעת (להלן: "הסכם זכויות יוצרים"). בהסכם זכויות היוצרים התחייבו הנתבעים שלא יעשו שימוש בתמונות שצילמה וסבסדה התובעת לטובת אתרי אינטרנט אחרים מלבד אתרה של התובעת. לטענת התובעת, בכל אחת ואחת מך התמונות שצילמה התובעת כיצירה אומנותית, יש לה זכות יוצרים, התמונות היו מקוריות, פרי עמלה של התובעת. התובעת השקיעה מאמץ מחשבתי ואומנתי כדי לגבש את התצורה הגרפית והתכנים שהופיעו על גבי עשרות התמונות - שהופיעו בכ 120- מופעים שונים באתר של נתבעת 3. העלאת האתר החדש עם התמונות המועתקות, דקות לאחר הורדת האתר הישן, מלמדת על תכנון מראש לגזול את זכויות התובעת. נתבעת 2 הודתה שהנתבעים גזלו תמונות המוגנות והשתמשה בהם כשבועיים ימים. העתקת התמונות ופרסומן באתר הנתבעת 3 היו בחוסר תום לב ובכוונה לגרום לתובעת נזק, בכך פגעה הנתבעת גם בזכותה המוסרית שלה. נתבעת 3 הפרה את הסכמי ההתקשרות עמה ולא שילמה את חובה עד עצם היום הזה, ובהתאם לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל''א 1970- עומדת התובעת על זכותה לתשלום פיצוי כספי בגין ההפרה, ועל תשלום החוב וסה"כ פיצוי כספי בסכום של 30,078.85 ₪.

8. התובעת עותרת לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד בסך של 330.078.85 ₪ כדלקמן : בגין הפרת הסכמי התקשרות - פיצוי כספי בסד של 30.078.85 ₪ . בגין הפרת הסכמי ההתקשרות ואי תשלום חובה של נתבעת 3 פיצוי כספי בסך של 30,078.85 ₪. בגין הפרת זכות יוצרים והפרת זכית מוסרית פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בסד של 300,000 ₪ .