רקע כללי ומיהות הצדדים:
התובעים הינם חברים במועדון שייט וגלישה בחוף הים הנמצא בתחום השיפוט של עיריית ראשון לציון (להלן: "המועדון" או "מועדון הגלישה").
הנתבעת 1 הינה עיריית ראשון לציון (להלן: "הנתבעת 1" או "עיריית ראשל"צ" או "העירייה"). שטח המועדון ומבנה המועדון שייך לעיריית ראשל"צ, ומנוהל ע"י הנתבעת 2, החברה העירונית ראשל"צ לתרבות, ספורט ונופש בע"מ (להלן: "הנתבעת 2" או "החברה העירונית"- להלן: "הנתבעות"). לא מצאתי כי הייתה הפרדה בסיכומי הנתבעות בין הנתבעות 1 ו 2 וכך גם אני התייחסתי אליהן בפסק הדין.
נתבעת 3, כלל חברת ביטוח, הנה חברת הביטוח אשר במועדים הרלבנטיים לתביעה הייתה המבטחת של נתבעות 1 ו-2 (להלן: "הנתבעת 3" או "המבטחת").
3.בתמורה לתשלום דמי חברות שנתיים לידי החברה העירונית, קיבלו התובעים שירותי אחסון לציוד השייט והגלישה במתחם המועדון (להלן: "הציוד" או "ציוד הגלישה"), ובתמורה לתשלום נוסף קיבלו ארון ייעודי שנועד לצורך אחסנה של ציוד נוסף במועדון.
ביום 15.12.2013 אירעה שריפה במבנה המועדון והציוד שאוחסן ע"י התובעים במבנה נשרף כליל (להלן: "אירוע השריפה" או "האירוע").
לאחר אירוע השריפה פנו התובעים לנתבעת 1 לקבלת פיצוי .לאחר שדרישתם לא נענתה הגישו תביעה זו לפיצוי בגין הנזקים הכספיים והלא ממוניים שנגרמו להם. לתביעה צורפה חוות דעת של חוקר שריפות לפיה היה כשל במבנה המועדון, שיצר את התנאים להתרחשות השריפה .
תמצית טענות הצדדים:
4. תמצית טענות התובעים:
לטענת התובעים, עקב אירוע השריפה ציוד הגלישה נשרף כליל. לאור חוות-דעת של חוקר שריפות מטעמם, מר ישעיהו מור יעקב (להלן: "מר ישעיהו" או "חוקר השריפות מטעם התובעים"), הכשל היה באחריות בעלי המבנה, אשר בשטחו נמצא המועדון.
5.לטענת התובעים, הנתבעות 1 ו-2 (להלן: "הנתבעת") עונות על ההגדרה של "שומר שכר" כפי שמופיעה בסעיף 1(ג) לחוק השומרים, התשכ"ז- 1967 (להלן: "חוק השומרים"). לטענתם, כל אשר נותנת הנתבעת הינם שירותי אחסנה ובגינם היא גובה תשלום. מכאן שהנתבעת הייתה "שומרת שכר", ומשכך חלה עליה החבות המרבית לשמירת ציוד התובעים (סעיף 3 בסיכומי התובעים).
כמו כן, לאור עדות עובדי הנתבעות, הרי שהשליטה המלאה במועדון הייתה של הנתבעות שקיבלו תשלום עבור אחסון ושמירת הציוד במבנהו. לכן לא יכולה להיות מחלוקת שהנתבעות הינן בגדר "שומר שכר" על כל המחויבויות הנובעות מכך. דהיינו, משכשלו במילוי תפקידם חבות הן בפיצוי בגין מלוא הנזקים שנגרמו לציוד התובעים (לעניין זה הפנו התובעים לע"א 46/75 מדינת ישראל נ' לבנשטיין).
6.לעניין הטענה, כי מדובר בנזק שנגרם בשל כוח עליון שאינו בשליטת הנתבעות ואינו ניתן לצפייה מראש, טוענים התובעים, כי ע"פ סעיף 39 לפקודת הנזיקין היה על הנתבעות להוכיח מהו מקור השריפה ולהוכיח היעדר התרשלות מצדן בהיותן "תופס המקרקעין". הן לא עמדו בנטל זה, ומכאן שהן נושאות באחריות מלאה.
7.לעניין טענת הנתבעות, כי על התובעים חלה החובה לבטח את הציוד בהתאם להוראות תקנון המועדון (להלן: "התקנון" או "תקנון המועדון"), טוענים התובעים, כי הנתבעות לא הביאו ולו תקנון אחד חתום ע"י אחד מהתובעים בשנה בה פרצה השריפה ,ולא הוכיחו כי תנאי לקיומה של חברות במועדון היה הצגת פוליסת ביטוח לציוד.
8.לעניין הטענה כי התובעים התחייבו, בהתאם לתקנון, שלא להשאיר ציוד גלישה בחדר אחסנה לילי יותר מיומיים וכי השארת ציוד גלישה בחדר זה הינה באחריותו הבלעדית של חבר המועדון, איננה רלבנטית, שכן כעולה מעדותו של מנהל מחלקת חופים מטעם הנתבעות, "חדר האחסנה הלילי" הוא למעשה המטבח במועדון, ומאחר שהמטבח לא נשרף, ברי כי לא נשרף ציוד שהיה במטבח.
9.לעניין הטענה כי בהתאם לתקנון ניתן היה לאחסן שני גופים בלבד בתאי האחסון במועדון, טוענים התובעים, כי לאור עדויותיהם של מנהל המועדון, של התובעים ושל מנהל החופים שהעיד מטעם הנתבעות, הרי ששני גופים למעשה כוללים את כל הציוד של כל אחד מהתובעים, שכן מדובר בציוד הכולל בסיס בתוספת ציוד נלווה.
10.לעניין שווי הציוד, טוענים התובעים, כי יש לקבל את חוות-דעת השמאי מטעמם, אשר ניתנה לאחר בדיקה מקיפה של מחירי הציוד בחנויות וברשתות שמוכרות ציוד גלישה ולאחר הפחתת שווי הציוד מציוד חדש לציוד משומש. לעניין זה הם מוסיפים, כי השמאי מטעם הנתבעות הציג חוות-דעת אשר כוללת סכומים שניתנו ללא כל בדיקה והשוואה לחנויות ולציוד בתחום ובלי כל הסבר לקביעת הסכומים.
11.לעניין שלושת התובעים, אשר ביטחו את הציוד שנשרף וקיבלו בגין הנזקים פיצוי על חלק מהציוד, כך לטענתם, הם מוסיפים, כי נציגת הביטוח אשר העידה לא ידעה איזה סוג פוליסת ביטוח יש למועדון ויש לתובעים, לא הציגה כל רשימה המסבירה על איזה חלק מהציוד שילמה חברת הביטוח ולא ברור מדוע צורף תצהירה, שכן היא כלל לא טיפלה בתיק הקשור בתובעים.
12.לטענת התובעים, הם זכאים לפיצוי בגין עוגמת נפש ופגיעה ביכולת השימוש וההנאה מהציוד שנשרף. הם העריכו ראש נזק זה בסך של 10,000 ₪ לכל תובע.
התובעים העמידו את תביעתם הכוללת בסך של 724,448 ₪.
13. תמצית טענות הנתבעות:
לטענת הנתבעות, מסקנתו של חוקר השריפות מטעם התובעים אינה נתמכת בשום ממצא עובדתי וכל כולה עדות שמועה שאינה נתמכת באסמכתאות מתאימות. המומחה מטעם התובעים, לטענתן, קובע קביעות שאינן בתחום עיסוקו או המתאימים להשכלתו, הוא אינו מהנדס חשמל ואין לו השכלה בתחום החשמל, ולכן התובעים לא הוכיחו את גורם השריפה.
14 .אין להחיל על המקרה הנדון את סעיף 39 לפקודת הנזיקין, מאחר ולא התמלאו התנאים לחילוף חובת הראייה. הוכח, כי לא היה לנתבעות יד בדבר קרות השריפה, שנבעה ככל הנראה מתנאי ממזג-אוויר סוער, שכידוע לא מצוי בשליטת הנתבעות והנתבעות לא יכלו לצפות נסיבות אלו.
הנתבעות מוסיפות, כי פעלו ככל שיכלו לתחזוקת המבנה ולא הייתה אפשרות לצפות את האירוע נשוא התביעה.
15.לעניין הטענה, כי לנתבעות אחריות לקרות האירוע מכוח חוק השומרים, טוענות הנתבעות, כי הצדדים לתביעה התקשרו בתקנון לצורך חברות במועדון הגלישה, וכל מטרה אחרת, לרבות מטרת שמירת החפצים וציוד הגלישה, הנה טפלה למטרת החברות במועדון (לעניין זה הנתבעות הפנו לע"א 2284/09 (מחוזי- ת"א) רובינה ציון נ' דיין סמי (פורסם בנבו)).
16.לעניין הטענה, כי התובעים לא היו מודעים לקיומו של התקנון, הרי שמדובר בסילוף של המציאות. לאור עדותם של אביחי שאולה, אלי לוי, יורם כהן, אריה מימון, מיקי עטיה ועוד תובעים, ניתן ללמוד, כי התובעים חתמו על התקנון וחלקם אף ביטחו את ציודם.
בהתאם להוראות התקנון, היה על התובעים לבטח את הציוד שברשותם, ומשלא עשו כן הם אינם זכאים לכל פיצוי מהנתבעות.
17.לעניין שווי הציוד, הטבלה שהוכנה ע"י התובעים מתעלמת מבלאי הציוד, אינה מדויקת ומתעלמת ממחירי השוק והינה על הצד הגבוה. לטענת הנתבעות, הטבלה שהוכנה ע"י ב"כ התובעים, מר אלדר אדטו, אשר הוא תובע בעצמו בתיק זה (תובע מס' 21) (הטבלה סומנה כמוצג נ/1), הועתקה לחוות-דעת המומחה מטעם התובעים בתחום השמאות.
חוות-דעתו של השמאי מטעם התובעים אינה נתמכת באסמכתאות ולא לוקחת בחשבון את הפרמטרים בדבר בלאי הציוד, שנת הרכישה, הנחות שניתנו במועד רכישת הציוד, אלא מדובר בהערכה גסה ולא נכונה.
השמאי מטעם התובעים אינו בקיא במתן חוות-דעת בתחום ציוד הגלישה. מנגד, השמאי מטעם הנתבעות ערך בדיקות מעמיקות בדבר שווי עלויות הפריטים הנטענים בחוות-דעתו של השמאי מטעם התובעים.
18.לעניין הגבלת שני גופים באחסון, טוענות הנתבעות, כי ההצטרפות למועדון הגלישה הייתה כרוכה בחתימה על תקנון המועדון ובתשלום דמי מנוי. מרבית התובעים חתמו על התקנון במהלך השנים. התקנון קבע במפורש הגבלה לאחסון שני גופים בלבד. הגם שהתובעים ידעו זאת, הם בחרו להתעלם מהוראה זו ולאחסן ציוד כראות עיניהם.
לסיכום מציינות הנתבעות, כי התובעים לא הוכיחו כל רשלנות וכי דין התביעה להידחות. לחילופין, יש לפסוק לכל אחד מהתובעים את הסכומים הנקובים בסעיף 21 לסיכומי הנתבעות ובסך הכול סך של 208,648 ₪.
19.דיון והכרעה:
ביום 15.12.13 אירעה שריפה במועדון הגלישה, הממוקם בחוף הים של ראשון-לציון, בו מאחסנים התובעים את ציוד הגלישה שלהם. התובעים כולם הם חברים במועדון הגלישה ואין חולק על כי הם שילמו דמי חברות שנתיים לידי החברה העירונית, המנהלת את מבנה המועדון. בתמורה לתשלום דמי חברות קיבלו התובעים, כאמור, שירותי אחסון של ציוד שייט וגלישה במתחם המועדון.
לאחר אירוע השריפה ולאחר שלא נענתה דרישתם לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם עקב אובדן ציוד הגלישה שאוחסן במועדון, הגישו הנתבעים את התביעה הנדונה.
התובעים, 21 במספר (בהתאם לכתב התביעה המתוקן), הגישו תצהירי עדות ראשית, הכוללים טבלה ובה מפורטים פריטי הציוד שניזוקו בשריפה, כל אחד וציודו הוא, זאת בהתאם להערכת השמאי מטעמם, כפי שיפורט בהמשך. להשלמת התמונה יצוין, כי התובע מס' 21, אלדר אדטו, הנו גם בא-כוחם של התובעים (להלן: "מר אדטו" או "ב"כ התובעים").
מטעם התובעים הוגשה חוות-דעת של חוקר שריפות, מר ישעיהו מור יעקב (להלן: "מר ישעיהו" או "חוקר השריפות מטעם התובעים") (חוות-הדעת הוגשה כנספח א' לכתב התביעה המתוקן). כמו כן, הוגשה חוות-דעת בתחום השמאות של המומחה, מר שהרבני אלפרד (להלן: "מר שהרבני") (חוות הדעת הוגשה כנספח ב' לכתב התביעה המתוקן).
20. מר אשר גאלה, אשר היה מנהל המועדון בתקופה הרלבנטית, העיד בדיון מיום 22.12.15 (להלן: "מר גאלה" או "מנהל המועדון"). כמו כן, התובעים העידו בדיון מיום 29.12.15, מלבד שני התובעים: צחי סבטני ואורי הברמן, אשר לא הגיעו להעיד, ולכן מחקתי את תביעתם (ראו דיון מיום 29.12.15 עמ' 282 ש' 18-27).
21.מנגד הוגשו, מטעם הנתבעות, תצהירי עדות ראשית של מנהל אגף חופים ואגמים בעיריית ראשל"צ, מר אלי שוורצברג (להלן: "מר שוורצברג" או "מנהל אגף חופים בעירייה"), וכן הוגש תצהירה של נציגת כלל, הגב' ניבה נואמה, בתוקף תפקידה כמיישבת תביעות (להלן: "הגב' נואמה" או "נציגת הביטוח"). שני עדים אלו מטעם הנתבעות העידו בדיון מיום 29.12.15.
כמו כן, הוגשה חוות-דעת בתחום השמאות, מטעם הנתבעות, של ש. ארדן בע"מ, אשר ערך אותה המומחה, מר רונן פולט (להלן: "מר פולט" או "המומחה מטעם הנתבעות"). מר פולט העיד אף הוא בדיון מיום 29.12.15 (חוות-הדעת של מר פולט צורפה לתיק ביום 19.11.15).
במסגרת התביעה הועלו מס' סוגיות, אשר קיימת מחלוקת לגביהן. אעמוד על כל אחת מהסוגיות המעוררות מחלוקת בהתאם לסדרן כפי שהובאו ע"י הצדדים, כדלקמן:
22. שאלת האחריות:
התובעים צירפו, כאמור, לכתב התביעה המתוקן את חוות-הדעת של מר ישעיהו – חוקר דליקות. מר ישעיהו ערך, במסגרת חקירתו לבירור סיבת השריפה במועדון הגלישה, ביקור במקום ביום 22.12.13 (שבוע ימים לאחר אירוע השריפה). לאחר הבירור שערך קבע בפרק מסקנות וסיכום כדלקמן:
"..... לא נראו ולא נמצאו כל סימנים המעידים או היכולים להעיד על הצתה בזדון. ....
סרטי מצלמות האבטחה הקיימת באזור נתפסו ע"י המשטרה לבחינת המשטרה ולא נמצאו כל ממצאים חשודים במערכת האבטחה.
בלוח החשמל של המבנה נמצאו סימני כשל, התלהטות, התכה ומגע רופף.
חלונות מערביים של המבנה שמעל דלתות המבנה, חלונות רשת מתכת לא נפרצו, אולם מבנה החלונות מאפשר חדירת מי גשם ורוחות בשעת סערה ורוח חזקה הנושבת באזור.
....
נראה כי השריפה החלה כתוצאה מכשל של חדירת מי גשמים אל ועל לוח החשמל של המבנה, דרך חלונות מערביים של המבנה המרושתים ברשת מתכת, המים חדרו למבנה, באו במגע עם רכיבי לוח החשמל, גרמו לכשלים, קצרים והתחממות עד להתחלת הבעירה.
סיבת השריפה: כשל במבנה שאפשר חדירת מי גשם אל לוח החשמל של המבנה...".
(עמוד 11 בחוות-הדעת של מר ישעיהו) (הדגשה שלי- ח.ק.).
הווה אומר, עולה מחוות-דעתו של מר ישעיהו, המומחה מטעם התובעים, כי סיבת השריפה הייתה כשל במבנה שאפשר חדירה של גשמים אל לוח החשמל. מר ישעיהו צירף לחוות-דעתו תמונות צבעוניות אשר יש בהן לתמוך בחוות-הדעת.
23.מנגד, הנתבעות לא הגישו חוות-דעת של חוקר דליקות מטעמן, או כל מומחה אחר (מלבד השמאי, כפי שיובהר בהמשך). יחד עם זאת, לטענת הנתבעות, המומחה מטעם התובעים קובע קביעות שאינן בתחום עיסוקו או המתאימים להשכלתו, הוא אינו מהנדס חשמל ואין לו השכלה בתחום החשמל. כמו כן, הנתבעות מוסיפות, כי מסקנתו של חוקר הדליקות אינה נתמכת בשום ממצא עובדתי וכל כולה עדות שמועה שאינה נתמכת באסמכתאות מתאימות.
24. מר ישעיהו נחקר בחקירה נגדית בדיון מיום 22.12.15, וכך העיד:
"ש.אין לך השכלה בתחום החשמל?
ת.פורמלית לא. אבל השכלה יש לי בכך שאנחנו לומדים בקורסים של כיבוי אש.
ש.כשמתעוררת שאלה של כשל חשמלי, בד"כ אנו נעזרים במהנדסי חשמל?
ת.כאשר לא ברור, או כאשר מדובר במכשיר חשמלי שנשרף, לעיתים, אני מזמין מהנדס חשמל. במקרה זה הדברים היו ברורים.
...
ת.... לא צריך להיות מהנדס חשמל בשביל להבין שכנראה חדרו מים ומלח שגרמו לקצרים חשמליים.
....
ת.מהנדס חשמל לא יכול היה למצוא דברים אחרים בלוח החשמל ממה שאני מצאתי."
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 19 ש' 15-19, ש' 26-27, שורה 33) (הדגשה שלי- ח.ק.).
ובהמשך העיד לגבי השאלה האם השריפה נגרמה בשל הצתה מכוונת, כך:
"ש.למה היה חשוב לך לכתוב בחוות הדעת ששלל את האפשרות שהייתה כאן הצתה?
ת.בזמן שהייתי שם הועלו שמועות שייתכן והיה שם הצתה. חלק מהבדיקות שלי זה לבדוק האם היו הצתות או לא. מצאתי שאין שום סימן או שום סיכוי שהייתה שם הצתה".
(פרט' עמ' 20 ש' 28-30).
25.לעומתו, העיד מטעם הנתבעות מר שוורצברג, מנהל אגף חופים בעירייה, כך:
"ש.לאחר שהבודק של כב"א היה אתי במקום, יום לאחר מכן, ....... אה, לטענתו, אני לא ראיתי את זה בכתוב, לטענתו, לפחות ממה שאני שמעתי במו אוזניי, לא ארון החשמל הוא זה שנדלק, אלא ההצתה התחילה מקיר מזרחי ששם אין לוח חשמל במקום. לא ראיתי,
ש.מעבר לזה שזה עדות שמועה,
ת.לא ראיתי.
ש. האם יש לך איזו חוות דעת?
ת.לא,
ש.שתומכת בכך?
ת.לא.
ש.תקן אותי אם אני טועה. אין לכם לא חוות דעת של מומחה שריפות ולא חוות דעת של חשמלאי.
ת.לא".
(פרט' עמ' 267 ש' 28-31 ועמ' 268 ש' 1-11).
כך אף העיד מר שוורצברג בהמשך חקירתו, כי למרות שישנן מצלמות בקרבת המועדון בחלק הצפוני, אין כל עדות מצולמת שיש בה לבסס את טענת הנתבעות להצתה בזדון, וכך גם אין כל חוות-דעת של מומחה לעניין הצתה (ראו פרט' עמ' 270 ש' 5-8).
