פלונית נ' עיריית בת ים ואח'

הצד שלישי:              ארזים שירותי ביובית מתקדמים בע"מ

פסק דין

רקע עובדתי

1. פסק דין זה עניינו תביעה לנזקי גוף שנגרמו על פי כתב התביעה לתובעת, ילידת X.X.1981, בתאונה שארעה ביום 20.11.2018 בסמוך לשעה 17:30, עת הלכה יחד עם ילדיה ומתווך נדל"ן (מאיר חגי) לראות דירה, ובעודה הולכת על המדרכה בסמוך לרחוב הפלמ"ח 8 בבת ים, נפלה לתוך בור ביוב אשר המכסה שלו לא נסגר כראוי (להלן: "המפגע"), וכתוצאה מכך, נחבלה התובעת בגב תחתון ובברך ימין. (להלן: "התאונה").

    

2. התובעת פנתה ביום התאונה למוקד רפואה דחופה בקופ"ח התלוננה על חבלה בברך ימין, רופא קופ"ח אבחן צליעה ברגל ימין, שפשוף שטחי באספקט מדיאלי שוק מימין ותפיחות ורגישות במישוש השוק, וטופלה בחיטוי הפצעים וחבישה והופנתה להמשך מעקב רפואי. ביום 21.11.18 פנתה התובעת למיון ביה"ח וולפסון עקב החמרה בכאבים בשוק ימין, נבדקה על ידי הצוות הרפואי, ובבדיקתה תועד סימן חבלה עם נפיחות והמטומה בשוק ימין, בוצעו צילומים ולא אובחנו שברים. שוחררה לביתה עם המלצות, משככי כאבים, רגל מורמת והמשך מעקב רפואי.

    

3. התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1, עיריית בת ים, בטענה כי לא דאגה במידה מספקת לתקינות שטח המדרכה בו ארעה התאונה הנמצא בשטח שיפוטה, וכנגד הנתבעת 2, מי בת ים, תאגיד מים וביוב בע"מ, שלא דאגה לתקינות אזור מכסה בור הביוב והמים בו ארעה התאונה.

    

   ע"פ הודעת הצדדים מיום 26.2.2020, הוסכם למחוק מהתביעה את הנתבעת 1, עיריית בת ים, תוך התחייבותה של הנתבעת 2, מי בת ים, לשאת בכל חיוב שיוטל על מי מהנתבעות.

    

4. הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") הגישה הודעת צד שלישי כנגד ארזים שירותי ביובית מתקדמים בע"מ (להלן: "ארזים"), בטענה כי התאונה ארעה כתוצאה מעבודות שביצע הצד השלישי במקום, לפתיחת סתימה בסמוך לתשתית הביוב ברח' הפלמ"ח 8 בבת ים בו ארעה התאונה.

    

   הנכות הרפואית

    

5. בחוות דעתו של ד"ר תומר קרבאל, מומחה אורתופדיה מטעם התובעת נקבעו לתובעת נכות צמיתה בשיעור 15% בגין הגבלה בעמ"ש גבי ו- 5% בגין נויריטיס.

   בחוות דעתו של ד"ר עופר להב, מומחה אורתופדיה מטעם הנתבעות קבע כי לא נותרה לתובעת

   נכות מהתאונה.

    

   נוכח הפערים שבין חוות הדעת, מונה מומחה מטעם בית המשפט, ד"ר ישראל כספי, אשר קבע

   בחוות דעתו כי לתובעת נגרמה בעקבות התאונה החמרה בפגימה שחיקתית של עמוד השדרה

   המתני - היצרות תעלת שדרה עם הפרעה בסובכים בעיקר בהליכה. קבע נכות רפואית משוקללת

   בשיעור14.5% , המורכבת מנכות בשיעור 10% בגין הגבלה קלה בתנועות ע"ש מתני– לפי תקנה

   37(7)(א) לתקנות הביטוח הלאומי, ו-5% בגין ירידה בתחושה בפיזור L5 ימין, מחצית מתקנה

   32(1)(א)(1) לתקנות הביטוח הלאומי.

    

6. הנתבעת מכחישה בכתב ההגנה דבר אירוע התאונה. טוענת כי על פי התמונות שצורפו לכתב התביעה מכסה הביוב היה תקין, וכי אף בהנחה שלא היה סגור כראוי, לא ניתן ליפול לתוך בור הביוב. הצד שלישי אף הוא מכחיש דבר האירוע ו/או כל אחריות לגרם התאונה.

    

7. בדיון ההוכחות שהתקיים, העידו ונחקרו על תצהיר עדותם התובעת, אמה של התובעת, ובן זוגה של האם, פלוני (להלן:"פלוני"), והמתווך, מר מאיר חגי (להלן: "מאיר", "המתווך"). מטעם הנתבעת העידו טל טורן (להלן:"טורן"), מנכ"ל תאגיד המים ומר אריק פרץ (להלן:"פרץ"), אחראי על הפעילות התפעולית של התאגיד, ומטעמו של הצד השלישי העיד בעליו ומנהלו, נסים סמי ציון (להלן:"ציון").

    

   הצדדים לא זימנו לחקירה נגדית את ד"ר כספי מומחה בית משפט בתחום האורתופדי, כך שקביעותיו בחוות הדעת לא נסתרו ובהתאם להלכה הפסוקה בהעדר טעמים לסטייה מקביעות אלה מצאתי לקבלן.

    

    

   דיון והכרעה

   אירוע התאונה

8. התובעת בעדותה בבית המשפט תארה את התרחשות התאונה, לפיה בעת שהלכה במדרכה בסמוך לרחוב הפלמ"ח 8 בבת ים, יחד עם שלושת ילדיה הקטנים לצידה המתווך הלך מעט לפניה, ותוך כדי דריכה על מכסה ביוב, מבלי שהבחינה שהמכסה אינו סגור כראוי, המכסה נפתח והיא נפלה עם שתי רגליה לתוך בור הביוב וקיבלה מכה חזקה בגב ובברך ימין.

    

9. על פי עדותה של התובעת, המתווך שנילווה אלה, עזר לה לצאת מבור הביוב, היא התקשרה לאמה ובקשה שתגיע למקום ותיקח אותה לקבל טיפול רפואי. המתווך התקשר למוקד העירוני לדווח על האירוע ולמקום הגיע פקח עירוני (נפתחה פניה מס' 592208), שצילם את בור הביוב ושם לוח עץ על מכסה הביוב על מנת לסמן ולסתום אותו.

    

   על פי עדותה של התובעת בבית המשפט, בן הזוג של אמה אשר הגיע למקום יחד עם אמה זמן קצר לאחר התאונה, צילם את המפגע, בו נראה מכסה בור הביוב כשהוא פתוח. לראיות שהוגשו מטעם התובעת צורפו מספר תמונות המתעדות את מכסה הביוב הפתוח והסביבה הקרובה לו במועד התאונה, וכן, צרפה תמונות שצילמה מספר ימים לאחר האירוע, מהן עולה שהמפגע טופל.

    

   התובעת הפנתה בעדותה לתצלומים שצולמו ע"י העד פלוני מיד לאחר התאונה המראים את המכסה הפתוח שסומנו כנספחים 1א' – תמונה תחתונה, 1ב', 1ד' לראיות התובעת.

   עיון של בית המשפט בתצלומים אלה, מעלה כי ניתן לראות שמכסה הביוב אינו סגור כראוי במקומו ובמיוחד ניכר הדבר מעיון בתצלום שסומן כנספח 1ד' לראיות התובעת.

    

   על פי עדותה של התובעת, לאחר שדיווחה על האירוע לעירייה, כפי שעולה מתמונות שצרפה המפגע טופל והוסר, כך שמכסה הביוב נראה סגור כראוי. מפנה לתצלומים, נספחים 1ג' ו-1ה' לראיות התובעת.

    

   עיון במכתב השחרור –מוקד רפואה דחופה בקופ"ח אליו פנתה מיד לאחר התאונה ביום 20.11.18, נרשם כי סיבת הפניה למוקד "בעקבות נפילה לבור של ביוב וחבלה בברך ימין". (נספח 3 לראיות התובעת). כך, גם נרשם במכתב השחרור ממיון ביה"ח וולפסון. (נספח 9 לראיות התובעת).

    

   התובעת נחקרה בחקירה נגדית על תצהירה, עמדה על גרסתה, עדותה היתה עקבית וקוהרנטית ומצאתי ליתן בה אמון.

    

10. אמה של התובעת ובן הזוג שלה פלוני, נחקרו בבית המשפט חקירה נגדית על תצהירי עדותם. העידו כי הגיעו למקום האירוע מיד לאחר שהתובעת התקשרה והזעיקה את אמה, ראו אותה יושבת על שפת המדרכה כשהיא כאובה מאוד.

