ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
2461-12-12
02/08/2016
|
בפני השופט:
ארז יקואל – סגן הנשיאה
|
- נגד - |
התובע:
רומן לידרמן
|
הנתבעים:
1. איגור זק 2. זק ויקטוריה 3. זק קרינה
|
פסק דין |
פסק דין זה ניתן בתביעה כספית, על סך 1,065,776 ₪, שהגיש התובע כנגד הנתבעים, שעילתה בהסכם שכירות ובדיני עשיית עושר ולא במשפט.
רקע
1. התובע, המתגורר דרך קבע בחו"ל, הנו בעלים של זכויות חכירה במגרש הידוע כגוש 7282 חלקה 200 המצוי ברחוב קהילת ניו ג'רסי 6 בראשון לציון ואשר עליו בנוי בית פרטי (להלן: "הנכס").
2. הנתבעים 1 ו-2, בני זוג, שכרו את הנכס מהתובע בשכירות בלתי מוגנת מכוח הסכם שכירות שנערך בכתב לתקופה של שנה מיום 1.4.06 ועד ליום 31.3.07 ונחתם על ידי הצדדים באמצעות הפקסימיליה (להלן: "ההסכם " ו- "תקופת השכירות הראשונה" בהתאמה).
הנתבעת 3 הנה בתם של הנתבעים 1 ו-2, אשר על פי טענות התובע התגוררה בנכס בניגוד להסכם ותוך הפרתו.
3. על פי הוראות ההסכם, הנכס הושכר למטרת מגורים בלבד "ולא לכול מטרה אחרת ולא לכול אדם" והנתבעים 1 ו-2 ( להלן גם: "השוכרים") התחייבו לשלם לתובע דמי שכירות חודשיים בסכום של 900 דולר עבור כל רבעון מראש. כמו כן, הוסכם כי תינתן לשוכרים זכות אופציה לשכור את הנכס לתקופה נוספת שלא הוגבלה בהסכם, בכפוף לכך שיודיעו למשכיר 60 יום עובר לתום תקופת השכירות על רצונם לממשה. עוד הוסכם, כי בגין כל יום של איחור בפינוי הנכס, ישלמו השוכרים למשכיר סכום של 60$.
4. אין חולק כי תקופת השכירות הוארכה לשנה נוספת מיום 1.4.07 ועד ליום 31.3.08 על פי תנאי ההסכם (להלן: "תקופת השכירות השנייה"). מחלוקת קיימת אשר לחוקיות ההחזקה בנכס במהלך התקופה שמיום 1.4.08 ועד למועד בו פונה הנכס.
5. בפועל, החזיקו השוכרים בנכס עד ליום 15.1.13 הוא המועד בו פינו אותו על פי הסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין שניתן ביום 16.10.12 בגדר תביעה לפינוי מושכר שהגיש התובע בחודש אוגוסט 2012.
6. בחודש דצמבר 2012 הגיש התובע את התביעה דנא. מאז, ידע ההליך תהפוכות דיוניות רבות. תחילה, הוגשה התביעה בהליך של סדר דין מקוצר. ביום 7.3.13 ניתן פסק דין בהעדר הגנה. פסק דין זה בוטל על פי הסדר דיוני שהושג בין הצדדים ביום 21.6.13 אשר לפיו הוסכם אף כי יוגש כתב תביעה מתוקן. כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 11.7.13 ולא הוכתר ככזה. לאחר מכן, ביום 27.8.13, עתר התובע לתקן את כתב תביעתו פעם נוספת מחמת טעויות בחישוב הסכומים. נעתרתי לבקשה תוך חיוב בהוצאות הנתבעים. ביום 12.11.13 הגישו הנתבעים בקשה למתן רשות להתגונן ובקשה למחיקת התביעה על הסף והתבקשו להגיש כתב הגנה או להודיע כי התצהירים התומכים בבקשתם יהוו כתב ההגנה מטעמם. בהחלטה מיום 24.3.14, ומשלא מסרו הנתבעים הודעה כנדרש, נקבע כי התצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן ישמש כתב הגנה. בדיון שהתקיים ביום 5.6.14 הגיעו הצדדים להסדר דיוני בקשר לניהול התביעה ולטענות שהועלו במסגרת הבקשה לדחייתה על הסף. גם הסדר זה קיבל תוקף של החלטה ובין היתר הוסכם כי ההליך יתנהל בסדר דין רגיל וכל צד ישמור על טענותיו אשר לבקשה למחיקה על הסף תוך שהכרעה בשאלת חבות הנתבעת 3 תינתן במסגרת פסק הדין. עורכי דין התחלפו, הליך גישור אליו הופנו הצדדים לא צלח ונקבע מועד לשמיעת הראיות.