26.לאור מכלול הראיות ובמיוחד לאחר ששמעתי את עדותם של מנהל אגף חופים מטעם הנתבעות וחוקר השריפות מטעם התובעים, אני מקבלת את מסקנתו של מר ישעיהו בנוגע לסיבת השריפה. השתכנעתי, כי מר ישעיהו – חוקר השריפות, הינו בעל הכשרה מתאימה והמסקנה אליה הגיע מתאימה לנסיבות המקרה הנדון. כמו כן מקובלת עלי טענתו שבנסיבות המקרה הנדון ולא עלה הצורך לקבל חוות דעת של מהנדס חשמל. חקירתו וביקורו במקום האירוע זמן קצר לאחר השריפה (שבוע ימים), יש בה חיזוק למסקנתו באשר למקור השריפה.
לא זו אף זו, הנתבעות לא הגישו חוות-דעת מטעמן לעניין סיבת פרוץ השריפה, אשר יש בה לסתור את חוות-דעתו של מר ישעיהו מטעם התובעים. מכאן שאני קובעת, כי התובעים הוכיחו את גורם השריפה.
לעניין אחריות הנתבעות אדון בהרחבה להלן:
27.המסגרת הנורמטיבית:
לטענת התובעים, סעיפים 39 ו- 41 לפקודת הנזיקין מעבירים את נטל הראיה לכתפיהן של הנתבעות לצורך הוכחת אי רשלנותן.
סעיף 39 לפקודת הנזיקין קובע כך:
"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי אש או עקב אש, וכי הנתבע הבעיר את האש או היה אחראי להבער האש, או שהוא תופש המקרקעין או בעל המיטלטלין שמהם יצאה האש — על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי מקורה של האש או התפשטותה, התרשלות שיחוב עליה."
28.לטענת התובעים, ע"פ סעיף 39 לעיל, הנטל להוכיח את מקור השריפה והיעדר התרשלות הוא על הנתבעות בהיותן "תופס המקרקעין", ומשלא עמדו בנטל זה הן נושאות באחריות מלאה.
מנגד, טוענות הנתבעות, כי סעיף 39 אינו חל ,מאחר ולא התמלאו התנאים לחילוף חובת הראייה. שכן לא הוכח כי הנתבעות היו אחראיות להבערת האש, אלא הוכח, כי לא היה להן יד בדבר קרות השריפה, שנבעה ככל הנראה ממזג אוויר סוער או כוח עליון, אשר אינו בשליטת הנתבעות.
29.אין מחלוקת על כי הנתבעות 1 ו2 הן המחזיקות החוקיות של מבנה המועדון והן אף אחריות על תחזוקתו, ומכאן שהן "תופשות המקרקעין" שמהם יצאה האש, בהתאם לסעיף 39 לפקודת הנזיקין. בתוקף מעמדן זה עליהן להוכיח כי לא התרשלו בהתנהלותן "לגבי מקורה של האש או התפשטותה"
30.נוסף על כך, הנתבעות לא הוכיחו כי מדובר בכוח עליון, שכן הן לא צירפו ,כאמור, כל חוות-דעת מתאימה. אמנם מר ישעיהו כתב בחוות-דעתו כי ביום השריפה היה מזג-אוויר סוער ברחבי הארץ , אולם לא הוכח כי מדובר במזג אוויר יוצא דופן עד כדי הגדרתו ככוח עליון שלא ניתן היה לצפתו. מזג-אוויר סוער באמצע חודש דצמבר הינו אירוע שהיה על הנתבעות להיות ערוכות לקראתו.
יתרה מכך, לא הוצג דו"ח כלשהו לפיו הנתבעות 1 ו-2 פעלו למען תחזוקה נאותה ומספקת של המבנה מבחינה בטיחותית, אשר יש בה למנוע פריצת שריפות או התפשטותן.
לעניין זה העיד מנהל אגף חופים בעירייה, כי הוא הגיע למבנה שנשרף מיד לאחר הכבאים ושהה שם כל הלילה (עמ' 267 ש' 21-22).
מר שוורצברג אף נשאל לעניין תחזוקה של מערכת החשמל במבנה, וכך העיד:
"ש.היו מטפים?
ת.היו מטפים.
ש.איפה היה?
ת.מטפים פזורים בכל המבנים.
ש.האם היה מערכת ספרינקלרים במקום?
ת.לא.
ש.לא היה.
ת.לא היה ספרינקלרים.
ש.מערכת החשמל הזאת, הבאת לי איזה דו"ח של בדיקה תקופתית שנעשתה במקום?
ת.לא הבאתי דו"ח.
ש.לא הבאת דו"ח. האם היה איזה בדיקה תקופתית שהייתם מחויבים לבצע אותה מבחינת חשמל?
ת.לא.
...
ת.לא משהו שחייב אותנו."
(פרט' עמ' 269 ש' 3-18).
31.מעדותו של מר שוורצברג ניתן ללמוד, כי לא הייתה מערכת ספרינקלרים במבנה. עדות זו והעובדה כי לא הוגשו דו"חות חשמל תקופתיים, המעידים על בדיקת חשמל תקופתית, וכן העובדה כי לא הוגשה חוות-דעת של חוקר שריפות שיכול לשלול את חוות-דעתו של מר ישעיהו, מצביעים על כי לא ננקטו כל אמצעי הזהירות שהיה על הנתבעות לנקוט כבעלות המבנה. דהיינו, הנתבעות לא עמדו בנטל הראיה המוטל עליהם להוכיח שלא התרשלו בנקיטת האמצעים הנדרשים לתחזוקה נכונה ובטוחה של המבנה, אשר לו הייתה כזו הייתה יכולה למנוע את השריפה, או לכל הפחות להביא להקטנת הנזק.
32.כמו כן אמינה בעיניי עדותו של מנהל המועדון באותה תקופה, מר אשר גאלה, אשר ציין כך:
"ש.היו לכם בעיות במערכת החשמל?
ת.היה קצר מדי פעם. קופץ נתיך והם קופצים די הרבה".
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 32 ש' 16-17).
ובהמשך:
"ש.המבנה שנשרף הם היו אטומים או פתוחים לרוח?
ת.בכלל לא אטומים. גם לא היו חלונות, היו רשתות ופתחים בגודל של חלונות וגג אסבסט והיו בו פיצוצים והגג היה רעוע. היו דלתות של מתכת והיו פתחים שהיו סגורים עם רשת ולא אטומים כמו חלונות".
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 34 ש' 11-14).
33.משהגעתי למסקנה שהנתבעות 1 ו 2 לא הוכיחו כי לא התרשלו בדרך ניהול המועדון ושמירה על בטיחות המבנה, הרי שהן חבות באחריות מכוח פקודת הנזיקין וחלה עליהן החובה לפיצוי בגין נזק שנגרם, בכפוף לכך שיוכח.
התובעים טוענים, כי הנתבעות 1 ו-2 חבות בתשלום הנזקים אף מכוח חוק השומרים, כפי שיפורט להלן:
34.שומר שכר:
הצדדים חלוקים באשר לשאלה האם הנתבעות 1 ו-2 עונות להגדרה של "שומר שכר" כקבוע בחוק השומרים, אם לאו.
35.לטענת התובעים, השליטה במועדון הייתה תחת שליטתם המלאה של הנתבעות, אשר קיבלו תשלום עבור השמירה ואחסון הציוד של התובעים, ולכן לא יכולה להיות, לטענתם, מחלוקת על שיש לראות את הנתבעת כ"שומר שכר" . הנתבעת 2, כשומר שכר שלא עמד בתפקידו, מחויבת בתשלום מלוא הנזקים שנגרמו לציוד התובעים (לעניין זה הפנו התובעים לע"א46/75 מדינת ישראל נ' לבנשטיין).
36.מנגד, טוענות הנתבעות, כי הצדדים לתביעה התקשרו בתקנון לצורך חברות במועדון הגלישה, וכל מטרה אחרת, לרבות מטרת שמירת החפצים וציוד הגלישה, הינה טפלה למטרת החברות במועדון, ולכן אין לראות בהן כ"שומר שכר" לפי חוק השומרים (לעניין זה הנתבעות הפנו לע"א 2284/09 (מחוזי- ת"א) רובינה ציון נ' דיין סמי (פורסם בנבו)).
חוק השומרים קובע בסעיף 1 כך:
"(א)שמירת נכס היא החזקתו כדין שלא מכוח בעלות.
(ב)השומר נכס שאין לו בשמירתו טובת הנאה לעצמו, הוא שומר חנם.
(ג)השומר נכס המקבל תמורה בעד השמירה או שיש לו בשמירתו טובת הנאה אחרת לעצמו, ואיננו שואל, הוא שומר שכר."
סעיף 2(ב) לחוק השומרים קובע כך:
"שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן; אך כשהמטרה לשמור על הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור השומר אם אבדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו."
37.התובעים, כאמור, הפנו לע"א 46/75 מדינת ישראל נ' לבנשטיין (ניתן ביום 04.01.76). אביא להלן מדבריו של כב' השופט (בדימוס) ברנזון:
"לפי סעיף 1 לחוק השומרים, היסוד לשמירת נכס הוא "החזקתו כדין שלא מכוח בעלות". משמעות ההחזקה כאן אינה אלא החזקה פיזית, כלומר, מסירת הנכס לידי השומר לשמירתו.
...... חושבני, שהמבחן העיקרי כאן הוא היכולת המעשית לפקח על הנכס ולקיים את השמירה עליו".
38.הנתבעות, כאמור, הפנו לע"א 2284/09 (מחוזי- ת"א) רובינה ציון נ' דיין סמי (פורסם בנבו) (ניתן ביום 03.05.11). אביא להן מדבריה של כב' השופטת לבהר שרון:
"סעיף 24 לחוק השכירות והשאילה קובע כדלקמן:
"לענין חוק השומרים, תשכ"ז-1967, יראו שוכר כשומר שכר שהמטרה של שמירת הנכס טפלה למטרה העיקרית של החזקתו".
דהיינו, אחריות של שוכר נכס כלפי הבעלים בגין נזקים שנגרמו בעת שהנכס היה בחזקת השוכר, הינה כאחריות שומר שכר, כאשר בדרך כלל המטרה העיקרית של החזקת נכס על ידי שוכר אינה השמירה, ובמקרה שכזה פטור השוכר מאחריות לנזק שלא נגרם ברשלנותו."
39.כבר עתה ראוי לציין, כי פסק הדין לעיל אליו הפנו הנתבעות איננו דומה למקרה שלפניי. שם נידונה השאלה בדבר אחריות שוכר נכס (למטרת מגורים) כלפי הבעלים בגין נזקים שנגרמו כאשר הנכס היה בחזקת השוכר. שם נקבע כי הנזק לא נגרם בשל רשלנות השוכר, ולכן היה השוכר פטור מאחריות לנזק.
40.מנגד, בענייננו אין מדובר ביחסים שבין שוכר נכס לבין משכיר. כמו כן, קבעתי, כי הנתבעות 1 ו-2 התרשלו שעה שלא נקטו בכל אמצעי הזהירות הראויים, מה שאפשר את חדירת הגשמים למבנה וללוח החשמל מוקד השריפה האמור.
41.לא זו אף זו, בענייננו המטרה העיקרית הייתה אחסון ושמירה על ציוד הגלישה ולשם כך התובעים שילמו דמי חברות לנתבעות 1 ו-2. אין זה נכון לומר, כי המטרה העיקרית הייתה החברות במועדון וכי שמירת הציוד הייתה טפלה למטרת החברות במועדון.
החברות במועדון נכונה היא למערכת היחסים הפנימית שבין הגולשים לבין עצמם, בעוד שהמטרה העיקרית במערכת היחסים שבין התובעים והנתבעות 1 ו-2 הייתה אחסון ושמירה על ציוד הגלישה, שירות בגינו קיבלו הנתבעות תשלום. כמו כן, לא עלה בידי הנתבעות 1 ו-2 להוכיח שהנזק נגרם על-ידי נסיבות שלא היה עליהן לחזותן מראש ושלא יכלו למנוע תוצאותיהן. לאור זאת, יש לראות בנתבעות 1 ו-2 "שומר שכר" לפי חוק השומרים.
42.לעניין אחריותו של שומר שכר יפים דבריו של כב' הנשיא (כתוארו דאז) שמגר במסגרת ע"א1439/90 מדינת ישראל (רכבת ישראל) נ' הום- חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 29.04.93) (פורסם בנבו):
"אחריות זו היא אחריותו של שומר בשכר (סעיף 2(ב) רישא לחוק השומרים), היינו אחריות מוחלטת, אלא אם יוכיח השומר קיומו של פטור בשל אונס או בשל כוח עליון (ראה, למשל, א' סלטון, "ההיבט הנזיקי של חוק השומרים, תשכ"ז-1967" עיוני משפט ה (תשל"ו-ל"ז), 653, 655).
למעלה מן הנדרש אוסיף, כי אחריותו של המוביל הפרטי מצומצמת לאחריות בגין מעשה מכוון או רשלנות, דוגמת אחריותו של שומר שכר, שהשמירה טפלה למטרה העיקרית של החזקה בנכס (ראה סעיף 2(ב) לחוק השומרים). לאור נטל ההוכחה עליו להראות כי ביצע את תפקידו וכי לא פעל ברשלנות.
.....
משמע, שומר השכר חייב להוכיח שהנזק נגרם על-ידי נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ושלא יכול היה למנוע תוצאותיהן (ראה לעניין זה ע"א 293/87 [4].
חובת הזהירות המוטלת על השומר היא חובת זהירות של שומר סביר. כפי שנאמר
בע"א 341/80 עלי נ' ששון ואח' [5], בעמ' 288::
"היחסים, שקובע חוק השומרים בין השומר לבין בעל הנכס, מטילים על השומר את החובה כלפיו שלא להתרשל. חובתו של השומר כלפי בעל הנכס נראית לי כחובתם של בעל משלח יד', כשהוא משתמש במשלח ידו. כשם 'ש בעל משלח יד' היה צריך לנקוט מידת זהירות שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט , כך חייב השומר לנקוט אותה מידת זהירות, שהיה נוקט שומר סביר ונבון".
וכן בהמשך:
"חוק השומרים מבקש, מחד גיסא, להעניק הגנה מקסימלית למי שמפקיד נכס בידי אחר, ומאידך גיסא, להרתיע את מי שבידיו מופקד הנכס מפני פעילות שאיננה תואמת את האחריות המוטלת עליו."
43.סיכום ביניים:
לאחר שקבלתי את חוות דעתו של חוקר השריפות מר ישעיהו מחד, ולאור היעדר חוות-דעת נגדית בתחום חקר שריפות מאידך, הגעתי למסקנה כי הנתבעות 1 ו-2 התרשלו בכך שכמחזיקים והמנהלים של המבנה לא נקטו בפעולות תחזוקה של המבנה אשר היה בהן למנוע את אירוע השריפה. חיזוק למסקנה זו קיבלתי מהעדויות בדבר היעדר ספרינקלרים במבנה, היעדר הצגת דו"חות בדיקת חשמל תקופתיות והיעדר הצגת ראיה שיש בה ללמד על כוח עליון.
אשר על כן, ולאור אחריות הנתבעות 1 ו-2 גם כשומרות שכר, הרי שהן חבות בתשלום הנזקים שנגרמו לציוד התובעים. טרם נפנה לשאלת גובה הנזק, עליי לדון בסוגיות נוספות אשר עוררו מחלוקת בין הצדדים.
44.תקנון המועדון:
הנתבעות צירפו לתצהירן (נספח א' לתצהירו של מר שוורצברג) את תקנון מועדון גלישה לשנת2011 (מיום 02.01.2011) עליו חתום התובע, מר מיכה וייסברג.
במסגרת התקנון נקבע, כי "ביטוח ציוד הגלישה באחריותו הבלעדית של החבר" (סעיף 2), וכן "השארת ציוד הגלישה בחדר אחסנה לילי הנו באחריותו הבלעדית של החבר" (סעיף 8), וכן "בכל תא חבר לא ימצאו יותר משני גופים בלבד" (סעיף 10).
45.לטענת הנתבעות, התובעים ידעו על קיומו של התקנון אולם בחרו להתעלם מקיומו או שלא לפעול בהתאם להוראותיו. הנתבעות הפנו למס' עדויות של התובעים אשר ידעו על קיומו של תקנון ואף חתמו עליו עובר לאירוע הנידון.
מנגד, טוענים התובעים, כי הנתבעות לא הביאו ולו תקנון אחד חתום ע"י אחד מהתובעים בשנה בה פרצה השריפה ולא הוכיחה כי תנאי לקיומה של חברות במועדון הנה הצגת פוליסת ביטוח לציוד.
46.לעניין תקנון המועדון מצאתי, כי אכן היו מס' תובעים אשר ידעו על קיומו של התקנון ואף חתמו עליו וחלקם אף ביטחו את ציוד הגלישה שלהם. יחד עם זאת, בצדק טוענים התובעים, כי הנתבעות לא הציגו תקנון חתום ע"י מי מהתובעים בשנה בה פרצה השריפה. ניכר כי הנתבעת 2 לא הייתה עקבית בהחתמת הגולשים ע"ג התקנון וכי לעתים התבקשו הגולשים לחתום על תקנון ולעתים הדבר לא נתבקש כלל.
כמו כן, אף בנושא הביטוח על הציוד, הצדק עם התובעים. הוכח בפניי, כי רק לאחר אירוע השריפה התנו הנתבעות 1 ו-2 את חידוש החברות במועדון בהוצאת פוליסת ביטוח לציוד המאוחסן.
47.כך העיד מר אשר גאלה, אשר היה מנהל המועדון בתקופה הרלבנטית:
"ש.אתם פעלתם לפי תקנון?
ת.כן. ב-2013 כשהייתה שריפה אף אחד לא חתם על התקנון.
ש.היה תקנון?
ת.ב2012 הביאו לי תקנון להחתים אנשים. ב-2013 לא הביאו לי להחתים.
ש.התקנון היה צריך להיחתם מדי שנה בשנה?
ת.כן."
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 31 ש' 19-24).
48.לעניין הביטוח על הציוד העיד מר גאלה כך:
"ש.ב-2014?
ת.החתימו על התקנונים והכריחו את כולם לעשות ביטוח".
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 32 ש' 2-3).
49.התובע, מר אביחי שואלה, העיד אף הוא כי לאחר אירוע השריפה נשוא התביעה דנן, הנתבעות מחייבות את הגולשים לבטח את ציודם האישי (פרט' מיום 29.12.15 עמ' 62 ש' 28).
כך אף התובע, מר אריה מימון, העיד כי בשנת 2011 חתם על התקנון ועשה ביטוח, ובשנת 2012 לא חתם על התקנון ולא ביטח את הציוד. עוד הוא העיד כי נכון להיום (לאחר האירוע נשוא התביעה) הנתבעות "הכריחו" אותו לבטח את הציוד (פרט' מיום 29.12.15 עמ' 124 ש' 9-14 ושורות 22-23).
50.כך גם העיד מר שוורצברג, מנהל אגף חופים בעירייה (אשר היה עד מטעם הנתבעות), כי לאחר אירוע השריפה התנאי לחידוש החברות במועדון היה הצגת פוליסת ביטוח (פרט' מיום29.12.15 עמ' 270 ש' 19-20).
לעניין זה העיד מר שוורצברג כך:
"כב' הש' קלוגמן:מה שאתה אומר שהיום בעצם אם לא מראים פוליסה, אתם לא מחדשים את החברות?
עד, מר שוורצברג:חד וחלק, מאוד ברור. אין מחלוקת".
(פרט' עמ' 271 ש' 7-9).
51.לאור מכלול הדברים שפורטו לעיל, אני קובעת כי היה אומנם תקנון, אך הוא נחתם או אמור היה להיחתם כל שנה מחדש בגין אותה שנה. הנתבעות היו אחריות לביצוע החתמת החברים על התקנון. יחד עם זאת, בפועל הן לא היו עקביות ולא החתימו את הגולשים מדי שנה על התקנון. בשנה הרלבנטית לענייננו, היא השנה בה אירעה השריפה, לא הוכח כי מי מהתובעים חתם על תקנון המועדון. כך גם הוכח, כי התנאי לחידוש החברות במועדון בהוצאת פוליסת ביטוח לציוד המאוחסן במועדון, נולד בפועל רק לאחר התביעה דנן.