     

    מר פלוני, בן הזוג של אמה של התובעת מעיד בתצהירו כי כשהגיע למקום ראה את בור הביוב הפתוח אשר גרם לנפילתה, וצילם את המכסה הפתוח. בעדותו בבית המשפט העיד כי התמונות צולמו באמצעות הטלפון הנייד של התובעת, שכן הגיע למקום ללא הטלפון הנייד שלו.

    בחקירה הנגדית הוצגה לעד תמונה של בור הביוב הפתוח – נספח 1ד', אישר כי צולמה על ידו מיד בסמוך להגעתו למקום התאונה. על פי עדותו, הוא ואמה של התובעת הגיעו למקום פני הפקח העירוני, כאשר הפקח הניח פלטה של עץ שתכסה את פתח הביוב שתועד על ידו בתצלום שמופיע בנספח 1ה' תמונה עליונה. על פי עדותו לא הוא צילם תמונה 1ה' תחתונה. ולאחר מכן, לקח את התובעת ברכבו למוקד קופ"ח.

    עדותו של מר פלוני היתה קוהרנטית תמכה בגרסתה של התובעת ונתמכה בתצלומים שצילם.

     

11. מטעמה של התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מתווך נדל"ן, מאיר חגי.

    על פי עדותו לא הכיר את התובעת לפני התאונה ולא נמצא איתה בקשר מאז האירוע.

    העיד כי קבע להיפגש עם התובעת ביום התאונה (20.11.18) בסמוך לשעה 17:30, על מנת להראות לה דירה להשכרה. נקודת המפגש נקבעה ברחוב ויצמן, ומשם הלכו לראות דירה שנמצאת ברחוב הפלמ"ח, כאשר הלכו בסמוך לרחוב הפלמ"ח 8 בבת ים, נפלה התובעת לתוך בור ביוב שמכסהו לא נסגר כראוי.

    מעדותו בחקירה הנגדית עלה כי בעת שנפלה לבור הביוב הוא היה כחצי מטר לפניה, לא ראה את הנפילה עצמה אולם שמע קול נפילה חזק, הסתובב לראות מה קרה, וראה את התובעת כשכל גופה בתוך בור הביוב ושתי ידיה תומכות בה כשהן מחוץ לבור, וסייע לה לצאת מהבור.

     

    עדותו של המתווך, מאיר חגי, הינה עדות חיצונית של עד נייטרלי, אשר היתה בהירה ותמכה בגרסתה של התובעת, אשר בנסיבות אלה מצאתי ליתן בה אמון.

     

12. מטעם הנתבעת, תאגיד מי בת ים, העיד טל טורן, מנכ"ל התאגיד, אשר הודה בתצהירו כי התקבלה התראה על מכסה ביוב ששקע ברחוב הפלמ"ח 8-10 בבת ים מנציגת העירייה. לתצהירו של העד צורף דו"ח מסכם מעיריית בת ים, לפיו התקבלה במוקד העירוני פנייה של אדם בשם מאיר על המפגע נשוא התביעה ברחוב הפלמ"ח 8-10 בבת ים, בתאריך 20.11.18 שעה 17:24. (ראה : עמ' 6 נספח 2 לתצהיר טל טורן).

    עדות זו של מנכ"ל הנתבעת תומכת ומאשרת פניית המתווך מאיר חגי בזמן אמת בסמוך לאירוע על קיומו של המפגע.

     

13. העד טל טורן, מנכ"ל הנתבעת מעיד בתצהיר עדותו כי עובד של הנתבעת יצא למקום הציב מחסומים ולאחר בדיקה מצא כי המקום תקין, המכסה היה במקום סגור היטב ולא נדרשה כל פעילות בקשר למכסה זה, ומפנה בעניין זה לדו"ח מסכם של הרוע שסומן נספח 2.

    הנתבעת לא פרטה בתצהירי עדותה זהות העובד שנשלח על ידה לטפל בפנייה, לא פרטה התאריך והשעה בו הגיע אותו עובד, לא הגישה תצהיר מטעמו של העובד אשר נטען שיצא למקום, על מנת לתמוך בגרסתה, לפיה טוענת הנתבעת כי המכסה היה סגור היטב.

     

    מדובר בעדות שמועה לגבי עובדות אשר אינן בידיעתו האישית של העד טורן, מנכ"ל הנתבעת, ומשכך מדובר בראיה לא קבילה, אשר לא ניתן לסמוך עליה.

     

    העד טורן העיד בבית המשפט שאינו יודע שם הפקח שהגיע למקום או מדוע לא הגיע הפקח להעיד. (פרוטוקול הדיון מיום 17.4.24 עמ' 54 ש' 23-10). העד פרץ, העיד כי הגיע למקום האירוע מפקח בשם "משה" אשר יצא לפנסיה לפני מספר שנים, וכי לא עשה ניסיון לזמנו לעדות, בשל מצב בריאותו של העד. (עמ' 65 לפרוטוקול ש' 17- 25). לא הובאה כל ראיה לגבי עצם הניסיון לזימון הפקח לעדות ו/או לגבי קיומה של מניעה בריאותית של הפקח משה להתייצב לעדות, כך שלא הוכחה כל הצדקה להימנעות הנתבעת מזימונו של עד מהותי זה.

    הימנעות הנתבעת מזימון עד מהותי לתמוך בגרסתה להעדר קיומו של מפגע במקום האירוע ללא טעם סביר, פועלת לחובתה של הנתבעת.

     

14. התובעת בסיכומיה, התנגדה להגשת התמונה שצורפה לתצהיר העד טורן, ללא עדות הגורם שצילם אותה.

    העד טורן אישר בעדותו בחקירה בבית המשפט כי לא הוא זה שצילם את התמונה של מכסה בור הביוב הסגור שצורפה לתצהירו (נספח 4 לתצהיר). לא ידוע מי צילם את התמונה, מתי צולמה והיכן.

    בנסיבות, בהן לא התייצב הגורם שצילם את התמונה למתן עדות לא ניתן לקבל את התמונה כחלק מראיות ההגנה, ואף לא ניתן בנסיבות אלה ליתן לה כל משקל ראייתי.

     

    על פי הדו"ח המסכם הפנייה נסגרה בסיווג "הבעיה נפתרה" בתאריך 27.11.2018, היינו לאחר שחלפו 7 ימים מהאירוע, פרק זמן נכבד, כך שאין בו ללמד על המצב של מכסה בור הביוב במועד התאונה (20.11.18), הנתמך בתמונות שצולמו במועד התאונה מהן ניתן להיווכח כי המכסה אינו סגור כראוי.

     

15. גרסת הנתבעת לפיה כביכול כלל לא נמצא כל מפגע של מכסה ביוב שאינו סגור כראוי, מעלה תהיות, שכן בתצהירה טוענת כי העובד הגיע למקום והציב מחסומים סביב מכסה הביוב, טענה שאינה מתיישבת עם הגרסה שלא היה כל מפגע הטעון טיפול. שכן, לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע נדרש להציב מחסומים סביב מכסה ביוב תקין וסגור כראוי.

     

    לאור כל המפורט הוכחה לבית המשפט גרסת התובעת לפיה נפגעה במועד התאונה ממפגע של מכסה בור ביוב שלא היה סגור כראוי ובעת שדרכה עליו נפתח והיא נפלה לתוך הבור וכתוצאה מכך נחבלה. בעוד שגרסת הנתבעת לפיה מכסה בור הביוב היה סגור היטב ולא היה במקום מפגע לא הוכחה.

     

    אחריות תאגיד המים

     

16. על תאגיד מי בת ים, מוטלת אחריות מכוח סעיף 23(א)(4) לחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001, בהיותו הגורם האחראי על תפעול מערכת הביוב ברחבי העיר על כלל מתקניה לדאוג לבטיחות מתקנים אלה והסרת מפגעים אשר בהם לסכן את שלום הציבור.

    בתוקף תפקידו הסטטוטורי חב תאגיד המים חובת זהירות מושגית כלפי הציבור לתחזק ולדאוג לתקינות תשתיות המים והביוב בתחום שטח השיפוט של עיריית בת ים, כך שלא יהווה מפגע ו/או יסכן את שלומו של הציבור.

     

    בנסיבות המקרה, הנתבעת חבה חובת זהירות קונקרטית כלפי הולכי הרגל במדרכה והתובעת בכלל זה, לתחזוקה של מערכת הביוב העירוני, שלא ימצא מפגע בדמות מכסה בור ביוב אשר אינו סגור כראוי, אשר ניתן ליפול לתוכו בעת דריכה על המכסה.

