האחים אבו עיאש בע"מ נ' המכללה האקדמית גליל מערבי ואח'

1.לפניי תביעה כספית של התובעת, חברה לביצוע עבודות קבלנות, לחייב את הנתבעות - המכללה האקדמית גליל מערבי (אשר עושה כיום שימוש במבנים שנבנו על ידי התובעת), והסוכנות היהודית, היא חוכרת המקרקעין – לשאת בחובות המכללה האזורית גליל מערבי אשר הזמינה את ביצוע הבניה מאת התובעת. תביעה זו הוגשה לאחר שניתן צו פירוק כנגד המכללה האזורית טרם שפרעה את חובותיה לתובעת.

אקדים ואומר כי שוכנעתי שדין התביעה להידחות. התובעת אומנם פרשה יריעה רחבה כנגד הנתבעות בנוגע לחיובן הישיר בחוב של המכללה האזורית כלפיה, ואולם עיקר טענותיה של התובעת נטענו בעלמא. התובעת לא השכילה להצביע על ראיה משמעותית וישירה שיהא בה כדי לקשור את מי מהנתבעות לחוב של המכללה האזורית כלפיה. אומנם, חלק מטענות התובעת הגיונן בצדן, ואולם אין די בכך כדי להטיל חיוב על מי מהנתבעות. משלא עלה בידי התובעת למקד את טענותיה ולבססן בראיות, ממילא לא עמדה היא בנטל ההוכחה הרובץ עליה, ועל כן יש לדחות את התביעה.

הרקע

2.התובעת, חברה קבלנית, בנתה ברבות השנים בקמפוס גליל מערבי מספר מבנים לרבות מרכז מדעים ואולם ספורט בעלות כוללת של מיליוני שקלים. עניינה של התביעה שלפנינו בטענת התובעת כי הנתבעות או מי מהן נותרו חבים לה סכומים שונים בגין בניית מבנים אלו.

3.תחילה פעלה בקמפוס המכללה האזורית גליל מערבי (להלן: "האזורית"). האזורית היא אשר הזמינה את ביצוע עבודות הבניה מהתובעת (סעיפים 5 ו- 7 לכתב התביעה). בפתחה של המאה הנוכחית ועל יסוד הנחיית המועצה להשכלה גבוהה (להלן: "המל"ג") והוועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג (להלן: "הות"ת"), לא ניתן היה משלהי שנת 1999 לקיים פעילות אקדמית שתוכר על ידי המל"ג, אלא באמצעות עמותה נפרדת (נספח יג למוצגי התובעת). לפיכך, הוקמה והחלה לפעול בקמפוס גם המכללה האקדמית גליל מערבי (להלן: "האקדמית"). האקדמית היא הנתבעת 1 אשר משתמשת כיום במבנים שהוקמו על ידי התובעת, ועל כך בהרחבה בהמשך.

ביום 18.11.01 חתמו האזורית והאקדמית על הסכם אשר הסדיר את השימוש במבני הקמפוס, וכן את יחסי ההעמסה בין המכללות, היינו את אופן חלוקת הנשיאה בעלויות השונות (נספח יב למוצגי התובעת).

4.הנתבעת 2 היא הסוכנות היהודית לארץ ישראל (להלן: "הסוכנות") אשר חוכרת מרשות מקרקעי ישראל את מקרקעי הקמפוס (חוזה החכירה - נספח ד לכתב התביעה). הסוכנות גייסה בין היתר תרומות עבור הקמת מבנים בשטח הקמפוס במסגרת פרויקט "קרן חינוך". בכתב הגנתה ובסיכומיה מסבירה הסוכנות כי עבור כל אחד מהמבנים התקבלו זכויות חכירה במקרקעין עליהם הם נבנו (תמורת תשלום דמי חכירה סמליים) אך ורק לשם הבטחת שמירת ייעוד המבנה למטרות ציבוריות, וכדי שתרומת התורמים תוכר בפטור ממס בארץ מוצא התרומה. לצורך הסדרת ההפעלה והשימוש במבנים נערך הסכם בין הסוכנות לגוף המפעיל, לו הוענקה זכות שימוש.

5.בשנת 2002 העבירה האזורית לשימוש האקדמית שלושה מבנים שהיו רשומים בספריה, ואשר הוקמו ברובם מכספי תרומה שהעבירה הסוכנות לאזורית. אחד המבנים הוא מרכז המדעים. עוד בשנת 2002 נחתם הסכם בין הסוכנות לאקדמית בנוגע להענקת רשות שימוש במבנים אלו (הסכם רשות השימוש - נספח ט/2 למוצגי התובעת). שנים לאחר מכן, בשנת 2008, נערך הסכם נוסף למתן רשות שימוש מאת הסוכנות לאקדמית, בפרויקטים נוספים - אחד מהם הוא אולם הספורט (נספח יא/2 למוצגי התובעת).