ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
24269-07-13
09/10/2015
|
בפני השופטת:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
- נגד - |
תובעים:
אורטה מדיקל בע"מ עו"ד אמיר גרינברג עו"ד אסתי לזרוב-זלצמן
|
נתבעים:
1. VOCO gmbH (מס' רישום גרמניה 110134 HBR) 2. רפי פישר
עו"ד רוני אבלסקי עו"ד גדעון וינבוים עו"ד אוהד רוזן עו"ד אלישע שור עו"ד חן כרמין
|
פסק דין |
זוהי תביעה כספית ע"ס 2.500,000 ₪, אשר הוגשה על ידי התובעת, חברה העוסקת ביבוא שווק והפצה של מוצרי צריכה וציוד לתחום רפואת השיניים.
התביעה הוגשה נגד הנתבעת, יצרנית מוצרים דנטליים, בטענה להפרת הסכם בלעדיות.
תמצית טענות התובעת
בשנת 2006 התובעת התקשרה עם נתבעת 1 –(להלן: "הנתבעת") בהסכם לשיתוף פעולה, במסגרתו הוסכם שהתובעת תהיה הנציגה הבלעדית של הנתבעת בארץ ותהיה לה בלעדיות במכירת מוצרי הנתבעת בארץ, (להלן: "ההסכם/ההתקשרות"). במועד ההתקשרות היקף המכירות של מוצרי הנתבעת בארץ היה כמעט אפסי והיו לה מעט מאוד לקוחות. עד להתקשרות הנתבעת מכרה את מוצריה בארץ באמצעות אדוארדו ברנשטיין בהיקף מזערי ובמכירה "מדלת אל דלת". בסמוך לאחר ההתקשרות הפנתה הנתבעת את התובעת לד"ר פישר/נתבע 2, (להלן: "הנתבע") אשר שימש כיועץ מקצועי של הנתבעת בארץ בתשלום, והיה איש הקשר בין הצדדים.
לצורך התחלת העבודה עם הנתבעת, התובעת רשמה את המוצר במשרד הבריאות בישראל והפכה לנציגה בלעדית של הנתבעת בארץ.
2. לטענת התובעת, למרות שבדואר אלקטרוני ששלחה הנתבעת בתחילת שיתוף הפעולה, היא כתבה שאינה מעוניינת לעבוד על בסיס בלעדיות, בפועל התובעת הייתה היחידה ששיווקה את מוצריה בארץ. ניר אירני, מנכ"ל התובעת העיד, כי לא היה מסמך בכתב ששינה את המייל בו הודיעה הנתבעת לתובעת שאינה מעוניינת לעבוד עמה על בסיס בלעדיות. כן העיד אירני, שלא סוכם מהי תקופת ההתקשרות בין הצדדים, אך היה ברור שזה לאורך זמן, לאור השקעות התובעת בנושא והעובדה שבשוק הישראלי, כך לדבריו, ההתקשרות הינה לזמן ארוך. לגרסתו, לא דובר בין הצדדים על היקף המכירות של התובעת למוצרי הנתבעת והוא לא ביקש לעגן בכתב את נושא הבלעדיות ותקופת ההסכם.
3. טוענת התובעת, שבעת ההתקשרות עם הנתבעת, תדמית מוצרי הנתבעת בקרב ציבור רופאי השניים הייתה נמוכה ובעייתית וסופקו מוצרים פגומים שלה.
בעקבות ההתקשרות בין הצדדים, התובעת פעלה רבות תוך השקעת משאבים כספיים ניכרים לשיווק מוצרי הנתבעת בארץ ובניית המותג והמוניטין שלה. בין היתר, התובעת שכרה עובדים לשיווק מוצרי הנתבעת, כולל סוכני מכירות, וסוכני מכירות באמצעות הטלפון ונשאה בעלויות העובדים ובכל ההוצאות הנלוות. לבקשת נתבעת, התובעת ערכה כנסים לרופאי שיניים ולקופות חולים במסגרתם שיווקה את המוצרים ונשאה בעלותם , כולל השכרת מקום, כיבוד ואירוח מרצים. התובעת גם שיווקה את מוצרי הנתבעת באמצעות פרסום, חלוקת דוגמאות ועלונים.
4. לטענת התובעת פעולותיה נשאו פרי ונוצר לנתבעת בארץ מוניטין למוצריה, נוצר מאגר לקוחות גדול של כמה מאות לקוחות כולל משרד הביטחון, קופ"ח כללית, מאוחדת, מכבידנט ורופאי השיניים, וגדל היקף מכירות של מוצרי הנתבעת בארץ, לסכומים של מאות אלפי שקלים בשנה.
לטענתה, למרות היקף המכירות הגדול של מוצרי הנתבעת, שיעור הרווח בגין מכירות אלה היה נמוך ואף לא כיסה את עלויות השיווק, לאור המחירים הגבוהים שהיא שילמה לתובעת.
בחודש יולי 2012 הפסיקה הנתבעת באופן חד צדדי ובמפתיע וללא כל הודעה מראש את ההתקשרות עם התובעת, היא סירבה לספק לה סחורה שהוזמנה עבור לקוחותיה וזאת בחוסר תום לב, ללא הסכמת התובעת ותוך גרימת נזק.
5. הנתבעת התקשרה בהסכם שיתוף פעולה עם חברה ס.י.ר.א.ם, תוך הפרת הבלעדיות של התובעת ואף עשתה שימוש במאגר הלקוחות שיצרה התובעת עבור מוצריה. חברת ס.י. ר.א.ם משווקת את מוצרי הנתבעת ללקוחות התובעת, שעמלה קשות לחדיר ולהטמיע אצל אותם לקוחות, את מוצרי הנתבעת. התקשרות הנתבעת עם ס.י.ר.א.ם מהווה הפרת ההתחייבות של הנתבעת למתן בלעדיות לתובעת והפרה חד צדדית של הסכם שיתוף הפעולה בין הצדדים.