     

17. על פי הראיות שנשמעו הוכח כי הנתבעת נעדרת נוהל עבודה, לאיתור וסילוק מפגעים הקשורים במערכת הביוב ובמיוחד באלה הנוגעים למכסים שעל בורות הביוב. הוכח כי הנתבעת נעדרת נוהל עבודה לפיו נשלח גורם פיקוח מטעם התאגיד לוודא כי לא נותר מפגע בשטח לאחר השלמת עבודת פתיחת סתימות במערכת הביוב המבוצעת על ידי הקבלן.

     

    העד טורן, מנכ"ל תאגיד מי בת ים, אישר בעדותו כי לתאגיד המים אין נוהל כתוב, ואינו מקיים משטר של בקרה יזומה ושוטפת של סיור ברחובות העיר על פי תוכנית עבודה כתובה וידועה לצורך ניטור ואיתור מפגעים דוגמת מכסה ביוב שאינו סגור כראוי, אלא פועלת בהתאם לפניות של הציבור על תקלות. (עמ' 57 לפרוטוקול ש' 18-19, עמ' 62 ש' 1-6).

    על פי עדות טורן לא קיים נוהל לפיו תאגיד המים נדרש להגיע לאחר כל פעולה של פתיחת סתימת ביוב שמבצע הקבלן (ארזים) על מנת לוודא כי מכסה הביוב הוחזר למקום ולא נותרו במקום מפגעים היכולים לסכן את הציבור. (עמ' 57 לפרוטוקול ש' 23-28).

     

    היעדר פיקוח ובקרה שוטף של תאגיד המים לאיתור מפגעים במערכת הביוב ו/או על עבודות קבלן הביוב, לוודא שלא נותרו מפגעים בעקבות עבודה של פתיחת סתימות ביוב, כגון הותרת מכסה ביוב שאינו סגור כראוי, מהווה סטייה מחובת הזהירות הקונקרטית המוטלת על התאגיד לוודא כי פעולת תחזוקת מערכת הביוב נעשית בלא לחשוף את הציבור למפגעים המסכנים את שלומו ובריאותו של הציבור, ומהווה התנהלות רשלנית של הנתבעת.

     

    בנסיבות, כפי שעולה מעדויות התובעת, מהתיעוד הרפואי ומחוות דעת המומחה שמונה מטעם בימ"ש, מתקיים קשר סיבתי בין התרשלות הנתבעת לבין נזקי הגוף שנגרמו לתובעת ופורטו בחוות דעת מומחה בית המשפט.

     

    הודעה לצד שלישי

     

    18. הנתבעת הגישה הודעת צד שלישי כנגד ארזים, בה נטען כי בזמנים הרלוונטיים לתביעה בהתאם להסכם שנערך ונחתם בין הצדדים, שימש צד ג' - קבלן שעבד בשירות התאגיד לפתיחת כל הסתימות בקווי הביוב בבת ים, לרבות הסתימה שהייתה בסמוך לשוחת הביוב ממנו נפגעה התובעת שנמצאה בסמוך לרח' הפלמ"ח 8 בבת ים.

         

        הנתבעת טוענת כי התאונה ארעה בשל רשלנות עובדי הצד השלישי, אשר טיפלו בפתיחת סתימת ביוב באזור התאונה, במסגרתה נדרשו לפתיחת שוחת הביוב נשוא התביעה, מבלי שדאגו לוודא שמכסה בור הביוב הוחזר למקומו והוא סגור כראוי.

         

        הנתבעת טוענת כי יש להטיל את מלוא האחריות למפגע ולתאונה על ארזים, האחראית לעבודות שביצעה במקום, כאשר ארזים היא האחרונה שנדרשה לפתוח את מכסה הביוב ברחוב הפלמ"ח 8 בבת ים, ולא דאגה לסגור אותו כראוי.

         

        הצד השלישי, טוען בכתב הגנתו, כי האחריות לתקינות המקום מוטלת במלואה על הנתבעת, וטוען כי לא נדרש כלל לפתוח ולא פתח את מכסה שוחת הביוב בה נטען שארעה התאונה.

         

         

    19. מטעמה של הנתבעת העיד אריק פרץ, אחראי על הפעילות התפעולית של הנתבעת.

        על פי תצהירו, בהתאם להסכם שנחתם עם ארזים ביום 14.9.2014 והוארך מעת לעת, חב' ארזים טיפלה בפתיחת סתימות ביוב בבת ים בהתאם לקריאות שהועברו לטיפולה. (ראה: הסכם התקשרות – נספח 5 לתצהיר פרץ, אישור הארכה הסכם- נספח 6 לתצהיר פרץ).(להלן : "ההסכם").

         

    20. על פי תצהיר פרץ מטעם הנתבעת, ארזים היו מקבלים מהתאגיד ו/או מעיריית בת ים קריאה לפתיחת סתימה, היו בודקים לא רק את השוחה עליה ניתנה הקריאה, אלא גם שוחות במעלה ובמורד קו הביוב, כדי לוודא שאין סתימות נוספות לאורך קו הביוב. (ס' 4 לתצהיר פרץ).

        על פי תצהירו בהתאם להסכם ונוהל העבודה, חייב את ארזים לפתוח ולבדוק את השוחות הסמוכות לשוחה עליה ניתנה הקריאה. (ס' 5(א) לתצהיר פרץ).

         

    21. על פי עדותו הועברו לטיפול חב' ארזים קריאות אודות סתימות ביוב בשוחות ביוב הסמוכות לשוחה שברחוב הפלמ"ח 8, בה ארעה התאונה.

        קריאה מתאריך 13.11.18 אודות סתימת ביוב ליד שוחת ביוב בפלמ"ח 14, בת ים.

        קריאה נוספת אודות סתימת ביוב מיום 18.11.18 ליד שוחת ביוב בפלמ"ח 16 בת ים.

        העתק דו"ח CRM מהמוקד העירוני על הקריאות הנ"ל צורף כנספח 2 ודוח מסכם נספח 11 לתצהיר פרץ.

         

    22. על פי תצהיר העד פרץ, בהתאם לנוהל העבודה בגין הקריאה על השוחה בפלמ"ח 14 חובה היה על ארזים לפתוח ולבדוק את השוחות בפלמ"ח 10-12 ו-8. ובמקרה של הסתימה בשוחה ברח' הפלמ"ח 16, חובה היה על ארזים לבדוק את השוחות ברח' הפלמ"ח 18 ו-14. כאשר עובדי ארזים נדרשו לפתוח את מכסה של שוחת הביוב, ולשחרר את הסתימה לאורך כל הקו, ובסיום הטיפול, היה עליהם להחזיר את המכסה חזרה למקום. (ס' 6 לתצהיר פרץ).

         

    23. מטעמה של ארזים הוגש תצהירו של מנהלה ובעליה ניסים סמי ציון (להלן:"ציון"), אשר אישר כי החברה התקשרה בהסכם עם עיריית בת ים לביצוע אחזקת רשת הביוב העירונית מתאריך 09/2014 והוארך מעת לעת עד 12/2019. על פי תצהירו ארזים פעלה לטפל בפתיחת סתימות ביוב על פי קריאת שירות מוקד ספציפית, כאשר מתקבלת הוראה מטעם מי בת ים. (ס' 3 לתצהירו).

        בתצהירו מעיד כי אירוע התביעה אינו מוכר לו, נודע לו רק עם קבלת התביעה ולאור חלוף הזמן ממועד האירוע ועד קבלת התביעה, לא עלה בידו לאתר מסמכים ומידע רלוונטי.

         

    24. מעיד בתצהירו כי הטיפול בוצע בשוחה בה הייתה הסתימה, בהתאם לקריאה שקיבלה מהנתבעת, פועלת ע"פ הנחיות והוראות הנתבעת, ובשתי הקריאות אליהן מתייחסת הנתבעת, לא מדובר בשוחת הביוב שממנה נטען כי התובעת נפגעה.

         

    25. ציון, בעליה של חב' ארזים העיד בחקירתו הנגדית, כי אינו זוכר אם קיבלו קריאה לפתיחת סתימה במקום. אישר שלא נערכת תרשומת של השוחות שפותחים בזמן פתיחת סתימה, ואין לו ידיעה אישית אם פתחו את השוחה ממנה נפגעה התובעת.

        על פי עדותו החברה שומרת יומן עבודה 5 שנים ונוכח השיהוי בהגשת התביעה לא נשמר תיעוד.