52.בפועל, הנתבעות קיבלו את התובעים כחברים במועדון מבלי שחתמו על התקנון ומבלי שנדרשו להציג פוליסת ביטוח. כך יצרו מערכת יחסים אשר איננה כוללת את הוראות התקנון וחובת קיומה של פוליסת ביטוח. התנהלות הנתבעות לאחר האירוע אף מחזקת מסקנתי זאת וטוב הן עושות בשינוי הנוהל.
53.חדר אחסנה לילי:
טענת הנתבעות, כי התובעים התחייבו בהתאם לתקנון (סעיף 9) שלא להשאיר ציוד גלישה בחדר אחסנה לילי יותר מיומיים, איננה רלבנטית.
מר שוורצברג (אשר הינו מנהל אגף חופים בעירייה והעיד מטעם הנתבעות) העיד, כי חדר אחסנה לילי זה למעשה המטבח, ומאחר והוא לא נשרף, לא היה שם ציוד גלישה שיכול היה להישרף (פרט' מיום 29.12.15 עמ' 274 ש' 8-13).
54.מהם שני גופים:
בסעיף 10 לתקנון נכתב: "בכל תא חבר לא ימצאו יותר משני גופים בלבד". השאלה עליה לא ניתנה תשובה בתקנון היא מהו "גוף " או "גופים". אין כל הגדרה בתקנון של "גוף".
לעניין זה מצאתי את עדותו של מר גאלה, שהיה מנהל מועדון הגלישה דאז, כאמינה. מר גאלה העיד לגבי כל אחד מהתובעים איזה ציוד גלישה היה לו במועדון (פרט' מיום 22.12.15 עמ' 29 ש' 17-21, ש' 24-34 וכן עמוד 30). כמו כן, הוא העיד כי לכל ציוד יש מוצרים נלווים אשר בלעדיהם לא ניתן לגלוש.
55.להלן תובא עדותו של מר גאלה לעניין זה:
"ת.לכולם היה חליפה.. לחלק היו מוצרים נלווים לחליפה אבל בזה אני לא יכול לזכור לגבי כל אחד. אני מבקש לציין שאני מדבר על קייט או סאפ או גלשן זה כולל את הציוד הנלווה. הציוד הנלווה לקייט: בר שאליו מחברים את החוטים, גלשן- רוב האנשים מחזיקים 2 גלשנים. חליפה, טרפז, חגורה שמתחברים אתה לציוד.
סאפ- משוט וליש- רצועת קשירה.
גלישת רוח- גלשן, מפרש, תורן, מנור, מחבר, טרפז."
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 31 ש' 4-9).
ובהמשך:
"ש.בתור אחד שהחתים, מה זה 2 גופים?
ת.קומפלט. אם זה סאפ זה כולל לישים ומשוט. אם זה קייט זה כולל את הציוד הנלווה. גוף כולל את כל הפריטים הנלווים". (הדגשה שלי- ח.ק.).
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 32 ש' 8-10).
56.בהמשך הסביר מר גאלה את ההבדל בין ציודי הגלישה השונים בהתאם לענף הספורט הימי בו הם משמשים, להלן:
"ש.הייתי רוצה שתסביר מה ההבדל בין קייט, סאפ וגלשן?
ת.סאפ זה גלשן עמידה שחותרים עליו בעמידה, משמש לחתירה ולגלישת גלים. קייט זה מצנח שמונף באוויר וחייב גלשן לסוג מסוים, יש גלשן גלים וגלשן דו צדדי. לקייט חייבים גם טרפז. גלשן רוח זה רוח שאליו מחובר מערך שכולל מפרש, תורן ומנוף ומחווה. הגולש חייב שיהיה עליו טרפז.
ש.לשיטתך, כשאתה מדבר על שני גופים ואם אתרגם פרטית לסאפ וגלשןוהמעטפת עוטפת אותו?
ת.כן".
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 32 ש' 28-34 ועמ' 33 שורה 1).
57.כך גם העיד מר שוורצברג, מנהל אגף חופים בעירייה, כי מדובר במערך של ציוד, הנלווה לדבר העיקרי בגלישה.
כך העיד מר שוורצברג לעניין המינוח "גוף":
"ש.תסכים אתי שגוף של גלישת רוח זה הגלשן, זה התורן, זה המנוף, זה המפרש,
ת.זה מערך שלם,
ש.זה המערך השלם של כל ה,
ת.כי מחליפים, לפי עוצמת הרוח מחליפים את המפרש מעת לעת, כן.
....
ש.קייט אחד שכולל את?
ת.את כל הערכה שלו. כשאני אומר קייט זה כמובן הגלשן עצמו והמצנח,
....
ש.אז קייט, בוא נעשה הבהרה, קייט זה למעשה כולל לי את הקייט, את ה, את המצנח, את הבר, את המערך, את הטרפז,
ת.זה ברור, אתה, אוטו כולל הגה, זה ברור, אין אה,
...
כב' הש' קלוגמן: שאתה אומר, אני אשאל את זה יותר פשוט, כשאתה אומר גוף, הכוונה היא לגוף עם הציוד הנלווה שלו.
עד, מר שוורצברג: בוודאי, כי סאפ בלי משוט אתה לא יכול לשוט, כאילו זה לא, זה לא לעניין.
......
ת.חליפת גלישה כן, כי חליפת גלישה היא חליפת גלישה, היא חלק מהמערך...".
(פרט' עמ' 271 ש' 29-32 ועמ' 272 ש' 6-7, ש' 10-12, ש' 31-32 ועמ' 273 ש'1 ושורה 11).
58.גם מעדותו של מר פולט, השמאי מטעם הנתבעות, ניתן ללמוד, כי "גוף" כולל את הבסיס בציוד הגלישה ואת האביזרים הנלווים לו.
לעניין זה העיד מר פולט כך:
"ש.אתה יכול להסביר לי מה גוף?
ת.גוף זה גלשן או סאפ או, אה, בנדיט למשל, או, גוף שעליו מרכיבים חלקים. הבסיס. "
(עמ' 254 ש' 20-22).
59.ובהמשך:
"ש.אז רגע, מה מותר לי לאחסן, אתה אומר לי, עשית לי פה, מה השיפוי, אמרת לי שני גופים, ואז אמרת לי מכל הרשימה, נראה לי שהצלחנו להסביר לבית המשפט שכדי להיכנס לים כגוף אני צריך בערך חמישה פריטים שמתחברים לי ביחד, אחרת אני לא יכול להתייחס. אתה אומר לי זה לא גוף.
ת.יש גוף ויש ציוד של הגוף אתה מתכוון, שעליו מרכיבים, אי אפשר להיכנס לים, אתה צודק, בלי כל הרכיבים האלה.
ש.יפה מאוד. עכשיו כל הרכיבים האלה מבחינתך, הם לא הגוף? כאילו אם זה גוף, זה רק הגלשן? כל התורן, ומפרש, וטרפז, וכל המנוע, זה לא נכנס לשם?
ת.ההגדרה הזו היא בהתאם להגדרה ש, היא מופיעה בתקנון, התקנון הזה לא נמצא פה מולי כרגע, אני לא זוכר בדיוק את ההגדרה, אבל ההגדרה של גוף מופיעה בתקנון של בין הגולשים למועדון, ששם כתוב שאפשר לאחסן שני גופים.
כב' הש' קלוגמן: אבל מה כולל שני הגופים?
עד, מר פולט: למיטב זכרוני, זה לא מפורט בתקנון, אבל אין לי פה את התקנון לענות לכם על זה.
ש.אבל אתה, אני בכוונה רוצה להבין את ההיגיון. הסכמנו שבערך להיכנס עם ציוד קייט לגלישת רוח זה לפחות חמישה רכיבים שאני מחבר אותם ביחד. אם אני נכנס, אם מותר לי לאחסן שני רכיבים שאתה אומר לי, שזה גוף וגוף, הלכה למעשה שלושה רכיבים אסור לי לאפסן, אני לא יכול להיכנס עם הגוף הזה לים כי שלושה רכיבים בכלל לא נמצאים לי שם.
ת.אתה יכול לאחסן אותם במקום אחר."
(פרט' עמ' 255 ש' 4-24).
60.לאחר ששמעתי את העדים אני קובעת, כי לאור מכלול העדויות שפורטו לעיל, ניתן ללמוד, כי המינוח "גוף" כולל למעשה את הבסיס המשמש לגלישה וגם את האביזרים הנלווים לו, שכן בלעדיהם לא ניתן לגלוש. אין כל היגיון בפרשנות אחרת. הצעת הנתבעות לאחסן את יתר הציוד במקום אחר, איננה מקובלת עליי והיא מאיינת את מטרת האחסון כולו במבנה המועדון.
61.לאור מסקנה זו מצאתי, כי העמודה בחוות-הדעת של מר פולט הכוללת חישוב בגין שני גופים בלבד, איננה נכונה, ומשכך יש להתעלם ממנה.
כעת אפנה לשאלת גובה הנזק והאם עלה בידי התובעים להוכיח את שווי הציוד שניזוק, כל אחד בהתאם לציודו הוא, אשר אוחסן במועדון הגלישה.
62.גובה הנזק:
כאמור לעיל, כל אחד מהתובעים ציין בתצהיר עדותו הראשית בטבלה (סעיף 3 בתצהירים) את הציוד שנשרף ואת גובה הנזק שנגרם לו עקב כך. הטבלה בתצהירי התובעים כוללת את הפרטים הבאים: פרטי הציוד, שווי הציוד ע"פ חו"ד שמאי, שנת קנייה ומקום הקנייה של הציוד.
מתוך חקירה נגדית של התובעים עלה, כי כאשר התובעים ובא-כוחם התארגנו להגשת התביעה, הוכנה טבלה ע"י ב"כ התובעים, מר אדטו, אשר מהווה ריכוז של דרישת התובעים בהתאם לציוד הספציפי ושוויו, ואשר סומן כמוצג נ/1 בדיון מיום 22.12.15 (להלן: "טבלה נ/1" או "מוצג נ/1") (ראו פרט' מאותו יום בעמוד 23 ש' 22-23 ושורה 34).
63.לטענת הנתבעות, השמאי מטעם התובעים, מר שהרבני, העתיק למעשה את הטבלה נ/1, אשר מהווה את דרישת התובעים, וזאת מבלי לערוך בדיקות עצמאיות בשטח, כגון בדיקה אצל הספקים השונים של מוצרי הגלישה, בדיקת אסמכתאות כמו חשבוניות או קבלות וכד'.
כמו כן, טוענות הנתבעות, כי הטבלה נ/1, אשר השמאי מטעם התובעים העתיקה לחוות-דעתו, מתעלמת מבלאי הציוד, אינה מדויקת ואינה נכונה כלל, מתעלמת ממחירי השוק והינה על הצד הגבוה. יתרה מכך, לטענתן, מר שהרבני לא לקח בחשבון בחוות-דעתו את בלאי הציוד, שנת הרכישה והנחות שניתנו במועד הרכישה.
כך גם ציינו הנתבעות, כי מר שהרבני אינו בקיא במתן חוות-דעת בתחום ציוד הגלישה.
64.מנגד, טוענים התובעים, כי מר שהרבני נתן את חוות-דעתו לאחר בדיקה מקיפה של מחירי הציוד בחנויות וברשתות אשר מוכרות ציוד גלישה, ולאחר הפחתת שווי הציוד מציוד חדש לציוד משומש. הוא קבע את שווי הציוד והפחית ממנו 15% בלאי על כלל הציוד. קביעתו זו מעידה על הגינותו ועל שווי תביעתם הסבירה של התובעים אשר לא דרשו ציוד חדש, אלא הגישו את תביעתם בהתאם לשווי ציוד משומש.
עוד לטענת התובעים, השמאי מטעם הנתבעות הציג חוות-דעת אשר אין לה אחיזה במציאות. רוב הסכומים בחוות-דעתו הם מופרכים, בלי שביצע כל בדיקה והשוואה לחנויות ולציוד בתחום ובלי כל סבר הגיוני לקביעת הסכומים.
כך גם לטענתם במהלך עיסוקו כשמאי מעולם לא נתן חוות-דעת ולא ערך כל שומה לעניין ציוד גלישת קייט, ציוד גלישת רוח וציוד של סירות (הם הפנו לעמ' 218 ש' 13-22). כמו כן, המועד שבו קבע את השומה הינו נכון למועד חוות-הדעת, ולכן הדבר מיישן את הציוד בשנתיים ימים.
65.מוסיפים התובעים, כי השמאי מטעם הנתבעות הפך להיות שופט שעה שקבע, כי במידה ולא הוצגו לו מסמכים המעידים על רכישת הציוד, הוא לא בדק את שווי הציוד ע"י התובעים, אלא פשוט "חתך" את שווי הציוד שנקבע ע"י מר שהרבני ב- 50%.
66.חוות-הדעת השמאיות מטעם הצדדים:
יש בפניי, למעשה, שתי חוות-דעת: האחת- של השמאי מטעם התובעים, מר שהרבני, והשנייה- של השמאי מטעם הנתבעות, מר פולט.
67.חוות-הדעת של מר פולט מפורטת יותר ומצוינות בה מס' עמודות: מס' התובע כפי שמופיע בכתב התביעה; הפריט הנתבע; דרישת התובעים (בהתאם להערכת השמאי מטעמם); הערכת הנתבעות, הכוללת אף היא שתי עמודות- האחת, עמודת שיפוי והשנייה, עמודה בה נכתב "2 גופים" ולבסוף עמודת הערות. בעמודת ההערות מציין מר פולט האם הומצאו אסמכתאות, כגון חשבוניות רכישה עובר לאירוע או לאחר האירוע, אם לאו.
68.מנגד, חוות-דעתו של מר שהרבני פחות מפורטת וכוללת את שם התובע; הציוד הנתבע וכן הערכת השמאי באשר לכל פריט. יחד עם זאת, מר שהרבני לא מציין מתי נרכש כל פריט והאם הוצגו אסמכתאות בגין הפריטים המבוקשים. כך גם מר שהרבני ציין בעדותו, כי לא קיבל קבלות מהתובעים כאשר ערך את חוות-דעתו (פרט' מיום 22.12.15 עמ' 25 ש' 10-11).
69.מר שהרבני העיד לעניין אופן עבודתו, כי הוא קבע את שווי הציוד לאחר שביצע בדיקה של מחירי הציוד בחנויות וברשתות המוכרות את ציוד הגלישה באמצעות הטלפון. כמו כן, הוא העיד, כי קבע את שווי הציוד והפחית ממנו 15% בלאי באופן רוחבי על כלל הציוד.
מר שהרבני העיד לעניין אופן עבודתו כך:
"ת.אני עשיתי את העבודה שלי, בדקתי אחד אחד. ימים שלמים ישבתי על זה טלפונית. קיבלתי הצעות. המחירים הם המחירים שקיבלתי מהספקים של החברות של המוצרים הניזוקים."
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 23 ש' 1-2).
וכן:
"ש.ב.השאלה האם קיבלת מתוך כל אחד מ-21 התובעים את הפירוט של מה שניזוק להם ואת הרשימה הזאת מבקש העו"ד לראות.
ת.אין לי רשימות מפורטות של האנשים על כל פריט ופריט. אני שוחחתי בטלפון וביקשתי שישלחו לי הוכחות לרכישת הציוד ובהתאם לכך עשיתי בדיקה עם הספקים/יצרנים.
ש.ב.האם היה מצב שלאנשים לא היו קבלות או מסמך שקנו. מה עשית עם זה?
ת.התקשרתי לאחד ואחד אם היה הציוד".
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 23 ש' 27-32).
70.מר שהרבני נשאל מה עשה כאשר לא הוצגה בפניו כל אסמכתא המעידה על רכישה של פריט ציוד, וכך השיב:
"ת.אם אין אסמכתא אני חוקר.
ש.החקירה באה במקום אסמכתא?
ת.אין ברירה."
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 24 ש' 9-11).
71.מר שהרבני נשאל כיצד ידע האם מדובר בפריט חדש או משומש והאם התקבלה הנחה בגינו, וכך העיד:
"ש.ב.לפי הטבלה שלך איך אתה רואה מתי נרכש הפריט. כשאנחנו מגיעים לחוות הדעת אתה כותב סכום ליד כל פריט, איך אתה ידעת אם מדובר בפריט שנקנה לפני שנתיים או עשר שנים, אם נקנה חדש או משומש, קיבל הנחה לא. לא ציינת.
ת.בסוף חוות דעת שלי רשמתי, הציוד היה ברובם בין שנתיים לשלוש. לכל אחד ואחד לא יכולתי לשאול אותו כמה זמן. כולם אמרו לי שזה בין שנתיים לשלוש."
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 24 ש' 24-28).
72.מר שהרבני אף העיד לגבי אופן החישוב כך:
"ש.ב.כל הסכומים שאתה מציין זה?
ת.הסכומים שמצוינים הם סכומים שביררתי אצל הספקים מינוס 15%".
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 24 ש' 29-30).
כאמור לעיל, ב"כ התובעים ריכז את דרישות כלל התובעים לכדי טבלה שסומנה כמוצג נ/1 ואשר על בסיסה ערך מר שהרבני את חוות-דעתו.
וכן:
"ש.אתה קיבלת רשימה ועל סמך רשימת נ/1 צלצלת לכל חנות והורדת 15%.
ת.נכון".
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 26 ש' 15-16).
ובהמשך:
"ש.חלק קטן מהציודים שדווקא יש חשבוניות, יש ציוד שנרכש באילת ושם כתוב שהפריט נמכר ב-40% הנחה. אתה לקחת את זה בחשבון?
ת.לא. אני לא קיבלתי את זה."
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 24 ש' 31-33).
73.וכן:
"ש.זה נראה לך תקין כשמאי שלא ביקשת קבלות?
ת.לא קיבלתי שום קבלות".
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 25 ש' 10-11).
מר שהרבני נשאל מדוע לא ערך עמודות של שיפוי וכינון בהתאם לגילם של הפריטים, והשיב:
"ת.90% מהאנשים שדיברתי איתם היה ציוד בן שנה לשנתיים. ולכן החלטתי להוריד את זה 15%".
(פרט' מיום 22.12.15 עמ' 27 ש' 4-5).
74. כך הוא השיב בהמשך עדותו, כי מתוך חוות-הדעת שלו לא ניתן לדעת מתי נרכש כל פריט ופריט, וכך גם לא ניתן לדעת האם הפריטים נרכשו מיד שנייה, או האם הציוד היה מקולקל (פרט' מיום 22.12.15 עמ' 27 ש' 26-30).
75. מנגד, נחקר השמאי מטעם הנתבעות, מר פולט, בחקירה נגדית בנוגע לחוות-דעתו.
מר פולט העיד, כי הוא עוסק כשמאי משנת 2009 וכי במהלך השנים ערך מס' חוות-דעת בודדות בנושא ציוד ימי (פרט' מיום 29.12.15 עמ' 212 ש' 21-22), וכי חוות-דעת ספציפית לגבי ציוד קייט הוא לא ערך מעולם (פרט' מיום 29.12.15 עמ' 212 ש' 32) וכך גם לא לגבי ציוד גלישת רוח וסירות (פרט' מיום 29.12.15 עמ' 213 ש' 1-2, ש' 7-8).
76. יחד עם זאת, מר פולט העיד, כי אכן ערך חוות-דעת בעניין ציוד גלישת גלים וסאפ (פרט' מיום 29.12.15 עמ' 213 ש' 6). כך גם העיד, כי שווי הציוד בחוות-הדעת הוא נכון למועד אירוע השריפה, ומכאן שטענת התובעים כי הערכתו בחוות הדעת נכונה ליום מתן חו"ד איננה נכונה (ראו עדותו בפרט' מיום 29.12.15 עמ' 216 ש' 17-21).
מר פולט העיד, כי בעריכת חוות-הדעת הוא התבסס על אסמכתאות הרכישה של התובעים (פרט' מיום 29.12.15 עמ' 218 ש' 11).
