ת"א 31749-11-14 מקורות חברת מים בעמ נ' עיריית אשקלון

בקשת הנתבעת לסילוק התביעה שהוגשה נגדה על הסף.

רקע 

1.מקורות חברת מים בע"מ הינה תאגיד המים הלאומי של ישראל, (להלן: "מקורות"), חברה שעיסוקה בשירותים בתחום אספקת מים בפעילות בפריסה ארצית. מקורות מחזיקה במקרקעין שונים בארץ, ובכלל זה באזור אשקלון, מחזיקה את מאגר שקמה, מאגר חלחול מים, המתפרס על פני שטח של 784 דונם, (להלן: "המאגר" או "הקרקע"). המחלוקת נוגעת לחלק קטן מהמאגר, המצוי בתחומי עירית אשקלון, (להלן: "העירייה"), עובדה אותה מכחישה מקורות.

2.בשנת 2006 ביצעה העירייה סקר נכסים, לפי דרישת משרד הפנים, בסיומו נשלחה למקורות שומת ארנונה לפי 150,000 מ"ר לשנים 1999-2006. מקורות הגישה השגה שנדחתה ולאחר מכן ערר שנדון בוועדת הערר לאשקלון. ביום 5.3.09 גובש הסכם פשרה לסילוק מחלוקות העבר, (להלן: "הסכם הפשרה"), הסכם שצופה פני עתיד. הצדדים הסכימו כי שומת המקרקעין תהיה בסיווג: "קרקע המשמשת לאיגום מים", לפי שטח של 94,488 מ"ר בתעריף של 6.35 ₪למ"ר. כפי שעלה מהמבוא להסכם הפשרה, מבטא הוא איזון שערכו הצדדים, הן באשר לגודל השטח עליו יחול החיוב בארנונה, והן באשר לסכום הכספי למ"ר. הצדדים הסכימו לקביעת התשלום לעבר, לשנים שעד 31.12.08 וזאת נוכח דרישת העירייה לתשלום משנת המס 1999. כן הוסכם על היקף החיוב השנתי משנת 2009 ואילך. ההסכם קבע כי בכפוף לביצועו, לא יהיו טענות כלפי מקורות מצד העירייה באשר למקרקעין. עוד קבעו הצדדים סנקציות למקרה של ביטול ההסכם בידי העירייה וזאת לאחר שניתנה הצהרה הדדית בדבר שיקול דעת ובדיקה שערכו הצדדים בטרם חתימת הסכם הפשרה.

3.מאז החתימה על הסכם הפשרה, לא היו חילופי דברים בין הצדדים אשר פעלו לפיו. ביום 24.8.12 הנפיקה העירייה דרישת תשלום למקורות באשר לנכסים שונים בתחום העירייה. ביום 27.12.12 נשלחה לראשונה לעירייה פנייה מב"כ מקורות על גבי מכתב מיום 6.12.12 ולפיו טענה מקורות כי בדיקה שערכה באשר למאגר, העלתה כי חלק המאגר מצוי בתחומי העירייה עומד על 75 דונם בלבד ולא 94.5 דונם כטענת העירייה, כלומר במכתב זה העלתה מקורות לראשונה הסתייגות להסכם הפשרה. באותו מועד במסמך נפרד, הגישה מקורות השגה למנהל הארנונה בין היתר בשל הדרישה ביחס למאגר לשנים 2006-2012 וביקשה כי העירייה תורה על השבת כספים מעבר למה שמקורות סברה שהיה צריך לשלם בשל המאגר. בין הצדדים היו חילופי דברים, כאשר בסופם, הגישה מקורות השגה וערר לוועדת הערר שליד עיריית אשקלון, על דחיית ההשגה שהגישה למנהל הארנונה, בנוגע לדרישת הארנונה לשנת 2013 ולשנים שלאחר מכן. מקורות ביקשה לאחד בין העררים כך שוועדת הערר תדון בדרישות לשנים 2006 ואילך. העררים תלויים ועומדים בפני ועדת הערר.

תמצית טענות העירייה

4.טוענת העירייה שיש לדחות את התביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית, אי מיצוי הליכי השגה וערר ושישנו השתק לאור הסכם הפשרה וסופיות השומה. לטענת העירייה, הדין קובע דרך לתקיפת ארנונה כללית, חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו – 1976, (להלן: "חוק הערר") וכי בהתאם לסע' 3 לחוק הערר ישנו מסלול ייחודי לתקיפת חיובי ארנונה. טוענת העירייה, שמקורות בפועל נקטה בדרך זו והגישה ערר התלוי ועומד. טוענת העירייה, שאין מקום לסטות מדרך הבירור בפני הגורם המקצועי כקביעת המחוקק ולכן טוענת להעדר סמכות עניינית ולכך שמקורות לא מיצתה הבירור בפני הגורם המקצועי שהינו ועדת הערר. העירייה ביקשה לדחות את טענת מקורות ולפיה כאשר מדובר בהשבת כספים, הכללים הרגילים לא חלים, ובוודאי אין לאפשר למי שלא הגיש השגה וערר במועד, לעקוף את החובה לעשות כן בדרך של תקיפה עקיפה ובמקביל לערר מאוחר שהוגש. מוסיפה העירה וטוענת כי הסכם הפשרה שלא בוטל ושריר וקיים, מביא לכך שמקורות מנועה מלהעלות טענות כנגדו ושלא ניתן פשוט להתעלם מהסכם חתום שהביא לסילוק המחלוקות בפני ועדת הערר. העירייה מוסיפה וטוענת לסופיות השומה, לשיהוי מקורות למרות השנים הרבות שחלפו מהסכם הפשרה ושאין לאפשר השימוש בהליכי משפט לרעה.

תמצית טענות מקורות

5.טוענת מקורות כי צירפה לתביעתה את חוזה החכירה מול רשות מקרקעי ישראל וצילום המאגר מהם עולה כי המאגר אינו מצוי בתחום שיפוטה של העירייה. טוענת מקורות כי העירייה גובה ארנונה שאינה חוקית. לפיכך, משעמדה מקורות וגילתה כי טעתה בתשלום, ואף משהעירייה מסרבת לכנס את ועדת הערר לצורך דיונים, הרי זכותה להשתחרר מהסכם הפשרה. עוד טוענת מקורות כי אינה חייבת להמתין למיצוי ההליכים בהליך ההשגה והערר. מוסיפה וטוענת מקורות כי משלא היה כל מקום לחיובה, קמה עילה להשבת כספים ששולמו תוך הפרה בוטה של חובת ההגינות המנהלית וחריגה קיצונית מסמכות העירייה וכי טענות העירייה אינן אלא בקשה לאישור גביית מס שאינו אמת. לסיכום טוענת מקורות כי הסכמים שבין עיריות לנישומים מוגבלים בזמן ולכן לא ניתן לאפשר לעירייה לחסות מאחורי הסכם הפשרה. לפיכך טענה מקורות לדחיית הבקשה לסילוק על הסף.