         

    26. מהראיות שהובאו הוכח כי הנתבעת התקשרה הצד השלישי -ארזים אשר שימש קבלן חיצוני שטיפלה בתחזוקת קווי הביוב בבת ים, בזמנים הרלבטים לתביעה, לרבות פתיחת סתימות ביוב בבת ים בהתאם לקריאות שהועברו לטיפולה.

         

    27. הנתבעת טוענת בסיכומיה כי על פי נוהל עבודת פתיחת סתימות שנקבע בהסכם שנחתם עם ארזים נדרשה היתה ארזים לפתוח את מכסה שוחת הביוב שליד בניין מס' 8, באחד משני המקרים :

         

        בגין תלונה מיום 13.11.18, על סתימת ביוב ליד בניין ברח' הפלמ"ח 14, על פי סעיף 13.05.01.02 לנוהל פתיחת סתימות שבהסכם, נדרש היה לפתוח שתי שוחות מכל צד של המקטע הסתום, היינו לפתוח את שוחות הביוב שליד בניין 16,18-20 מצד אחד ושוחות 8-10, 12 מצד שני (ס' 65 לסיכומי הנתבעת).

         

        בגין תלונה מיום 18.11.18, על סתימת ביוב ליד בניין מס' 16, נטען בתצהיר עדות פרץ, כי משנתגלה סתימה נוספת ברחוב הפלמ"ח תוך שבוע באותו קו ביוב, היה על ארזים על פי נוהל העבודה לבדוק את כל השוחות באותו קו לרבות השוחה שליד בניין מס' 8.

         

    28. על פי עדותו של מר אריק פרץ, האחראי על הפעילות התפעולית של הנתבעת אשר לא נסתרה ואשר נתמכה בדו"ח CRM מהמוקד העירוני (נספח 2 לתצהירו) ודו"ח מסכם נספח 11, הוכח לבית המשפט כי בשני מועדים הסמוכים לפני התאונה נשוא התביעה (בתאריך 13.11.18 ו- 18.11.18), בוצעו ברחוב הפלמ"ח 14 ו-16 בבת- ים, עבודות לפתיחת סתימת ביוב ע"י חב' ארזים, אשר שמשה באותה עת קבלן תחזוקת מערכת הביוב של תאגיד המים על פי ההסכם.

         

    29. על פי עדותו של מר פרץ, וכעולה מהוראת סעיף 13.05.01.02 למסמך ב'- מפרט טכני לביצוע העבודות המהווה חלק מהסכם ההתקשרות שבין התאגיד לארזים, פתיחת סתימה במערכת הביוב כוללת פתיחה וסגירת מכסה הביוב , שטיפת הקטע הסתום, וניקוי שתי שוחות הסמכות לקטע הסתום משני צידיו.(ראה: נספח 5 לתצהיר פרץ, עמ' 71 להסכם).

         

        בסעיף 13.05.01.02 למפרט להסכם נרשם:

         

        "העבודה כוללת פתיחה וסגירה מכסה או רשת, שאיבת תאים, שטיפת הקטע הסתום וניקוי שתי שוחות הסמוכות לקטע הסתום משני צדדיו."

         

    30. הנתבעת טוענת כי ע"פ נוהל העבודה שנקבע בהסכם שבין הצדדים היה על ארזים לאחר שהתקבלה אצלה תלונה ביום 18.11.18 על סתימה נוספת, שניה במספר תוך שבוע, באותו רחוב, ובאותו קו ביוב, לבצע בדיקה של קו הביוב לכל אורכו.

         

        אין ולו סעיף אחד בהסכם המחייב את ארזים בעת טיפול בסתימה נוספת שניה במספר המתרחשת בתוך שבוע באותו קו ביוב, לבדוק ו/או לפתוח את כל שוחות הביוב שבאותו קו ביוב, והנתבעת לא הצביעה בסיכומיה על הוראה חוזית כזו.

        כך גם הטענה שמעלה הנתבעת לפיה נדרש היה לבצע שטיפה של הקו כולו, אין לה על מה לסמוך, שכן הדבר כפי שנקבע בהסכם טעון הנחיה מפורשת של מפקח הנתבעת, אולם לא הובאה כל ראיה ו/או עדות כי מפקח הנתבעת נתן הנחייה כאמור לארזים. (ראה : סיפא של סעיף 13.05.01.02).

        על כן, הטענה לפיה לאחר התלונה על הסתימה השנייה בקו הביוב מיום 18.11.18, נדרשה ארזים לבצע בדיקה של כל קו הביוב ו/או לשטוף אותו, לא הוכחה.

         

    31. מעיון בסיכומים שהוגשו מטעם הנתבעת וצד השלישי עולה כי הינם חלוקים באשר לפרשנות הוראת סעיף 13.05.01.02 לגבי נוהל פתיחת סתימת ביוב. הנתבעת טוענת כי על פי נוהל זה מוטלת על הקבלן חובה לפתוח שתי שוחות מכל צד של הקטע הסתום, ובסה"כ 5 מכסים שוחות ביוב, בעוד שהצד השלישי טוען כי הוראת הסעיף מורה על פתיחת שתי שוחות אחת מכל צד של הקטע הסתום ולא 5 מכסים.

         

        לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים בעניין זה, אני סבור כי יש לפרש סעיף חוזי זה, על פי לשונו הפשוטה, הרגילה והברורה של הסעיף, כפי שפורש בסיכומיו של הצד השלישי.

         

        חיזוק לפרשנותו של הצד השלישי לפיו הוראת הנוהל שבסעיף 13.05.01.02, מדברת על פתיחת שתי שוחות ביוב אחת מכל צד, עולה מסעיף 4 לתצהירו של העד פרץ שניתן בתמיכה לבקשה להארכת מועד להגשת הודעת צד שלישי כנגד ארזים, עליו חתם מר פרץ ביום 18.9.22 בו

        נרשם : "ע"פ ההסכם עם הקבלן יש לנקות שוחה אחת לפני ואחר אחרי.", כך שהנתבעת החזיקה בפרשנות כי מדובר בפתיחת שתי שוחות משני צידי הקטע בו נמצאת הסתימה.

         

    32. הצד השלישי טוען בסיכומיו כי במסגרת העבודות לפתיחת סתימות הביוב ברח' הפלמ"ח 14 ו-16, ארזים לא נדרשה ובהתאם לא פתחה את השוחה הסמוכה לבניין מס' 8, שכן שתי השוחות הצמודות לבניין 14 (ע"פ הנטען בס' 65 לסיכומי הנתבעת), הבניין בו בוצעה פתיחת הסתימה כשבוע לפני האירוע הן השוחות הצמודות לבניינים 16 ו- 12.

         

    33. על פי סיכומי הנתבעת כאמור בסעיף 65, שתי השוחות הצמודות לבניין 14 הינן שוחות שליד בניינים 12 ו-16, ובהתאם לנוהל שבהסכם ההתקשרות שבין הנתבעת לצד השלישי, נדרש הקבלן לפתוח שתי שוחות ביוב משני צידי הקטע הסתום שליד בניין 14.

         

    34. הוראת סעיף 13.05.01.02, מדברת על פתיחת שתי שוחות משני צידי הקטע בו הסתימה.

        לא ניתן לשלול כי המקטע בו נמצאה הסתימה (סתימות הביוב מיום 13.11.18 ו-16.11.18), משתרעת על פני קטע קו הביוב שבו נמצאות ס' שוחות ביוב, כך שמהותית, על פי הוראות ההסכם וסעיף 13.05.01.02, אינה מוגבלת לפתיחה כוללת של 2 שוחות ביוב.

         

        בהעדר הצגת יומן עבודה של צד ג' ו/או עדות של עובד הצד השלישי שטיפלו בפתיחת הסתימה, לא ניתן לשלול כי הקטע בו נמצאה סתימה, לא התמצה רק בשוחת הביוב שליד בניין 14 או 16 אלא נמצא לאורך מספר מקטעים בקו הביוב, באופן שלצורך פתיחת הסתימה נדרש היה לפתוח גם את מכסה שוחה שליד בניין מס' 8.

         

    35. טענת הצד השלישי ובעליו, ציון בעדותו כי לצורך פתיחת סתימות הביוב בגין הקריאות לטיפול בשוחות בפלמ"ח 14 ו-16, לא נדרשו לפתוח ולא פתחו את מכסה הביוב בפלמ"ח 8, נטענה בעלמא ללא כל תשתית ראייתית שהיא.

         

        המידע הרלוונטי לגבי היקף ומיקום שוחות הביוב שפתחה ארזים לצורך פתיחת סתימות הביוב מצוי בידיעתה הבלעדית של ארזים, כמי שאמונה על מלאכה זו על פי תנאי ההסכם. על כן, ארזים נושאת בנטל השכנוע להוכיח איזה שוחות ביוב נפתחו במסגרת הטיפול שביצעה לפתיחת הסתימות נשוא תלונות מיום 13.11.18 ו-18.11.18.