77. לעניין אופן העבודה העיד מר פולט כך:
"עד, מר פולט:..אני בדקתי במשרד בשני היבטים, אחד במחיר המוצע בחנויות או בחנויות גלישה, או נמכר לציוד ימי באינטרנט.
...
והצלבתי את זה עם מידע טלפוני בחנויות האלה כדי לוודא שהמחיר המפורסם,..".
(פרט' מיום 29.12.15 עמ' 219 ש' 18-21).
כך גם במהלך חקירתו הנגדית הציג מר פולט מסמך מהאינטרנט כדוגמה לאופן עבודתו והצביע על חליפת גלישה מדגם אוניל סופר פריק אשר הוצעה באינטרנט בחנות אולטרה ווב בסך של 980 ₪ (פרט' מיום 29.12.15 עמ' 219 ש' 27-32 ועמ' 220 ש' 1-2).
78. מר פולט נשאל מדוע הוא הפחית 50% מהמחיר הנתבע בפריטים שונים בחוות-הדעת, וכך העיד:
"עד, מר פולט:אני אסביר רגע משהו לגבי הנושא של 50 אחוז. הציוד הזה, ציוד ימי לגלישה, או בדיקת גלשנים, קייטינג, הוא ציוד שהוא נמצא תחת, אה, שימוש בים, תחת המליחות, לאורך זמן זה ציוד שהוא מיועד לבלאי מואץ באופן יחסי לדברים אחרים. זה נסדק, זה, זה נמעך, זה נשבר לפעמים, זה דברים שלפעמים גם אי אפשר לתקן ולא כדאי לתקן, והבלאי שלהם,
...
... זאת אומרת אורך החיים של דבר כזה יכול להיות שלוש או ארבע שנים ואחרי זה כבר הוא לא שווה שום דבר, ולמה אני אומר את זה? אני הצלבתי את עלות השווי לאחר בלאי עם מחירים שבהם נמכר הציוד הזה כמשומש, כמשומש,.."
(פרט' מיום 29.12.15 עמ' 222 ש' 17-28).
79. וכן:
"עד, מר פולט:הרוב, הרוב, נחתכו בחצי בעיקר במקומות שבהם אין אסמכתאות גברתי".
(פרט' מיום 29.12.15 עמ' 223 ש' 22).
80. הווה אומר, מר פולט הסביר בעדותו, כי הסיבה של הפחתת 50% מהמחיר הנתבע בפריטים שונים בחוות-הדעת נובעת מכך שציוד גלישה נמצא בשימוש מתמיד במים תחת תנאי מליחות והוא ציוד המיועד לבלאי מואץ. עוד העיד, כי אורך החיים של הציוד הקשור בגלישה יכול להיות שלוש או ארבע שנים, וזאת הוא הסיק מהצלבה שערך לגבי עלות הציוד לאחר בלאי עם מחירים בהם נמכר הציוד כמשומש, אך הוא לא הציג כל תרשומת על כך (פרט' מיום 29.12.15 עמ' 222 ש' 25-29).
כך גם העיד כאמור לעיל, כי רוב הפריטים "נחתכו" בחצי במקומות בהם לא הוצגו אסמכתאות בגין רכישה של הציוד.
בהמשך מר פולט העיד לגבי אופן הערכת הציוד, כי כל עוד היו לו כל הפרטים, כגון: מודל, דגם, שנת רכישה, אורך, אזי בדק את הציוד כערך חדש. בעוד שאם לא היו לו פרטים מזהים אודות הציוד, הרי שלא הייתה לו דרך לבדוק את זה (פרט' מיום 29.12.15 עמ' 225 ש' 1-3, ש' 10-15).
81. לעניין ערך הבלאי בציוד גלישה העיד מר פולט, כי כאשר מדובר בציוד בן שנה ישנה הפחתת בלאי של עד 25%. יחד עם זאת, ישנו ציוד אחר שעליו תיעשה הפחתה של 10% וכי במקרה זה מדובר בציוד ימי כמו סאפ, גלישת רוח וכד'. לגבי ציוד בן שנתיים הוא מבצע הפחתה של 50% ולאחר שלוש שנים "זה מתחיל לרדת, זאת אומרת זה כבר לא 25 אחוז, מהשנה השלישית בדרך כלל מוסיפים עוד 10 או 15 אחוז מנקודת הזמן הזו. כי אז זה כבר, את הבלאי המואץ הוא כבר, השנתיים הראשונות," (פרט' מיום 29.12.15 עמ' 229 ש' 15-17, 21-32 ועמ' 230 ש' 1-3 וגם עמ' 246 ש' 3-7).
82. מר פולט נשאל ע"י בהמ"ש לעניין הפחתה של 50% שביצע בחוות-דעתו כאשר לא הוצגו בפניו אסמכתאות וגם כאשר התובעים כבר מתייחסים לציוד כמשומש, וכך השיב:
"עד, מר פולט:ה-50 אחוז גברתי זה לא רק מכיוון שלא ציינו את השנה. אלא זה ציוד שאנחנו לוקחים בחשבון שנעשה בו שימוש לתקופה של בין שנה לשנתיים. ציוד בעל בלאי מואץ, שהוא לפחות 25 אחוז מערכו כחדש, והנה הוכחנו, ובמקרה שלפתי נייר שנמצא פה, שסאפ בן שנה נמכר ב-50 אחוז בשוק כמשומש. הוא בן שנה. זה הבלאי בציוד הזה."
(פרט' מיום 29.12.15 עמ' 246 ש' 3-7).
83. לעניין שווי הציוד העיד אף מר שוורצברג (אשר הינו, כאמור, מנהל אגף חופים בעירייה), כי מניסיונו, סאפ חדש מחירו כ- 10,000 ₪. הבלאי השנתי להערכתו הוא לפחות 30% למטה ממחירו המקורי כחדש, כל שנה (פרט' מיום 29.12.15 עמ' 277 ש' 13-18). הוא מסביר את הבלאי המשמעותי בעובדה שכל הזמן יוצאים דגמים חדשים (עמ' 277 ש' 20-23).
84. לאחר עיון מדוקדק בחוות-הדעת של מר שהרבני ומר פולט, וכן לאחר ששמעתי את עדותם של המומחים מטעם הצדדים, מצאתי להעדיף כבסיס לקביעת גובה הנזק את חוות דעתו של מר פולט מטעם הנתבעות, אשר הייתה מפורטת ומדויקת יותר.
85. זאת מאחר שמר פולט התייחס לפרטים חשובים, אליהם לא מצאתי התייחסות בחוות-הדעת מטעם התובעים, כפי שעולה מעדותם של שני המומחים, כגון: אסמכתאות רכישה (מר שהרבני העיד לעיל, כי לא קיבל קבלות או חשבוניות מס, ולכן חוות-דעתו לא התייחסה כלל לשאלה האם הוצגו בפניו ראיות בדבר הרכישות המבוקשות, אם לאו); מר פולט התייחס באופן פרטני לכל פריט, בעוד מר שהרבני התייחס באופן רוחבי לכל הפריטים כבני שנתיים עד שלוש שנים ולא בחן כל פריט לגופו בעניין זה; מר פולט נתן הסבר מקצועי יותר באשר לשאלה מהו גובה הבלאי שיש להפחית מציוד שהנו משומש, בעוד מר שהרבני הפחית באופן רוחבי 15% כבלאי על הציוד, זאת מבלי שנתן דעתו לשאלת הגיל של כל פריט ופריט ברשימה.
86. לאור מסקנתי זו, מצאתי כי יהיה זה נכון ומדויק יותר לקחת את חוות דעתו של מר פולט כבסיס לקביעת גובה הנזק. כמו כן, מקובל עליי אופן החישוב של מר פולט לעניין היעדר הצגת אסמכתאות. משלא הוצגו אסמכתאות כלשהן בגין רכישה של פריט ציוד עובר לאירוע, או לאחריו, ומכיוון שמהימנה עליי עדות התובעים, כי הפריטים שהציגו בטבלה אכן ניזוקו בשריפה, הרי שנכון יהיה לקבוע, כי בגין פריטים שלא הוצגו לגביהם כל אסמכתאות, יש להפחית כמחצית מהסכום המבוקש.
87. יחד עם זאת, כפי שהסברתי לעיל, אינני מתייחסת לעמודה: "2 גופים" בחוות-דעתו של מר פולט, שכן אין לכך כל רלבנטיות, לאור קביעתי לעיל, כי מדובר בציוד גלישה הכולל את האביזרים הנלווים.
88. כאן המקום לציין, כי טענה שעלתה במהלך עדותם של חלק ניכר מהתובעים הייתה, כי הם לא יכלו לשחזר את החשבוניות או הקבלות של הרכישות שביצעו, מאחר שמסד הנתונים של הספק הראשי לציודי גלישה לא היה תקין, או שהתוכנה במחשב אצלו השתנתה, ולכן לא הייתה דרך לשחזר את האסמכתאות בדבר הרכישות.
89. באופן כללי יובהר, כי אינני מקבלת את הטענה, כי הסיבה לאי המצאת אסמכתאות הייתה בשל תוכנה שהוחלפה או מסד נתונים שנמחק, זאת לאור כך שניתן היה לפנות לספק הראשי ולבקש אסמכתא כתובה אודות טענה זו, אשר יהיה בה לחזק את הטענה. לא זו אף זו, ניתן היה להביא את הספק הראשי למתן עדות בכדי שיעיד על כך שאכן בשל מעבר לתוכנה אחרת לא עלה בידו לשחזר את החשבוניות. כבר נפסק לא אחת, כי:
"אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד".
(דברי כב' הש' א. גולדברג, במסגרת ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פס"ד כרך מה חלק רביעי, עמ' 658).
90. ניכוי תגמולי ביטוח:
אין מחלוקת על כי התובעים: מר יחיאל פרוש; מר מיקי עטיה ומר צחי סבטני (באשר למר צחי סבטני- תביעתו נמחקה, כפי שיובהר בהמשך) (להלן ביחד: "שלושת התובעים") ביטחו באופן חלקי את ציוד הגלישה שברשותם וכי שלושתם קיבלו סכום כלשהו כפיצוי בגין הנזקים לציוד תוצאת אירוע השריפה נשוא התביעה. את הביטוח עשו שלושת התובעים באמצעות סוכן ביטוח ששמו אילן רוטנברג בחב' ביטוח כלל (אצל הנתבעת 3).
91. הנתבעות ניכו את סכום תגמולי הביטוח שהשלושה קיבלו והדבר הובהר בעמודת "הערות" בחוות-הדעת של מר פולט.
יחד עם זאת, לא עלה בידי הנתבעות להוכיח, כי תגמולי הביטוח שהתקבלו עבור שלושת
התובעים הללו נתקבלו בגין אותם פריטים אשר נתבעים כעת במסגרת התביעה דנן.
92. תגמולי הביטוח שהתקבלו וצורפו כנספח א' לתצהירה של הגב' ניבה נואמה, אשר משמשת כמיישבת תביעות אצל הנתבעת 3 (להלן: "הגב' נואמה" או "נציגת כלל"), מעידה על כי הנתבעת 3 ששילמה תגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו לציוד הגלישה של שלושת התובעים, כאמור. מאחר והמידע באשר לתשלום התגמולים נמצא בידי הנתבעת 3, אשר ביטחה את שלושת התובעים, כאמור, הרי שהיא זו שהייתה צריכה לספק הסבר באשר לפריטי הציוד הרלבנטיים בגינם ניתנו התגמולים ולהוכיח כי קיימת חפיפה בין הפריטים הנתבעים לבין אלו בגינם כבר שולמו התגמולים, כאמור.
93. הגב' ניבה נואמה, נציגת כלל, העידה לעניין זה כך:
"ש.... האם הציוד ששילמתם הוא זהה לציוד שאנחנו תובעים. עכשיו אני בא ואומר, הציוד, הרשימה הזאת נמצאת אצלכם כי על פיה שילמתם.
ת.נכון.
....
ש.עכשיו את באה ואומרת לי בסעיף, את באה ואומרת לי יש לקזז את הסכומים האלה.
ת.אבל אני לא אמרתי שצריך לקזז את הסכומים."
(פרט' מיום 29.12.15 עמ' 166 ש' 5-13).
הגב' נואמה העידה בהמשך חקירתה, כי היא יודעת מה הסכום ששולם לשלושת התובעים בהתאם לנספח א' שצורף לתצהירה, אולם לא יודעת בגין אילו פריטים שולמו תגמולי הביטוח (פרט' מיום 29.12.15 עמ' 168 ש' 7-9).
94. כך גם מר פולט, השמאי מטעם הנתבעות, נשאל לגבי הניכוי שביצע במסגרת חוות-דעתו בגין התגמולים שהתקבלו מהביטוח לגבי שלושת התובעים. המומחה העיד, כי הוא לא יודע לענות לגבי אילו פריטים בציוד שולמו התגמולים, כי הוא לא טיפל בדו"ח, וכי מדובר בציוד שהוערך בחוות-הדעת הקודמת ונמסר לחברת הביטוח ואשר הופחתו בתביעה הנוכחית אצל אותם תובעים (פרט' מיום 29.12.15 עמ' 252 ש' 1-10). המומחה העיד, כי זה יכול להיות תיאורטית שתבעו את אותו ציוד פעמיים, אולם הוא לא יודע לענות משום שלא היו לו המסמכים הרלבנטיים בעת החקירה (פרט' מיום 29.12.15 עמ' 253 ש' 8-15).
95. לאור האמור לעיל, ומאחר שהנתבעת 3 לא הציגה חוות-דעת, או כל אסמכתא מתאימה אשר יש בה ללמד לגבי אילו מהפריטים הנתבעים קיבלו שלושת התובעים תשלומים, הרי שלא ניתן בנסיבות אלה לבצע קיזוז של הסכומים הנתבעים.
96. התביעה של מר צחי סבטני ומר אורי הברמן:
במסגרת דיון ההוכחות מיום 29.12.15 קבעתי, כי לאור העובדה ששני התובעים, מר צחי סבטני ומר אורי הברמן, לא הגיעו לדיון ההוכחות שנקבע לחקירתם: האחד מר סבטני נכח בדיון הקודם ואף בתחילת הדיון מיום 29.12.15 ולדברי בא-כוחו נאלץ לעזוב כתוצאה מהתחייבויות בעבודתו, ומר אורי הברמן אשר נמצא בחו"ל, הרי שתביעתם של השניים נמחקת. עוד קבעתי, כי היה ומי מהשניים יגיש תביעה נפרדת, הוא יחויב בהוצאות בגין ההליכים שיתקיימו בתיק זה בסך 5,000 ₪ כל אחד מהם, וכי אם לא תוגש תביעה ע"י מי מהם, לא יהיה חיוב בהוצאות (ראו פרט' מיום 29.12.15 עמ' 282 ש' 16-27).
אשר על כן, התביעה של מר צחי סבטני ומר אורי הברמן נמחקה.
97. התייחסות פרטנית לכל אחד מהתובעים:
לאחר שנמחקה תביעתם של מר צחי סבטני ומר אורי הברמן, הרי שלפניי תביעה של 19 תובעים, המבקשים פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לציוד הגלישה שלהם, אשר אוחסן במועדון הגלישה בראשל"צ.
התובעים הופיעו בדיון שהתקיים בפניי ביום 29.12.15 (להלן: "הדיון") ונחקרו בחקירה נגדית ע"י ב"כ הנתבעות.
אפנה כעת ואביא את עיקר עדותם של התובעים, כפי שהיה בדיון, ולעניין הוכחת שווי הנזק של הציוד- מצאתי, כי מאחר שמדובר בעשרות רבות של פריטים, יהיה זה נכון לרכז את כל הנתונים בטבלה עם התייחסות פרטנית לכל פריט ופריט אצל כל תובע, זאת בהתבסס על חוות-הדעת של המומחים מטעם הצדדים ועל האסמכתאות (ככל שהוצגו בפניי).
98. התובע מס' 1- דוד עובד – מר עובד העיד, כי הנו חבר במועדון הגלישה משנת 2011. העיד כי לא זכור לו האם חתם על התקנון וכי לא ביטח את ציוד הגלישה שברשותו (פרט' הדיון עמ'187 ש' 19-24). בנוסף, העיד, כי תמחר את כל הציוד כחדש, אף ציוד בן כחמש שנים, כי כך התבקש (פרט' הדיון עמ' 189 ש' 8-12).
עוד העיד, כי בפגישה שלו עם כל התובעים ועם בא-כוחם, מר אדטו, סוכם, כי כולם צריכים להפחית מדרישתם 15% על בלאי של הציוד (פרט' הדיון עמ' 190 ש' 8-11).
מר עובד העיד בנוסף, כי הוא לא הצליח להשיג אסמכתאות, זאת למרות שהוא תובע פיצוי בסך של כ- 51,000 ₪ (פרט' הדיון עמ' 190 ש' 28-30). הוא הסביר, כי הספק "לגונה" ממנו רכש את מרבית הציוד החליף תוכנה במחשב ומשכך לא ניתן לשחזר את החשבוניות (פרט הדיון עמ' 191 ש' 1-5). כך גם העיד, כי הוא משלם הכול במזומן (עמ' 191 ש' 25).
אמינה עליי עדותו של מר עובד כי אכן הציוד שאחסן במועדון נשרף, יחד עם זאת, מאחר ולא הוצגו כל אסמכתאות בגין רכישת פריטי הציוד עובר לאירוע או לאחריו, כמפורט לעיל, אני מקבלת את הערכת מומחה הנתבעות ופוסקת למר עובד סך של 25,600 ₪.
99. התובע מס' 2- יורם כהן – מר כהן העיד, כי הנו חבר מועדון כ-30 שנה, כי חתם על התקנון בשנת 2011 וכי לא ביטח את הציוד (עמ' 117 ש' 9-16, ש' 22-23). העיד כי מאז השריפה אין לו ציוד וכי הוא שותף עם חברים בציוד אחר וכי מאז השריפה הוא לא גולש גלישת רוח (עמ'118 ש' 11-14).
עוד העיד, כי לאחר קרות האירוע הוא פנה למתי פרידמן, אשר ממנו הוא רוכש את רוב הציוד שלו, אולם לא עלה בידו להציג העתקי חשבוניות מאחר שהספק עבר למאגר אחר במחשב (עמ' 118 ש' 21-26).
מר כהן הוסיף, כי הוא גולש גלישת רוח, זאת להבדיל מגלישת קייט, וכי אין לו ציוד בלוי בשל הפן הבטיחותי שבסוג הגלישה בו בחר (עמ' 119 ש' 12-19). העיד בהמשך, כי רכש הכול אצל מתי פרידמן וכי קיבל ממנו הצעות מחיר (עמ' 121 ש' 14-15).
מר כהן לא ידע להסביר במהלך חקירתו מדוע ישנו פער כה גדול בין המחיר שדרש במסגרת מוצג נ/1, אותה העביר לבא-כוחו, מר אדטו, והאחרון העבירה לידי מר שהרבני לעריכת חוות-הדעת, לבין מה שקבע מר שהרבני בחוות-דעתו (19,600 ₪ ב- נ/1 לעומת 32,644 ₪ בחוות-הדעת של מר שהרבני) (עמ' 122 ש' 23-31).
עבור מרבית הפריטים שתובע מר כהן הוא לא הציג כל אסמכתא, ולכן מקובלת עליי הערכת מומחה הנתבעות בפריטים אלו.
בגין שני הפריטים לגביהם הוגשה חשבונית מס (צורף לתצהירו של מר כהן) מצאתי גם לקבל את הערכת מומחה הנתבעות, כפי שמפורט בטבלה. אני מקבלת את הערכת מומחה הנתבעות ופוסקת למר כהן סך של 15,500 ₪.
100. התובע מס' 3- אלי לוי – מר לוי העיד, כי הוא הכי ותיק כחבר מועדון (כ- 32 שנה), כי חתם על תקנונים קודמים וכי ביטח את הציוד בשנים 2011, 2012 ו- 2013. כמו כן, העיד, כי קיבל מחברת ביטוח "מגדל" 14,843 ₪ שזה סכום התקרה בניכוי השתתפות עצמית (עמ' 96 ש' 30-31, עמ' 97 ש' 15-17).