         

        בעלי הצד השלישי, ציון העיד בבית המשפט, כי אין לו ידיעה אישית האם פתחו את השוחה בפלמ"ח 8. על חב' ארזים, הקבלן שפעל במקום, הידיעה על הפעולות שבצעה לטיפול בסתימות הביוב, אולם לא הציגה יומני עבודה או תרשומת, אף שע"פ סעיף 7 להסכם נדרש לנהל יומן עבודה בקשר עם העבודה.

         

        במסגרת עדותו הדגיש ציון, מנהלה של הצד השלישי, את מחויבות ארזים לפתוח את כל השוחות הנחוצות על מנת לפתוח את סתימת הביוב, וכי אין בהסכם להגביל את ארזים לעניין זה.

        "ש. נגיד שהעובדים שלך ראו שזה לא נפתר הסתימה ויש טעם במקרה המסוים ההוא, אז הם היו פותחים.

        ת. הם חייבים לפתוח את הסתימה בקו" (עמ' 88 לפרוטוקול ש' 24).

        "שזה יהיה 10 ק"מ." (עמ' 88 לפרוטוקול ש' 26).

        ש. ואם לא פתרו את הסתימה אחרי 2 בורות, הם יעצרו כי ההסכם ?.

        ת. אין דבר כזה." (עמ' 88 ש' 29-30).

         

    36. הצד השלישי לא זימנה עדים מהותיים הנדרשים להוכחת גרסתה, לא זומנו העובדים שעבדו מטעמה לפתיחת הסתימות ברחוב הפלמ"ח 14 ו-16, בשני המועדים האמורים שנזכרו על מנת לתמוך בטענתה כי לא פתחו את מכסה הביוב בפלמ"ח 8.

         

        על פי הכלל הראייתי, הימנעות ארזים מזימון עדים מהותיים אלה בלא שהוצג כל טעם סביר לכך, חזקה כי אילו זומנו היה הדבר פועל לחובתה של ארזים.

         

    37. ע"פ עדות טורן, הטיפול בפתיחת מכסי שוחות ביוב לצורך פתיחת סתימות מסור לקבלן ארזים ואינו נעשה על ידי עובדי תאגיד המים. מדובר במכסה כבד מבטון אשר פתיחת הכיסוי דורשת כלים מיוחדים שאינם מצויים אצל בתאגיד אלא בידי ארזים. (עמ' 57 לפרוטוקול ש' 33-34). העובדה כי פתיחת מכסה הביוב דורשת כלי עבודה מתאימים המצויים בידי קבלן הביוב ולא בידי התאגיד אף היא תומכת ומתיישבת יותר עם האפשרות שהמכסה נפתח על ידי ארזים ולא גורם אחר.

         

    38. אין בידי לקבל את טענת הצד השלישי לנזק ראייתי, ההסבר שנתן ציון מנהל צד השלישי, לפיו בעת שהומצאה לו הודעת צד ג' בחלוף כ- 5 שנים מהאירוע, לא נשמרו על ידי ארזים יומני העבודה, לא זו בלבד שלא נתמכה בכל ראיה, עומדת בניגוד להוראות הדין, בעניין תקופת ההתיישנות, והצורך לשמור על מסמכים לפחות לתקופה של שבע שנים.

         

    39. לאור מכלול הראיות והעדויות שפורטו, סבור בית המשפט כי אלה מתיישבים ותומכים יותר באפשרות שבמסגרת עבודות פתיחת סתימת הביוב שטופלו על ידי ארזים עובר לתאונה ברחוב הפלמ"ח 14 בתאריך 13.11.18, וברח' הפלמ"ח 16 בתאריך 18.11.18, פתחו עובדי ארזים גם את מכסה של השוחה בפלמ"ח 8 בת ים, ולא החזירו אותו למקומו כדבעי באופן שלא היה סגור כראוי, ויצר מפגע המסכן את ציבור הולכי הרגל במדרכה שבמקום.

         

        האחריות החוזית

         

    40. בנסיבות המקרה, נערך בין תאגיד מי בת ים לבין קבלן הביוב, ארזים הסכם התקשרות המסדיר בין היתר את שאלת האחריות בקשר לנזקים שיגרמו עקב עבודות שיבצע הקבלן על פי ההסכם.

        במצב דברים זה, חלוקת האחריות כפופה להסכמות שפורטו בהוראות החוזיות שבהסכם, ולכן, פטור בית המשפט לדון בחלוקת האחריות על פי הוראת סעיף 84 (ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

         

    41. על פי הוראת סעיף 21.1 להסכם ההתקשרות שבין הנתבעת לקבלן ארזים נקבע :

        "מוסכם בזה בין הצדדים כי האחריות הבלעדית עבור ביצוע העבודות המוטלות על הקבלן בהסכם תחול על הקבלן...".

         

        בסעיף 21.2 להסכם נקבע:

        "הקבלן יהיה אחראי על פי דין לכל נזק ו/או חבלה לגוף ו/או לרכוש שיגרם במישרין ו/או בעקיפין (להלן "נזק") לתאגיד ו/או לעובדיו ו/או לכל מי מטעמו ו/או צד ג' כלשהו תוך כדי ו/או בקשר עם ביצוע עבודות כאמור בחוזה זה. ...הקבלן יהיה אחראי לכל נזק כאמור בגין מעשה או מחדל, טעות או השמטה של הקבלן ו/או מי מטעמו בביצוע השירותים.

         

        בסעיף 21.5 להסכם נקבע:

        "הקבלן ישפה ו/או יפצה את התאגיד לפי העניין על כל סכום שתחויב לשלם או שילם בגין נזק או אובדן להם אחראי הקבלן לרבות בגין כל נזק שיגרם לה עקב שגיאה מקצועית של הקבלן ו/או הזנחה במילוי חובתו המקצועית ו/או עקב שימוש בחומרים או אביזרים לקויים כאמור לעיל ו/או על פי כל דין, וכן לרבות בגין ההוצאות המשפטיות השונות שתשא בהן בקשר לחיוב כאמור."

         

        בסעיף 21.6 להסכם נקבע :

        "נדרש התאגיד לשלם סכום כלשהו עקב מעשה או מחדל של הקבלן ו/או מי מטעמו במסגרת ביצוע העבודה, ישפה אותה הקבלן בגובה הסכומים אשר יהיו נושא לתביעה כנגד התאגיד בגין נזק או אובדן, ...".

         

    42. על פי הוראת סעיף 21.1 האחריות הבלעדית לביצוע העבודה לתחזוקת מערכת הביוב על פי החוזה הינה של הקבלן ארזים.

        בהתאם לסעיף 21.2 הצדדים הוסכם כי הקבלן, ארזים תהא אחראית לכל נזק גוף ו/או רכוש שיגרם לצדדי ג' בקשר עם ביצוע העבודות שתבצע על פי החוזה.

        ובסעיפים 21.5 ו-21.6 הוסכם כי הקבלן, ארזים תשפה ו/או תפצה את הנתבעת בכל סכום שתחויב לשלם בגין נזק לו אחראי הקבלן עקב שגיאה מקצועית ו/או הזנחה במילוי חובתו המקצועית לרבות הוצאות משפטיות.

         

        כפי שנקבע בפסק הדין, התובעת סבלה נזקי גוף כתוצאה מהתאונה שנגרמה עקב רשלנותו של הקבלן, ארזים אשר לא החזיר את מכסה הביוב למקומו ולא דאג לסגירתו כראוי.

         

        על פי הוראות ההסכם שנזכרו, על הקבלן, ארזים לשפות את הנתבעת בגין מלוא סכום הפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובעת עקב התרשלות הקבלן בביצוע העבודה - "שגיאה מקצועית ו/או הזנחה במילוי חובתה המקצועית"- באשר הותיר ברחוב הפלמ"ח 8 בבת ים מפגע, מכסה ביוב שלא נסגר כראוי.

         

        אשם תורם

         

    43. התובעת טוענת כי אין לייחס לה כל אשם תורם, שכן לא ניתן היה להבחין במפגע.

        מעיון בתצלומי מכסה הביוב שצרפה התובעת לראיותיה, ניתן להבחין במפגע ולא ניתן לקבל הטענה שלא ניתן כלל היה להבחין כי מכסה הביוב אינו מונח או סגור כראוי.

        התאונה ארעה בשעת ערב מוקדמת בשעה 17:30, כאשר ע"פ עדות עד התביעה פלוני היה עוד מואר בחוץ. (עמ' 52 לפרוטוקול ש' 21-22).

        בנסיבות העניין, סבור אני, כי יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 15%.

        הפסד שכר לעבר

    44. התובעת מעידה בתצהירה כי היא נעדרת השכלה אקדמאית, וכל חייה עבדה בעבודות פיזיות שונות, בין היתר כמטפלת בקשישים, עבודות ניקיון ומשק בית והשתכרה בממוצע כ- 3,000 ₪ לחודש, כאשר עבודות משק הבית לא דווחו לרשויות המס ועל כן, אין ברשותה תלושי שכר.

         

    45. בהתאם להלכה הפסוקה נטל השכנוע להוכחת שכר לא מדווח לרשויות המס מוטל על התובעת הטוענת להשתכרות בעבודות משק בית "בשחור".

        התובעת לא הציגה כל ראיה כי היתה מועסקת בעבודות משק בית בלתי מדווחות בתקופה שקדמה לתאונה. לא זומנו מעסיקים אשר נטען שהעסיקו אותה בעבודת משק בית, אף לא צורפו אישורים של מעסיקים כאלה, ואין כל ראיה לגובה סכום ההשתכרות בגין עבודה זו. בנסיבות אלה, לא הוכח לבית המשפט כי התובעת עבדה לפני התאונה בעבודת במשק בית בלתי מדווחת, ואף לא הוכח כי השתכרה בממוצע מעבודתה במשק בית שכר ממוצע של 3,000 ₪ לחודש.

         

    46. התובעת צרפה לראיותיה שני תלושי שכר בגין התקופה שקדמה לתאונה, תלוש חודש 06/2018 בגין יום עבודה אחד, בו שכרה היה 518 ₪, ותלוש שכר חודש 07/18, בגין 15 ימי עבודה בו השכר עמד על 1,909 ₪. כמו כן, הוגש תדפיס תקופות עיסוק והכנסות ע"פ המל"ל (להלן: "תדפיס רציפות תעסוקתית מהמל"ל).

         

        עיון בתדפיס רציפות תעסוקתית מהמל"ל, עולה כי התובעת עובדת לאורך שנים בעבודות מזדמנות, לתקופות קצרות ובשכר נמוך כמפורט להלן:

        בשנת 2015 עבדה חודש אחד והשתכרה 1,076 ₪.

        בשנת 2016 לא היתה רשומה כעובדת כלל.

        בשנת 2018, בתקופה שלפני התאונה (20.12.2018), עבדה במצטבר 4 חודשים והשתכרה שכר מצטבר של 4,398 ₪.

        בנסיבות אלה, קודם התאונה השתכרה התובעת כ- 1,100 ₪ לחודש בממוצע, המשוערך להיום לסך 1,300 ש"ח.

         

    47. התובעת מעידה בתצהירה כי לא היתה כשירה לחזור לעבודה למשך 4 חודשים לאחר התאונה, מבלי שטענה זו נתמכה בחוות דעת רפואית ו/או תיעוד רפואי המלמד על אי כשירות כזו.

        אישור המחלה מקופ"ח שצורף לראיותיה ניתן בגין כושר של 16 יום בלבד (20.11.18 ועד ליום 5.12.18 ), העומד בסתירה לטענה של אי כושר 4 חודשים.

         

        עיון בחוות דעת שערך מומחה התובעת, כמו גם בחוות דעתו של ד"ר כספי, מומחה בית המשפט, מעלה כי אלה לא סברו שנגרמה לתובעת פגיעה המצריכה קביעת נכויות זמניות ו/או אי כושר, ובחוות הדעת לא נקבעה לתובעת כל נכות זמנית.

         

    48. בהתאם להלכה הפסוקה הפסד השתכרות לעבר הינו נזק מיוחד הטעון הוכחה באמצעות ראיות. בנסיבות המקרה לא הוצגה חוות דעת רפואית ו/או ראיות המעידות כי התובעת לא היתה כשירה לעבודה לתקופה של 4 חודשים. ע"פ הראיות שהובאו הוכחה תקופת אי כושר של 16 ימי המחלה שניתנו ע"פ אישור המחלה מקופ"ח, בגינה זכאית התובעת לפיצוי הפסד שכר בסך 945 ₪ (16/22 X 1,300 ₪ = 945 ש"ח).

         

    49. התובעת הצהירה כי לאחר תקופת החלמה ניסתה לחזור לעבוד כמטפלת בקשישים, אולם מכיוון שמדובר בעבודה הכרוכה במאמץ פיזי נאלצה להפסיק לאחר 3 חודשים.

        עיון בתדפיס רציפות תעסוקתית מעלה כי התובעת אכן עבדה לאחר התאונה במשך 3 חודשים (03-05/2019) בחב' מסר סעוד ורווחה בע"מ, אולם לא הובאו מטעם התובעת ראיות לגבי הסיבה מדוע עזבה עבודה זו. לא צורף אישור מעביד/מכתב פיטורין -מחב' מסר המלמד כי התובעת אינה כשירה בגלל מצבה הרפואי, ולא זומנו מי מהממונים עליה ו/או עמיתים לעבודה על מנת להעיד כי התובעת התקשתה לבצע עבודתה בשל מגבלות רפואיות. על כן, לא הוכחה טענת התובעת לפיה הפסקת עבודתה נגרמה בשל מגבלות כתוצאה מהפגיעה בתאונה.

         

    50. התובעת ע"פ עדותה לא חזרה לעבודה מאז התאונה ועד היום, וכפי שיפורט בהרחבה בהמשך, לא הובאו ראיות המלמדות כי נפגע כושרה התפקודי במידה ו/או אופן שמנע חזרתה לעבודה. בהתאם לפסיקה הפסד שכר לעבר הינו נזק מיוחד אשר הוכחתו טעונה הבאת ראיה, ובהעדר ראיות לפגיעה כאמור אין מקום לפסיקת הפסד שכר לעבר לתקופה שמעבר ל- 16 ימי המחלה בהם הייתה מצויה באי כושר.

         

        הנכות התפקודית

         

    51. התובעת טוענת כי נכותה התפקודית עולה על נכותה הרפואית, ועומדת על שיעור של 20%, שכן נעדרת השכלה גבוהה או מקצוע, כל חייה עבדה בעבודות פיזיות שונות, כמטפלת בקשישים, עבודות ניקיון ומשק בית, אשר לאחר התאונה במומה מוגבלת בביצוען.

         

    52. הנתבעת בסיכומיה טוענת כי מדובר בנכות רפואית קלה אשר נעדרת כל השפעה תפקודית.

         

    53. התובעת מעידה בתצהירה כי מאז התאונה לא חזרה לעבודה, אינה מוצאת עבודה מתאימה, נוכח מגבלותיה לבצע עבודות פיזיות, העדר השכלה גבוהה או מקצוע.

        התובעת לא הציגה ראיות כלשהן לגבי ניסיונות למצוא עבודה מתאימה, לא פורטו מקומות עבודה בהן ניסתה להתקבל לעבודה ו/או נדחתה בשל מגבלות כלשהן.

         

        מעיון בתיעוד הרפואי שצורף מטעמה של התובעת עולה כי כלל לא פנתה לרופא לרפואה תעסוקתית במסגרת קופ"ח על מנת שיבדוק אותה ויחווה דעתו האם נותרה מגבלה תפקודית כלשהי בעקבות התאונה.

         

        על פי חוות מומחה בית המשפט ד"ר כספי, כתוצאה מהתאונה סבלה מנכות רפואית קלה - פגיעה קלה בתנועת ע"ש מתני (10%). כמו כן, נקבעה נכות רפואית בגין ירידה קלה בתחושתית ברגל ימין (5%), אשר השלכתה התפקודית מועטה, אם בכלל קיימת.

         

        מעיון בתדפיס רציפות תעסוקתית עולה כי לאחר התאונה התובעת חזרה ועבדה במשך שלושה חודשים בטיפול בקשישים בחב' מסר סיעוד ורווחה בע"מ, אצלה עבדה טרם התאונה, וביצעה אותן עבודות פיזיות שהעידה כי אינה יכולה לעשותן בביתה שלה. כאשר התובעת לא הציגה כל ראיה חיצונית בדבר נסיבות הפסקת עבודתה שם. על כן, לא ניתן לקשור הדבר למצבה הבריאותי עקב התאונה.

         

        בהיעדר ראיות המצביעות על פגיעה תפקודית בכושרה התעסוקתי של התובעת, כאשר לא חלה ירידה בשכרה של התובעת לאחר התאונה, אלא נצפה השבחה, לאחר שהשכר הממוצע ב-3 חודשי עבודתה לאחר התאונה עמד על כ- 2,000 ₪ לחודש (נומינלי), נראה כי הנכות שנקבעה הינה לכל היותר בעלת השלכה תפקודית מועטה על כושרה התעסוקתי של התובעת, אשר בוודאי שאינה יכולה להצדיק את הימנעותה של התובעת לחזור לשוק התעסוקה לאחר התאונה.