עוד העיד, כי הוא תובע את ההפרש לפי חוות-דעת שמאי בשם ברקאי, שהוא שמאי חברת הביטוח שלו (עמ' 97 ש' 30-32 ועמ' 98 ש' 1). העיד שהיה לו תא במועדון (בלי ארון).
מר לוי הציג בחלק מהפריטים חשבוניות מס, בחלקם הצעות מחיר ובחלקם לא צירף כל אסמכתא. לאחר בדיקה של האסמכתאות שהוצגו בפניי (נספחים לתצהירו של מר לוי), כפי שהבהרתי פריט לפריט בטבלה מטה, אני מקבלת את הערכת מומחה הנתבעות ופוסקת למר לוי סך של 15,210 ₪.
101. התובע מס' 4- פרוש יחיאל (חיליק) – מר פרוש העיד, כי חלק מהשנים הוא חתם על התקנון (עמ' 194 ש' 29-30). העיד, כי ביטח את הציוד, גם בשנת 2013, היא שנת האירוע. טען, כי ביטח את הציוד באופן חלקי, כי חלק ממנו קנה חדש במהלך השנה. בנוסף העיד, כי קיבל מהביטוח סך של 3,397 ₪ (עמ' 195 ש' 3-11). חלק מהציוד בוטח לא בשווי המלא שלו (עמ'195 ש' 14-15).
עוד העיד, כי הוא תמחר את הציוד והעביר את הרשימה לעו"ד אדטו ודרכו הועברה הרשימה לשמאי שהרבני (עמ' 196 ש' 7-9).
כך מפרש 7.6 שנרכש בשנת 2008 תומחר ע"פ הערכה שביצע מר פרוש בהתאם לאתר של רוזן מינץ שעוסקים בציוד גלישה ביחס לשווי מפרשים באיכות נמוכה יותר (ראו עדותו בדיון עמ' 196 ש' 10-18 ועמ' 197 ש' 13-15).
בהמשך העיד, כי הוא לא ידע כי השמאי שהרבני עושה הפחתה של 15% על הציוד, העיד כי הוא הפחית הרבה יותר מ- 15% (עמ' 198 ש' 20-22). עוד העיד, כי יש טעות בתצהיר עדות ראשית שלו בטבלה (סעיף 3 לתצהיר) וכי יש למחוק את השורה הראשונה בטבלה המתייחסת לשלושה מנורים בסך של 1,500 ₪ (עמ' 199 ש' 16-19). כמו כן, השורה בטבלה שכתוב שני מנורים צריך לתקן לשלושה מנורים כשסך כל אחד הוא 600 ₪ ובסך הכול סך של 1,800 ₪ (עמ' 200 ש' 3-4). אם סוכמים הכול בטבלה מגיעים לסך של 13,400 ₪, כלומר נפלה טעות בטבלה (עמ' 200 ש' 10-11).
בגין חלק מהפריטים הוגשו חשבוניות מס (נספחים לתצהירו של מר פרוש) ובגין חלק אחר לא הוצגו כל אסמכתאות. קיבלתי את הערכת מומחה הנתבעות ברובה, כפי שפירטתי בטבלה מטה, מלבד קביעתי לעיל כי אין לקזז את תגמולי הביטוח ששולמו למר פרוש (3,397 ₪). לאור האמור, אני פוסקת למר פרוש סך של 8,450 ₪.
102. התובע מס' 5- מיקי עטיה – מר עטיה העיד, כי ביטח את הציוד שלו (עמ' 143 ש' 31-32). כמו כן, העיד כי קיבל מחברת הביטוח סך של 10,700 ₪ (עמ' 144 ש' 6-9). העיד כי הוא תובע את ההפרש, על מה שלא שולם לו (עמ' 152 ש' 26-31).
מר עטיה לא הציג כל אסמכתאות מהן ניתן ללמוד מהי העלות בגין כל פריט שנרכש. על כן, כפי שהבהרתי לעיל, משאמינה עליי עדותו כי הציוד נשרף, אולם משלא הוצגו אסמכתאות, אני מקבלת את הערכת מומחה הנתבעות וקובעת בהיעדר אסמכתאות כי השווי הנו מחצית מהשווי המוערך בחוות-דעתו של מר שהרבני.
באשר לתגמולי הביטוח ששולמו למר עטיה, כאמור לעיל, משלא עלה בידי הנתבעת 3 להוכיח בגין אילו פריטים שולמו התגמולים, הרי שאין לקזז את סכום התגמולים שהתקבלו מהתביעה דנן.
לאור האמור לעיל, וכן בהתאם למפורט בטבלה מטה, אני פוסקת למר עטיה סך של 9,705 ₪.
103. התובע מס' 6- נתן קמינסקי – מר קמינסקי העיד, כי הוא הצטרף כחבר למועדון הגלישה בשנת 2011. עוד העיד, כי חתם על התקנון בשנת 2011 (עמ' 208 ש' 25-26, שורה 31).
בעדותו ציין, כי לא ביטח את ציוד הגלישה שלו וכי לא דרשו לבטח את הציוד. עוד העיר, כי "היה פה הרבה ברדק" כי הניהול של המועדון עבר מהעירייה אל החברה העירונית ובכל פעם דברים השתנו (עמ' 209 ש' 4-9).
מר קמינסקי העיד, כי הוא לא שמר את הקבלות על הציוד שרכש (עמ' 211 ש' 14). הסביר, כי הוא תושב חוזר ויש לו כרטיס מארצות-הברית והיה לו קשה לאתר אסמכתאות (עמ' 209 ש' 15-25).
עוד הבהיר, כי דיבר עם מר שהרבני פעם אחת ועבר אתו על הרשימה. העיד, כי מר שהרבני לא ביקש ממנו קבלות או חשבוניות (עמ' 211 ש' 16-22), וכי לא ראה את חוות-הדעת של מר שהרבני (עמ' 211 ש' 25-26).
מאחר ולא הוצגו כל אסמכתאות בגין רכישות עבור ציוד הגלישה שהיה ברשות מר קמינסקי עובר לאירוע או לאחריו, אני מקבלת את הערכת מומחה הנתבעות, אשר הפחית 50% מהערכת שמאי התובעים, ופוסקת למר קמינסקי פיצוי בסך של 15,575 ₪.
104. התובעים מס' 7 ו-8 - מיכה ואופיר וייסברג – מדובר בשני תובעים, אשר הנם אב (מר מיכה וייסברג) ובן (מר אופיר וייסברג). האב והבן נתנו תצהיר משותף, ולכן מי שהעיד בפניי בדיון מיום 29.12.15 היה מר אופיר וייסברג (הבן).
מר וייסברג אופיר (להלן: "מר וייסברג") העיד, כי הוא ואביו חברי מועדון (עמ' 258 ש' 30-31). הוא העיד, כי לא דיבר עם השמאי, מר שהרבני (עמ' 256 ש' 29-30). עוד העיד לגבי הפריטים שהוא תבע, כי הפריט הרביעי (קייטבורד משנת 2008) הוא רכש כמשומש בשנת 2012 וכי אין לו חשבונית רכישה, וכי השמאי מטעם התובעים העריך את פריט זה בסך של 1,400 ₪ (פרט' עמ' 261 ש' 24-31 ועמ' 262 ש' 1-2). כך גם ציין, כי כל האסמכתאות שצירף הם פריטים שנרכשו לאחר אירוע השריפה (עמ' 262 ש' 28-30).
מר וייסברג הסביר בעדותו, כי שני הפריטים הראשונים בסעיף 3 בתצהירו מגובים בחשבוניות רכישה (לאחר האירוע) מהספקים "פוקוס" ו"לגונה" (שצורפו כנספחים לתצהירם של מיכה ואופיר וייסברג) (פרט' עמ' 264 ש' 5-12, ש' 21-24).
מר וייסברג העיד, כי לגבי הפריטים השלישי והרביעי צירף את דף פירוט כרטיס האשראי שם ישנו חיוב מיום 24.12.13 בסך כולל של 3,700 ₪ עבור ציוד שנרכש במרכז הגלישה (פרט' עמ' 265 ש' 1-10).
עוד העיד מר וייסברג, כי רכש כמעט את כל הפריטים שניזוקו באירוע השריפה (למעט אחד) בשנת 2012, כלומר כשנה עד שנה וחצי טרם האירוע. יחד עם זאת, העיד כי אינו זוכר מהו הסכום ששילם עבור הפריטים הנתבעים באותה נקודת זמן (עמ' 265 ש' 16-17, ש' 29 ועמ' 266 ש' 8).
כאמור לעיל, האסמכתאות שצורפו לתצהירם של מר מיכה ואופיר וייסברג הן של רכישות שבוצעו לאחר אירוע השריפה. מאחר שלא צורפה כל אסמכתא עובר לאירוע ומאחר שמצאתי, כי הערכת הנתבעות סבירה לאור גילו של הציוד כפי שהוצהר עליו, הרי שקיבלתי (בשים לב להסבר עבור כל פריט, כפי שמופיע בטבלה מטה) את הערכת מומחה הנתבעות ואני פוסקת לתובעים, מיכה ואופיר וייסברג, פיצוי בסך של 8,550 ₪.
105.התובע מס' 9- יוחאי רינון – מר רינון העיד, כי הצטרף כחבר למועדון הגלישה בשנת 2013 (עמ' 131 ש' 28-31). מר רינון צירף חשבוניות רכישה לרוב הפריטים שתבע (צורפו כנספחים לתצהיר עדותו הראשית של מר רינון). בעדותו נשאל מר רינון לגבי החשבוניות שהציג (עמ'132-134, עמ' 136-137).
בטבלה מטה בה רוכזו הנתונים של כל תובע עם הפריטים שתבע, ישנו פירוט באשר לכל פריט נתבע של מר רינון עם הסבר בצדו. לאור ההסברים שניתנו ביחס לכל פריט בטבלה מטה, אני פוסקת למר רינון פיצוי בסך של 8,300 ₪.
106.התובע מס' 10- שלומי בר און – מר בר און העיד, כי הציוד כולו אשר מופיע בתצהירו נרכש בשנת 2013, כלומר שנת האירוע, ולא בשנת 2014 כפי שמופיע בטעות בתצהירו (עמ' 104 ש'18-24). עוד העיד, כי אין לו חשבוניות רכישה ולכן לא הציג אותן (עמ' 104 ש' 28-29).
מר בר און הסביר בעדותו, כי המחירים של ציוד לגלישת קייט ידועים בשוק, וכי מנהל המועדון הכיר את הציוד של כולם (עמ' 106 ש' 2-5, עמ' 107 ש' 1-8). עוד העיד, כי את הצעות המחיר (אשר לא הוצגו בעדותו או בצירוף לתצהירו) קיבל מספקים שונים: לגונה, מתי פרידמן וימית (עמ' 107 ש' 24-31).
מר בר און העיד, כי ציוד חדש מחירו באותה שנה יורד סביב 15% או קצת יותר, תלוי בבלאי ובפחת של הקייט (עמ' 108 ש' 28-31). בהתאם לעדותו, אין מחירון למוצרי גלישה, אבל השוק קובע את מחיר הציוד, כאשר יש לקחת בחשבון פרמטרים נוספים, כמו: גיל הציוד, הבלאי שלו, המועד שהוא נרכש במהלך השנה וכד' (עמ' 109 ש' 15-27). הוא הסביר, כי בהינתן הפרמטרים לעיל הטווח נע בין 5 אחוז ל-25 אחוז, כל מקרה לגופו, ולכן ההפחתה של 15% כפי שקבע המומחה, מר שהרבני, היא הגיונית וממוצעת (עמ' 110 ש' 1-9).
במהלך החקירה הנגדית ב"כ הנתבעות עבר פריט פריט בהתאם לתצהירו של מר בר און (מעמ' 110 ש' 26-32). על ההפחתה הרוחבית שעשה השמאי שהרבני שמע מר בר און רק בישיבה שהייתה שבוע לפני חקירתו הנגדית (עמ' 115 ש' 12-15).
אמנם מר בר און העיד, כי קיבל הצעות מחיר מספקים שונים, כאמור לעיל, אולם הצעות המחיר לא הוצגו בעדותו ולא צורפו לתצהירו. בהיעדר אסמכתאות, כאמור לעיל, אני מקבלת את הערכת מומחה הנתבעות, אשר הפחית בגין כל פריט 50% מהערכת השמאי מטעם התובעים, ופוסקת למר בר און פיצוי בסך של 17,250 ₪.
107.התובע מס' 11- איציק קלבו – מר קלבו צירף חשבוניות רכישה לתצהירו, לפיהן על חלק מהציוד קיבל הנחה. הוא העיד, כי מדובר בהנחה חד פעמית, שלא קשורה לערך הציוד (עמ' 101 ש' 3-13). כמו כן, העיד, כי הוא הפחית את המע"מ מהדרישה שלו בערך הציוד (עמ' 102 ש' 1-7).
בעדותו ציין, כי חצי שנה לפני אירוע השריפה הוא רכש ציוד חדש, אבל אז ניזוק בברך ולכן השתמש בציוד "אולי פעמיים", כולל גלשן שקנה לבנו ליומולדת (עמ' 102 ש' 25-30). היום העיד כי הוא לא גולש קייט, וכי בשל הפציעה בברך עבר לתחום אחר (עמ' 103 ש' 23-31 ועמ' 104 ש' 1-2).
מר קלבו צירף לתצהירו חשבוניות רכישה, כאמור, על כל הפריטים שתבע. הפער בין קביעת מומחה התובעים לבין קביעת מומחה הנתבעות הנו קטן מאוד ביחס לתביעתו של מר קלבו. מאחר והוצגו חשבוניות רכישה על כל הפריטים, הרי שהמלאכה הייתה פשוטה יותר. בגין כל פריט ישנו הסבר בצדו בטבלה מטה. לאור כך, אני פוסקת למר קלבו פיצוי בסך של 10,280 ₪.
108.התובע מס' 12- אהוד גרשון – מר גרשון העיד, כי הנו חבר מועדון משנת 2012, כשנה לפני האירוע, וכי לא ביטח את הציוד שלו (עמ' 203 ש' 3-8).
עוד העיד, כי את רוב הציוד רכש מאדם פרטי שלא קשור לחנות, אדם שהייתה לו סירה וקנה ממנו את הסירה עם כל הציוד הנלווה בלחיצת יד (עמ' 204 ש' 2-5). הוא העיד, כי תמחר את הציוד בעזרת האינטרנט, וכי חלק מהחלקים הנתבעים לא קיימים בארץ, כי בדק באינטרנט כמה עולה כל חלק ושלח את הרשימה לעו"ד אדטו (עמ' 204 ש' 9-16). הוא תמחר אפודות ציפה שרכש משנת 2012 כחדשות (עמ' 206 ש' 3-11). בנוסף ציין, כי הוא לא דיבר עם מר שהרבני ולא ראה את חוות-הדעת שלו (עמ' 207 ש' 11-13, ש' 32).
מר גרשון לא צירף לתצהירו אסמכתאות בגין הרכישות, זאת למרות שהוא הגיש תביעה על פריטי ציוד רבים. הוא העיד, כי במקרה שלו המצב שונה, שכן לא נקנה ציוד במקום זה שנשרף, אלא מדובר בחלקים של סירה שנשרפו והסירה לא שוקמה עד היום (עמ' 203 ש' 15-18). הוא הבהיר, כי הסירה הייתה בחוץ וכי החלקים שנשרפו הם ציודי הסירה שהיו בתוך התא במועדון (עמ' 203 ש' 20-30).
יחד עם זאת, היה על מר גרשון לשחזר את אסמכתאות הרכישות שביצע, אפילו פנייה למוכר שמכר לו את הסירה עם הציוד הנלווה ואישור ממנו על הרכישה היה יכול להיות לעזר. לאור האמור, אני מקבלת את הערכת מומחה הנתבעות, אשר הפחית כמחצית מהשווי שקבע מר שהרבני, ופוסקת למר גרשון סך של 12,545 ₪.
109.התובע מס' 13- אריה מימון – מר מימון העיד, כי הנו חבר במועדון משנת 1983 (עמ' 123 ש'28-29). בשנת 2011 חתם על התקנון ועשה ביטוח. בשנת 2012 לא חתם על התקנון ולא ביטח את הציוד (עמ' 124 ש' 9-14). העיד, כי נכון להיום (לאחר הגשת התביעה דנא) הכריחו אותו לבטח את הציוד (עמ' 124 ש' 22-24).
עוד העיד, כי לא דיבר עם השמאי שהרבני (עמ' 126 ש' 18-19). בעדותו הסביר את הפער בין הטבלה נ/1 לבין האמור בחוות דעתו של מר שהרבני, באופן בהיר ואמין, וטען, כי הוספו שני הפריטים החסרים לאחר מכן (עמ' 130 ש' 14-15).
יחד עם זאת, משלא הוצגו בפניי אסמכתאות, אני מקבלת את הערכת מומחה הנתבעות, ופוסקת למר מימון פיצוי בסך של 15,900 ₪.
110.התובע מס' 14- עומר לב רון – מר לב רון העיד, כי הוא חבר במועדון מסוף שנת 2011-2012, כי לא ידע שיש תקנון למועדון, לא ביטח טרם האירוע את הציוד שהיה ברשותו, אולם היום הוא מבטח את הציוד (עמ' 77 ש' 24-31).
עוד העיד, כי קנה את הציוד בבת ים (מהספק "לגונה") ובאילת (מהספק "קייט איקס"). הוא תיקן בעדותו, כי שנת הקנייה המצוינת בתצהירו (בסעיף 3) איננה נכונה, שכן רכש את כל הציוד הנתבע בשנת 2013 ולא בשנת 2014 כפי שמופיע בתצהיר (עמ' 78 ש' 13-16).
העיד, כי אין לו חשבוניות (עמ' 78 ש' 24-25). העיד כי שילם עבור הציוד באשראי או בהעברה בנקאית (עמ' 79 ש' 6-7). עוד העיד, כי הוא יודע להעריך את שווי הציוד גם ללא שמאי (עמ' 80 ש' 1-2). הוא הסביר, כי כאשר ניסה להשיג חשבוניות רכישה נאמר לו אצל הספק, כי ישנה בעיה עם מסד הנתונים, ולכן לא היה יכול להמציא אסמכתאות רכישה (עמ' 80 ש' 15-16).
הוא העיד, כי הוא לא זוכר במדויק כמה שילם וכי הוא יודע להעריך, שכן מחירי ציוד גלישה זה דבר ידוע (עמ' 81 ש' 29-31). הוא שוחח טלפונית עם השמאי שהרבני והעביר בעל-פה לשמאי שהרבני את המידע לגבי הציוד- רשימת הפריטים, איפה נקנו, מתי נרכשו, באילו סכומים נרכשו וכד' (עמ' 84 ש' 19-26).
מר לב רון העיד בהמשך חקירתו, כי הוא רכש את הציוד הנתבע כציוד משומש (עמ' 89 ש' 27-28).
מר לב רון לא המציא אסמכתאות, זאת למרות שרכש את הציוד לטענתו בשנת 2013, כלומר שנת האירוע, ולמרות שהרכישה באשראי או בהעברה בנקאית הנה אמצעי תשלום שניתן להתחקות אחריו. מאחר שלא הומצאו אסמכתאות בגין הרכישות, אני מקבלת את הערכת מומחה הנתבעות, אשר הפחית בחצי את הערכת מומחה התובעים, ופוסקת למר לב רון פיצוי בסך של 5,801 ₪.
111.התובע מס' 15- צחי סבטני – כאמור לעיל, בדיון מיום 29.12.15 קבעתי, כי לאור כך שמר סבטני לא הגיע להעיד, הרי שתביעתו נמחקת (ראו עמ' 282 ש' 18-27). על כן, התביעה של מר סבטני נמחקה.