        בנסיבות שפורטו, באתי לכלל מסקנה כי נכותה התפקודית של התובעת נמוכה מהנכות הרפואית המשוקללת שנקבעה בחוות דעת מומחה בית המשפט (14.5%).

         

        בסיס שכר לעתיד

         

    54. התובעת מצהירה כי לפני התאונה היתה אישה חרוצה אשר עבדה למחייתה ולמחייתם של ילדיה (סעיף 24 לתצהיר התובעת), אולם כפי שעלה מהראיות גם שנים רבות טרם התאונה עבדה התובעת בעבודות משתנות לפרקי זמן קצרים ובשכר חודשי נמוך, כאשר בעבודתה האחרונה בשנת 2019 שכרה הממוצע עמד על כ- 2,400 ₪ לחודש (משוערך להיום), כאשר טענת התובעת להשתכרות נוספת בהכנסות שלא דווחו לרשויות המס לא הוכחה לבית המשפט.

         

    55. התובעת מעידה כי הינה רווקה, אם יחידנית ל-3 ילדים (כיום בני 9,7 ו-5) אותם היא מגדלת לבדה ללא עזרה, ולכן, לטענתה לא הייתה לה האפשרות לעבוד במשרה מלאה.(סעיף 23 לתצהיר התובעת).

         

        לטענתה, תכננה לעבוד במשרה מלאה ולהשתכר שכר גבוה יותר כשילדיה יתבגרו במעט. נטען, כי פוטנציאל השכר שלה גבוה הרבה יותר מהכנסתה לפני התאונה, ובנסיבות אלה מבקשת להעמידה בסיס השכר לצורך חישוב הפסד השתכרות לעתיד על סך של 6,000 ₪ לחודש.

         

    56. בעדותה בבית המשפט הודתה התובעת כי לפני התאונה וגם לאחריה אמה עוזרת לה.

        העד פלוני, בן זוג אמה של התובעת, העיד בבית המשפט כי גם לפני התאונה נהגה אמה של התובעת לעשות ביבי סיטר לילדים, ערכה עבור התובעת קניות, ניקיון ושטיפה של הבית וכן, ערכה בישולים 2-3 פעמים בשבוע ולעיתים סייע בהסעדת הילדים לגן. מעדותו עלה כי היקף העזרה לו זכתה התובעת לפני התאונה היה גדול וכי היקפה של עזרה זו לא השתנה לאחר ובעקבות התאונה. (עמ' 49 לפרוטוקול ש' 34-35, עמ'50-51).

         

        בנסיבות המקרה, הוכח כי גם לפני התאונה ובניגוד לטענת התובעת בתצהירה, התובעת קיבלה סיוע ועזרה לא מבוטלים מצד אמה ובן זוג האם בניהול משק ביתה ובגידול ילדיה.

         

        על פי עדותה של התובעת מגדלת 3 ילדים שכיום בגלאי 7,9 ו- 5 אשר הולכים לבית ולגן ילדים, כאשר התובעת אוספת אותם מהמסגרות החינוכיות בשעות הצהריים, כך שבידי התובעת לעבוד לפחות עד לשעות הצהריים.

         

        אין בידי בית המשפט לקבל את טענת התובעת כי הסיבה לכך שלא עבדה במשרה מלאה נעוצה בעובדת היותה "אם יחידנית", שכן מעיון בתדפיס רציפות תעסוקתית מעלה כי לאורך שנים רבות לפני התאונה התובעת עבדה בעבודות שונות לפרקי זמן קצרים ובהיקף עבודה מצומצם, המלמד כי לא מיצתה גם לפני התאונה את כושר התעסוקתי שלה כאם חד הורית, אשר יכלה לעבוד לפחות בחצי משרה, ולהשתכר שכר גבוה מזה שהשתכרה.

         

        במועד התאונה התובעת הייתה כבת 37, כך שאין המדובר במי שטרם החלה לכתוב את סיפור חייה התעסוקתיים, אשר על פי עדותה מתקיימת מקצבת מזונות של 2,400 ₪, השלמה של קצבת השלמת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי עד לסך של 3,600 ₪, בנוסף קצבת נכות של ילד בסך 1,700 ₪ וכן, סיוע מהמדינה בשכר דירה. (עמ' 15 לפרוטוקול).

         

    57. כפי שקבעתי לעיל, לפני התאונה שכרה הממוצע החודשי של התובעת עמד על כ- 1,100 ₪ לחודש, משוערך להיום 1,300 ש"ח. ולאחר התאונה עבדה התובעת במשך 3 חודשים (03-05/2019), בטיפול בקשישים השתכרה סכום מצטבר של 6,146 ₪, שהינו בממוצע לחודש סך 2,048 ₪, המשערך להיום ל- 2,400 ₪, כך שלאחר התאונה לא חלה ירידה בהכנסתה החודשית הממוצעת.

         

    58. בנסיבות שפורטו, התובעת לא הוכח לבית המשפט כי אלמלא התאונה היתה התובעת משתכרת בעתיד ולאחר שילדיה יתבגרו, שכר של 6,000 ₪ לו היא טוענת. מהראיות שהובאו עולה כי פוטנציאל השתכרותה של התובעת נמוך משכר המינימום במשק, ובנסיבות המקרה ולאחר שהבאתי בשיקול דעת האפשרות שלאחר שילדיה של התובעת יגדלו, תתפנה לעבוד בהיקף משרה גדול יותר, מצאתי להעמיד את בסיס השכר לעתיד על סך של 4,000 ₪.

         

        הפסד השתכרות לעתיד

         

    59. התובעת ילידת X.X.1981, כיום כבת 43 כאשר לפניה עוד 24 שנה עד לגיל פרישה לשכיר (67). התובעת מבקשת בסיכומיה לפסוק לה הפסד השתכרות לעתיד בסך 272,561 ₪, המשקף חישוב אקטוארי על בסיס שכר של 6,000 ₪ ונכות תפקודית של 20% עד לגיל פרישה לשכירים.

         

        הנתבעת בסיכומיה דוחה טענת התובעת וטוענת כי לא נגרמה לתובעת כל פגיעה תפקודית ו/או ירידה בכושר עבודתה ועל כן, אין לפסוק לה הפסד שכר לעבר ו/או פיצוי בגין אובדן כושר השתכרות. הצד השלישי בסיכומיו מצטרף לטענות הנתבעת בעניין שאלת החבות והנזק.

         

    60. פגיעתה של התובעת כתוצאה מהתאונה היתה קלה ובהתאם נקבעה לה נכות רפואית אורתופדית משוקללת בשיעור 14.5%, כאשר נכותה התפקודית והפגיעה בכושר הכנסתה כפי שקבעתי נמוך במידה רבה משיעור הנכות הרפואית, כאשר על פי הראיות לא הוכחה ירידה ו/או פגיעה בכושר השתכרותה של התובעת.

         

        בהתאם לפסיקה, אין בנסיבות האמורות לערוך חישוב אקטוארי אלא יש לפסוק פיצוי גלובלי גם אם לא נגרע שכרה של התובעת לאחר התאונה, שכן איש לאה תוקע כף לידנו, כי עם חלוף השנים וככל שתתבגר התובעת, מומה עלול להפריע ולהקשות על יכולתה למצוא מקום עבודה ולפגוע בכושר השתכרותה.

         

        "בהתאם לפסיקה יש לפסוק פיצוי גם למי שלא נגרע שכרו לאחר התאונה, מתוך הנחה ויכול ותוצאות התאונה ישפיעו לעתיד לבוא. הדרך הנאותה לפצות את התובע במקרים אלה, היא בקביעת סכום גלובלי, שיקח בחשבון את מומו, את גילו ואת שנות העבודה שנותרו לו ותוך שיקולל העובדה שמומו עלול להפריע לקידומו ולמציאת עבודה דומה לכשיפלט מאותו מקום עבודה (השוו:ע"א 395/81מנחם ברוק נ' הסנה, חברה ישראלית לביטוח [פורסם בנבו] (5/3/84),ע"א 4837/92אליהו חברה לביטוח נ' ג'ורג' בורבה [פורסם בנבו] (23.11.94))."

         

        על כן, מצאתי לפסוק לתובעת פיצוי גלובלי בגין ראש נזק של הפסד שכר לעתיד (כולל פנסיה) בסך של 70,000 ₪. משקף פיצוי העומד בהתאמה ל- 50% מתחשיב אקטוארי (לפי בסיס שכר של 4,000 ₪, מקדם היוון 3% ל- 24 שנה, נכות משוקללת בשיעור 14.5%).

         

        עזרת הזולת

         

    61. התובעת מבקשת בסיכומיה לפסוק לה פיצוי בגין ראש נזק של עזרת צד ג' לעבר, בסך 1,500 ₪ לחודש מאז התאונה ועד היום, ובסה"כ סך 52,500 ש"ח, ובגין עזרה צד ג' לעתיד סך של 365,040 ₪, לפי 50 ₪, 6 שעות עזרה שבועיות, עד גיל 84.

         

    62. בכל הנוגע לעזרת הזולת בעבר, כפי שנפסק לא פעם, הפיצוי בגין העזרה של צד שלישי נועד לשפות את הנפגע עבור עזרה הנחוצה לו לטיפול בעצמו בגלל מומו ולשם ביצוע פעולותיו השגרתיות והיומיומיות. בפסיקה נקבע שכאשר בני משפחה מעניקים שירותים לנפגע ומשקיעים בכך "מאמץ יוצא דופן וחריג" מעבר למקובל בין בני משפחה, עומדת לניזוק זכות לתבוע פיצוי עבור שווי הטיפול גם אם הוא לא שילם עבורו (ר' למשל רע"א 7361/14פלונית נ' פלוני[פורסם בנבו] (6.1.2015)). לעניין שיעורו של הפיצוי, יש לקבוע, שראוי להעמיד את הסכום על שיעור נאות ובהעדר נתונים אובייקטיבים, יפסק סכום גלובלי לטובת התובע (ר' למשלע"א 515/83 עגור נ' איזנברג, פ"ד לט(1) 197 (1985);ע"א 663/84 עטיה נ' עטיה, פ"ד מד(3) 720 (1990) וכיו"ב).

         

    63. בענייננו כאמור, התובעת לא הביאה כל ראיה בנוגע לעזרה לה נזקקה לאחר התאונה, לא הוכח כי ניתנה לתובעת עזרת בני משפחה העולה על העזרה הרגילה שקיבלה מאמה ובן זוגה של האם לפני התאונה. הנתבעת העידה כי לא העסיקה עזרה בשכר אלא נעזרה בבני המשפחה, כך שהתובעת לא הוציאה מכיסה הוצאות בגין עזרת צד ג'.

         

    64. התובעת טוענת בסיכומיה כי נכותה התפקודית מגבילה אותה בפעולות אותן היא מסוגלת כיום לבצע, אולם ככל שהשנים יחלפו הפגיעה התפקודית תהיה גבוהה יותר, ולכן, מצדיקה פיצוי בגין עזרת הזולת לעתיד.

        טענת התובעת להחמרה של הנכות התפקודית עם השנים נטענת בעלמא, אינה מוצאת תימוכין בחוות דעת מומחה בית המשפט ד"ר כספי.

        התובעת לא נדרשה במשך למעלה מ- 5 שנים שחלפו מהתאונה, לעזרת הזולת בתשלום, אין כל ראיה כי תידרש בעתיד לעזרה זולת בתשלום בעתיד.

         

        בנסיבות העניין, מצאתי לפסוק לתובעת פיצוי גלובלי בגין ראש נזק עזרת הזולת לעבר ולעתיד בסך של 20,000 ₪.

         

         

        הוצאות רפואיות ונסיעות

         

    65. התובעת מבקשת בסיכומיה לפסוק לה פיצוי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות בסכום גלובלי בסך 40,000 ₪.

        התובעת לא הציגה ראיות כי היו לה מאז ובעקבות התאונה הוצאות בגין טיפולים רפואיים ונסיעות לטיפול רפואי. לא צרפה ולו קבלה אחת בגין הוצאות שהוציאה בגין טיפולים רפואיים ו/או נסיעות.

        טיפולים רפואיים הנדרשים בעקבות התאונה נעשים באמצעות קופ"ח בה חברה התובעת ומכוסות ההוצאות הרפואיות בהתאם לחוק בריאות ממלכתי.

        בנסיבות אלה, אני פוסק פיצוי גלובלי בגין הוצאות רפואיות ונסיעות, לגבי הוצאות רפואיות ונסיעות אשר לא מכוסות על פי חוק בריאות ממלכתי בסך של 5,000 ₪.

         

        כאב וסבל

         

    66. התובעת מבקשת בסיכומיה לפסוק לה בגין ראש נזק לא ממוני פיצוי בסך 100,000 ₪. בעוד שהנתבעת מציעה פיצוי בגין ראש נזק זה בסך 15,000 ₪.

         

    67. בתביעות חבות בגין נזקי גוף על פי פקודת הנזיקין אין מגבלה לגבי סכום הפיצוי הלא ממוני. נקבע לא אחת כי שיעור הנזק הלא ממוני צריך להיקבע בהתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה הקונקרטי, הכאבים והסבל של התובע/ת במקרה הנדון, ואינו צריך להיות מושפע מסכומי הנזק הלא ממוני הנפסקים על פי הסטנדרטים של חוק הפיצויים והתקנות (ע"א 398/99 קופת חולים של ההסתדרות הכללית נ' לאה דיין, פ"ד נה(1), 765 , 767-768 (1999) ;ע"א (נצ') 264/08אסולין נ' קרית מוצקין ואח'(2009)).

         

    68. לאחר שעיינתי במסמכים הרפואיים שצרפה התובעת במסגרת ראיותיה, בשים לב לקביעות מומחה בימ"ש בתחום האורתופדי לפיה מדובר בפגיעה קלה בע"ש מותני וירידה קלה בתחושתיות רגל ימין, בגינה לא קבע מומחה בימ"ש בחוות דעתו נכויות זמניות, ואישור המחלה היחיד שהוצג הינו בגין 16 ימי מחלה.

        מדובר בפגיעה קלה, ללא שברים, ע"פ חוו"ד בגין החמרה של פגימה שחיקתית קיימת בעמוד השדרה המתני (היצרות תעלת השדרה עם הפרעה בסובכים בעיקר בהליכה) המלווה כאבי גב עם הפצעה לרגל ימין, ובנסיבות אלה מצאתי לפסוק לתובעת פיצוי בגין כאב וסבל בסך 40,000 ₪, המשקף את הנזק הלא ממוני שסבלה.

         

    69. מן המקובץ עד כה עולה כי כתוצאה מהתאונה ומפגיעתה בה נגרמו לתובעת נזקים בהתאם לראשי הנזק שכדלקמן:

         

        • הפסד שכר לעבר בסך 945 ₪.

        • הפסד שכר לעתיד כולל פנסיה (גלובלי) בסך 70,000 ₪.

        • עזרת צד ג' לעבר (גלובלי) בסך 20,000 ₪.

        • הוצאות רפואיות ונסיעות (גלובלי) בסך 5,000 ₪.

        • כאב וסבל בסך 40,000 ₪.

           

          סיכום ביניים : 135,945 ₪.

           

    70. מסכום הנזק בסך 135,945 ש"ח יש לנכות אשם תורם בשיעור 15% (כפי שנקבע בסעיף 43 לפסק הדין), כך שסכום הפיצוי הינו בסך 115,553 ₪.

         

    71. אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בגין נזקיה פיצוי בסך 115,553 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 17% בצירוף מע"מ, אגרת בית משפט והחזר הוצאות חוות הדעת בסך 5,625 ש"ח.

         

    72. לאחר שהודעת צד שלישי שהוגשה בהליך התקבלה במלואה, אני מחייב את הצד השלישי לשלם לשולחת הודעת צד ג'/הנתבעת סך של 115,553 ₪, אגרת בית משפט בהליך העיקרי וכן, אגרה בגין הגשת הודעת צד ג', החזר הוצאות חוות דעת שחויבה הנתבעת לשלם לתובעת בסך 5,625 ₪, וכן, הוצאות חוות הדעת שהוציאה הנתבעת, סכום השווה לשכר הטרחה שנפסק לחובת הנתבעת וכן, שכ"ט עו"ד בסך 17% בצירוף מע"מ מסכום הפיצוי שנפסק כנגד צד ג', וכן, סכום השווה לסכום הוצאות חוות הדעת שנדרשת הנתבעת לשלם לתובעת על פי פסק הדין.

         

        הסכומים שנפסקו ישלמו תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, שאם לא כן, יישאו ריבית שקלית כדין, שעליה יוספו לאחר המועד הנקוב לתשלום גם דמי פיגורים כדין, מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

        המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

         

         

        ניתן היום, ח' תשרי תשפ"ה, 10 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.