112.התובע מס' 16- מור חן – מר חן העיד, כי הנו חבר במועדון משנת 2010 או 2011 (עמ' 178 ש'18). הוא העיד, כי לא חתם על תקנון ולא ביטח את הציוד. העיד כי באותה תקופה הוא היה חיל בצבא ואבא שלו דאג לעניין הרישום והיה איש הקשר בינו לבין עו"ד אדטו (עמ' 178 ש'19-26 וכן עמ' 183 ש' 20). היום העיד, כי הוא עדיין גולש, אבל הוא לא חבר מועדון החל מסיום שנת 2014 (עמ' 178 ש' 28-32). העיד, כי הוא דיבר עם השמאי שהרבני בטלפון (עמ'183 ש' 31-32 ועמ' 184 ש' 1-3). כמו כן, יש השלמה בחוות-הדעת של מר שהרבני לגבי הציוד של מר חן (עמ' 186 ש' 17-20).
מר חן צירף לתצהירו אסמכתאות, רובן חשבוניות וחלקן אישורי רכישה אחרים, אשר פורטו בטבלה מטה בפרוטרוט. במקרה בו לא הוצגה אסמכתא באשר לפריטים, קבעתי, כי אני מקבלת את הערכת מומחה הנתבעות אשר הפחית במחצית את הערכתו של מר שהרבני. כמו כן, בפריטים בהם לא הייתה התייחסות מצד הנתבעות, אני חילצתי את הסכומים מתוך החשבוניות, כפי שכתוב בפירוט בטבלה בהמשך המרכזת את כלל הנתונים לגבי כל אחד מהתובעים.
לאור האמור, אני פוסקת למר חן פיצוי בסך של 23,623 ₪.
113.התובע מס' 17- אורי הברמן - בדיון מיום 29.12.15 קבעתי, כי לאור כך שמר הברמן לא הגיע להעיד, הרי שתביעתו נמחקת (ראו עמ' 282 ש' 18-27). לפיכך, תביעתו של מר הברמן נמחקה.
114.התובע מס' 18- רמי שכטר – מר שכטר העיד, כי הוא חבר מועדון משנת 2012 (עמ' 71 ש' 9-10). העיד בנוסף, כי לא ידע על קיומו של תקנון, כי לא ידע על דרישה בדבר ביטוח הציוד. הוא הוסיף, כי הוא לא מבטח את הדירה שלו, אז על אחת כמה וכמה שלא ביטח את הציוד שניזוק (עמ' 71 ש' 13-14, ש' 17-18, ש' 23-24. עמ' 72 ש' 4).
מר שכטר השיב, כי אין לו חשבוניות (עמ' 73 ש' 26). העיד כי המחירים של ציוד הגלישה ידועים בשוק (עמ' 74 ש' 1-3). עוד הוסיף, כי הציוד שרכש היה חדש "ברמה של חודש או חודש וחצי" (עמ' 74 ש' 8-13).
מר שכטר תובע ארבעה פריטים, אשר כולם נרכשו באותה חנות (חנות מפעל עמק חפר של גלשני פוקוס). לשאלת ב"כ הנתבעות מדוע לא צלצל לחנות וביקש עותקים של החשבוניות השיב: "לא" (עמ' 74 ש' 19-23). העיד, כי למיטב זכרונו שילם חלק במזומן (עמ' 74 ש' 24-25).
לגבי הפריט סאפ פוקוס קרבון 9/3 אשר שוויו ע"פ חוות-דעתו של מר שהרבני הנו 7,200 ₪, העיד, כי זה המחיר ששילם כשרכש את הפריט, כלומר לא הפחית משווי הציוד על בלאי (עמ' 75 ש' 5-6, ש' 28-30).
לאור עדותו של מר שכטר ולאור כך שלא הומצאו אסמכתאות, למרות שניתן היה בנקל לשחזר את חשבוניות הרכישה, או להביא אישור בדבר רכישת הפריטים מהחנות, אני מקבלת את הערכת הנתבעות, אשר הפחיתה במחצית את הערכתו של מומחה התובעים.
לאור כך, אני פוסקת למר שכטר פיצוי בסך של 5,570 ₪.
115.התובע מס' 19- אביחי שואלה – מר שואלה העיד, כי הוא חבר מועדון מזה כ- 20 שנה (עמ'59 ש' 13-20). עוד העיד, כי התקנון משתנה כל חצי שנה וכך גם הדרישות מהעירייה (עמ' 59 ש' 28. עמ' 61 ש' 1-5). העיד, כי הציוד שלו לא מבוטח, ומעולם לא היה לו צורך לבטח את הציוד (עמ' 61 ש' 11 ושורה 32). העיד כי יש לו המון ציוד ומשקיע בו הרבה כסף (עמ' 61 ש'20-26). העיד שברגע שהוגשה התביעה העירייה מכריחה את הגולשים לעשות ביטוח לציוד שלהם, אחרת הם לא יכולים לאחסן את הציוד במועדון (עמ' 62 ש' 10-18).
מר שואלה העיד, כי הוא לא שומר חשבוניות או קבלות של הציוד (עמ' 63 ש' 9-13). עוד העיד, כי שווי הציוד הוא לפי שנת הדגם ולא שנת הקנייה (עמ' 63 ש' 26-29, עמ' 64 ש' 21).
בעדותו תיקן, כי ישנה טעות טכנית בטבלה נ/1 (עמ' 64 ש' 2-7, ש' 16-21)- מצאתי, כי עדותו מהימנה לעניין זה. עוד העיד, כי ניסה לשחזר חלק מהרכישות, אך ללא הצלחה, שכן הספק הראשי ממנו רכש את רוב הציוד אמר לו כי מסד הנתונים שלו כבר לא קיים וכי הוא עבר לתוכנת מחשב אחרת (עמ' 65 ש' 19-28 ועמ' 66 ש' 16-22).
מר שואלה הבהיר, כי הוא משלם לרוב על הציוד שהוא רוכש בשיקים או במזומן (עמ' 67 ש' 6). העיד כי אף אם היה משחזר את השיקים הרי שלא היה בהם תועלת, משום שחלק מהרכישה בוצעה עבור ציוד שלא נפגע בשריפה, כי הוא היה במבנה השני (עמ' 67 ש' 7-17).
הוא העיד, כי הוא העריך את שווי הציוד כמשומש ליום המקרה (עמ' 68 ש' 6-10). העיד, כי שוחח טלפונית עם השמאי מטעם התובעים ואמר לו שכל הרכישות שלו של הציוד שניזוק נקנו אצל ספק שנקרא "לגונה" (עמ' 69 ש' 13, 16-19, 32, עמ' 70 ש' 3,6-7).
לאור עדותו ולאור כך שלא הומצאו אסמכתאות ע"י מר שואלה, מצאתי לקבל את הערכת מומחה הנתבעות אשר הנה סבירה בעיניי, ולכן אני פוסקת למר שואלה פיצוי בסך של 14,590 ₪.
116.התובע מס' 20- שלמה ברין – מר ברין העיד, כי הוא חבר מועדון משנת 1988 (עמ' 171 ש' 6-7). עוד העיד, כי כאשר היו חתימות על התקנון הוא גם עשה ביטוח בשנת 2012 (עמ' 171 ש'11, 15-16).
הוא הבהיר, כי האישור מהספק "לגונה", שצורף לתצהירו, ניתן לו מפני שלא יכלו להוציא עבורו חשבונית בשל החלפת מערכת ממוחשבת (עמ' 174 ש' 9-10). עוד העיד, כי ישב עם המומחה שהרבני לגבי הפריטים הנתבעים וכי הייתה טבלה אחת, רשימה אחת שעבדו אתה ע"פ הרשימה שמר ברין הגיש למומחה (עמ' 175 ש' 6, 30).
מר ברין, כאמור, הציג אישור רכישה מהספק "לגונה" מיום 01.06.15 (צורף כנספח לתצהירו) שכותרתו: "אישור רכישת ציוד משומש בלגונה", לאור כך שהספק, כאמור לעיל, החליף מערכת ממוחשבת, ולכן לא עלה בידו לשחזר חשבוניות. מר ברין פעל נכון כאשר ביקש אישור רכישה מהספק, אשר מצאתי אותו בנסיבות העניין מהימן, ולכן, כמפורט מטה בטבלה, בפריטים בהם הוצג האישור, קיבלתי את השווי שנתבע בהתאם לאותו אישור.
באשר ליתר הפריטים בהם לא הוצגו אסמכתאות כלל, קיבלתי את הערכת מומחה הנתבעות. לאור האמור לעיל, וכפי שפורט בטבלה מטה, אני פוסקת למר ברין פיצוי בסך של 13,020 ₪.
117.התובע מס' 21- אלדר אדטו – מר אדטו, אשר שימש גם כבא-כוחם של התובעים בתביעה דנן, העיד, כי הוא היה חבר מועדון כארבע או חמש שנים עד ליום האירוע (עמ' 38 ש' 13-16). הוא העיד, כי הוא לא ידע שקיים תקנון וכי בפעם הראשונה שידע על קיומו של תקנון היה זה בשנת 2014 (לאחר השריפה) "כשהכריחו" את הגולשים לחתום עליו (עמ' 38 ש' 17-23).
מר אדטו העיד, כי נכון להיום, לאחר אירוע השריפה, תנאי חדש שהציבו מהעירייה לחידוש החברות במועדון הוא ביטוח ובדיקות רפואיות (עמ' 40 ש' 3-4). עוד העיד, כי דמי החברות משולמים עבור שימוש בתא בו מאחסנים את הציוד. אם רוצים בנוסף אחסון בארון יש לשלם עליו תוספת מחיר (עמ' 41 ש' 11, 18-19, 28).
מר אדטו צירף חשבונית אחת לתצהירו והצעת מחיר אחת. העיד כי לא שמר חשבוניות נוספות ולא ביצע שחזור עבור הרכישות האחרות (עמ' 42 ש' 2-3. עמ' 43 ש' 12. עמ' 44 ש' 4).
בעדותו הסביר את אופן העבודה טרם הגשת התביעה, לפיו העביר בתחילה את הרשימה של הפריטים הנתבעים של כלל התובעים לשמאי ללא השווי של הציוד. השמאי עשה את עבודתו, ולאחר מכן השמאי ביקש מהתובעים להעריך את שווי הציוד שלהם. או אז התקיימה ישיבה של התובעים, מר אדטו ביקש במפורש שהתובעים יבצעו את הערכתם ע"פ שווי הציוד כמשומש ולא כחדש, ואז התווספו הסכומים לטבלה (נ/1) ונשלחו שוב לשמאי, מר שהרבני (עמ' 45 ש' 12-17. עמ' 50 ש' 8-16, ש' 21-24).
מר אדטו העיד, כי רוב התובעים לא הציגו חשבוניות רכישה של הציוד (עמ' 51 ש' 28-30). עוד הבהיר בעדותו, כי כדי שבהמ"ש ידע מהו הסכום הבסיסי של הציוד שלא צורפו לגביו חשבוניות או אסמכתאות אחרות, יש בפניו הן את הידע של התובעים אשר הנם גולשים מנוסים ויודעים בכמה הציוד נמכר, והן את חוות-דעתו של השמאי שפנה לחנויות ובירר סכומים (עמ' 55 ש' 13-17).
מר אדטו שב והעיד, כי לא שחזר חשבוניות רכישה מהחנויות מהן נקנה הציוד, מחברות האשראי, או דפי חשבון של הבנק (עמ' 56 ש' 25-28).
כאמור לעיל, מר אדטו צירף חשבונית אחת לתצהירו מיום 31.03.13, וכן הצעת מחיר אחת מיום 01.07.15. מרבית הציוד עליו הצהיר הנו ציוד גלישה שנרכש בשנת 2013,כלומר שנת האירוע. מר אדטו לא ביקש לשחזר חשבוניות רכישה או לצרף אסמכתאות אחרות, אשר יכולות לסייע בהבנת שווי הציוד, וחבל שכך, שכן מרבית הציוד נרכש בסמוך לאירוע השריפה, ולכן בנקל יכול היה להתחקות אחר מקורות התשלום.
באשר לפריטים לגביהם לא הוצגו אסמכתאות, מקובלת עליי הערכת מומחה הנתבעות, אשר ברובה קבעה כי השווי בגין כל פריט הנו כמחצית מהערכתו של מומחה התובעים. קביעותיי לגבי הפריטים האחרים מפורטות בטבלה מטה.
לאור האמור לעיל ולאור המפורט בטבלה מטה, אני פוסקת למר אדטו פיצוי בסך של 23,300 ₪.
118.ריכוז הנתונים בטבלה:
להלן פירוט הנזקים הנתבעים ע"י התובעים; הנזקים שהוערכו ע"י הנתבעות וכן החלטת בית-המשפט באשר לכל פריט ופריט הנתבע ע"י התובעים:
מס'
|
תובע
|
פריט נתבע
|
דרישת התובעים (₪)
|
חוות דעת הנתבעות (₪)
|
הערות בימ"ש
|
החלטת בימ"ש
|
1
|
דוד עובד
|
גלשן 9.5 sup הוקואה
|
8,100
|
5,500
|
|
|
|
|
משוט קרבון
|
2,200
|
1,200
|
|
|
|
|
גלשן גלים
|
3,200
|
1,600
|
|
|
|
|
גלשן trax
|
4,290
|
2,000
|
|
|
|
|
גלשן גלים fish
|
4,400
|
2,200
|
|
|
|
|
גלשן גלים
|
3,000
|
800
|
|
|
|
|
ליש לגלשן
|
350
|
100
|
|
|
|
|
טרפז warrior
|
1,200
|
400
|
|
|
|
|
טרפז ישיבה aviator
|
560
|
250
|
|
|
|
|
אפודת ציפה
|
650
|
250
|
|
|
|
|
תיק נשיאת גלשן קייט
|
330
|
150
|
|
|
|
|
תיק נשיאה sup
|
1,800
|
900
|
|
|
|
|
ליש sup
|
450
|
250
|
|
|
|
|
מצנח 6 f-1 bandit
|
7,500
|
3,750
|
|
|
|
|
מצנח 5 f-1 bandit
|
6,500
|
3,500
|
|
|
|
|
מצנח 11 cabrinah
|
3,500
|
1,500
|
|
|
|
|
חליפת גלישה rip curl
|
2,200
|
1,000
|
|
|
|
|
קסדה
|
650
|
250
|
|
|
|
|
סה"כ
|
50,880
|
25,600
|
לא הוצגו אסמכתאות לכל הפריטים המפורטים לעיל, ולכן אני מקבלת את הערכת הנתבעות.
|
25,600 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
2
|
יורם כהן
|
גלשן 120 ליטר סטרבורד
|
7,645
|
3,500
|
היעדר אסמכתא
|
3,500
|
|
|
גלשן סטנבורד 95 ליטר
|
6,694
|
3,000
|
היעדר אסמכתא
|
3,000
|
|
|
מפרש 7.5 ניילן פרייד
|
2,457
|
1,200
|
היעדר אסמכתא
|
1,200
|
|
|
מפרש 6.5 גאסטרה
|
1,779
|
1,000
|
יש חשבונית מס 4474 בסך 1,600 ₪ (לא כולל מע"מ) (תאריך 11.10)
|
לא ברור האם מדובר ברכישה משנת 2010 או שמדובר בחודש אוקטובר בשנה אחרת. לא הוצג דף פירוט אשראי הנוגע לעסקה זו, ולכן אני מקבלת את הערכת הנתבעות בסך של 1,000 ₪.
|
|
|
מפרש Manic 14G
|
2,796
|
1,300
|
היעדר אסמכתא
|
1,300
|
|
|
מפרש 4.8 גאסטרה
|
2,669
|
1,300
|
היעדר אסמכתא
|
1,300
|
|
|
מפרש 4 גאסטרה
|
2,372
|
1,000
|
היעדר אסמכתא
|
1,000
|
|
|
תורן 4.90 אסטרה
|
1,355
|
700
|
היעדר אסמכתא
|
700
|
|
|
תורן 4.6 אסטרה
|
1,186
|
500
|
היעדר אסמכתא
|
500
|
|
|
מנור פייברספר
|
838
|
600
|
יש חשבונית מס 3086- קיבל הנחה של כ- 21% מיום 06.10.11. לאחר הנחה ובתוספת מע"מ סך של 712 ₪.
|
בניכוי בלאי אני מקבלת את הערכת הנתבעות וקובעת פריט זה בסך 600 ₪.
|
|
|
מנור גאסטה
|
838
|
400
|
היעדר אסמכתא
|
400
|
|
|
תורן גאסטרה 430
|
1,271
|
600
|
היעדר אסמכתא
|
600
|
|
|
מנור 140-200
|
847
|
400
|
היעדר אסמכתא
|
400
|
|
|
סה"כ
|
32,644
|
15,500
|
|
15,500 ₪
|
|
תובע
|
פריט נתבע
|
דרישת התובעים (₪)
|
חוות דעת הנתבעות (₪)
|
הערות בימ"ש
|
החלטת בימ"ש
|
3
|
אלי לוי
|
מצנח קייט 13.5 מ"ר
|
1,980
|
1,980
|
יש חשבונית מס 0354 בסך של 5,000 ₪ מיום 30.03.08
|
1,980 ₪
|
|
|
מצנח קייט 7 מ"ר
|
2,376
|
2,000
|
חשבונית מס 291, שנת יצור 2008 שנת רכישה 2010
|
הבלאי סביר, ולכן אני מסכימה עם הערכת הנתבעות בסך 2,000 ₪
|
|
|
מצנח קייט
|
3,168
|
0
|
לא הוצגה אסמכתא
|
0
|
|
|
גלשן נייס 6.1 פיט
|
3,645
|
3,200
|
יש חשבונית מס 48 בסך של 3,523 ₪ (לאחר 10% הנחה ובתוספת מע"מ) מיום 06.02.12.
|
בהתחשב בכך שהגלשן כמעט בן שנתיים ביום האירוע, הרי שהבלאי שקבעו הנתבעות הנו סביר, ולכן אני קובעת סך של 3,200 ₪.
|
|
|
גלשן 138 TT
|
3,159
|
0
|
לא הוצגה אסמכתא
|
0
|
|
|
חליפת גלישה 3/4 + לייקרה
|
1,215
|
1,000
|
יש חשבונית מס 158 בסך של 1,000 ₪ (לאחר 15% הנחה) מיום 09.11.11 , וכן חשבונית מס 156 בסך 350 ₪ מיום 03.11.11.
|
חליפות גלישה אשר נכון ליום האירוע היו בנות שנתיים. ניכוי בלאי שערכו הנתבעות הנו סביר. על כן, אני קובעת בגין פריט זה סך של 1,000 ₪.
|
|
|
2 בארים לקייט
|
3,024
|
1,500
|
יש הצעת מחיר מס' 7 מיום 18.02.14 בסך 2,000 ₪ לאחד (שנת 2014) (כולל מע"מ)
|
מדובר בהצעת מחיר בלבד לציוד חדש. לא הוצגו אסמכתאות עובר לאירוע, ולכן אני מקבלת את הערכת הנתבעות בסך של 1,500 ₪.
|
|
|
רולר ליש + קסדה + אפוד
|
700
|
400
|
היעדר אסמכתא
|
400
|
|
|
2 טרפזים (מותניים +ישיבה)
|
1,087
|
700
|
יש הצעת מחיר מס' 7 מיום 18.02.14 בסך 878 ₪ לטרפז אחד (שנת 2013) (כולל מע"מ)
|
מדובר בהצעת מחיר בלבד לציוד חדש. לא הוצגו אסמכתאות עובר לאירוע, ולכן אני מקבלת את הערכת הנתבעות בסך של 700 ₪.
|
|
|
חליפת גלישה
|
630
|
630
|
יש חשבונית מס 158 בסך של 1,000 ₪ מיום 09.11.11
|
בניכוי הבלאי המחיר סביר, ולכן קובעת סך של 630 ₪.
|
|
|
גלשן רוח
|
3,263
|
1,600
|
היעדר אסמכתא
|
1,600
|
|
|
מפרש 5.9
|
2,613
|
1,300
|
היעדר אסמכתא
|
1,300
|
|
|
תורן
|
882
|
400
|
היעדר אסמכתא
|
400
|
|
|
מנור
|
498
|
300
|
היעדר אסמכתא
|
300
|
|
|
מאריך תורן + קרדן
|
378
|
200
|
היעדר אסמכתא
|
200
|
|
|
סה"כ
|
28,618
|
15,210
|
|
15,210 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
4
|
פרוש יחיאל (חיליק)
|
3 מנורים X500 ליח'
|
1,500
|
750
|
יש למחוק את הפריט לאור עדות התובע מיום 29.12.15 עמ' 199 ש' 16-19.
|
0
|
|
|
מפרש 5.7
|
1,800
|
900
|
היעדר אסמכתא
|
900
|
|
|
מפרש 6.5
|
1,600
|
800
|
היעדר אסמכתא
|
800
|
|
|
מפרש 7.6
|
2,000
|
1,000
|
היעדר אסמכתא
|
1,000
|
|
|
תורן סקיני +מאריך
|
1,800
|
1,650
|
הציג חשבונית מס 12064 של תורן ומאריך סקיני מיום 04.09.13 (כ- 3 חד' טרם האירוע) בסך כולל של 1,800 ₪.
|
ניכוי בלאי סביר מצד הנתבעות, לכן אני קובעת בגין פריט זה סך של 1,650 ₪.
|
|
|
2 תרנים +מאריכים X 1,500 ליח'
|
3,000
|
1,500
|
היעדר אסמכתא
|
1,500
|
|
|
3 מנורים X 600 ליח'-
התובע תיקן את כמות הפריט בעדותו מיום 29.12.15 עמ' 200 ש' 1-6.
|
1,800
|
1,000
|
לפי חשבונית מס 9518862 מיום 08.04.13 מחיר מנור אחד מגיע לסך של 818 ₪ (כולל מע"מ). לאחר 8 חד' סביר שמחירו ירד.
|
מקבלת את חוות-הדעת של שמאי התובעים, ולכן קובעת בגין פריט זה סך של 1,800 ₪.
|
|
|
חליפה קצרה
|
500
|
400
|
הוצגה חשבונית 9518862 מיום 08.04.13.
|
ניכוי בלאי סביר, ולכן קובעת סך של 400 ₪.
|
|
|
3 מגיני מנור X 150 ליח'
|
450
|
200
|
היעדר אסמכתא
|
200
|
|
|
3 מגיני תורן X 150 ליח'
|
450
|
200
|
היעדר אסמכתא
|
200
|
|
|
ניכוי תגמולי ביטוח שהתקבלו
|
0
|
(3,397)
|
3,397 ₪ תגמולי ביטוח שהתקבלו- מהם פריטי הציוד בגינם ניתנו התגמולים? חובת ההוכחה על הביטוח.
|
0
|
|
|
סה"כ
|
13,400
|
5,003
|
|
8,450₪
|
|
תובע
|
פריט נתבע
|
דרישת התובעים (₪)
|
חוות דעת הנתבעות (₪)
|
הערות בימ"ש
|
החלטת בימ"ש
|
5
|
מיקי עטיה
|
קייט 11 בנדיט
|
2,500
|
0 שולמו תגמולים
|
היעדר אסמכתא- בוצעה הפחתה של 50% (מהסכום הנתבע) בהתאם לאופן החישוב של מר פולט.
|
1,250
|
|
|
קייט 8 בנדיט
|
2,500
|
0 שולמו תגמולים
|
היעדר אסמכתא- בוצעה הפחתה של 50% (מהסכום הנתבע) בהתאם לאופן החישוב של מר פולט.
|
1,250
|
|
|
גלשן 170/50 flydoor4
|
3,500
|
0 שולמו תגמולים
|
היעדר אסמכתא- בוצעה הפחתה של 50% (מהסכום הנתבע) בהתאם לאופן החישוב של מר פולט.
|
1,750
|
|
|
גלשן Ttrax
|
2,000
|
0 שולמו תגמולים
|
היעדר אסמכתא- בוצעה הפחתה של 50% (מהסכום הנתבע) בהתאם לאופן החישוב של מר פולט.
|
1,000
|
|
|
סאפ naish
|
3,000
|
1,500
|
היעדר אסמכתא
|
1,500
|
|
|
משוט naish
|
800
|
400
|
היעדר אסמכתא
|
400
|
|
|
חליפת גלישה M onisl
|
800
|
400
|
היעדר אסמכתא
|
400
|
|
|
חליפת ציפה M DAKINE
|
700
|
350
|
היעדר אסמכתא
|
350
|
|
|
טרפז עמידה naish
|
500
|
250
|
היעדר אסמכתא
|
250
|
|
|
טרפז ישיבה dakine
|
500
|
250
|
היעדר אסמכתא
|
250
|
|
|
טרפז ילד dakine
|
500
|
250
|
היעדר אסמכתא
|
250
|
|
|
מכנסי גלישה מסוג בילבונג
|
150
|
75
|
היעדר אסמכתא
|
75
|
|
|
אביזרי צילום go pro
|
50
|
25
|
היעדר אסמכתא
|
25
|
|
|
כבל אבטחה לשחרור מהיר לטרפז קייט 3 יח'
|
450
|
225
|
היעדר אסמכתא
|
225
|
|
|
רולר ליש 2 יח'
|
900
|
450
|
היעדר אסמכתא
|
450
|
|
|
קסדה
|
300
|
150
|
היעדר אסמכתא
|
150
|
|
|
סכין הצלה לחיתוך מיתרים
|
60
|
30
|
היעדר אסמכתא
|
30
|
|
|
כפפות גלישה 2 זוגות
|
200
|
100
|
היעדר אסמכתא
|
100
|
|
|
סה"כ
|
19,410
|
4,455
|
תגמולי ביטוח בסך 1,559 ₪ שולמו מחברת "כלל" במסגרת תביעה מס' 184623734- השאלה על אילו פריטים שולמו התגמולים? לא הוצגה אסמכתא מצד הביטוח. הנטל לעניין התגמולים ששולמו חל על המבטחת.
היעדר אסמכתאות גם מצד התובע.
|
9,705 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
6
|
נתן קמינסקי
|
סאפ focus
|
8,000
|
4,000
|
|
|
|
|
סאפ naish
|
6,500
|
3,250
|
|
|
|
|
משוטים לסאפ 2
|
2,000
|
1,000
|
|
|
|
|
קייט f one
|
4,900
|
2,450
|
|
|
|
|
לקייט board
|
2,100
|
1,050
|
|
|
|
|
טרפז
|
450
|
225
|
|
|
|
|
גלשנים לילדים 2 soft focus
|
2,200
|
1,100
|
|
|
|
|
2 בוגי billabong
|
1,600
|
800
|
|
|
|
|
3 חליפות גלישה קצרה וארוכה
|
1,800
|
900
|
|
|
|
|
3 חליפות גלישה ילדים
|
1,600
|
800
|
|
|
|
|
סה"כ
|
31,150
|
15,575
|
לא הוצגו אסמכתאות לכל הפריטים שפורטו לעיל, ולכן אני מקבלת את הערכת הנתבעות.
|
15,575 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תובע
|
פריט נתבע
|
דרישת התובעים (₪)
|
חוות דעת הנתבעות (₪)
|
הערות בימ"ש
|
החלטת בימ"ש
|
7-8
|
מיכה ואופיר וייסברג
|
Sup fanatic allwave 9.2 2012
|
4,200
|
3,000
|
מר אופיר וייסברג העיד, כי צירף אישור רכישה מהספק הקרוי "פוקוס" על סך של 4,400 ₪ מיום 15.06.15, אשר מקביל לרכישה של הפריט הנתבע עובר לאירוע (פרט' עמ' 264 ש' 5-12, ש' 21-24). באישור הרכישה נכתב, כי הרכישה של הפריט הייתה בחודש מרץ 2014 (לאחר האירוע).
|
אין כל אסמכתא עובר לאירוע. כמו כן, מדובר באישור רכישה ולא בחשבונית מס או קבלה. הערכת הנתבעות סבירה, ולכן אני קובעת סך של 3,000 ₪ בגין פריט זה.
|
|
|
Sup starboard pod 2011
|
3,500
|
2,800
|
הוצגה קבלה מס' 2648 גלשן סאפ 2013 וליש בסך כולל של 4,000 ₪ ביום 28.12.13 (מס' ימים לאחר האירוע). מר וייסברג העיד, כי חשבונית זו של הספק "לגונה" מקבילה לפריט הנתבע (פרט' עמ' 264 ש' 5-12).
|
אני מקבלת את העדות, כי רכישה זו לאחר האירוע הייתה במקום הציוד שנרכש טרם האירוע (מודל 2011). לאחר ניכוי בגין בלאי, הערכת הנתבעות היא סבירה, ולכן קובעת בגין פריט זה סך של 2,800 ₪.
|
|
|
Kiteboard naish global 6*11 2011
|
1,900
|
1,000
|
מר וייסברג העיד, כי פירוט כרטיס האשראי שלו שמצוינת בו רכישה מיום 24.12.13 (מס' ימים לאחר האירוע) במרכז הגלישה בסך כולל של 3,700 ₪ מקבילה לפריט זה והפריט שאחריו (פרט' עמ' 265 ש' 1-10).
|
היעדר אסמכתא עובר לאירוע.
מקובלת עליי הערכת הנתבעות בסך של 1,000 ₪.
|
|
|
Kiteboard one acid 2008
|
1,400
|
600
|
מר וייסברג אופיר העיד, כי רכש אותו בשנת 2012 כציוד משומש וכי אין לו חשבונית רכישה (עמ' 261 ש' 24-30). עוד העיד, כי פירוט כרטיס האשראי שלו שמצוינת בו רכישה מיום 24.12.13 (מס' ימים לאחר האירוע) במרכז הגלישה בסך כולל של 3,700 ₪ מקבילה לפריט זה והפריט שלפניו (פרט' עמ' 265 ש' 1-10).
|
היעדר אסמכתא עובר לאירוע.
מקובלת עליי הערכת הנתבעות בסך של 600 ₪.
|
|
|
Westsuit billabong sg5 2012
|
1,500
|
900
|
צורף דף פירוט עסקאות בכרטיס אשראי, לפיו נרכשה חליפה חדשה ביום 15.01.14 (לאחר האירוע) בסך של 1,140 ₪.
|
לא צורפה אסמכתא עובר לאירוע, אלא לאחריו. הערכת הנתבעות בניכוי בלאי היא סבירה, ולכן קובעת סך של 900 ₪.
|
|
|
Haruness mystic warrior 2009
|
500
|
250
|
צורף דף פירוט עסקאות בכרטיס אשראי, לפיו הייתה רכישה במרכז הגלישה בסך של 450 ₪ עבור טרפז מיום 12.02.14 (לאחר האירוע).
|
לא צורפה אסמכתא עובר לאירוע, אלא לאחריו. הערכת הנתבעות בניכוי בלאי היא סבירה, ולכן קובעת סך של 250 ₪.
|
|
|
סה"כ
|
13,000
|
8,550
|
|
8,550 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
9
|
יוחאי רינון
|
חליפת אוניל סופר פריק
|
1,300
|
700
|
צורפה קבלה 344533 בלתי קריאה בחלקה- לא רואים את המחיר.
|
אני מקבלת את הערכת הנתבעות בערך ריאלי מאחר שהרכישה הייתה בדצמבר2011 (שנתיים טרם האירוע), ולכן קובעת סך של 700 ₪ בגין פריט זה.
|
|
|
גלשן אולטרה וויב 6.2 פיט הייבריד
|
3,000
|
1,500
|
צורף אישור מכירה, לפיו הגלשן נרכש כמשומש (מתובע מס' 20) במאי 2013 בסך של 2,000 ₪.
|
הגלשן נרכש כמשומש כ-7 חד' טרם האירוע, ולכן בניכוי בלאי הערכת הנתבעות היא סבירה, ולכן אני קובעת סך של 1,500 ₪ בגין פריט זה.
|
|
|
סופט 6 פיט
|
1,200
|
600
|
היעדר אסמכתאות.
|
בהיעדר אסמכתאות אני מקבלת את הערכת הנתבעות בסך של 600 ₪.
|
|
|
קייט 7, חברת בסט
|
4,500
|
2,000
|
הערכת הנתבעות ע"פ ערך ריאלי מאתרי מכירה באינטרנט משנת 2011.
|
בהיעדר אסמכתאות אני מקבלת את הערכת הנתבעות בסך של 2,000 ₪.
|
|
|
בורד גלישה, קסנון
|
2,800
|
1,700
|
צורפה קבלה מס' 361 מיום 15.11.12 בסך של 2,400 ₪, נרכש באילת (ללא מע"מ), ולכן בתוספת מע"מ (17%) מתקבל סך של 2,808 ₪.
מומחה הנתבעות העיד כי טעה טעות סופר בשנת החשבונית (עמ' 229 ש' 1-2).
|
בניכוי בלאי (לאחר שימוש של כשנה), אני סבורה כי עלות הפריט הנה גבוהה מהערכת שמאי הנתבעות, ובהתאם לאופן הערכתו, אני מעמידה אותו על סך של 2,106 ₪.
|
|
|
טרפז מיסטיק
|
500
|
400
|
צורף אישור על רכישה בשנת 2013 בסך של 550 ₪ ("לגונה").
|
הערכת הנתבעות סבירה בעיניי, ולכן אני קובעת סך של 400 ₪.
|
|
|
וסט ציפה מיסטיק
|
500
|
400
|
היעדר אסמכתאות.
|
הערכת הנתבעות סבירה בעיניי, ולכן אני קובעת סך של 400 ₪.
|
|
|
חליפת גלישה איון
|
1,500
|
700
|
צורפה חשבונית 352160 בלתי קריאה בחלקה מאפריל 2013- לא רואים את המחיר.
|
הערכת הנתבעות סבירה בעיניי, ולכן אני קובעת סך של 700 ₪.
|
|
|
סה"כ
|
15,300
|
8,000
|
|
8,300 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
10
|
שלומי בר און
|
קייט אדג' מידה 9 2013
|
4,500
|
2,250
|
לא הומצאו אסמכתאות
|
|
|
|
קייט זייפיר מידה 17 2013
|
5,500
|
2,750
|
לא הומצאו אסמכתאות
|
|
|
|
קייט ריו 8 2013
|
4,500
|
2,250
|
לא הומצאו אסמכתאות
|
|
|
|
3 ברים 2013
|
3,000
|
1,500
|
לא הומצאו אסמכתאות
|
|
|
|
גלשן קיפונה לקייט סרף 2011
|
3,000
|
1,500
|
לא הומצאו אסמכתאות
|
|
|
|
טרפז מיסטיק ווריור 2012
|
1,000
|
500
|
לא הומצאו אסמכתאות
|
|
|
|
סאפ קרבון סטארבורד 32+10 "8 2013
|
9,500
|
4,750
|
לא הומצאו אסמכתאות
|
|
|
|
משוט קרבון סטארבורד 2013
|
1,200
|
600
|
לא הומצאו אסמכתאות
|
|
|
|
אפוד ציפה ION 2012
|
600
|
300
|
לא הומצאו אסמכתאות
|
|
|
|
חליפת חורף ION 2013 4/3
|
1,000
|
500
|
לא הומצאו אסמכתאות
|
|
|
|
חליפת קיץ ריפ קארל 2 2013
|
700
|
350
|
לא הומצאו אסמכתאות
|
|
|
|
סה"כ
|
34,500
|
17,250
|
בהיעדר אסמכתאות מקובלת עליי הערכת הנתבעות.
|
17,250 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
11
|
איציק קלבו
|
גלשן קייט דוס 135 2012
|
2,672
|
2,672
|
צורפה חשבונית מס 182 מיום 12.04.13 (8 חד' טרם האירוע).
|
2,672 ₪
|
|
|
קייט פארק 14 2011
|
4,608
|
4,608
|
צורפה חשבונית מס 182 מיום 12.04.13 (8 חד' טרם האירוע).
|
4,608 ₪
|
|
|
קייט בר 2022 SEL 20
|
1,250
|
1,250
|
צורפה חשבונית מס 182 מיום 12.04.13 (8 חד' טרם האירוע).
|
1,250 ₪
|
|
|
רולר ליש NSI
|
310
|
310
|
צורפה חשבונית מס 182 מיום 12.04.13 (8 חד' טרם האירוע).
|
310 ₪
|
|
|
אפודת הגנה I 2008
|
311
|
120
|
צורפה חשבונית מס 184 מיום 15.05.09 (כ- 4.5 שנים טרם האירוע). יש להוריד בלאי.
|
הערכת הנתבעות סבירה לאור הבלאי, ולכן קובעת סך של 120 ₪ בגין פריט זה.
|
|
|
אפודת סיט 2008 I
|
536
|
200
|
צורפה חשבונית מס 184 מיום 15.05.09 (כ- 4.5 שנים טרם האירוע). יש להוריד בלאי.
|
הערכת הנתבעות סבירה לאור הבלאי, ולכן קובעת סך של 200 ₪.
|
|
|
Oneal reactor חליפת גלישה XL
|
545
|
250
|
צורפה חשבונית מס 184 מיום 15.05.09 (כ- 4.5 שנים טרם האירוע). לאחר ההנחה ותוספת מע"מ 624 ₪.
|
אף לאחר ניכוי בלאי, הערכת הנתבעות נמוכה מדי, על כן אני קובעת סך של 320 ₪ בגין פריט זה.
|
|
|
גלשן סופט 6
|
800
|
800
|
צורפה חשבונית מס 4055 מיום 06.12.13 (מס' ימים טרם האירוע).
|
800 ₪
|
|
|
סה"כ
|
11,032
|
10,210
|
|
10,280 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
12
|
אהוד גרשון
|
הגה קטמרן שמאל
|
3,832
|
1,900
|
|
|
|
|
הגה קטמרן ימין
|
3,832
|
1,900
|
|
|
|
|
מוט מקשר הגאים
|
660
|
330
|
|
|
|
|
מוט היגוי מאריך אלומיניום
|
250
|
125
|
|
|
|
|
מפרש ראשי מקורי צבעוני
|
3,800
|
1,900
|
|
|
|
|
מעלן ראשי מקורי
|
250
|
125
|
|
|
|
|
מפרש חלוץ מקורי
|
1,060
|
500
|
|
|
|
|
מעלן חלוץ +גלגלת
|
550
|
275
|
|
|
|
|
סט וונטות מלא כולל שני מערכי טרפז
|
920
|
460
|
|
|
|
|
שני משוטי הוביקאט מקורי
|
440
|
220
|
|
|
|
|
ארבע אפודות ציפה הוביקאט
|
1,540
|
750
|
|
|
|
|
טרפז מלא מג'ק מרין
|
800
|
400
|
|
|
|
|
טרפז ישיבה
|
500
|
250
|
|
|
|
|
לונג גון 3 מ"מ rooster
|
690
|
350
|
|
|
|
|
חולצה טרמית ניאופרם 1.5 מ"מ
|
450
|
225
|
|
|
|
|
חליפה קצרה נילס פרייד 3 מ"מ
|
550
|
225
|
|
|
|
|
קייט 12 בנדיט 2012
|
2,500
|
1,250
|
|
|
|
|
לייקרה ארוך X2
|
300
|
150
|
|
|
|
|
נעליים גבוהות rooster
|
280
|
140
|
|
|
|
|
שקל בינוני X3
|
80
|
40
|
|
|
|
|
חלקי חילוץ לנעילת הגאים X2
|
150
|
75
|
|
|
|
|
מפתח מאסטר לשקלים
|
40
|
20
|
|
|
|
|
סולמות לוונטות X2
|
130
|
65
|
|
|
|
|
מיתרים לחלוץ 8 מ
|
250
|
125
|
|
|
|
|
שקל לשחרור מהיר לראשי
|
90
|
45
|
|
|
|
|
סט מותחן לראשי מקורי הוביקאט
|
1,460
|
700
|
|
|
|
|
סה"כ
|
25,404
|
12,545
|
לא הומצאו אסמכתאות לכל הפריטים שפורטו לעיל, ולכן אני מקבלת את הערכת הנתבעות.
|
12,545 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
13
|
אריה מימון
|
סאפ סטארבורד קרבון קונברס עם משוט קרבון ותיק
|
9,000
|
4,500
|
|
|
|
|
גלשן גלים לקייט ותיק
|
3,500
|
1,750
|
|
|
|
|
גלשן גלים פאנבורד ותיק
|
3,000
|
1,500
|
|
|
|
|
גלשן טווין טיפ
|
3,500
|
1,750
|
|
|
|
|
חליפת גלישה 5 מ"מ של מיסטיק
|
1,200
|
600
|
|
|
|
|
משוט כפול לגלשן
|
1,000
|
500
|
|
|
|
|
טרפז מחניים דה קווין
|
600
|
300
|
|
|
|
|
קייט נייש גודל 12
|
5,500
|
2,750
|
|
|
|
|
קייט נייש גודל 9
|
4,500
|
2,250
|
|
|
|
|
סה"כ
|
31,800
|
15,900
|
לא הומצאו אסמכתאות לכל הפריטים שפורטו לעיל, ולכן אני מקבלת את הערכת הנתבעות.
|
15,900 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
14
|
עומר לב רון
|
קייט קאטאליסט 12 2012
|
3,000
|
1,500
|
|
|
|
|
קייט קאטאליסט 8 2012
|
3,000
|
1,500
|
|
|
|
|
שני ברים 2012
|
2,000
|
1,000
|
|
|
|
|
גלשן אנדר גראונד קריפט לקייטסרף 2012
|
3,000
|
1,500
|
|
|
|
|
גלשן גלים סופט 7" 2013
|
1,200
|
600
|
|
|
|
|
טרפז מאווי מג'יק 2012
|
800
|
400
|
|
|
|
|
אפוד ציפה 2012
|
600
|
300
|
|
|
|
|
סה"כ
|
13,600
|
5,801
|
לא הומצאו אסמכתאות לכל הפריטים שפורטו לעיל, ולכן אני מקבלת את הערכת הנתבעות.
|
5,801 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
15
|
צחי סבטני
|
Fanatic prowave carbon 2014
|
8,500
|
0
|
|
|
|
|
Focus torpedo carbon 2014
|
7,200
|
0
|
|
|
|
|
משוט fanatic full cardon 2014
|
1,950
|
0
|
|
|
|
|
משוט fanatic full cardon 2013
|
1,250
|
800
|
|
|
|
|
תיק לסאפ של חברת פוקוס 2014
|
670
|
340
|
|
|
|
|
מצנח גודל 10 דגם ריו של חברת אוזון 2014
|
4,200
|
2,100
|
|
|
|
|
מצנח גודל 9 park 9 של חברת סלינגשוט 2012
|
3,200
|
1,600
|
|
|
|
|
מצנח גודל 5 דגם טורץ חברת naish 2011
|
2,000
|
1,000
|
|
|
|
|
מצנח גודל 7.5 היליקס של חברת naish 2010
|
2,000
|
1,000
|
|
|
|
|
גלשן גלים של חברת נובילה דגם infinity 2013
|
2,750
|
1,375
|
|
|
|
|
גלשן twintip של חברת f one דגם trax 2009
|
1,600
|
800
|
|
|
|
|
2 חליפות גלישה ארוכות 3.2 של חברת בילבונג 2013
|
2,000
|
1,000
|
|
|
|
|
חליפת גלישה קצרה 3.2 של חברת מיסטיק 2013
|
350
|
175
|
|
|
|
|
חליפת גלישה קצרה ללא שרוול של חברת מיסטיק 2012
|
300
|
150
|
|
|
|
|
טרפז גלישה של חברת מיסטיק 2011
|
400
|
200
|
|
|
|
|
טרפז גלישה של חברת נורסיילס 2013
|
450
|
225
|
|
|
|
|
2 לישים לגלשני סאפ
|
300
|
150
|
|
|
|
|
תיק לגלשן קייט גלים
|
250
|
125
|
|
|
|
|
תיק לגלשן טוונטיפ
|
200
|
100
|
|
|
|
|
2 חולצות טרמיות של חברת מיסטיק 2013
|
500
|
250
|
|
|
|
|
סה"כ
|
40,070
|
11,390
|
בדיון מיום 29.12.15 קבעתי, כי לאור כך שמר סבטני לא הגיע להעיד, הרי שתביעתו נמחקת (ראו עמ' 282 ש' 18-27).
|
התביעה נמחקה.
|
|
|
|
|
|
|
|
16
|
מור חן
|
סאפ של חב' פנטיק
|
5,500
|
4,400
|
צורפה חשבונית מס 321341 מיום 06.12.12 בסך של 5,500 ₪.
|
בזמן האירוע הציוד היה בן כשנה, ולכן הבלאי שנוכה סביר, ומכאן אני מקבלת את הערכת הנתבעות בסך של 4,400 ₪.
|
|
|
סאפ סטארבורד
|
6,500
|
היעדר התייחסות.
|
צורפה חשבונית מס 4562 מיום 21.04.12, הכוללת 4 פריטים שונים.
|
כאשר מחלצים פריט זה מהחשבונית ובהתחשב בהנחה שניתנה, וכן בבלאי שיש לנכות, אני קובעת סך של 4,500 ₪.
|
|
|
סאפ של חברת סטארבורד
|
3,000
|
התייחסו לחשבונית הלא נכונה.
|
צורפה חשבונית מס 1238 מיום 19.11.13 על רכישת סאפ משומש בסך של 3,000 ₪.
|
בהתחשב בכך שהתובע רכש את הציוד פחות מחודש טרם האירוע, אני קובעת סך של 3,000 ₪.
|
|
|
ליש לסאפ
|
150
|
75
|
צורפה חשבונית מס 4906 מיום 17.05.12 על רכישת ליש בסך של 150 ₪.
|
בהתחשב בכך שהתובע רכש את הציוד כשנה וחצי טרם האירוע, בניכוי בלאי סביר שבוצע ע"י הנתבעות, אני קובעת סך של 75 ₪ בגין פריט זה.
|
|
|
ליש לסאפ
|
150
|
75
|
צורפה חשבונית מס 4562 מיום 21.04.12, הכוללת 4 פריטים שונים.
|
כאשר מחלצים פריט זה מהחשבונית ובהתחשב בהנחה שניתנה, וכן בבלאי שיש לנכות, אני קובעת סך של 75 ₪ בגין פריט זה.
|
|
|
משוט קרבונד של חב' פנאטיק
|
1,400
|
1,100
|
צורפה חשבונית מס 4562 מיום 21.04.12, הכוללת 4 פריטים שונים.
|
כאשר מחלצים פריט זה מהחשבונית ובהתחשב בהנחה שניתנה, וכן בבלאי שיש לנכות, אני מסכימה עם הערכת הנתבעות, ולכן קובעת סך של 1,100 ₪.
|
|
|
קייט של חב' סלינקשוט
|
5,200
|
2,600
|
צורף אישור רכישה משנת 2012 בעלות של 5,200 ₪.
|
האישור הנו בדיעבד וללא אסמכתא של תשלום באשראי, ולכן אני מסכימה עם הערכת הנתבעות וקובעת סך של 2,600 ₪ בגין פריט זה.
|
|
|
טרפז מסטיק
|
1,000
|
500
|
היעדר אסמכתאות.
|
500
|
|
|
טרפז מסטיק
|
1,000
|
500
|
היעדר אסמכתאות.
|
500
|
|
|
גלשן גלים
|
1,000
|
500
|
היעדר אסמכתאות.
|
500
|
|
|
כיסוי לגלשן גלים של חברת נש
|
200
|
100
|
היעדר אסמכתאות.
|
100
|
|
|
גלשן גלים לקייט של חברת נש
|
1,000
|
500
|
היעדר אסמכתאות.
|
500
|
|
|
כיסוי לגלשן טוונטיפ
|
200
|
100
|
היעדר אסמכתאות.
|
100
|
|
|
גלשן טוונטיפ לקייט
|
2,000
|
1,000
|
היעדר אסמכתאות.
|
1,000
|
|
|
חליפת חורף מסטיק ארוכה
|
1,000
|
500
|
היעדר אסמכתאות.
|
500
|
|
|
חליפת חורף מסטיק ארוכה
|
1,000
|
500
|
היעדר אסמכתאות.
|
500
|
|
|
חליפת קייט קצרה
|
500
|
250
|
היעדר אסמכתאות.
|
250
|
|
|
חליפת קייט קצרה
|
500
|
250
|
היעדר אסמכתאות.
|
250
|
|
|
חולצה טרמית
|
300
|
150
|
היעדר אסמכתאות.
|
150
|
|
|
קייט JEKLL + בר
|
5,345
|
היעדר התייחסות
|
היעדר אסמכתאות.
|
לא הוצגה כל אסמכתא, ולכן אני קובעת סך של 2,673 ₪.
|
|
|
תיק לסאפ חברת סטארבורד
|
600
|
היעדר התייחסות
|
צורפה חשבונית מס 4562 מיום 21.04.12, הכוללת 4 פריטים שונים.
|
כאשר מחלצים פריט זה מהחשבונית ובהתחשב בהנחה שניתנה, וכן בבלאי שיש לנכות אני קובעת סך של 350 ₪.
|
|
|
סה"כ
|
37,545
|
17,600
|
|
23,623 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
17
|
אורי הברמן
|
סאפ פוקוס
|
5,000
|
2,500
|
|
|
|
|
משוט פאנאטיק
|
1,200
|
600
|
|
|
|
|
גלשן גלים נורת'
|
3,000
|
1,500
|
|
|
|
|
גלשן גלים קברינה
|
1,000
|
500
|
|
|
|
|
חליפת גלישה ריפ קארל
|
1,000
|
500
|
|
|
|
|
טרפז גלישה מיסטיק
|
1,000
|
500
|
|
|
|
|
קייט אוזון
|
3,000
|
1,500
|
|
|
|
|
סה"כ
|
15,200
|
7,600
|
בדיון מיום 29.12.15 קבעתי, כי לאור כך שמר הברמן לא הגיע להעיד, הרי שתביעתו נמחקת (ראו עמ' 282 ש' 18-27).
|
התביעה נמחקה.
|
|
|
|
|
|
|
|
18
|
רמי שכטר
|
סאפ פוקוס קרבון 9/3
|
7,200
|
3,600
|
|
|
|
|
משוט קרבון פוקוס
|
1,500
|
750
|
|
|
|
|
משוט QB חדש
|
2,200
|
1,100
|
|
|
|
|
ליש ברך
|
240
|
120
|
|
|
|
|
סה"כ
|
11,140
|
5,570
|
לא הומצאו אסמכתאות לפריטים שפורטו לעיל, ולכן אני מקבלת את הערכת הנתבעות.
|
5,570 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
19
|
אביחי שואלה
|
בנדיט 7 גודל 11
|
7,940
|
4,000
|
|
|
|
|
בנדיט 6 גודל 9
|
6,455
|
6,000
|
|
|
|
|
גלשן גלים מיטו 2014
|
4,250
|
2,125
|
|
|
|
|
גלשן TT 2014
|
3,490
|
1,750
|
|
|
|
|
טרפז מיסטיק 2014
|
990
|
500
|
|
|
|
|
אפודת ציפה מיסטיק
|
430
|
215
|
|
|
|
|
סה"כ
|
23,555
|
14,590
|
לא הומצאו אסמכתאות לפריטים שפורטו לעיל, ולכן אני מקבלת את הערכת הנתבעות.
|
14,590 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
20
|
שלמה ברין
|
קייט 6 BABDIT גודל 12 תוצרת f1
|
5,500
|
2,750
|
הוצג אישור רכישה בנובמבר 2013 מהספק "לגונה" בסך של 5,500 ₪.
|
האישור מהספק מהימן בעיניי ולאור הרכישה שבוצעה בסמוך לאירוע, אני מקבלת את הערכת התובע וקובעת סך של 5,500 ₪.
|
|
|
קייט BABDIT גודל 13 תוצרת f1
|
1,500
|
750
|
היעדר אסמכתא
|
750
|
|
|
קייט BABDIT גודל 9 תוצרת f1
|
1,500
|
750
|
היעדר אסמכתא
|
750
|
|
|
גלשן TWEENTIP תוצרת NAISH
|
1,500
|
750
|
היעדר אסמכתא
|
750
|
|
|
גלשן גלים FISH תוצרת f1
|
2,000
|
1,000
|
הוצג אישור רכישה בנובמבר 2013 מהספק "לגונה" בסך של 2,000 ₪.
|
האישור מהספק מהימן בעיניי ולאור הרכישה שבוצעה בסמוך לאירוע, אני מקבלת את הערכת התובע וקובעת סך של 2,000 ₪.
|
|
|
טרפז דגם WARRIOP תוצרת MYSTIC
|
700
|
350
|
היעדר אסמכתא
|
350
|
|
|
רולר ליש
|
500
|
250
|
היעדר אסמכתא
|
250
|
|
|
סאפ + משוט + ליש תוצרת FOCUS
|
3,000
|
1,500
|
היעדר אסמכתא
|
1,500
|
|
|
חליפת גלישה ארוכה תוצרת MYSTIK
|
1,200
|
600
|
היעדר אסמכתא
|
600
|
|
|
חליפת גלישה קצרה
|
800
|
400
|
היעדר אסמכתא
|
400
|
|
|
נעלי גלישה
|
250
|
125
|
היעדר אסמכתא
|
125
|
|
|
ציוד עזר: משקפי גלישה, כובע גלישה, כפפות
|
500
|
250
|
היעדר אסמכתא
|
250
|
|
|
חולצות לייקרה ומכנסיים: חולצה ומכנס ארוך + חולצה ומכנס קצר
|
400
|
200
|
היעדר אסמכתא
|
200
|
|
|
סה"כ
|
19,350
|
9,675
|
|
13,020 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
21
|
אלדר אדטו
|
נייש סאפ
|
6,500
|
3,250
|
היעדר אסמכתא
|
3,250
|
|
|
קרבון נייש משוט
|
1,500
|
750
|
צורפה הצעת מחיר 346387 של ימית מיום 01.07.15 לפיה פריט זה מחירו באותו מועד 1,455 ₪ (כולל מע"מ).
|
לא צורפה אסמכתא המעידה על הרכישה של הפריט, ולכן אני מקבלת את הערכת הנתבעות בסך 750 ₪.
|
|
|
משוט f-one
|
1,800
|
900
|
היעדר אסמכתא
|
900
|
|
|
9 נאוו נורט קייט
|
6,500
|
3,250
|
צורפה הצעת מחיר 346387 של ימית מיום 01.07.15 לפיה פריט זה מחירו באותו מועד 5,535 ₪ (כולל מע"מ).
|
לא צורפה אסמכתא המעידה על הרכישה של הפריט, ולכן אני מקבלת את הערכת הנתבעות בסך של 3,250 ₪.
|
|
|
12 נאוו נורט קייט
|
6,500
|
3,250
|
צורפה הצעת מחיר 346387 של ימית מיום 01.07.15 לפיה פריט זה מחירו באותו מועד 6,480 ₪ (כולל מע"מ).
|
לא צורפה אסמכתא המעידה על הרכישה של הפריט, אולם לאור הפער בין הדגמים, אני קובעת בגין פריט זה סך של 4,250 ₪.
|
|
|
נורט באר
|
1,500
|
750
|
היעדר אסמכתא
|
750
|
|
|
מיסטיק טרפז
|
1,000
|
500
|
היעדר אסמכתא
|
500
|
|
|
גלשן קייט f-one
|
5,500
|
2,250
|
היעדר אסמכתא
|
2,250
|
|
|
גלשן גלים נורט
|
2,500
|
1,250
|
היעדר אסמכתא
|
1,250
|
|
|
גלשן טווינטיפ f-one
|
2,000
|
1,000
|
היעדר אסמכתא
|
1,000
|
|
|
גלשן גלים – inter surf
|
3,000
|
1,000
|
היעדר אסמכתא
|
1,000
|
|
|
גלשן גלים – inter surf
|
3,000
|
1,500
|
היעדר אסמכתא
|
1,500
|
|
|
נעלי גלישה
|
300
|
150
|
היעדר אסמכתא
|
150
|
|
|
2 לישים
|
300
|
150
|
היעדר אסמכתא
|
150
|
|
|
2 לייקרות
|
500
|
250
|
היעדר אסמכתא
|
250
|
|
|
חליפת גלישה אוניל
|
1,500
|
750
|
היעדר אסמכתא
|
750
|
|
|
חולצה טרמית
|
500
|
250
|
היעדר אסמכתא
|
250
|
|
|
תיק נשיאת גלשן סאפ
|
1,000
|
500
|
היעדר אסמכתא
|
500
|
|
|
תיק נשיאת גלשן קייט
|
600
|
300
|
היעדר אסמכתא
|
300
|
|
|
ווסט ציפה מיסטיק
|
600
|
300
|
היעדר אסמכתא
|
300
|
|
|
סה"כ
|
46,600
|
22,300
|
צורפה חשבונית מס 352016 מימית מיום 31.03.13 (כ-9 חד' טרם האירוע) בסך כולל של 6,817 ₪. לא ברור באילו פריטים מדובר, שכן מצוין מק"ט בלבד.
|
23,300 ₪
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סה"כ כללי
|
504,453 (לפני התיקונים בעקבות העדויות)
|
232,749
|
|
248,875 ₪
|
119.פיצוי בגין עוגמת נפש:
התובעים מבקשים בתצהירם (סעיף 7) פיצוי בגין עוגמת נפש והפסד ימי גלישה רבים כתוצאה מהשריפה ועקב סירוב חברת הביטוח לשלם את הנזקים. כל תובע מבקש סך של 10,000 ₪ בגין עוגמת הנפש שנגרמה לו.
לעניין זה יפים הדברים שנאמרו במסגרת ע"א 8588/06 ,8643/06 דוד דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ, מפי כב' השופטת פרוקצ'יה (מיום 11.11.10):
"האבחנה בין נזק ממון לנזק שאינו ממוני מקובלת בעיקר בדיני הנזיקין, אך יש לה מקום גם בדיני החוזים. הנזק הלא ממוני הוא המרכיב הרוחני, הלא-חומרי של הפגיעה (שלו ואדר, בעמ' 300). נזק לא ממוני עשוי להתלוות להפסד כלכלי שנגרם עקב הפרת חוזה. אולם פיצוי לא ממוני בדיני חוזים אינו ניתן דרך שגרה. הוא מצטמצם למצבים שבהם לנזק הכלכלי נתלוותה הפרה בוטה של יחסי אמון, או של יחסי תלות ששררו בין הנפגע לבין המפר, או במצבים של זדון, התנהגות מעליבה או פוגענית במיוחד (שלו ואדר, בעמ'302). הפיצוי הלא-ממוני כפוף לשיקול דעת שיפוטי, ואין צורך בהבאת ראיות לגביו. הגישה השיפוטית להענקת פיצויים על נזק לא ממוני ננקטת על דרך הצמצום וההגבלה:
"פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני... נתונה לשיקול דעת בית המשפט... ומכאן, שהיא שמורה למקרים מיוחדים" (ע"א 3437/93 אגד, אגודה שתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' אדלר, פ"ד נד(1) 817, 835 (1998))."
120.אמנם הדברים לעיל נאמרו בהקשר לדיני החוזים, אך כמובן שהדברים נכונים ביתר שאת לגבי דיני הנזיקין. לא מצאתי, כי המקרה דנן נמנה על אחד המקרים המיוחדים בגינם בהמ"ש פוסק פיצוי בגין עוגמת נפש. כמו כן, לא עלה בידי התובעים להוכיח את ראש הנזק האמור, שכן לא פורטה הטענה בדבר עוגמת הנפש, לא בתצהירי עדות ראשית ולא בחקירתם של התובעים, ולא הובאו ראיות אחרות שיש בהן לחזק את טענה זו. אשר על כן, אני דוחה את הטענה בדבר עוגמת נפש.
121.סוף דבר:
לאור הדברים האמורים לעיל, אני קובעת, כי על הנתבעות לשלם לתובעים תוך 30 יום סך כולל של 248,875 ₪ בצירוף הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. הסכום המגיע לכל תובע בנפרד נקבע בטבלה כפי שפורט לעיל וב"כ התובעים ידאג לחלוקה הפנימית של כספי הפיצוי המגיעים לתובעים.
בנוסף, הנתבעות ישלמו לתובעים שכ"ט עו"ד בסך של 43,677 ₪ (כולל מע"מ) והחזר אגרה בהתאם לסכום הנקבע בפסק הדין. כל צד יישא בשכר עדיו והמומחים מטעמו לאור תוצאות ההליך והסכום שנפסק לאחר שמיעת העדויות.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, כ' כסלו תשע"ז, 20 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.